|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אחת ממטרות המחקר היא להתחקות אחר תאים שמעורבים בהשפעה של אור על דיכאון
|
|
|
|
|
מה בין חשיפה לאור ובין תרופות נוגדות דיכאון
|
|
אין זה דבר חדש שאור משפיע על המצב הנפשי. מחקרים בחיות מודל חשפו, כי מעבר של מידע על עוצמת האור דרך רשת עצבית בקליפת המוח, משפיע בצורה דרמטית על מצבם הנפשי. בהתבסס על המחקרים הללו, החליט ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, לבדוק, האם אותה רשת עצבית, שקשורה להשפעה של אור על דיכאון, נמצאת גם בבני אדם. תוצאות המחקר המפתיעות התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS
|
|
"חוש הראייה תמיד עניין אותי", מספר ד"ר שי סבח (47) מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. עם תום לימודי תואר ראשון בביולוגיה בטכניון, החל בלימודי תואר שני בביולוגיה ימית באוניברסיטה העברית, כאשר המחקר התנהל במעבדה הימית באילת. סבח: "לפני שנים רבות, במהלך עבודת שטח באגם מלאווי שבאפריקה, נשאלתי מה אני הכי מעוניין לחקור. התשובה שלי הייתה פשוטה מאוד, 'איך בעלי-חיים רואים את העולם?' למעשה מאז 2001, השנה בה התחלתי את עבודת המחקר של התואר השני במעבדה הימית באילת, האור ומערכת הראייה תמיד העסיקו אותי".
כיום ד"ר שי סבח הוא מרצה בכיר וראש המעבדה לחקר מערכת הראייה, בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית. שי וצוות המעבדה שלו, חוקרים את התפקוד של תאי עצב ורשתות עצביות ברשתית ובמוח, במטרה למצוא את הקשר בין העיבוד של גירויים ויזואליים מסוגים שונים, להתנהגות של בעלי-חיים ובני-אדם. לשם כך הם משתמשים במגוון רחב של שיטות אנטומיות, דימות, רישום פעילות עצבית, וניסויים התנהגותיים.
למרות השאיפה הבסיסית שלך בעשרים השנים האחרונות, להבין כיצד מערכת הראייה מתפקדת ומעצבת התנהגות, את דרכך המדעית התחלת בעבודה שונה מאוד ממה שאתה עושה כיום- מתחת לפני המים, כאקולוג ימי.
סבח: "בעבודת המחקר לתואר שני שביצעתי במעבדתו של פרופ' נדב ששר, חקרתי את הראייה של אור מקוטב. קיטוב היא תכונה של האור, בנוסף לצבע ועוצמה. בני האדם לא מסוגלים להבחין במצב הקיטוב של האור, אבל חסרי-חוליות יבשתיים שכוללים חרקים רבים, מבחינים באור מקוטב. גם חסרי חוליות ימיים ודגים רבים מבחינים באור מקוטב, לכן רצינו ראשית לברר את תכונות האור המקוטב מתחת לפני המים. גילינו תבניות אור מיוחדות שמושפעות מזווית השמש, עומק המים, ומיקוד קרני השמש על-ידי הגלים. עבודת המחקר כולה התבצעה בצלילה או ב'שנירקול'"
לטובת לימודי הדוקטורט, עבר ד"ר סבח בשנת 2007 לאוניברסיטת קווינס בקנדה, יחד עם בת זוגו רותם, אותה הכיר במהלך לימודי התואר השני. בקנדה נולדו לזוג גם שני ילדיהם, הדס ואיתן.
סבח: "המשכתי לחקור את מאפייני האור מתחת לפני המים ואת מערכת הראייה בדגים, אבל בהדרגה נמשכתי יותר ויותר להבנה של העיבוד העצבי שנעשה ברשתית".
מה היה הגילוי המשמעותי שלך במחקר בפוסט דוקטורט?
סבח: "בתום לימודי הדוקטורט, בשנת 2012, עברתי לאוניברסיטת בראון, רוד איילנד ארה"ב, לפוסט דוקטורט במעבדתו של פרופ' דויד ברסון. המחקר עסק באנטומיה ופיזיולוגיה של הרשתית ביונקים, והתבצע בפועל בחיות מודל, עכברים. אחד הגילויים המשמעותיים שלנו היה קשור לתאים שרגישים לכיוון תנועה ברשתית. התאים האלו מופעלים כאשר התמונה על הרשתית נעה בכיוון מסוים, אבל לא מופעלים בכלל כאשר התמונה נעה בכיוון ההפוך. התאים הללו עוזרים לנו בזיהוי עצמים שנעים בעולם, כמו גם, בייצוב התמונה על הרשתית שמאפשר לנו לראות תמונה חדה, גם כשאנו בתנועה.
