מנהיגי המערב אינם יכולים להתבסס על הפעלת עיצומים בלבד נגד רוסיה. פוטין והסביבה המקורבת אליו לקחו בחשבון בהערכת המצב, שקדמה להחלטה לתקוף את אוקראינה, תגובה "אופרנטית" של המערב - הטלת עיצומים כלכליות. בחישובי הצמרת הרוסית, התועלת מהמהלך הצבאי גוברת על הנזק הצפוי עקב העיצומים הצפויים. אולם, גם משכשל האיום בעיצומים מלהרתיע את רוסיה מפני פעולה צבאית, נותרה למערב עוד שורת עיצומים כלכליים, חלקם כבדי משקל, לענישת מוסקבה.

כעת נבחנות דרגות הסלמה בעיצומים, מול משק האנרגיה והדרת רוסיה מהמערכת הבין-בנקאית "סוויפט" שתהיה להן השפעה הרסנית על הכלכלה הרוסית. במקביל יעיקו עיצומים אלה גם על לקוחות מערביים, שיתקשו לשלם עבור ייבוא גז ונפט מרוסיה וגם למצוא לו תחליף. הענישה הכבדה ביותר כלפי רוסיה צפויה להיות ניתוק מלא של הכלכלה הרוסית ממימון ומהשקעות מערביות.

הפעלת עיצומים בלבד אינה מספקת ונחוצה אסטרטגיית רב-ממדית לבלימת רוסיה. ארה"ב פרסה תגבורת של כ-12,000 חיילים באירופה בחודש האחרון - מה שהביא את המספר הכולל של אנשי צבאה ביבשת ל-100,000. אבל, הכוחות האמריקנים מפוזרים ברחבי אירופה, רובם מרוחקים מהחזית המזרחית. מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, הודיע בסוף השבוע, כי הברית הפעילה לראשונה יחידות מכוח התגובה של נאט"ו (NRF), המונה 40,000 חיילים. נאט"ו נדרשת לתגבר בכוחות צבא את המדינות הבלטיות הקטנות, בעלות הערך הגיאו-אסטרטגי – ליטא, לטביה ואסטוניה - להן גבול עם רוסיה, משום שהן עשויות להיות היעד הבא של פוטין, גם על-רקע נוכחות של מיעוטים רוסיים בשטחן וסדר כוחות צבא מצומצם בשטחן. מדינות אלו הן גם יעד להתקפות היברידיות, הנועדות לערער את יציבות הממשלות הדמוקרטיות בהן.


זו שעתה של נאט"ו. עליה להתגייס ולהתייצב בחזית אחידה מול התוקפנות הרוסית ולפעול לחיזוק היכולות והאפקטיביות של הברית ולשפר מוכנות ודריכות למשך תקופה ממושכת של מתח ועימות באירופה. שנים ארוכות נהנו מדינות אירופה מהוצאה מופחתת לביטחון, תוך השגת הגנה בזול ובהתבססות על ארה"ב. כעת עליהן להשקיע ביכולות הגנה ובהגדלת תקציבי הביטחון, כפי שהכריז קנצלר גרמניה, אולף שולץ (כיום נתח השקעה בביטחון במדינות אלה הוא פחות מ-2% מהתוצר). בד-בבד, על האיחוד האירופי להגביר את שיתוף הפעולה התעשייתי-ביטחוני במטרה להגדיל את היכולות הצבאיות הכוללות ולאורך זמן.

האזהרה של פוטין, ב-24 בפברואר, כי כל מי שיתערב בלחימה באוקראינה יתמודד עם "השלכות שמעולם לא התמודדו איתן בתולדותיו" נתפסות כאיום להשתמש בנשק גרעיני. לחיזוק המסר הכריז פוטין ב-27 בפברואר כי הוא מעלה את הכוננות הגרעינית. זו הרתעה גרעינית רוסית חד-צדדית, שנועדה להקנות למוסקבה חופש פעולה מלא בהפעלת כוחותיה הקונבנציונליים. גם לנאט"ו מערך נשק גרעיני, והברית גם היא מסוגלת להסב לרוסיה נזק בלתי נסבל. לפיכך, עליה לדחות כל דרישה לפינוי מערכות נשק גרעיניות ממרכז אירופה.

נאט"ו נהנית בנוסף מהיתרונות שבשליטה על ערוצי תעבורה ונתיבי שיט, והיא יכולה להטיל הגבלות על תנועתם של ציי הסוחר והצבא של רוסיה בתגובה להשתלטות רוסית על נמלי המוצא לים השחור של אוקראינה. במקביל הודיעו מדינות אירופה על חסימת נתיבי הטיסה הבינלאומיים לחברות תעופה רוסיות.

לאחרונה עלתה אפשרות להצטרפות פינלנד ואף שבדיה לברית נאט"ו. מדובר במהלך בעל משמעות היסטורית-אסטרטגית רבת משמעות. אם יתממש, הוא ימחיש לפוטין, כי שיקול הדעת שלו היה מוטעה, ובמקום להחליש ולהרחיק את הברית, בפועל הוא הביא לחיזוקה, התרחבותה לצפון מזרח אירופה ולהתלכדותה.

גם אם יימצא בקרוב הסדר שיביא להפסקת הלחימה באוקראינה, מדינות המערב מתחילות להכיר בכך שתמה התקופה השלווה והיציבה שלאחר המלחמה הקרה באירופה. הן אינן יכולות להסתמך על הנחה שתאבונו של פוטין ישבע אם יאפשרו לו לבלוע מחוזות מאוקראינה ולהביא לחילופי שלטון בקייב. ברגע שרוסיה תשלוט בקייב, תפיסת האיום של פוטין תועתק למדינות השכנות, הבאות ברשימה, והוא יחתור לממש את שאיפתו להגדיל מחדש את מרחב ההשפעה של רוסיה למדינות ברית ורשה לשעבר. לפיכך, המערב נדרש להציב חומה נחושה מול רוסיה, תוך הפגנת נכונות להפעיל גם מאמצים צבאיים, ולא להסתפק ולדבוק רק בכוח העיצומים.

אשר לישראל, יתרונה הוא בכך שאינה במרכז האירועים וביכולותיה להגן על עצמה. אך במבחן ההיסטוריה היא תישפט על-פי הצד שבחרה, או לא בחרה. ראוי שישראל תזכור כי בעת חירום, בעודה נתונה לתקיפות מצד אויביה וזקוקה לסיוע באמצעי לחימה, בחימוש, בדלקים, במערכות הגנה מפני טילים ובחגורת הגנה מדינית, ארה"ב ומדינות נאט"ו נחלצות לסייע לה.

ישראל מוגדרת על-ידי ארה"ב כבעלת ברית עיקרית שאינה חברה בנאט"ו, ומקיימת קשרים הדוקים עם המנגנונים הצבאיים של נאט"ו ועם רוב הצבאות של המדינות החברות בברית. זו שעתה של ישראל לחזק את הקשר עם הברית ולהגביר את נכסיותה לנאט"ו, בעיקר בתחום הגנת הסייבר, איתור וסיכול מאמצי השפעה חיצוניים ברשת, הגנה מפני טילים וכלי טיס בלתי-מאוישים תוקפים.