בגדול, הממשלה מנהלת היטב את הגל הרביעי

לא ניתן היה למנוע את הגל הרביעי של הקורונה, והוא אפילו היה צפוי למדי. אפידמיולוגים אמרו לכל אורך המגיפה, כי סביר להניח שהנגיף יתפתח לזנים נוספים העלולים להיות מדבקים יותר ואף מסוכנים יותר. להשוות את המצב כיום למצב לפני כמה חודשים, יהיה נכון כמו להשוות גשמי חורף לסופת הוריקן. אלו שני מצבים שונים לגמרי.

העולם כולו מתמודד עם הזינוק בתחלואה בשל זן הדלתא, כאשר ברקע עומדת - בצורה אבסורדית - הצלחת הענק של החיסונים בחודשים הקודמים. אמרנו ונחזור ונאמר: מטרתם של חיסוני הקורונה איננה למנוע תחלואה, אלא להפוך אותה לשפעת - מחלה מעצבנת שיודעים לחיות איתה ואשר מעמידה בסכנת חיים רק קבוצות מוגדרות (בעיקר מבוגרים ובעלי מחלות רקע). לפני זן הדלתא, החיסונים עשו הרבה-הרבה יותר מזה: הם מנעו תחלואה בשיעור של קרוב ל-90%. לכן המספרים צנחו בצורה חדה.

זן הדלתא הוא סיפור חדש. ידוע שהוא מדבק הרבה יותר, אם כי נראה שהוא אינו מסוכן יותר. לכן, הרבה יותר אנשים חולים בקורונה כיום מאשר לפני כמה חודשים. כעת מגיע המבחן האמיתי של החיסונים: האם הם ימנעו תחלואה קשה ותמותה, ואם כן - באזור שיעור. חיסון נחשב למוצלח אם הוא משיג את מטרתו ב-70% מהמקרים; חיסוני הקורונה מצליחים הרבה יותר, גם מול הדלתא.

מבין 694 החולים במצב קשה המאושפזים בבתי החולים בישראל (נכון לאתמול), 8% בלבד קיבלו את שלוש מנות החיסון; ולא ניתן לומר שמי שקיבל רק שתי מנות הוא בחזקת מחוסן. בקרב הנפטרים, המצב טוב עוד יותר: מבין 17 המתים בסוף השבוע, איש לא קיבל גם את מנת הדחף; תשעה קיבלו שתי מנות ושמונה לא חוסנו כלל. וחשוב לא פחות: 16 מהם היו בני 60 ומעלה; לא נמסרו פרטים על מחלות רקע. זה אומר, שבסוף השבוע המנה השלישית מנעה 92% מהתחלואה הקשה ו-100% מהתמותה. זוהי בגדול התמונה בכל החודש האחרון. הנתונים המצטברים של משרד הבריאות מראים זאת בצורה ברורה ביותר לכל אורך החודש האחרון.

תמיד יש מחיר בחיי אדם

לכן, הדגש ששמה הממשלה על קבלת המנה השלישית הוא הדרך הנכונה - וזו גם הדרך בה נוקטות כל המדינות המפותחות. יש חיסון, הוא מעניק הגנה מצוינת מפני תחלואה קשה ותמותה, ואם כולם יתחסנו - אפשר יהיה לחיות עם הקורונה. כן, יהיו מתים וכל אחד הוא עולם ומלואו. אלא שגם בתחום חיי האדם יש לשקלל את כל ההשלכות. אפשר למנוע 400-300 הרוגים בשנה בתאונות דרכים אם נוריד מהכבישים את כל המכוניות; ברור שזהו מחיר כבד מדי. אפשר למנוע תאונות בנייה אם כולנו נחיה בבקתות בוץ בנות קומה אחת; ברור שזה יהיה מטופש לגמרי. בהקשר של הקורונה, יש לשקלל את מחיר הפגיעה במשק ובמיוחד את מחיר הפגיעה בילדים ובלימודים. למרבה הצער, המחיר הזה יהיה גם בחיי אדם - כמו בכל ההיבטים של החיים המודרניים.

מה הממשלה יכולה לעשות טוב יותר? קודם כל, למרר את חייהם של סרבני החיסונים. לקחת להם את הדרכונים. למנוע מהם דמי אבטלה אם יפוטרו בשל סרבנותם. למנוע מהם משכורות אם יסרבו לעמוד בדרישות ההתחסנות/הבדיקות. שנית, להגביר מאוד את האכיפה - הן של התו הירוק בבתי עסק והן נגד חייבי בידוד, כולל סגירת עסקים ומעצרים. שלישית, לעמוד על קיום בדיקות בבתי הספר ולקחת את ארגוני המורים לבתי המשפט כדי לאכוף זאת עליהם. רביעית, צריך לבחון שוב את נושא ההתקהלויות הגדולות, במיוחד אם אין אפשרות מעשית לאכוף בהן את התו הירוק.

חילוקי דעות בנושא הקורונה בתוך הממשלה ומחוצה לה הם טבעיים ואף רצויים. זה לא מדע מדויק, הרבה מאוד מבוסס על הערכות והמצב משתנה כמעט על בסיס יום-יומי. חשוב מאוד לשמוע בכבוד את כל אנשי המקצוע ואין לפגוע בהם, ודאי שלא בהתקפות אישיות אנונימיות. על הדרג המדיני לשקלל את כל הטיעונים והגורמים: זווית המבט הבריאותית-בלבד של הרופאים, זווית המבט המשקית-בלבד של הכלכלנים וכך הלאה. ואז יש לקבל החלטה מושכלת ומבוססת - וליטול את האחריות עליה. במדינה דמוקרטית, מי שמחליט הוא נבחרי הציבור, ולאחר שהם מחליטים - על פקידי הציבור לממש את החלטותיהם ועל הציבור לציית להם. בגדול, הממשלה הנוכחית עושה זאת היטב. צריך להתאזר בסבלנות, צריך לקיים את ההנחיות ומעל לכל צריך להתחסן. רק כך נוכל לחיות עם הקורונה עד שהיא תעבור מן העולם.