"באמצעות מיפוי של הכיוון המועדף של התאים באזורים רבים ברשתית, גילינו שאכן ישנם ארבעה סוגי תאים בעלי רגישות לכיוון, אבל להפתעתנו הכיוון המועדף של התאים האלו לא היה קבוע, אלא השתנה בהתאם למיקום התאים ברשתית. ממצאים אלו, שהתפרסמו בשנת 2017 בכתב העת היוקרתי Nature, הינם בעלי השלכות מרחיקות לכת להבנת המנגנונים שמעורבים בגילוי, עיבוד ותפישה של מידע על תנועה של הגוף, ותנועה של עצמים בעולם מסביבנו".
|
|
השפעת האור על דיכאון בקרב בני אדם
|
|
|
|
|
ד"ר שי סבח עם חלק מצוות חברי המעבדה
|
|
|
 | אור שנקלט על-ידי העין משתתף בכיוון השעון הביולוגי, מווסת את ההפרשה של מלטונין שגורם לנו להיות עייפים בלילה, מווסת את גודל האישון ובכך מונע חשיפת יתר של הרשתית. בשנים האחרונות מצטברות אט אט עדויות לכך, שאור משפיע גם על למידה וזיכרון, רעב, ומצב הרוח. | |
|
|
|
בשנת 2018 חזר סבח ארצה והקים את מעבדתו באוניברסיטה העברית, בה הרחיב את מחקרו לתפקוד של אזורי מוח שונים שמקבלים מידע מהרשתית, לעיתים בצורה עקיפה. מידע עצבי שמגיע מהעין משמש לא רק ליצירת תמונה של העולם, מסביר סבח, הוא גם מניע תהליכים רבים אחרים. למשל, אור שנקלט על-ידי העין משתתף בכיוון השעון הביולוגי, מווסת את ההפרשה של מלטונין שגורם לנו להיות עייפים בלילה, מווסת את גודל האישון ובכך מונע חשיפת יתר של הרשתית. בשנים האחרונות מצטברות אט אט עדויות לכך, שאור משפיע גם על למידה וזיכרון, רעב, ומצב הרוח.
מה היה ידוע טרם מחקרך, על השפעת האור על דיכאון?
סבח: "זה אינו דבר חדש שאור משפיע על המצב הנפשי. כולנו שמענו על דיכאון עונתי שמופיע בארצות צפוניות במהלך החורף, כאשר הימים קצרים ועוצמת אור השמש נמוכה, אבל בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך, ששינויים בתזמון ובעוצמת האור עשויים להוביל לדיכאון לא-עונתי, שנקרא גם Major Depressive Disorder. כיום אנחנו מבינים שחשיפה לאור בשעות הלילה, כלומר חשיפה לאור שאינו בעתו, עלולה לגרום לדיכאון. ולעומת זאת, טיפול באור חזק שניתן במשך שעה במהלך הבוקר, עשוי לסייע בטיפול בדיכאון. כלומר, השפעתו של האור, שתלויה במידת החשיפה ובזמן של החשיפה, היא דו-כיוונית.
"מחקרים בחיות מודל גילו רשת עצבית, שכוללת את קליפת המוח הקדמית, ומעורבת בהשפעה של אור על מצב הרוח. הפעלה מוגברת של הרשת העצבית הובילה לדיכאון, ולעומת זאת, השתקה של הרשת הגנה על החיות מפני דיכאון. כלומר, המחקרים חשפו כי מעבר של מידע על עוצמת האור דרך רשת עצבית בקליפת המוח, משפיע בצורה דרמטית על המצב הנפשי של בעל החיים".
בהתבסס על המחקרים הללו, החליט סבח לבדוק האם אותה רשת עצבית, שקשורה להשפעה של אור על דיכאון, נמצאת גם בבני אדם. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS), והתבצע בשיתוף עם הפרופסורים ג'רום סיינס, מייקל וורדן ודויד ברסון מהמחלקה למדעי המוח באוניברסיטת בראון שבארה"ב, ודניאל לניאדו, סטודנט ממעבדתו של ד"ר סבח.
