"תזמינו משטרה ותעצרו אנשים"

השופט: ניצן סילמן, בית המשפט המחוזי בחיפה

המועד: יום ג', 29.6.2021, שעה 11:00

הנושא: מעצרים עד תום ההליכים


"ויתרתי שלא טענתי היום", אומר הסניגור המסתפק בבקשה לשקול חלופת מעצר למרשו. השופט ניצן סילמן מגיב: "בנוגע לראיות? תטען. אבל יש פה נשק קר, יש פה העלמה. [חלופה ב]קריות יהיה לך קשה. אירוע כזה, עם שיבוש - יש לי לא מעט נעדרי עבר פלילי פה, גם קטינים שעושים שטויות". הנאשם מבקש להחזיר לו את הפלאפון, וסילמן - בצורה שעוד נראית שהיא אופיינית לו - עונה לפרוטוקול בשם התביעה: "כפוף לכך שהוא מאשר ששלח את הודעות הווטסאפ ושלא תהיה לו טענה לגבי כלל הראיה הטובה ביותר".

סילמן שואל את הסניגור למתי לקבוע את הדיון הבא, ומעיר: "אתה רוצה לדעת מתי הם [שירות המבחן] יגישו את התסקיר? אני אגיד לך. הם יגישו מ-5 באוגוסט ואילך. אתה רוצה ב-8 באוגוסט?". סילמן קובע שהתסקיר יוגש עד 5 באוגוסט והדיון יתקיים ב-8 בו; "המזכירות תקבע התיק בפנַי, גם במהלך הפגרה". הנאשם, אגב, הוכנס לאולם רק בתום הדיון.

בתיק הבא מבקש הסניגור מסילמן את הערעור של המדינה - מה שמלמד על העדר הכנה לדיון. סילמן שוב מכתיב לפרוטוקול בשם התובעת: "אבקש להשיב את המשיב לתנאים מגבילים לאור המלצת שירות המבחן", ומסביר לסניגור ש"זה מה שהיא תבקש". בינתיים הוא פונה לסניגור אחר: "מה איתך? התסקיר - אני יכול לחיות איתו. זה זועק לתסקיר משלים. יש שתי דרכים ואני אומר את זה בקול רם. אפשר לטעון, אבל אם יש שני אנשים ויש טענה שאחד מהם הוא המושך לעבריינות - יש היגיון להפריד ביניהם. אנחנו מדברים על רף שהוא לא פשוט, כי היה פה תחכום. במקום לחפש חלופה אחרת, אפשר לטעון ואז ההחלטה תתקבע. אבל כל אחד יעשה את שיקוליו-הוא".

"עמדתנו למאסר ממשי באופן תמוה ומדהים"

שוב קפיצה, הפעם לתובע, וסילמן ממשיך להראות בקיאות מרשימה בפרטי התיקים הרבים שלפניו: "מה אתם רוצים בתיק הזה? מה מתחם הענישה? אפשר לפי התיק להסכים שהוא לא זרק בקבוק אלא היה בהתפרעות? הוא מואשם בהסתה? אנחנו מתחת לרף של [עבירת] פשע, לדעתי. כרכנו אותו עם שניים שהם הרבה מעל הרף של פשע. זה תיק לחלופה, השאלה איזו חלופה. זה בחור עם עבר [פלילי]; בלי עבר יכול להיות שלא היה מוגש נגדו כתב אישום. מה ההנחיה של פרקליט המדינה לגבי הגשת כתב אישום על התפרעות? נדמה לי שזו הנחיה 2.40".

השעה 11:30 וכעת מואיל בטובו להתייצב סניגור לדיון של 9:30. סילמן מבהיר לו, כראוי, שמי שאיחר - יחכה לטובת מי שהתיק שלו קבוע לשעה הנוכחית. כעת אני רושם לעצמי: "בלגן רציני. סילמן תורם לו הרבה בשיחות עם הסניגורים. נהל תיק-תיק. מסוג המקרים של איך זה נראה למביט מהצד ולצדדים ולמשפחותיהם".

