|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
התחממות פרגמטית של היחסים [צילום: AP]
|
|
|
ישראל חייבת להיזהר במגעים עם סין
|
|
הקשרים האקדמיים בין שתי המדינות עלולים לשמש את סין כדי לנסות ולשים את ידה על מידע רגיש ● יש צורך בצעדי מנע והדרכה, הן להגנה על ישראל והן לשמירת יחסיה עם ארה"ב
|
|
ב-24 בינואר 2022, לרגל יום השנה ה-30 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל, החליפו הנשיאים שי ג'ינפינג ויצחק הרצוג מסרים חגיגיים. לדברי שי, היחסים בין שתי המדינות "מעמיקים מדי יום", והוא להוט "לחזק את האמון המדיני ההדדי, להעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, להרחיב את חילופי התרבות והיחסים בין שני העמים, ולקדם פיתוח יציב של השותפות הכוללת לחדשנות סין-ישראל". שי צודק: היחסים בין סין וישראל העמיקו בהדרגה במהלך שני העשורים האחרונים במגוון תחומים.
מבחינתה של ישראל, התחממות היחסים עם סין נובעת במידה רבה מתוחלת כלכלית פרגמטית ומפתה, ומדיניותה של ישראל כלפי סין נועדה למצות את ההזדמנות הכלכלית. עבור שי והמפלגה הקומוניסטית, הרציונל פרגמטי באותה מידה: סין רוצה גישה למגזר החדשנות והטכנולוגיה רב-המוניטין של ישראל, הנחשב לאחד המתקדמים בעולם. על-רקע זה צמחה ההכרה ההדדית, כי הידוק השותפות יניב רווח הדדי בהיבטים רבים. בעקבות זאת הואצו יחסי סין-ישראל באופן דרמטי, החל בסחר בסחורות, דרך השקעות ועד ליחסים דיפלומטיים ומעבר לכך.
עם זאת, בשנים האחרונות, ובין היתר גם בתגובה ללחץ הגובר מצד ארה"ב על ישראל לשקול מחדש את יחסיה עם סין, חלה התקררות ניכרת בפעילות הכלכלית בין שתי המדינות, וניתן לומר שירח הדבש הסתיים. הדינמיקה השתנתה במידה כזו שהביאה את ממשלת סין להצהיר, כי "אם ישראל תפגע בסין בגלל לחץ חיצוני, תהיה זו החלטת מדיניות שגויה מצדה".
כצפוי, ירושלים הקשיבה לוושינגטון ונענתה לקריאה לנהוג במשנה זהירות בשיתוף הפעולה עם סין. כך למשל, בשנת 2019, בהנחיית ארה"ב, ישראל הקימה גוף לסינון השקעות במטרה להגביר את הפיקוח על השקעות זרות, ובשנת 2020, התחייבה שלא להשתמש בטכנולוגיה סינית בפריסת רשת תקשורת מדור 5G. במקביל נמנע מחברת האצ'יסון ווטר מהונג קונג החוזה לבניית מתקן התפלה גדול שני (שורק 2). בינואר השנה נפסלה מהשתתפות במכרז הרכבת הקלה בתל אביב עסקית הכוללת שתי חברות סיניות – ענקית הבנייה China Railway Construction Corp וענקית הרכבות CRRC. ביולי השנה שלחו ישראל וארה"ב איתות ברור לסין על-ידי פרסום הצהרה משותפת על דיאלוג טכנולוגי אסטרטגי חדש, כולל על סביבות טכנולוגיה אמינות (Trusted Tech Ecosystems). צעדים אלה, לצד הצהרות ממשלתיות ודוגמאות נוספות, מעידים שירושלים מתייחסת ברצינות לדאגותיה של וושינגטון.
|
|
להגן על הקניין הרוחני והידע הייחודי
|
|
|
|
|
שמעון פרס ושי ג'ינגפינג, אפריל 2014 [צילום: אלכסנדר יואן, AP]
|
|
|
אולם בנוגע להגנה על מחקרים רגישים - תחום שנמצא בבסיס הטכנולוגיה והחדשנות הישראליות – אין כמעט מידע פומבי לגבי הצעדים שירושלים מתכוונת לנקוט כדי להגן על עצמה טוב יותר. אם ישראל רוצה לבסס היטב את מערכת היחסים שלה עם ארה"ב, תוך שהיא מגבילה את הנתיבים שעשויים לשמש את סין להשגת טכנולוגיה ישראלית בתחומים דו-שימושיים, עליה לפעול באופן שיבטיח שגם המחקר, הקניין הרוחני והידע הייחודי שלה בתחומים אלה מוגנים דיים.
