1. יום של לקט, שכחה ופאה בחקירתו הנגדית של שלמה פילבר בידי עו"ד בועז בן-צור (13.6.22): הרבה נושאים שנותרו קצת מאחור, או כאלה שבהם בן-צור רוצה לחדד את מה שכבר נאמר. החלק החשוב ביותר - שלילה מראש של האפשרות שפילבר ימקם את "פגישת ההנחיה" עם בנימין נתניהו לפני אישור מינויו בממשלה בשבוע השני של יוני 2015 - יבוא מחר; היום הכין בן-צור את הקרקע.
בן-צור שב וטען, בהסכמתו המלאה של פילבר, כי החוקרים והפרקליטים הציגו בפניו תמונות חלקיות בלבד. אבל פילבר העיר, שגם ההגנה עושה זאת. "כל אחד מנסה לקחת את הקטע שנוח לו ואני מנסה לתת את התמונה הכוללת. בימים הראשונים קצת שברתי את הכללים, כדי להסביר לבית המשפט איך לקרוא את ההודעות, וזה אולי גרר את הבקשה לעד עוין". ובהמשך: "זה שבא צד אחד ומראה רק צד אחד של הירח, ואחרי שלושה חודשים הצד השני מראה את הצד האחר - הרגשתי בבית המשפט את הצורך להראות איך הדברים מתחברים". בן-צור: "את הצד האפל של הירח מילאה החקירה הנגדית". פילבר: "במידה רבה מאוד".
בן-צור הראה כיצד השתנתה גרסתו של פילבר, אשר אמר תחילה שנפגש עם לארי אליסון - בעלי אורקל, שנתניהו ביקש לעניין ברכישת ידיעות אחרונות - אך לאחר מכן השתכנעו חוקריו שנפגש רק עם נציגו, פול מרינלי, ושכנעו אותו לחזור בו. פילבר הגיב: "האמנתי שאם אני חותם על הסכם עם מדינת ישראל ואומר את כל האמת, זה יהיה ככה גם מהצד השני. זה לא מה שקרה. מכל החוקרים שפגשתי, אני יכול לספור על יד אחת את אלו שלא שיקרו אותי".
פילבר שיתף בתחושותיו מהרגע בו נעצר בפברואר 2018: "מאז שדפקו לי על הדלת אני מרגיש שהמערכת מתנפלת עלי, רומסת אותי, לא מוכנה להקשיב לי ואני חושב איך אני מחלץ את עצמי". לדבריו, העברתו לכלא והחיפוש בגופו דווקא לאחר שהסכים להיות עד מדינה - למרות שהיה 48 שעות במעצר - נועדו להשפיל ולהלחיץ אותו. עוד הראה בן-צור, כי אין תיעוד מזמן אמת לתקלה שלטענת המדינה גרמה לכך שדווקא הפעם הראשונה בה דיבר פילבר על פגישת ההנחיה, לא תועדה כראוי.
2. בן-צור נעזר בפילבר גם כדי לחזק טענות אחרות של ההגנה. למשל: ההטיה של התקשורת נגד נתניהו בבחירות 2015 וחוסר החשיבות של וואלה. "וואלה נראה לי כלי תקשורת לא חשוב", אמר פילבר על אותה מערכת בחירות. "מבחינת נתניהו ערוץ 2 היה חזות הכל. אחרי זה - אולי קצת טלוויזיה". לדבריו, האפקטיביות של סרטון "הערבים נוהרים" הייתה במסרונים ששיגר הליכוד למאות אלפי בוחרים ולא בשידורו בוואלה. "נתניהו מעולם לא דיבר אתי על וואלה. הוא דיבר על טלוויזיה, אחרי הבחירות הוא עבר לרשתות החברתיות; האתרים לא עניינו אותו".
אבל היו לפילבר, בהקשר זה, גם אמירות שסייעו לתביעה. "ynet היה לחלוטין נגדנו; לא היה לנו סיכוי להכניס שם כלום, ואם הוא היה נכנס - הוא היה עטוף ברעל. בוואלה היה סיכוי להכניס ידיעה חיובית. בוואלה היה סיכוי סביר להכניס הודעות דובר, לעומת גופים אחרים שזה היה בלתי אפשרי".