כאמור, סילמן חוסך זמן בכך שהוא טוען בשם שני הצדדים. "עמדתנו למעצר, חוזרים על הבקשה", הוא אומר במקום התובעת; "נסכים למעצר תום עם שמירת הזכות לבקש עיון חוזר", הוא עובר כעת לכובע הסניגור ומאחל לו: "נתראה בשמחות. לא לכתוב, כמובן", מעיר סילמן לקלדן. בתיק אחר, שוב בשם התובעת: "חוזרים על הבקשה. עמדתנו למאסר ממשי באופן תמוה ומדהים" - והציניות הזאת בוודאי מיותרת. לסניגור אחר הוא מציע: "לכו לארוחת צהריים מוקדמת, אולי תפתרו ביחד את התיק העיקרי". כאשר מתברר שחסרים סניגורים או שמחכים לעצורים, סילמן מודיע: "אני אשתה תה. נראה שאין משהו יותר טוב ויעיל לעשות בדקות הקרובות" - ויוצא ללשכתו.

כעת מתפתחת מהומה בין אחד מנאשמי ההתפרעויות בזמן מבצע "שומר החומות" לבין משפחתו של הנפגע. סילמן נוטל אחריות, חוזר לאולם ומורה לפנות את הקהל. לנכה היושב בכסא גלגלים וצורח, הוא אומר: "אתה יכול לצעוק בחוץ. אדוני, אני אגיד בפעם האחרונה, צא החוצה". סילמן פונה לאנשי המשמר: "תזמינו משטרה ותעצרו אנשים".

"נשמע קצת מפקחים; שיתקררו"

כאשר הקהל יוצא, סילמן חוזר בשלווה לסדר יומו: "אפשר לחכות עד [השעה] שלוש להוסיף מפקחים", הוא אומר לסניגורית. "אין לי זמן לחכות. תחנת רכבת - הרכבת יצאה מהתחנה, את יכולה לקבל היום החלטה". כעת עליו לחזור לאירוע החריג: "אנחנו צריכים תכף לפתוח פרוטוקול ולרשום את האירועים שהיו, כדי שנוכל להסביר בצורה זו או אחרת. הדיון שלהם יתקיים; השאלה היא מתי. אנחנו נשמע קצת מפקחים מהתיק של עו"ד כרמל; שיתקררו".

סילמן מכתיב: "החלה מהומה באולם בין הקהל שנחלק לשני מחנות, ככל הנראה בני משפחת המשיב לבין נפגעי מהומות. החלו צעקות ודחיפות. המשמר התייצב. קיימות טענות על איומים. בנסיבות אלו ביקשתי מכלל הקהל לפנות את האולם כדי שניתן יהיה להמשיך בדיונים. בהמשך היום אשמע את הדיון לעיל. בינתיים אשמע דיונים נוספים".

הקפיצות בין התיקים נמשכות "את יכולה לקחת את החותמת שלי", אומר סילמן בחיוך לסניגורית אחת. "אם הוא רוצה לטעון - שיטען בבית המשפט העליון", הוא אומר לתובעת על סניגור. תובע שנכנס כרגע מקבל מסילמן עידכון: "נתתי עיכוב ביצוע עד 1.7. אין לי זמן היום לשמוע מפקחים נוספים. תודה לך, הצלחה ובריאות. אם היית פה לפני עשר דקות, היו נעזרים ביכולות שלך בהרגעת הרוחות".

כעת פונה סילמן לבחינת חלופת מעצר, וליתר דיוק - לחקור את אביו של הנאשם המוצע כמפקח על בנו המואשם בשוד. סילמן מנהל חקירה נגדית רצינית ומעמיקה, כראוי בנושא שכזה. "כמה אתה חושב שסיפור כזה יכול לקחת?", הוא שואל את האב. הלה סבור שהתיק ייגמר בתוך שנה, אבל לסילמן יש חדשות בשבילו: "גם שנתיים וגם שלוש. יש לנו [עוד] תיקים". סילמן מבהיר לסניגור שהוא יחקור את האב, וכאמור עושה זאת באריכות ובפירוט.

"הכל טעות נוראית של הקוסמוס?"

