1. החלק האחרון בחקירתו הראשית של ניר חפץ נועד להוות רקע לתיקי 1000 ו-2000. בנוגע לתיק 1000, חפץ הזכיר (30.11.21) את קרבתו של ארנון מילצ'ן לבנימין נתניהו - כולל ארגון טיסה לרבת עמון עם המיליארדר ההודי ראטן טאטה, ועניינו בהארכת הטבות המס הקרויות על שמו. מילצ'ן גם כיכב בעדות על תיק 2000, שכן חפץ הקליט שלוש שיחות איתו שנגעו למגעים עם שלדון אדלסון ונוני מוזס בנוגע לתפוצה של ישראל היום ולהתקפות על נתניהו בידיעות אחרונות. המטרה היא להראות, כי נתניהו עסק בצורה אינטנסיבית ביחסים בין שני העיתונים במטרה להפסיק לכל הפחות את ההתקפות על משפחתו. חשוב מאוד לזכור, שכל הפרק הזה של העדות אינו חלק מכתב האישום אלא נועד להניח את הרקע - שיש לו חשיבות משל עצמו, אם כי כמובן פחותה משל האישומים.

החלק הזה כלל כמה סיפורים מעניינים. חפץ הוא האדם הראשון מתוככי רחוב בלפור ומן המקורבים ביותר לנתניהו, המדבר במפורש על מעורבותה והשפעתה של שרה נתניהו בענייני המדינה. היום הוא אמר כי היא נטלה חלק בכל ההחלטות, למעט בנושאים סודיים. לדבריו, גם יאיר נתניהו היה מעורב, אם כי ברמה פחותה. עוד סיפר חפץ כיצד נתניהו ניסה לרקום ב-2009 עסקה למכירת ידיעות אחרונות לקבוצת אקסל שפרינגר הגרמנית, כמובן במטרה לקבל אמצעי תקשורת נוח. לדבריו, גם אדלסון דיבר על האפשרות שירכוש את ידיעות, אם כי לא ברור האם היה זה יותר מאשר אמירה בעלמא.


2. לתחילת חקירתו הנגדית של חפץ קדם קרב, מפתיע בעיתויו אך לא בתוכנו, בנוגע לבקשת הפרקליטות - ולמעשה בקשת חפץ - שחלקים מסוימים בה יהיו בדלתיים סגורות. הכוונה היא לתרגיל חקירה בו עירבו החוקרים מקורבת לחפץ, ושעל פרטיו יש צו איסור פרסום. התביעה טענה שמאחר שבאולם יושבים גם מי שמצייצים פרטים בשידור חי ולא רק עיתונאים, גובר החשש להפרת הצו. ההגנה התנגדה, בנימוקים של פומביות הדיון וזכויות הנאשמים, ובטענה שהפרקליטות מנסה להסתיר את תרגיל החקירה הפסול שביצעו החוקרים. הח"מ, כנציג התקשורת, הציף גם את עקרונות חופש העיתונות, חופש הביטוי וחופש העיסוק.

השופטים קיבלו למעשה את הצעתו של עו"ד בועז בן-צור. אכן, אמרו, קיים חשש שחפץ לא יעיד בצורה חופשית אם כל העדות תהיה בדלתיים פתוחות. אבל יש גם עקרונות של פומביות הדיון ויש צורך באיזון של האינטרסים. לכן, החקירה תתנהל בדלתיים פתוחות, ואם וכאשר היא תגיע לנקודה בה יחשבו חפץ או התביעה שיש סכנה להפרת איסור הפרסום - תתקבל החלטה נקודתית. הפרקליטות הופתעה, ביקשה הפסקה כדי לשקול האם לערער, אך לבסוף הסתפקה בהבהרת השופטים כיצד הדבר ייעשה. כרבע שעה לפני סוף הדיון זה קרה לראשונה.


3. החקירה הנגדית של חפץ בידי עו"ד בועז בן-צור נפתחה בתנאי מעצרו ואופי חקירתו, נושאים העתידים להעסיק את בית המשפט עוד ימים ארוכים. בן-צור הבהיר כבר בתחילתה, כי בנושא זה יש תמימות דעים בין ההגנה לבין עד המדינה: התנאים היו קשים מנשוא והחקירה כללה לחצים בלתי פוסקים בנוגע לחייו הפרטיים.

החקירה הייתה רגועה מאוד, ממש מלטפת - משום שבן-צור (ומן הסתם יתר הסניגורים) רוצה לקבל פירוט רב ככל האפשר של אותם תנאים ולחצים. טענה מרכזית של ההגנה היא, כי חפץ הפך לעד מדינה בשל אותם אמצעים פסולים, ולכן גם קשה להאמין לו (הטענה: הוא אמר הכל כדי להפסיק את הלחצים הפיזיים ולמנוע חשיפת פרטים אישיים עליו) וגם ספק אם הודעותיו בכלל קבילות (הטענה: הן הוצאו ממנו באמצעים פסולים). התביעה ניסתה להקדים תרופה למכה וכבר אתמול הביאה את חפץ לומר, כי חתם על הסכם עד המדינה דווקא אחרי שהלחצים עליו התרופפו והוא היה יכול לחשוב בראש צלול. זו אחת השאלות המכריעות בתיק 4000, ועוד נשמע עליה הרבה - כולל מפי חלק מחוקריו של חפץ.

ציטוט היום

"כיס עמוק ממקאו ועד הרצליה פיתוח" (ניר חפץ מתאר את שלדון אדלסון).