דיברו אבל לא התכוונו

1. אילן ישועה סיפר כיצד בשנים 2014-2013 נוהלו לכאורה שיחות למכירת וואלה למקורבים לנתניהו - שלדון אדלסון, ג'יימס פאקר ולארי אליסון. נזכיר, כי אדלסון ופאקר הם נותני המתנות בתיק 1000, ואילו הבעלים של אורקל היה גם הוא מידידיו של נתניהו. ישועה אמר למעשה, כי בנימין נתניהו הוא שעמד מאחורי יוזמות אלו, שמטרתן הייתה להפוך את וואלה לצייתן ב-100%. שאול אלוביץ לא רצה למכור את האתר, אך במקביל לא רצה להרגיז את נתניהו - ולכן הנחה את ישועה לנהל מו"מ למראית עין.

2. חלק משמעותי מעדותו של ישועה היום נגע לעסקת יד2 - הלוח המקוון שמכרה וואלה ב-2014 לאקסל-שפרינגר תמורת 800 מיליון שקל. ישועה קיבל בונוס ענק של 15 מיליון שקל בעסקה, וההגנה טוענת שהיה לו אינטרס אישי ברור שבכך שנתניהו וגלעד ארדן (אז שר התקשורת) יאשרו אותה. ההתכתבויות שלו בימים אלו נראות לכאורה שונות מאשר באירועים אחרים: הוא פעיל בהפעלת לחץ לסיקור אוהד לנתניהו, ולא רק מגיב לדרישותיו של אלוביץ. העסקה הזאת תעסיק הרבה את בית המשפט בעת החקירה הנגדית.

3. על-פי עדותו של ישועה, ששת המקרים הראשונים של הסיקור המוטה נבעו מדרישות של זאב רובינשטיין - מי שנתפס כמדבר בשמה של שרה נתניהו. הפרקליטות טוענת ש"הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה", בעוד ההגנה מצביעה על כך שמדובר בשני אנשים בוגרים ונפרדים. זוהי שאלה מרכזית בתיק 4000: עד כמה ניתן לייחס לראש הממשלה את מעשיה של רעייתו.

4. השופטים הולכים ומאבדים את הסבלנות להתנגדויות ההגנה, כאשר הללו נובעות מהטענה נגד ראיונות העד שנערכו עם ישועה ולסתירות בגרסתו. רבקה פרידמן-פלדמן, בטון השקט והרגוע הקבוע שלה, הבהירה לז'ק חן: "הבנו את ההתנגדות. לא צריך לחזור עליה שוב ושוב". ואילו לבועז בן-צור הזכירה, שסתירות בעדותו של ישועה הן עניין לחקירה הנגדית ולא להתנגדויות, ושככלל - לא ניתן להתנגד לתשובות.

ציטוט היום
"זה חשוב לו ולה בהיסטריה, ואם זה לא מתפרסם - אני תלוי הפוך" (זאב רובינשטיין לשאול אלוביץ, ינואר 2013).