השופט: חיים נחמיאס, בית משפט השלום באשקלון

המועד: יום שלישי, 13.7.21, שעה 09:30

הנושא: תיקים פליליים


המדור ביקר במאות אולמות ברחבי הארץ, אך כזה אובדן שליטה של שופט - מעולם לא ראה, ואפילו משהו המתקרב לכך. השופט חיים נחמיאס צעק דקות ארוכות בשל תקלה בשירות המבחן - ולא על האנשים הנכונים, כי אנשי השירות כמובן לא היו באולם. בהמשך הבוקר היו לו עוד התפרצויות, העומדות בניגוד מוחלט לחובתם של השופטים לשמור על רוגע, כפי שמדגישים אותה שוב ושוב נציבי תלונות הציבור על שופטים. ספק רב אם אדם המתפרץ בצורה כזאת ראוי להיות שופט.

כעת נספר מה קרה. נחמיאס הכתיב החלטה בנוגע לנאשם שהייתה תסבוכת לגבי התייצבותו בפני שירות המבחן, ותוך כדי כך גילה שהשירות הגיש לו שוב תסקיר ישן במקום את התסקיר המעודכן. בהחלט תקלה שיש לברר והראויה לביקורת, אבל תגובתו של נחמיאס הייתה מבישה וחסרת כל פרופורציה:

"אני לא מבין! מה קורה פה?! מה יהיה פה?! זה תסקיר שונה! זה לא אותו מספר עמודים! איך אפשר לעבוד כך?! זה פשוט לא נורמלי, זה פשוט מטורף, אני יכול לשלוח את זה למשטרה, זה פשוט לא נורמלי". כעת נחמיאס מכתיב: "הצדדים אומרים שיש [בתסקיר] התייחסות למאסר על תנאי, ואני לא מבין כיצד הם אומרים זאת. הסניגור מגיש לי תסקיר מ-7 ביולי, אבל זה תסקיר שנמצא בתיק".

התובעת והסניגור, כל אחד בתורו, חוטפים צעקת "רק רגע!" כשהם מנסים לומר משהו, ונחמיאס ממשיך להכתיב: "התסקיר שבתיק מונה שני עמודים, התסקיר שמוגש לי כולל שלושה עמודים" - הוא עובר לצעקה. "אינני יודע מה התקלה שנפלה כאן, אך יש כאן תקלה חמורה ביותר מצד שירות המבחן. נניח שנפלה טעות בתסקיר הראשוני; מדוע לא הוגש תסקיר מתקן לבית המשפט? עכשיו מסיבים תשומת ליבי שהתסקיר נסרק כנראה הבוקר".

גם צוותו של נחמיאס סופג אש. העוזר המשפטי אומר שאינו יכול להדפיס את התסקיר החדש. נחמיאס שואל אם אין מדפסת, הקלדנית עונה שדווקא יש והוא נוזף בפרהסיה בעוזר. הקלדנית מנסה להרגיע אותו: "אדוני, אולי הוא לא מודע". נחמיאס משפשף את עיניו: "אי אפשר ככה". איש משמר בתי המשפט נכנס לאולם, ואני כותב לעצמי שהפעם צריך אותו כדי להרגיע את השופט.

"זה פשוט ביזיון. זה לא יאומן"

נחמיאס נרגע וממשיך להכתיב: "מן הראוי היה ששירות המבחן יציין שמדובר בתסקיר מתקן ולא יגיש תצהיר שונה הנושא את אותו תאריך ונשלח היום לבית המשפט. תהא הסיבה אשר תהא שהנאשם לא התייצב לשירות המבחן, זו אינה סיבה להחמיר עימו מעבר לעמדה הראשונית של המאשימה במסגרת הסדר הטיעון.

"נכון שהתסקיר הראשוני היה לא חיובי והמאשימה יכלה לדבוק בעמדתה העונשית לחלופה השנייה של ההסדר. ואולם היום, לאחר שהוגשו של הנאשם שני תסקירים - האחד ובו אין התייחסות למאסר על תנאי [התלוי ועומד נגדו] והמתוקן שהגיע היום ובו ישנה התייחסות למאסר על תנאי - אני סבור שהמאשימה מחויבת להסדר הטיעון על-פי החלופה הראשונה".

נחמיאס מאריך את תקופת התנאי ומטיל 150 שעות שירות לתועלת הציבור. התובעת מציינת ששירות המבחן המליץ על 200 שעות, ונחמיאס מתרגז שוב: "אוי ויי, ב[תסקיר ה]חדש אני רואה, זה פשוט ביזיון. זה לא יאומן. אני לא יודע איך שירות המבחן עושה לי את זה". בצורה רגועה יותר הוא מחליט שלא להטיל על הנאשם קנס, בנימוק אנושי וראוי: "משמעותו בעקיפין הטלת עונש על המתלוננת ועל ילדיו שלא חטאו ולא פשעו". נחמיאס גם מקפיד כראוי לוודא שהסניגור הסביר לנאשם את משמעות גזר הדין וההתחייבות הכספית, ואומר לו להסביר למרשו כיצד אשתו תקבל בחזרה את ההפקדה לשחרורו בערבות.

נחמיאס גם יודע לצחוק. הוא מביט בתמיהה על הצדדים: "לפי החוק התביעה לא צריכים לשבת פה? רק עכשיו אני מבין שהם הסניגורים", הוא צוחק. "זה תלוי ב[קרבה] לתא העצורים? זה ימין ושמאל. בבקשה, אני איתכם". התובעת מבקשת דחייה כדי לבחון את המלצת שירות המבחן להימנע מהרשעה. נחמיאס פונה לסניגור, ועד מהרה הוא מתפרץ שוב - והפעם בלי שום סיבה ממשית:

"אני רוצה להבין. אדוני טוען לאי-הרשעה? מדוע?". הסניגור מבקש לטעון בהמשך וחוטף מנחמיאס: "בבקשה, אדוני, בבקשה, בבקשה. זה הכי קל לדחות. עם כל העומס והלחץ שלי, אני לא אדחה לאחרי הפגרה. אני לא יכול! אני לא יכול! תיכנסו ליומן שלי. זה פשוט סיוט. אי-אפשר ככה! מה הסיבה לאי-הרשעה? תטען".

