בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מתניהו אנגלמן מאשש את מה שכולנו ידענו או הרגשנו בזמן אמת: הניהול הסוליסטי של נתניהו, חוסר האמון במנהיגות, אכיפת הבידוד שלא הייתה, העדר הפקת לקחים, הלימוד מרחוק שנכשל, ההימנעות מהכנות לשעת חירום ● דווקא בשל כך המחדלים של נתניהו וממשלותיו חמורים עוד יותר: הדברים היו גלויים לעין כל, והם לא פתרו אותם. המחיר היה בחיי אדם ובנזק כבד למשק
בניגוד לצה"ל, בו כידוע כל דבר מתחלק לשלושה חלקים, את דוח מבקר המדינה על ההתמודדות עם הקורונה ניתן לחלק לשניים בלבד: מה שכולנו ידענו ומה שכולנו הרגשנו. הדבר כמובן לא מפחית בכהוא זה את חשיבות עבודתם של מתניהו אנגלמן וצוות משרדו - הראויים לכל שבח על ביצועה המקיף בעיצומה של המגיפה - שכן יש משמעות לכך שהדברים נאמרים בצורה מוסמכת וממוסמכת. אבל העובדה שהדברים בגדול היו ידועים, רק מעצימים עוד יותר את עוצמת המחדל והכשלונות של בנימין נתניהו ושתי ממשלותיו.
שיהיה ברור: מדובר במשבר עולמי חסר תקדים בהיקפו ובהשלכותיו, וברור שלא ניתן היה לנהל אותו בצורה מושלמת מהיום הראשון. נתניהו ראוי להערכה על כך שנטל לידיו את ניהולו ולא הסתתר מאחורי שרים ופקידים, ולהערכה רבה עוד יותר על השגת החיסונים הרבה לפני מדינות גדולות ועשירות פי כמה מאשר ישראל. לצד זאת, הוא נושא באחריות לכשלים המשמעותיים עליהם מצביע אנגלמן, ובחלק מהם מדובר לא רק באחריות מיניסטריאלית מתוקף תפקידו, אלא גם באחריות אישית מכוח פעולותיו.
נתניהו ניהל את המשבר, במידה רבה, כהצגת יחיד בה הממשלה והדרג המקצועי ממלאים לכל היותר תפקידי משנה, אם לא פועלי במה בלבד. אנגלמן אומר שזה לא תקין: יש נוהל חירום בו אמורה הממשלה לעבוד, יש דרכי פעולה של ממשל תקין, יש דרישות של מערכת דמוקרטית. נכון שכאשר מדובר בחיי אדם, יש יתרון לעבודה מהירה של בודד או בודדים; אבל לא בכל מחיר. וכאן המחיר היה כבד מדי: נתניהו לבדו החליט מהו תרחיש הייחוס לקראת הגל השני, נתניהו לבדו קבע את היקף תוכנית הסיוע, נתניהו לבדו בחר את הערים שייכנסו לבידוד. התוצאה הייתה העדר הכנה מספקת לגל השני, תוכנית סיוע שלא נוצלה במלואה ומוקדי תחלואה שלא טופלו כיאות. במילים אחרות: התוצאה הייתה חיי אדם ונזק כלכלי כבד.
העובדה שנתניהו פעל לבדו גם הובילה לכך שלא הייתה בקרה מספקת, אם בכלל, על יישום ההחלטות. כאשר האחריות מבוזרת, גם הפיקוח מבוזר. וכאשר כל האחריות נתונה בידי אדם אחד, עסוק ביותר, באופן טבעי אין לו זמן גם להחליט וגם לפקח. דוגמה בולטת במיוחד היא הבדיקות האפידמיולוגיות, שהחלו תשעה חודשים לאחר שנתניהו הורה לבצע אותן. למה? כי איש לא ביצע וידוא ביצוע. ואולי הכי חמור: העדר הפקת לקחים בין הגל הראשון לגל השני. עובדה זו מחזקת את הרושם מזמן אמת: הגל הראשון נוהל די טוב, משום שהופתענו ואנחנו אלופי העולם באלתור; לאחר מכן המצב החמיר, כי היה צורך לתכנן - ובזה אנחנו טובים כמו בהוקי קרח. כשלים ארוכים בבריאות, באוצר, בהסברה ובחינוך
מעבר לניהול המשבר עצמו, אנגלמן מצביע על שורה של כשלים ארוכי שנים - ונא לזכור שנתניהו היה ראש הממשלה במשך 11 שנים לפני שהקורונה הגיעה. אחד מהם, חמור במיוחד, היה במשרד ראש הממשלה: במטה ההסברה הלאומי לא אוישו משרות בכירות, וכך הוא לא יכול היה לתפקד כראוי בזמן הקורונה. למה זה חמור במיוחד? כי כולנו יודעים עד כמה היה חשוב שהציבור יבין, יפנים ויבצע את המגבלות - וההסברה הייתה הדבר החיוני ביותר לשם כך. אבל במקום שמטה ההסברה הלאומי יוביל, כפי שעליו לעשות, המשימה הוטלה על משרד הבריאות - שלא היה, ולא אמור היה, להיות ערוך לקראתה. אנקדוטה אחת: תוכנית ההסברה של המשרד לא עודכנה מאז 2007 ולא הייתה בה כל התייחסות לרשתות החברתיות. האם זה קשור לעובדה שהמשרד היה כמעט כל השנים הללו בידי יעקב ליצמן?