במחקר החדש בהובלתך, בחנתם האם קיימת רשת עצבית דומה בקרב בני אדם והאם הפעילות העצבית בקליפת המוח מושפעת מעוצמת האור בסביבה. כיצד בדקתם זאת?
סבח: "לשם כך השתמשנו בשיטה של דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI), המודדת את זרימת הדם במוח ומשמשת כמדד לפעילות עצבית. ערכנו בשעות היום סריקת fMRI ל-20 מתנדבים בריאים. הנבדקים שכבו בתוך הסורק עם משקפת מטפלון שפיזרה את האור, כך ששדה הראיה שלהם היה אחיד לגמרי והם ראו רק גוונים שונים של אפור, ללא קבלת מידע נוסף על מהות הניסוי. שכיבה בתוך הסורק ללא יכולת תזוזה וללא מעש במשך כשעה, היא משימה לא פשוטה ובעיקר מרדימה. לא רצינו שהנבדקים יירדמו ויעצמו את עיניהם, שכן פחות אור יגיע לרשתית ולא נוכל לדעת בוודאות את עוצמת האור במהלך הסריקה".
כיצד שמרתם על ערנות הנבדקים?
סבח: "במהלך הסריקה, השמענו להם בזמנים אקראיים צליל גבוה וצליל נמוך, והנבדקים התבקשו ללחוץ על אחד משני לחצנים בכל פעם ששמעו את אחד הצלילים. במהלך הסריקה, השתמשנו במקרן כדי להקרין על עיניהם של הנבדקים אור בעוצמות שונות. חשוב להדגיש שהנבדקים לא ידעו מהי מטרת הניסוי, ושיערו שדווקא הצלילים שהשמענו להם קשורים לניסוי".
|
|
26 אזורי מוח שפעילותם מושפעת מעוצמת האור
|
|
|
|
|
אזורים רגישים לאור במוח האדם
|
|
|
| תוצאות המחקר אכן מראות כי החשיפה לאור בשעות היום משפיעה על בני האדם באופן דומה להשפעתן של תרופות נוגדות דיכאון. ידוע שהפעילות העצבית באותם אזורים בקליפת המוח הקדמית שנמצאו רגישים לאור, גבוהה יותר בבני אדם הסובלים מדיכאון. | |
|
|
|
עם סיום ניתוח מורכב של הנתונים מכל הנבדקים, התגלו 26 אזורי מוח שבהם הפעילות עלתה או ירדה בהתאם לעוצמת האור. ביניהם היו, כפי שציפו ד"ר סבח וצוות החוקרים, אזורים בקליפת המוח הראייתית שנמצאת בחלק האחורי של המוח. הממצא המפתיע היה בקליפת המוח הקדמית, שם היו חמישה אזורים שונים שפעילותם ירדה בהתאם לעוצמת האור. בנוסף, אזורים אלה הגיבו בצורה ממושכת, כלומר הפעילות באזורים אלו נשארה בהתאמה לעוצמת האור, אפילו לאחר שהאור כבה. זוהי למעשה העדות הראשונה לכך, שאזור אחר בקליפת המוח מלבד קליפת המוח הראייתית, מדווח על עוצמת האור בסביבה.
האם נכון לומר, כי תוצאות המחקר מראות שחשיפה לאור עשויה להיות דומה בהשפעתה להשפעה של תרופות נוגדות דיכאון?
סבח: "תוצאות המחקר אכן מראות כי החשיפה לאור בשעות היום משפיעה על בני האדם באופן דומה להשפעתן של תרופות נוגדות דיכאון. ידוע שהפעילות העצבית באותם אזורים בקליפת המוח הקדמית שנמצאו רגישים לאור, גבוהה יותר בבני אדם הסובלים מדיכאון, ולעומת זאת, מתן של תרופות נוגדות דיכאון, וכן התאוששות מדיכאון, מובילים לירידה בפעילות העצבית באזורים אלו. כלומר, בדומה להשפעה של נוגדי דיכאון, גם חשיפה לאור במהלך היום, מנמיכה את הפעילות העצבית באזורים אלו של קליפת המוח הקדמית.
