1. שני עדים קצרים במשפט נתניהו לפני עדות המפתח של
ניר חפץ: עו"ד
דרור שטרום, מי שהיה הממונה על ההגבלים וייעץ לקבוצת בזק בתחום זה, ופליקס כהן, שהיה סמנכ"ל הכספים של
יורוקום שבשליטת
שאול אלוביץ. לכאורה, עדויות טכניות שהסתיימו תוך שעות בודדות. למעשה, לשיטת התביעה, חוליות חיוניות בהוכחת הקשר המושחת הנטען בין האלוביצ'ים לבין
בנימין נתניהו.
שני העדים אמורים לספק רקע לאירועי 2015 ולהסביר מדוע המיזוג בין בזק לבין Yes היה כה חשוב לאלוביצ'ים דווקא בנקודת זמן זו. נזכיר: נתניהו נכנס למשרד התקשורת כממלא-מקום בנובמבר 2014, ובמארס 2015 נטל לידיו את המשרד באופן קבוע. זה בדיוק היה המועד בו הייתה בזק חייבת לעמוד בתנאיה של רשות ההגבלים ולהשלים את המיזוג עם Yes. אם לא – האישור היה מבוטל ויורוקום הייתה חייבת למכור את מניותיה בחברת הלווין. וזה מה שהיה קורה אם משרד התקשורת לא היה מאשר מצידו את המיזוג.
2. שטרום תרם לסיפור את הצד הרגולטורי. בעדות רהוטה ואמינה, שאיש לא חלק עליה, הסביר שטרום כיצד נולד המיזוג ומדוע הוא היה כה חשוב הן ליורוקום והן לבזק. לראשונה – כדי שלא תיאלץ למכור את מניותיה ב-yes, מן הסתם שלא בערכן הריאלי. לאחרונה – כדי שתוכל להגשים את שאיפתה ולהיות קבוצת תקשורת גדולה ומוכללת: טלפוניה קווית, טלפוניה סלולרית, אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית.
בשולי עדותו, ולאחר ויכוח לא קצר עם התביעה, אפשר בית המשפט להגנה להציג בפני שטרום מקרה היפותטי של רגולטור אחר, אשר במשך שנה אינו דן כלל בבקשה המוגשת לו, אלא מתיימר לקבל החלטה שאינה מדווחת לאיש. כולם באולם הבינו למה הכוונה, ומותר להניח שגם שטרום לא היה כסומא בארובה: האופן בו טיפל – או לא טיפל –
אבי ברגר באותו מיזוג ממש. שטרום סיפק תשובה שגם עליה איש אינו חולק: רגולטור חייב לתת מענה בזמן סביר ולפרסם את החלטותיו.
3. כהן תרם (או אמור היה לתרום) את הצד הפיננסי. בעדויותיו ברשות ניירות ערך אמר כהן, כי בשנת 2015 הייתה קבוצת יורוקום בבעיה בשל אובדן לווין של חברת חלל. המשמעות: אלוביץ היה זקוק מאוד באותה עת להכנסות ממכירת Yes לבזק (תזכורת: מדובר בחברה ציבורית, כך שאלוביץ נושא רק בחלק מן העלות, אבל מקבל את כל ההכנסה).
אבל בחקירה הנגדית התברר, כי הלווין עמוס 5 אבד רק בנובמבר 2015 – כך שאין לזה שום רלוונטיות למיזוג בזק-yes שמונה חודשים לפני כן. להפך: כהן הבהיר, כי מצבה של יורוקום היה איתן, וגם כאשר החלו בעיות – הן היו מול הבנקים בנוגע לבטחונות ולא בתזרים המזומנים. לכן, על פניו, הוא לא סיפק את הסחורה מבחינת התביעה.
4. לפני עדותו של כהן מסר סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הודעה לפרוטוקול. הוא התייחס לדיווח בעיתון הארץ, לפיה סניגוריו של נתניהו הציעו לו להיות נוכח בעדותו של חפץ (החל ב-16 בנובמבר) כדי להפעיל עליו לחץ. בן-צור אמר, שהוא היחיד שיכול לומר דברים כאלו – אך הם לא היו ולא נבראו. הוא הוסיף, כי חש צורך להבהיר זאת משום שהדברים מגיעים לבית המשפט (השופטת רבקה פרידמן-פלדמן העירה שאין לה מושג במה מדובר) ומשפיעים גם על דעת הקהל.
אז האם נתניהו יגיע לעדותו של חפץ? פרידמן-פלדמן אמרה כי אם לא יוחלט אחרת – הוא חייב לבוא. בן-צור כמובן הסכים, וציין שטרם הוגשה בקשה לשחרר אותו. כאן ראוי לחזור ולהזכיר: החוק מאפשר לבית המשפט לשחרר כל נאשם מכל דיון, למעט הקראת כתב האישום ומתן פסק הדין, ואפילו אין צורך בנימוק. נוכחות באולם היא זכותו של הנאשם, ולא חובתו. לכן, אם נתניהו מקבל שחרור – איש אינו עושה לו טובה מיוחדת.
ציטוט היום
"בסביבות 85-80 אלף שקל. אני לא מסתכל על התלוש" (פליקס כהן, לשעבר מנהל הכספים של יורוקום, בתשובה לשאלת חוקרי רשות ניירות ערך על שכרו החודשי).
ניתוח ערמונית
תפוס כינוי יחודי
המציאות ערב המלחמה מחייבת בראש ובראשונה הקמתה של ממשלה חדשה - ממשלת חירום - עוד השבוע, ללא מריחת זמן וללא התנהגות של "עסקים כרגיל" 