נישאר במשרד הבריאות. בתי החולים נכנסו לקורונה עם מחסור חמור במיטות טיפול נמרץ ובכוח אדם רפואי וסיעודי במחלקות אלו. הדרג המקצועי התריע שנים על המשבר, אך נתניהו וליצמן לא עשו דבר. להפך: הוא הלך והחמיר. התוצאה הייתה הצורך לסגור מחלקות אחרות ולבטל טיפולים אחרים כדי לטפל בחולי הקורונה. לפחות חלקית ניתן היה למנוע את זה, אם המערכת הייתה ערוכה ברמה המתאימה לשגרה.
כשל רוחבי בולט נוסף היה בתחום החינוך. יצא לי לשאול כבר בגל הראשון, כיצד זה שאין אצלנו תוכנית ללמידה מרחוק ולו כמענה לסכנות הביטחוניות. הרי ברור שהמלחמה הבאה עם חיזבאללה עלולה להכניס חלקים ניכרים מישראל לממ"דים ולסגור את בתי הספר, אז איש לא מתכונן לזה? אנגלמן נותן את התשובה הלא-מפתיעה: לפחות מאז 2016 יש תרגילים ללמידה מרחוק, אבל הכשלים שהתגלו בהם לא נפתרו. בפברואר שעבר, ממש ערב הקורונה, התקיים תרגיל ארצי נוסף. אמורים היו להשתתף בו כל בתי הספר (להוציא את המגזר החרדי, כי כנראה שם מוותרים מראש על למידה מקוונת, כדי שלא לטמא נפשות רכות בתועבות האינטרנט). כמה השתתפו בפועל? 70%.
גם משרד האוצר לא היה מוכן לשעת חירום, למרות שרשות החירום הלאומית קבעה לפני שנים כיצד עליו לפעול במקרה כזה. ונזכיר שוב: שיתוק של המשק עלול להתרחש כל יום, אם חסן נסראללה יחליט להמטיר עלינו חלק מ-100,000 הטילים שברשותו. אבל המשרד הכלכלי החשוב ביותר לא היה ערוך כמו שצריך. ונוסיף את מה שאנגלמן אינו מציין: השר דאז, ישראל כ"ץ, רוקן את האוצר בצורה שיטתית מהפקידים הבכירים ורב עם האחרים. המשרד נכנס לקורונה כאשר הוא לא רק בלתי מוכן, אלא גם חבוט וצולע. לא מצא אפילו דבר חיובי אחד בקבלת ההחלטות
עוד דברים שכולנו הרגשנו ושהמבקר נותן להם חותמת: העדר האכיפה וכשלון הלמידה מרחוק. המשטרה עשתה רעש וצלצולים, פרסמה מדי יום שבחים עצמיים על מספר הקנסות שחילקה - אבל בפועל, אנו קוראים בדוח, היא לא אכפה את הבידוד (שזה הדבר החשוב ביותר), ובהמשך 2020 למעשה לא פעלה במוקדי ההדבקה בבני ברק ובדיר אל-אסד. ואילו בתחום החינוך מראה המבקר, כי חלק ניכר מן התלמידים לא השתתפו בתוכניות המקוונות. על הזמן שהשקיעו בפועל מי שכן השתתפו ועל התועלת שצמחה להם, יכול להעיד כל הורה.