"בנוסף לוויסות מצב הרוח, אזורים אלו בקליפת המוח הקדמית, מעורבים בעיצוב תהליכים ותפקודים רבים שכוללים רגש, זיכרון, התנהגות חברתית, קבלת החלטות, מודעות עצמית, התמצאות במרחב, שליטה על דחפים, ריכוז, ומוטיבציה. לכן, תוצאות המחקר מרמזות על האפשרות שאור משפיע לפחות על חלק מהתפקודים הרבים והמגוונים שתלויים בפעילות של אזורי מוח אלו".
|
|
|
|
|
ד"ר שי סבח מציג את הממצאים בכנס של האגודה האירופית לחקר הרשתית
|
|
|
| בעבר, נעשה מחקר ענף על אותו מכרסם, וגילו שמחזורי אור-חושך שונים משפיעים על השכיחות של התנהגויות דמויות דיכאון באותו מכרסם, אך מעולם לא בחנו את המנגנון שדרכו חשיפה לאור מובילה לדיכאון, ושדרכו טיפול באור מפחית את הדיכאון. זהו מחקר חדש ומלהיב שבו אנחנו מתחילים עכשיו. | |
|
|
|
השלב המתבקש הבא, מסביר סבח, הוא לבחון את ההשפעה של אור על אותם אזורים בקליפת המוח הקדמית, אך לערוך את הסריקות דווקא בשעות הלילה ולא בשעות היום. ניסוי מתבקש נוסף יהיה, להשוות את ההשפעה של אור על אותם אזורים, בין נבדקים שסובלים מדיכאון לבין כאלה שלא.
מה המורכבות בניסוי בהשתתפות נבדקים הסובלים מדיכאון?
סבח: "ניסויים אלו נמצאים בהחלט בתכנון שלנו, אבל ההשוואה של השפעת האור בחולים בדיכאון לעומת נבדקים בריאים, היא לא פשוטה לביצוע. הרי כדי לבצע ניסוי כזה, נזדקק לנבדקים שסובלים מדיכאון ואינם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון, והלא מאוד בעייתי ואף מסוכן לבקש מחולה להפסיק ליטול את תרופותיו. לעת עתה, קל יותר לבצע את הניסויים האלה על חיות מודל. עם זאת, עכבר הוא לא מודל אופטימלי לחקר ההשפעה של אור על בני אדם, כי הוא בעל חיים לילי, שישן ביום ופעיל בלילה. העכברים במעבדה נרדמים מספר דקות לאחר שתאורת החדר נדלקת.
"מסיבה זו, הרחבנו לאחרונה את רפרטואר חיות המודל במעבדה, והתחלנו לחקור את ההשפעה של אור על מכרסמים יומיים. בעבר, נעשה מחקר ענף על אותו מכרסם, וגילו שמחזורי אור-חושך שונים משפיעים על השכיחות של התנהגויות דמויות דיכאון באותו מכרסם, אך מעולם לא בחנו את המנגנון שדרכו חשיפה לאור מובילה לדיכאון, ושדרכו טיפול באור מפחית את הדיכאון. זהו מחקר חדש ומלהיב שבו אנחנו מתחילים עכשיו".
נושא מחקר מרתק נוסף במעבדתו של סבח, הוא ההשפעה של נוגדי דיכאון על אותה הרגישות לאור שגילה במוח של בני אדם, ולא מכבר גם במוחם של מכרסמים. המיקוד הוא בנוגדי דיכאון ממשפחת ה-SSRIs שמונעים ספיגה של סרוטונין חזרה לתוך התאים, ובעקבות זאת מאפשרים לסרוטונין לפעול לפרק זמן ארוך יותר. סבח: "אחת ההשערות שלנו היא, שחלק מההשפעה החיובית של נוגדי הדיכאון, קשורה לכך שהם משנים את הרגישות של קליפת המוח הקדמית לאור. עדיין מוקדם לדבר על תגליות, אבל כבר עכשיו ידוע ממחקרים קודמים, שנוגדי דיכאון משפיעים באופן שונה, בדרך כלל ביעילות גבוהה יותר, על אנשים שחשופים לאור רב בשעות הלילה, לעומת כאלו שלא.