"אתה אומר שהוא [הנאשם] גר אצלך בבית ולא ידעת עם מי הוא מסתובב". האב: "אדם שלא מאכזב אותך, לא צריך להיות עליו עם 100 עיניים". סילמן: "היום אתה אומר את זה?". האב: "היום ודאי שאשגיח". סילמן: "מה מיוחס לו? אתה לא מכיר את הבחור [הנשדד]? סיפרו לך איך בוצע השוד? אז אתה מבין שהוא בוצע בצורה מתוחכמת. תסביר לי איך קצין בהנדסה קרבית, אני מבין שאתם לא משפחה של מצוקה גדולה, מגיע לעשות דבר כזה?".

האב מאמין בחפותו של בנו, שזו כמובן זכותו, אך בעיני סילמן זוהי נקודה הפוסלת אותו מלשמש כמפקח. "אתה חושב שהוא מסוכן באיזושהי צורה?". האב משיב בשלילה וסילמן מקשה: "למה לשמור עליו? אם הוא לא עשה, הוא לא מסוכן. אתה אומר שכל הסיפור הוא טעות אחת גדולה. את הסיפור אתה מכיר, ולגישתך אין שום קשר לבן שלך. כשאתה אומר 'אם יוכח - יענישו אותו', אתה לא מחדש שום דבר. אם זה יוכח, יענישו אותו גם בלי ההסכמה של האדון.

"ואז אני שואל פעם שלישית אותו דבר: איך קצין בהנדסה, סידרת אותו בעסק, אין לו עבר [פלילי], איך הוא מגיע למצב כזה? הכל טעות נוראית של הקוסמוס?". האב: "גם אני בהלם. אנחנו לא מבינים איך זה יכול לקרות". סילמן: "אתה לא מעלה על דעתך איך זה היה יכול לקרות? יש עוד מפקחים, אני מקווה. הוא בחור מקסים, הוא בחור מהמם, אבל אני שואל אותך שש פעמים". הוא פונה לסניגור: "תביא לי עוד מפקחים, בבקשה". ולאב: "ברור לי שאתה כאביו רוצה לעזור לו. כולנו למען ילדינו, את ידינו היינו חותכים, אבל אתה לא מעלה על דעתך שהוא עשה את זה".

סילמן מכתיב החלטה: "על פניו מדובר באב החפץ מאוד לעזור לבנו ונכון לעשות כל דבר. עם זאת, התרשמתי - כמו שירות המבחן - שהאב אינו מעלה על דעתו שיש בסיס למיוחס לבנו ויש קשר בין המיוחס בכתב האישום לבנו. הוא אינו מזהה מוקדי סיכון, הגם ששאלתי חזור ושאול כיצד הגיע הבן למצב אליו הגיע, אך לא קיבלתי מענה".

הסניגור מבקש שדודתו של הנאשם ובעלה יהיו מפקחים, ושסילמן יתרשם מהם בעצמו בלי הצורך לחכות שבועות ארוכים לחוות דעת שירות המבחן. סילמן מסתייג בתחילה: "קשה מאוד, מכמה סיבות. יש שניים חסרים [חשודים ששוחררו] שלא יודעים מה איתם". הסניגור: "אדוני לא רואה כל יום סג"ם". סילמן: "היו לנו אלופי משנה. כנראה אין הבנה מה חיבר בינו לבין משיב 2. אני מניח שהמפקחים הבאים יבינו את זה". לבסוף הוא מתרצה, קובע דיון ל-1 ביולי ומנחה את הסניגור: "קבל פרטים מראש ותגיש תצהירים מראש".


השורה התחתונה: יש גם יעילות-יתר, וזה מה שקורה באולמו של סילמן. הוא אינו צריך לדבר בשם הצדדים ובוודאי שאין מקום לקפיצות הבלתי-פוסקות בין תיק לתיק. כאמור, יש חשיבות רבה למראית העין מבחינת הקהל בכלל והצדדים בפרט. סילמן בקיא בצורה מרשימה בפרטי התיקים הרבים שלפניו וראוי לשבח גם טיפולו הנחרץ בהתפרעות באולם.

יעילות: 7.

מזג שיפוטי: 8.