בעוד המחקר והניתוח העוסקים בשותפויות ובהסכמים האקדמאיים בין ישראל לסין (או לגופים הקשורים לסין) נמצאים עדיין בראשיתם, ידוע ששיתוף הפעולה בין המדינות בתחומי מפתח אקדמאיים משגשג. ראשית, לכל אוניברסיטה ישראלית יש שותפויות עם אוניברסיטאות סיניות, כולל הסכמים להשקעות ושיתוף פעולה. כך למשל, בשנת 2013, קיבל הטכניון מענק בסך 130 מיליון דולר מקרן לי קה-שינג להקמת המכון הטכנולוגי של גואנגדונג, ביחד עם אוניברסיטת שאנטואו. בשנת 2014 דווח חברה אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטת צ'ינגחואה בבייג'ינג בהשקעת 300 מיליון דולר בהקמת מרכז המחקר XIN, שנועד "לחקור טכנולוגיות הנמצאות בשלבים מוקדמים או מתקדמים בתחומי ביוטכנולוגיה, אנרגיה סולארית, מים וטכנולוגיות סביבתיות".
בשנת 2016 חתמו ישראל וסין על שבעה הסכמי שיתוף פעולה אקדמאיים, כולל הקמת מכוני מחקר משותפים ומימון לתוכניות חילופי סטודנטים וסגל. במרס 2017 חתמו חברת Hangzhou Wahaha Group, המכון לאוטומציה באקדמיה הסינית למדעים ואוניברסיטת חיפה, על עסקה של 10 מיליון דולר להקמת שלושה מוקדים טכנולוגיים ישראלים-סיניים בתחום הבינה המלאכותית בחיפה, בהאנגג'ואו ובבייג'ינג. בשנת 2019 נחנך מרכז החדשנות סין-ישראל במחוז פוטואו, שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה המדעי והטכנולוגי בין שתי המדינות.
למרות דוגמאות אלו ואחרות לשותפויות סיניות-ישראליות בתחומים בעלי פוטנציאל דו-שימושי או בתחומים שיכולים להועיל לחתירתה של סין ל"היתוך אזרחי-צבאי", לא הרבה ידוע בשאלה האם ישראל נפגעה מאובדן משמעותי כלשהו של ידע מחקרי שנפל לידי המפלגת הקומוניסטית של סין. כמובן שייתכן שמדובר ב"כלב שלא נבח", אבל הרקורד של סין בעולם מרמז אחרת.
|
|
סין גונבת מידע ברחבי העולם
|
|
|
|
|
נוצרים מסין במצעד בירושלים [צילום: סבסטיאן שיינר, AP]
|
|
|
המפלגה נותנת עדיפות זה עשרות שנים לגניבה ולהשגת גישה למידע, טכנולוגיה וידע רגישים מקהילות מחקר בעולם. החל ממאמצים לא-שקופים לגיוס אנשי אקדמיה, דרך שותפויות מחקר בהסכמה והשקעות גדולות במוסדות אקדמיים, ועד לפעולות ריגול חשאיות, פריצות סייבר וטקטיקות אחרות - סין פיתחה ערכת כלים מגוונת של פעילויות חוקיות ובלתי חוקיות, התומכות בשאיפותיה להעביר אליה טכנולוגיות מקהילות המחקר בעולם. לפי אחת ההערכות, סין השקיעה בעשור האחרון 2 טריליון דולר - יותר מהתקציב הצבאי שלה - כדי לממן משכורות, עלויות הזנק והוצאות מחיה של חוקרים המסוגלים להביא לה את הטכניקות החדשות ביותר".
מקרים כמו זה של ד"ר צ'רלס ליבר, פרופסור לשעבר בהרווארד, שהורשע בשנת 2021 על הסתרת קשריו עם תוכנית "אלף הכישרונות" של סין ועם אוניברסיטת ווהאן לטכנולוגיה, או זה של פרנקלין טאו, פרופסור לשעבר באוניברסיטת קנזס שהורשע השנה באישומים דומים, מעידים על האתגר שניצב בפני הרשויות והאקדמיה האמריקניות.