וכאן אנחנו חוזרים לנקודת ההתחלה. אם כולנו הרגשנו שאין אכיפה של ממש, אם כולנו הרגשנו שאין באמת למידה מרחוק, אם כולנו חיכינו בתורים לבדיקות והמתנו במתח לתוצאות, אם כולנו התייבשנו בהמתנה למוקד הטלפוני של הביטוח הלאומי, אם כולנו קראנו את ההתרעות מפני חל"ת בלתי יעיל המעודד בטלנות, אם כולנו שמענו או הרגשנו שהסיוע מגיע לאט מדי, אם לכולנו היה במקרה הטוב אמון בינוני במקבלי ההחלטות - איפה היו הממשלה, שריה, פקידיה והעומד בראשה? דווקא משום שאין בדוח המבקר הפתעות דרמטיות, הוא זועק לשמים: כיצד זה שהדברים לא טופלו, ודאי שלא בצורה מלאה, בזמן אמת?
אנגלמן היה המועמד של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה, ועד היום לא היה נשכני מדי כלפיו ואף הלך לקראתו (למשל במימון הגנתו). אבל אותו אנגלמן לא מצא אפילו דבר חיובי אחד לציין בתמצית הפרק העוסק בקבלת ההחלטות בראשות נתניהו; יש כאלה, חלקם מאולצים, בכל הפרקים האחרים. זו אמורה להיות יקיצה לחסידי נתניהו המייחסים לו הצלחה מסחררת במאבק בקורונה והמאשימים את נפתלי בנט בכישלון מסחרר לא פחות. סביר להניח שזה לא יקרה, כי לעובדות כידוע כבר אין שום חשיבות.
מערכת החינוך צפויה להיפתח ללא הגבלות משמעותיות ועם כ-91 אלף תלמידים בבידוד, 35 אלף מהם מאומתי קורונה ▪ שרת החינוך: אחרי שנה וחצי מורכבות אסור היה לנו להשאיר את הילדים מאחור. אנחנו בודקים מעל מיליון תלמידים במדינת ישראל. המשמעות היא שנזהה מאומתים שאילולא הפתיחה ב-1 בספטמבר הם היו ממשיכים להסתובב בקהילה (כמיליון תלמידים נבדקים בבדיקות אנטיגן מהירות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
ארה"ב חייבת לתת לעצמה תשובה ברורה: האם היעד של הגבלות הקורונה הוא בלתי מציאותי - להגיע לאפס הדבקות - או להוריד למינימום את התחלואה הקשה (לא מקשה אחת [צילום: ג'ף צ'יו, AP])
במחקר שבדק את הנוגדנים לקורונה בגופם של 2,500 נבדקים בבלגיה נמצא כי אצל הנבדקים שקיבלו שתי מנות חיסון של מודרנה נמצאה כמות יותר מכפולה של נוגדנים מאצל הנבדקים שחוסנו במנות חיסון מתוצרת פייזר ([צילום: ביל פייקס, AP])
הבדיקות והאכיפה בירושלים ובני ברק לא תאמו את חומרת ההתפרצות בהן ▪ איזורים בהם החמירה התחלואה לא הוכרזו כמוגבלים; הוועדה בראשות נתניהו כלל לא התכנסה בחודשיים בהם גאתה ההידבקות (בני ברק. כפליים מהממוצע הארצי [צילום: גילי יערי, פלאש 90])
ליקויים במתן ההלוואות בערבות מדינה: התהליך היה ממושך, הרוב המכריע של הבקשות אושרו רק בבדיקה חוזרת, חלק מן הכסף לא שימש למטרתו המוצהרת (אין גמישות מספקת [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
הנתונים על האוכלוסייה הפגיעה ביותר לקורונה אינם חד-משמעיים ומחלוקת בין משרדי הרווחה והשוויון החברתי מנעה יצירת מאגר מידע אחיד (לא קבעו סדרי עדיפויות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90])
התמותה בספטמבר-אוקטובר אשתקד הייתה גבוהה ב-22%-26% מאשר בשנה הקודמת ▪ מערכת האשפוז נכנסה למגיפה בלא יתרות ותוך עומסים כבדים - אשר חייבו להפסיק טיפולים רגילים (מחלקת קורונה בבית החולים בילינסון [צילום: יוסי אלוני, פלאש 90])
שיעור הבדיקות החיוביות במגזר החרדי ממשיך להיות גבוה במיוחד גם בסוף השנה הראשונה של המגיפה ▪ ההמתנה לבדיקות הייתה ארוכה ב-50% מן הזמן שנקבע במכרז; במעבדות נוצרו צווארי בקבוק - או מחסור בעבודה (דגימות ללא תיעוד [צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90])
הזמן לפתיחת חקירה מאז איתור החולים היה גבוה בהרבה מכפי שנקבע ▪ 4,500 חולים סירבו לשתף פעולה; חקירה נפתחה נגד אחד בלבד ▪ רק הורדת מספר המגעים שיש לאתר הובילה לכך שהחקירות עמדו בו (תוצאות באיחור [צילום: דוד כהן, פלאש 90])