שאלת יעילותם של נוגדי דיכאון עלתה לדיון בתחילת אוגוסט, בעקבות כתבה של גדעון לב שהתפרסמה בעיתון 'הארץ', על מטא אנליזה שנערכה במעבדתו של ד"ר מרק הורוביץ והתפרסמה לא מכבר בכתב העת Molecular Psychiatry. מסקנת המאמר הייתה שלא קיימות עדויות עקביות בדבר הקשר בין סרוטונין ודיכאון, ושהמידע הקיים אינו תומך בהשערה שדיכאון נגרם כתוצאה מרמות סרוטונין נמוכות. ביקורת שהתפרסמה לאחר מכן בעיתון 'הארץ', טענה שהנתונים לא הוצגו בצורה אובייקטיבית, ושנוגדי דיכאון ממשפחת SSRIs, למרות חסרונותיהם הרבים, מסייעים לטיפול בדיכאון ולעיתים אף מצילים חיים.
מהי נקודת מבטך בעניין?
סבח: "תמיד עולה השאלה, האם בכלל סרוטונין קשור למצב הרוח? יש הטוענים, כמו במאמר של הורוביץ, שנוגדי דיכאון אינם משפיעים בפועל על טיפול בדיכאון, שהרוב זה פלצבו ואין מובהקות סטטיסטית להשפעה של נוגדי הדיכאון. עם זאת, נוגדי הדיכאון ממשפחת ה-SSRIs מצליחים במקרים רבים לסייע לטיפול בדיכאון ולהציל חיים. אלו שני היבטים של העניין ולשניהם יש מקום לדעתי".
|
|
|
|
|
ד"ר שי סבח עם יי לי Yi Li סטודנטית במסלול PHD
|
|
|
| אחת ממטרות המחקר במעבדה היא להתחקות אחר סוג אחד או סוגים מעטים של תאים, שמעורבים במיוחד בהשפעה של אור על דיכאון. אם נצליח, אנו מקווים שנוכל לווסת את הפעילות של סוגי התאים הספציפיים הללו. | |
|
|
|
מחקר מעניין המתבצע בימים אלו במעבדתו של סבח, עוסק בהשפעה של חשיפה לאור על התמכרות וגמילה. לא מכבר, התגלה שאותה רשת עצבית שמעורבת בהשפעה של אור על מצב הרוח, כוללת אזור מוח נוסף שידוע בהשפעתו על תהליך ההתמכרות. בשיתוף עם פרופסור יוני קופצ'יק מהפקולטה לרפואה, נבחנת בחיות מודל, ההשפעה של חשיפה לאור על התמכרות לקוקאין וגמילה ממנו. חוקרים אחרים בעולם, מבהיר סבח, חוקרים התמכרויות לחומרים אחרים, למשל ניקוטין ואלכוהול.
סבח: "אנחנו רואים איזה אפקט של אור על המוטיבציה לצרוך סם, אבל מוקדם לדבר על ממצאים בשלב זה. חשוב לציין, שאת השפעת האור על התמכרות לקוקאין, לא נוכל ולא נרצה לבדוק על בני אדם, למשל".
מה האג'נדה המחקרית המובילה במעבדתך כיום, בכל הקשור לתאים המעורבים בהשפעה של אור על דיכאון?
סבח: "לכל נוגדי הדיכאון הקיימים כיום, ישנן תופעות לוואי רבות ולעיתים קשות. אף אחד מנוגדי הדיכאון האלה לא תוכנן מלכתחילה, כדי להשפיע על תאים שמעורבים בהשפעה של אור על מצב הרוח. לכן, אחת ממטרות המחקר במעבדה היא להתחקות אחר סוג אחד או סוגים מעטים של תאים, שמעורבים במיוחד בהשפעה של אור על דיכאון.
אם נצליח, אנו מקווים שנוכל לווסת את הפעילות של סוגי התאים הספציפיים הללו. למשל, להפעיל או להשתיק אותם, אולי באמצעות טיפול תרופתי או גירוי חשמלי חיצוני, ובכך להשפיע במיוחד על הפעילות שלהם ומעט מאוד על הפעילות של תאים אחרים. עם טיפול ממוקד ככל האפשר, רק לתאים הללו שמעורבים בהשפעה של אור על דיכאון, נוכל להגביר את יעילות הטיפול ובד בבד להפחית את תופעות לוואי".
