סחר עם מדינות המפרץ כמענה לאי-ודאות כלכלית

מלחמת רוסיה-אוקראינה. למלחמה השלכות שליליות ניכרות על הכלכלה, בין היתר עקב החשש מהרחבת הלחימה לאזורים אחרים. העיצומים על הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם פוגעים ועוד יפגעו בכלכלה הרוסית, והם משפיעים גם על שאר מדינות העולם. צמצום הייצוא הרוסי של גז ונפט הוביל לעלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם, ומדינות האיחוד האירופי, שפיתחו תלות בגז הרוסי, הן הנפגעות העיקריות. גם מחירם של מוצרים חקלאיים עלה דרמטית בעקבות חלקן המרכזי של רוסיה ואוקראינה בייצוא חקלאי (כשליש מייצוא החיטה העולמי). כמו-כן, העדר פתרון קרוב לסכסוך וגלישתו לעונת החורף הקרב מעלה חששות כי הרע ביותר עוד לפנינו.

שרשראות האספקה. משבר שרשראות האספקה, שמקורו בחוסר האיזון בין ההיצע לביקוש שנגרם במשבר הקורונה, נמשך עמוק לתוך שנת 2022 לצד הימשכות המגיפה. מדיניות "אפס קורונה" של ממשלת סין הובילה לשורה ארוכה מאוד של סגרים ברחבי המדינה, לרבות בשנחאי, הלב הכלכלי והפיננסי של סין, והכבידו על שרשראות האספקה שממילא לא חזרו לאיזון. משבר האקלים, המקשה על שינוע סחורות, וכן המלחמה באוקראינה מכבידים גם הם על שרשראות האספקה. בעיה זו גורמת לצמצום היצע המוצרים וגורמי הייצור בטווח הקצר, ובכך תורמת גם היא לעליות מחירים ולירידה בפריון ובצמיחה כלכלית.

גורמים אלו הופכים את רכיב האי-ודאות לדומיננטי באקלים הכלכלי הנוכחי ופוגעים ברווחה הכלכלית של אזרחים ברוב מדינות העולם. בולטת במיוחד הירידה בתחזית הצמיחה בכלכלות הגדולות.

יחסית לשאר העולם, ישראל מגלה יציבות כלכלית מעוררת הערכה. תחזיות האינפלציה השנה הן 4% בלבד ואילו הצמיחה צפויה להיות גבוהה – קרוב ל-5%, לאחר 6.8% ברבעון השני בקצב שנתי. ביצועים אלה גרפו מחמאות בקרב ארגונים כלכליים בינלאומיים, המבליטים את תרומתו של ההיי-טק לייצוא ולהשקעות הזרות בישראל.

נתונים נוספים מציגים את איתנותה של כלכלת ישראל במחצית הראשונה של השנה. שיעור האבטלה ביוני עמד על 3.4% בלבד וחזר לרמתו ערב משבר הקורונה; ייצוא הסחורות עלה בחדות לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה; בעקבות שחרור ביקושים כבושים ממשבר הקורונה, פריחה בהיי-טק וצמיחת שוק הנדל"ן, ההכנסות ממיסים היו גבוהות במחצית הראשונה של השנה ב-50 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הצפי, לפי הכלכלנית הראשית באוצר, הוא לגבייה של 456 מיליארד שקל כאשר העודף התקציבי הצפוי הוא 45 מיליארד שקל.

אולם, ההשפעות הגלובליות ניכרות במדד יולי שהפתיע לרעה ורשם עלייה של 5.2% אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. כך גם מדד מחירי הדיור, שרשם עלייה של 17.8, שיא של 14 שנים. האינפלציה בישראל היא עדיין נמוכה ביחס לעולם הודות לגורמים המרסנים אותה, ביניהם שקל חזק המוזיל את הייבוא, והסתמכות על גז מקומי המנטרל את ההשפעות האקסוגניות.

עם זאת, מחשש שהאינפלציה תצא משליטה ותגיע לרמות הגבוהות שנרשמו במדינות מפותחות אחרות, בנק ישראל העלה שוב בחודש אוגוסט את הריבית לרמה של 2%. מכיוון שהמשק נמצא כמעט בתעסוקה מלאה והצמיחה היא גבוהה ויציבה, אין חשש בישראל (לעומת החשש הקיים ברוב מדינות העולם) מכך שעליות הריבית יביאו את המשק לסטגפלציה.

יתרה מכך: לאור הנתונים על צמיחה גבוהה השנה, יש ציפיות שבנק ישראל יעלה את הריבית עד לרמה של 3% עד סוף השנה אם הצעד יהיה נחוץ על-מנת לרסן את הלחץ האינפלציוני. הורדת האינפלציה בישראל חשובה נוכח ההקשר הרחב שאליו משתייכת עליית המחירים הנוכחית. למרות האינפלציה הנמוכה יחסית, היא הוסיפה ליוקר המחיה שהיה גבוה עוד לפני האירועים הגלובליים האחרונים. השכבות החלשות, הפגיעות יותר לכל עלייה במדד, שייכות למגזרים שהתאוששו פחות ממשבר הקורונה - מה שמעצים את תחושת הפערים בחברה הישראלית ומוסיף למתחים בחברה, במיוחד בתקופה זו של ערב בחירות ואי-יציבות פוליטית.

לא לעולם חוסן, וישראל כמשק קטן התלוי בסחר בינלאומי, עלולה בחודשים האחרונים של השנה להרגיש ביתר שאת את השלכות האי-ודאות הכלכלית הגלובלית. אפילו אם כעת המדדים המקרו-כלכליים של ישראל הם מרשימים, מוערך שבשנת 2023 נתחיל לראות השפעות של המיתון העולמי גם על כלכלת ישראל. לדוגמה, האטה באירופה עלולה להביא ב-2023 לירידה בייצוא הישראלי לשוק זה, המהווה כעת יותר משליש ממנו. על-מנת להתמודד עם האתגרים האלה, ישראל צריכה להמשיך לנקוט מדיניות כלכלית אחראית, לצד חתירה להתרחבות לשווקים חדשים שבהם אין לה עדיין נוכחות חזקה.

מדינות המפרץ המייצרות אנרגיה אינן נפגעות מהמיתון העולמי וצפויות לצמוח בקצב של כמעט 6% בשנת 2022. הגיעה העת שישראל תמנף את הקשרים הדיפלומטים שרקמה עם חלק ממדינות אלה במסגרת "הסכמי אברהם" ותרחיב את הקשרים הכלכליים איתן. מהנתונים העדכניים של הסחר הבינלאומי נראה שישראל אכן מזהה את ההזדמנויות האלה. במחצית הראשונה עלה הסחר עם איחוד האמירויות ב-117% ל-1.2 מיליארד דולר, והסחר עם בחריין – שלא היה קיים עד אשתקד – מתחיל להתפתח. בנוסף, ישראל הגדילה השנה ב-49% את המסחר עם מצרים וב-48% את הסחר עם ירדן. פיתוח קשרים כלכלים בשווקים חדשים יגדיל את היציבות הכלכלית של ישראל ואת הרווחה של אזרחיה.