"לא צריך להאריך הרבה!"

הסניגור מתחיל לנמק, התובעת משיבה ונחמיאס מפסיק אותה: "הכל בסדר. אני מכבד מאוד את באי-כוח הצדדים. עם זאת, אין כל הצדקה לדחייה נוספת בתיק ישן נושן זה. התיק בן למעלה משנה, הנאשם בתנאים מגבילים, הגיע הזמן לסיים את עינוי הדין של הנאשם. לכן אשמע השלמת טיעונים לעונש ואגזור את הדין היום". הוא מורה לתובעת לקצר ואז פונה לסניגור: "אדוני רוצה לטעון משהו? קדימה, חבל על הזמן, קדימה. לא צריך להאריך הרבה!".

התובעת מבקשת לצאת ולהתייעץ. נחמיאס נרגע ואפילו מתייעץ, אבל מדבר עם הסניגור כאשר התובעת איננה באולם: "אני באמת מכבד אתכם, אבל האחריות היא על בית המשפט. אני לא צריך דחייה כדי לשקול את עמדתם. הייתה להם שנה לשקול את עמדתם. רוצים חמש דקות - בסדר. לא צריך לענות את דינו של הנאשם. עינוי דין יותר גרוע מעיוות דין. בינתיים נתקדם בדיונים אחרים".

נחמיאס פונה לעוזרו: "הם לא הגיעו? למה? למה? קבוע ל-10. למה אני צריך לחכות להם? - כאילו העוזר הוא האשם. נחכה עוד כמה דקות". הוא פונה לנאשם: "אותה רוצה לחכות לסניגור היום, נכון? הבנתי אותך". נחמיאס חוזר לסניגור מהתיק הקודם וצוחק: "אני מקווה שהיא [התובעת] תחזור. אני לא רוצה לצאת מהאולם. לכנס את כולכם זה יקח זמן. נחכה". התובעת אכן חוזרת ומבקשת דחייה להמשך היום. נחמיאס מכניס לפרוטוקול ומסביר לנאשם שאסור לו לעזוב את בית המשפט, אם כי "אתה לא חייב להיות פה [באולם]. אתה יכול לצאת לשתות, להתאוורר".

"כל דבר נדחה בגלל הקורונה?"

כעת נחמיאס מדבר בנועם עם נאשם הנמצא בשיקום: "אל תדבר אתי על הפרטים של התיק, על זה ידבר אתי הסניגור. אתה מרגיש שינוי? איפה זה המקום? אנחנו צריכים לבקר במקומות הללו". עכשיו הוא זורק לאוויר האולם: "איפה התובע? הלכו להתייעץ בתיק הקודם והשאירו אותי לבד. מה קורה פה?". הוא מכתיב החלטה בהעדר התובע, שכלל לא השתתף בדיון.

בתיק הבא דווקא נחמיאס סופג נזיפה מהסניגור - "אני הייתי באולם, אדוני לא היה" - ואינו מגיב. הסניגור שואל אותו האם הוא מכיר את אביו של הנאשם, ונחמיאס משיב בשלילה ומעיר: "טוב שלא, כי הייתי צריך לפסול את עצמי". הנאשם הובא לבית המשפט מכוח צו הבאה, ונחמיאס בהחלט לא מרוצה: "זה תיק ישן נושן, אבל תראה כמה פעמים הנאשם נעצר [בשל אי-התייצבות]. אתה רוצה שאספור כרוכל? באיזו מידה בית המשפט יכול למשוך עוד ועוד את הדיונים? כשצריך - אני מבין. אני לא חותמת גומי על הדברים האלה [בקשות דחייה]. השאלה היא אם יש הצדקה. גם בתיק הזה כבר נדחו דיונים בגלל הקורונה. כל דבר נדחה בגלל הקורונה? אנחנו משתדלים לחזור לחיים נורמליים. הוא לא מתייצב לדיונים. האפשרויות האלה ניתנו לו יותר מפעם אחת".

נחמיאס פונה לתובעת: "תנקטי עמדה עצמאית. הוא לא מצליח למסור שתן [לבדיקת סמים], לא נותנים לו מים לשתות?". נחמיאס מכתיב ברהיטות החלטה מפורטת, המראה שהוא מכיר היטב את התיק וגם קלט במהירות את עמדות הצדדים. "אין הצדקה לדחייה לנוכח גלגולי התיק והתסקיר המפורט, בו הנאשם אומר במפורש שהוא מעדיף לסיים את ההליך מוקדם ככל שניתן. העומס המוטל על שירות המבחן רב מאוד ואין מקום להטיל עליו משימות אלא כאשר הדבר נחוץ. לפיכך אני מחליט לשמוע טיעונים לעונש בתיק זה ולגזור את העונש היום".


השורה התחתונה: אמרנו אותה כבר בפתיחת הכתבה. ההתפרצויות - ויש שיאמרו: ההשתוללויות - של נחמיאס הן מבישות ופסולות. הדבר בולט עוד יותר דווקא לנוכח היעילות הרבה שלו ובקיאותו בתיקים, ואל מול האנושיות והנועם שהוא יודע לשדר. המערכת בהחלט צריכה לתת את הדעת על הדברים.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 4.