אור הוא דבר חיובי אם הוא ניתן בזמן הנכון, ביום ולא בלילה, מסכם בפשטות סבח. "בחיים שלנו זה מאתגר ליישום, שכן אנחנו צורכים אור מלאכותי כל הזמן. מה שהיינו אמורים לעשות כדי לחיות נכון, הוא מדי יום, ללכת לישון בשמונה בערב ולהתעורר בחמש בבוקר. את מכירה מישהו שעומד בזה?".
|
|
| תאריך:
|
05/09/2022
|
|
|
עודכן:
|
06/09/2022
|
|
שרון מגנזי
|
|
מה בין חשיפה לאור ובין תרופות נוגדות דיכאון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
Haim Mevin USA
|
5/09/22 23:58
|
|
|
|
|
|
Magnezina
|
6/09/22 17:14
|
|
|
|
2
|
|
חיית לילה
|
6/09/22 00:32
|
|
השבוע מלאה שנה לנסיגה האמריקנית מאפגניסטן. השתלטותו המהירה של הטליבאן על הבירה קאבול ובריחת הנשיא מהמדינה גרמה לכך שהוצאת הכוחות תתבצע על-רקע הידרדרות אלימה בשטח. נוכחות הטליבאן, למרות הבנות בין הממשל האמריקני לבינו לפיה יימנע מפגיעה כלשהי באמריקנים ובכוחות נאט"ו, יצרה פחד וכאוס. אלפים מתושבי אפגניסטן צבאו על שדה התעופה בבקשם להימלט מאימת המשטר החדש.
|
|
|
|
|
ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן מבקש מהקונגרס האמריקני לאשר הקצאת סיוע ביטחוני וכלכלי נוסף לאוקראינה בסכום של 11.7 מיליארד דולר. סכום זה כולל 2 מיליארד דולר כדי לסייע בחיזוק אספקת האנרגיה המקומית ולפצות על השפעת המשבר בשוק האנרגיה העולמי.
|
|
|
|
|
בחודשים האחרונים החלו להתממש התחזיות בדבר האטה בכלכלה העולמית, בעיקר בנתוני המקרו של ארה"ב וסין. כלכלת ארה"ב רשמה רבעון שני רצוף של צמיחה שלילית. התוצר התכווץ בשיעור של 1.6% ברבעון הראשון ובשיעור של 0.9% ברבעון השני. בסין נרשמה צמיחה חיובית ברבעון השני אך בשיעור של 0.4% בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות של 1%. נתוני חודש יולי שופכים אור על הרבעון השלישי ומעידים, כי קיימת האטה בכלכלה השנייה בעולם. הייצור התעשייתי עלו ביולי ב-3.8% לעומת תחזיות ל-4.6%; המכירות הקמעונאיות עלו ב-2.7% בלבד לעומת צפי לעלייה של 5%. בתגובה, הבנק הסיני המרכזי נקט צעד מפתיע המנוגד למגמה העולמית והוריד את הריבית ל-3.65%.
|
|
|
|
|
שנת המשפט תשפ"ג נפתחת בשבוע הבא, ותוצאות הבחירות בעוד חודשיים עשויות להיות גורליות למערכת המשפט - ועוד יותר מזה עבור הדמוקרטיה שלנו  ניצחון של גוש נתניהו יעמיד בסכנה ממשית את עצמאותה, שבלעדיה לא תיתכן דמוקרטיה
|
|
|
|
|
הטופו הוא מאכל מסורתי שמקורו בסין, השייך למשפחת הקטניות. תהליך ייצור הטופו מזכיר תהליך של ייצור גבינה - משרים את פולי הסויה במים, לאחר מכן טוחנים אותם ומוסיפים חומר מגבן, לרוב אצה או מלח. את הגבן מעבירים תהליך של דחיסה עד שהוא נהיה גוש. את הגוש שוטפים במים קרים זורמים למשך כמה שעות ולאחר מכן חותכים לגודל הרצוי ואורזים אותו. זהו תהליך עיבוד מסורתי ולכן, על-אף שהטופו אינו מוצר גולמי, הוא לא נחשב מוצר מעובד. כאשר ברשימת הרכיבים שעל האריזה מופיעים רק סויה, מים ואצה, ניתן לדעת שהמוצר אינו מעובד ומומלץ לצריכה. ככל שרשימת הרכיבים מתארכת, כך המוצר מעובד יותר. בנוסף, על האריזה יצוין האם הטופו עבר הנדסה גנטית או לא.
|
|
|
|
|