עוד ביקש בן-צור מפילבר לאשר, והלה עשה זאת ברצון, שהיו לו מגעים עם חברות אחרות בדיוק כמו עם בזק. לדברי פילבר, הרעיון היה זהה: לתאם עם החברות במקום להילחם איתן, כדי שיוכל לקדם את המהלכים החשובים בשוק התקשורת. השופט בר-עם: "זו הייתה ההתנהלות השגרתית של המשרד". פילבר: "כן, לאורך שנים. כך היה גם אצל אבי ברגר. סמנכ"לי הרגולציה של החברות התהלכו בחופשיות במשרד".
|
|
|
|
פילבר היום. מה אמרו עורכי הדין [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
3. השאלה מה תועד ומה לא, ובעיקר מה נמסר להגנה ומתי ומה בכלל לא, הלהיטה את הרוחות בין שני צידי המעבר – ובצורה אולי חסרת תקדים. המילים היו חריפות, הטונים גבוהים והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן התקשתה להשתלט על הצדדים, בעיקר על עו"ד ז'ק חן, אשר טען שבית המשפט אינו מגן על הסניגורים מפני התובעים. לראשונה מאז החל המשפט, ולאחר שלא הצליחה להתגבר על שטף הדיבור הרועם שלו, פרידמן-פלדמן הורתה לחן לשבת – צעד חריג שמשמעותו נזיפה וסוג של כרטיס צהוב.
מאוחר יותר תהה בר-עם, בעקבות הערה של בן-צור, האם אין מקום להביא כעת לעדות את חוקריו של פילבר – כפי שנעשה עם חוקריו של ניר חפץ. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, השיבה שהם יהיו בקבוצה השנייה של עדי תיק 4000 – אחרי שיישמעו כמה מעדי תיק 1000. "אנחנו לא ערוכים להביא אותם בשבוע הבא", הסבירה והציעה – ספק בציניות ספק ברצינות – לשמוע אותם בפגרה. בן-צור הגיב: "זה לא איום עלי"; ואילו חן הרים את הכפפה: "אנחנו מסכימים". לרווחתם של רבים מן הנוכחים באולם, בר-עם הוריד בחיוך את האפשרות על סדר היום: "יש פה משולש" – גם השופטים.
4. פגישת ההנחיה ריחפה כבר היום באולם. בן-צור הציג מזכר שכתבה עו"ד יעל אהרונוביץ ב-19.2.18, מיד לאחר הפגישה הראשונה של ראשי היאל"כ עם סניגוריו של פילבר, דרור ארד-איילון ויובל נחמני. המזכר נמסר להגנה רק בשבוע שעבר, ובן-צור טוען שהוא הוסתר בכוונה משום שתוכנו אינו נוח לתביעה.
על-פי המזכר, ארד-איילון ונחמני אמרו ש"באפשרות פילבר להעיד על מפגש עם ראש הממשלה ודוד שרן בסמוך לכניסת פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, שאז נאמר לו על-ידי ראש הממשלה ששוחח עם שאול אלוביץ והאחרון התלונן בפניו וביקש למתן את התעריפים. בהמשך לכך מובהר לו שעליו לגמור בהקדם את אישור המיזוג ולפעול למיתון התעריפים. לתחושת פילבר השיחה מתנהלת כשיחה לגיטימית של מתן הנחיות מהדרג הממונה".
לשיטתו של בן-צור, המסמך הוסתר בכוונה מההגנה משום שהוא סותר את גרסאותיו המאוחרות יותר של פילבר על הפגישה (שלדברי ההגנה כלל לא התקיימה). כך למשל, בהמשך אמר פילבר ששרן – ראש לשכתו של נתניהו – לא נכח בפגישה עצמה; פילבר השיב שהתכוון רק לכך ששרן היה באזור הפגישה. ומדוע לא הזכירו סניגוריו את האירועים עליהם דיבר בהמשך – "שיחת המעקב" ו"שיחת הנזיפה"? פילבר: "אני לא מספר פה על עוד דברים. פה נמצאת הפגישה הראשונה".
בן-צור ציין, כי כל החקירה ביום הקודם הייתה בנושא מיזוג בזק-yes, וכי החוקרים ניסו להוביל את פילבר לומר שהיה זה נתניהו שהנחה אותו לאשר את המיזוג; אבל ביציאה מחדר החקירות אמר פילבר שאינו זוכר מעורבות של נתניהו. לטענת בן-צור, כך נולדה הגרסה של פגישת ההנחיה. בהמשך הראה בן-צור סתירות בפרטים הוויזואליים של הפגישה אותם תיאר פילבר ובר-עם העיר, כי סתירה בפרטים הנלווים עלולה להשפיע על הליבה. המשך יבוא.
ציטוט היום
"הגשתם בקשות ולא יצאתי מהתגובות". (רבקה פרידמן-פלדמן על בעיות של לוחות זמנים).
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי באתר ביזפורטל. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה.
| תאריך: |
13/06/2022
|
|
|
עודכן: |
13/06/2022
|
|
|