נתניהו קיבל לבדו החלטות מרכזיות, לא עקב אחרי מימושן, החליט על תרחיש מחמיר ולא בדק את השלכותיו ▪ המל"ל הפך לגוף אופרטיבי, בעוד הממשלה לא עבדה במתכונת חירום ▪ אי-כינוס קבינט הקורונה ביולי-אוגוסט 2020 תרם לצורך בסגר בספטמבר ▪ היציאה מהגל הראשון הייתה מהירה מדי ולא הופקו לקחים בין שני הגלים (לא הביא לממשלה [צילום: לע"מ])
מענה לקוי של הביטוח הלאומי לפונים אליו בשיא המשבר ▪ צמצום בהכשרות המקצועיות דווקא אל מול הגאות באבטלה ▪ הביטוח הלאומי שילם דמי אבטלה של 923 מיליון שקל למי שאינם זכאים לכך (שירות התעסוקה בירושלים, יולי 2020)
ההסברה נוהלה באלתור ובניגוד לתוכנית לשעת חירום שתורגלה ב-2018 ▪ רוב ההסברה הוטלה על משרד הבריאות, שלא היה ערוך למשימה ▪ משרות מרכזיות במטה ההסברה במשרד רה"מ לא היו מאוישות והוא נדחק לשוליים (פחות משלוש בסולם של עשר [צילום: פלאש 90])
אין תיעוד על האופן בו נקבעו היקף התוכנית וסעיפיה ▪ למרות נוהל שהוצא בשנת 2018, משרד האוצר לא השלים את היערכותו למגיפות (כץ. המשרד לא היה ערוך [צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת])
ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה / משרד מבקר המדינה
הבעיות שהתגלו במהלך הקורונה נחשפו כבר בתרגילי החירום השנתיים מאז 2016 ▪ 80%-55% לא התחברו אשתקד לאתרים של ספקי התוכן ▪ הכשלים עלולים להגדיל את הפערים החברתיים הקיימים ממילא (אין מספיק מחשבים [צילום: טד וורן, AP])
הוראה ולמידה מרחוק במשבר הקורונה / משרד מבקר המדינה
הטיפול בהתפרצויות הקורונה הקשות בירושלים ובבני ברק בשנה שעברה היה חלקי בלבד, עם מחסור בנתונים על חולים מאומתים ואכיפה שלא עמדה ביחס להתפרצויות המגיפה. כך מגלה (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
הרגולטורים הפיננסיים נערכו במהירות הן למתן סיוע למשק והן לשמירה על חוסנו במשבר הקורונה. הם פעלו להתאמת השירותים הפיננסיים הניתנים לציבור, הרחיבו את היצע האשראי ופעלו לניטור הסיכונים הנשקפים לפעילות הפיננסית במשק. עם זאת, נמצאו ליקויים בשיתוף הפעולה בין הגורמים הרלוונטיים, בטיפול בחשיפה הגבוהה של הגופים המוסדיים לנגזרים בחו"ל, בהגדרת קריטריונים מדידים למתן הלוואות ובהגדרת זמני הטיפול בבקשות להעמדת הלוואות במסגרתן. כך אומר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
למרות שהקשישים היו ונותרו הקבוצה בעלת הסיכון הגבוה ביותר ללקות בקורונה, הטיפול בהם במהלך המגיפה היה רצוף בעיות וכשלים - החל מהעדר מידע מדויק לגבי מספרם, וכלה במחסור באמצעים דיגיטליים שיאפשרו להם לעמוד בקשר עם בני משפחותיהם. כך אומר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
הבעיה המרכזית בטיפול חולי הקורונה המצויים במצב קשה היא העדר מחסור ברופאים, באחיות ובכוח אדם סיעודי המתאימים לטיפול בחולים אלה. כך קובע (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה.
שיעור בדיקות הקורונה החיוביות במגזר החרדי בין נובמבר אשתקד למארס השנה היה הגבוה ביותר במחוזות ירושלים (13%), המרכז (11%) והדרום (7%) - מוסר (יום ג', 31.8.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח שלו על ההתמודדות עם הקורונה. הנתונים מלמדים, כי גם בשלב מאוחר זה של המגיפה, שיעור הנדבקים במגזר החרדי נותר גבוה במיוחד.
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
דוח פיץ' רובו ככולו מזהיר שוב ושוב מפני תרחיש אפשרי של ירידת הדירוג של ישראל, זאת בעיקר בשל האפשרות של הארכות המלחמה ובד בבד רמיזה שעל מקבלי ההחלטות בממשלת ישראל לעשות את הנדרש כדי...