בעיות דומות פקדו גם בעלות ברית מרכזיות נוספות של ישראל, כמו גרמניה, בריטניה ואוסטרליה. כפי שהובהר בדוח המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית מ-2018: "כ-1,000 מדענים צבאיים סינים שוגרו לבריטניה ולארה"ב, כ-600 לאוסטרליה ולקנדה, ויותר מ-200 לגרמניה וסינגפור. מאות נוספים שוגרו למדינות אחרות, ובתוכן להולנד, שבדיה, יפן וצרפת". אפילו ברוסיה סין פעלה לכאורה כדי להשיג גישה למחקר בתחומים רגישים. ביולי 2022 צצו דיווחים על כך שפרופסור באוניברסיטת נובוסיבירסק נעצר באשמת ריגול למען סין.
אין ספק שהאיום הוא אמיתי, ומומחים וממשלות ברחבי העולם למדו להכיר בו וברוב המקרים גם להגיב אליו. אולם בנוגע לישראל, מפתיע עד כמה דליל המידע פומבי על המאמצים הפוטנציאליים של סין להשיג גישה לקניין רוחני, ידע ומומחיות ישראלים. הדבר בולט בהתחשב בעובדה שישראל היא מובילת טכנולוגיה וחדשנות עולמית - במיוחד בתחומים בעלי חשיבות אסטרטגית לסין ולמפלגה הקומוניסטית (כמו למשל בינה מלאכותית).
|
|
לאזן בין החופש האקדמי לבין הביטחון
|
|
|
|
|
הביתן הישראלי, אקספו, שנגחאי, מאי 2010 [צילום: אויגן הושיקו, AP]
|
|
|
בהחלט ייתכן שסין לא מחפשת להתגנב במעלה סולם הטכנולוגיה והחדשנות של ישראל. אולם ייתכן גם שישראל נצמדת כאן לעמדתה המסורתית, הדוגלת בהימנעות מלהפנות אצבע מאשימה או לבייש מעצמות גדולות בנוגע לפעולות ריגול. לחלופין, ייתכן שאין בישראל די מודעות ונהלים כדי לזהות את האתגר ולטפל בו. כך או כך, על ישראל לשקול ברצינות לאמץ את הצעדים שנקטו עלות בריתה לשמירה על הטכנולוגיה והחדשנות המתקדמות שלה, ובמיוחד על המומחיות והמחקר שבבסיסן.
בריטניה היא דוגמה טובה. בשנת 2021 הקימה ממשלתה צוות ייעוץ לשיתופי פעולה מחקריים, "במטרה לייעץ לחוקרים כיצד להגן על עבודתם מפני פעילות עוינת, ולהבטיח ששיתוף פעולה בינלאומי ייעשה בצורה בטוחה ומאובטחת". באופן דומה, בינואר 2022 פרסמה ארה"ב הנחיות לביטחון מחקר עבור סוכנויות פדרליות המספקות מימון למחקר מדעי. צפונה משם, ממשלת קנדה פרסמה גם היא הנחיות לביטחון מחקר והקימה פורטל שנועד לסייע לחוקרים להגן טוב יותר על עבודתם.
בישראל, צעדים דומים לאלה יתרמו רבות, לא רק לשליחת מסרים לסין ולארה"ב, אלא חשוב מכך - באיתות לקהילת המחקר והמגזר הפרטי שהממשלה מחויבת להגנתם. החל ממתן תובנות וייעוץ לחוקרים בנושא האיומים, דרך גיבוש הנחיות ופרמטרים להסכמים של שיתוף פעולה מחקרי, ועד ליצירת מנגנוני סינון טובים יותר של סטודנטים זרים הנכנסים למדינה - ישראל יכולה וצריכה לנקוט צעדים רבים כדי להביא לכך שהמחקר שלה יהיה מאובטח באותה רמה כמו התחומים הכלכליים האחרים שהמדינה מעוניינת להגן עליהם (כמו למשל השקעות זרות במדינה).
עם זאת, על הרשויות בישראל להתנהל בזהירות לנוכח המתח המובנה בין האקדמיה לבין קובעי מדיניות בתחומי הביטחון הלאומי במדינות דמוקרטיות. יש הרואים קונפליקט מובנה בין חופש המחשבה והמחקר לבין אמצעים להפחתת איומים. על הגורמים המופקדים על הביטחון הלאומי להפנים שחיוני להשיג את שיתוף פעולה של החוקרים והמדענים הבכירים במדינה – לרבות של אלה שחשים ספקנות וחוסר נוחות מהנושא.
אם אקדמאים, חוקרים ומדענים בישראל אכן מאבדים קניין רוחני, מומחיות ונכסים לידי מרגלים סינים, לא רק בסיס החדשנות של המדינה נפגע, אלא גם התחרותיות הכלכלית של ישראל, לצד יחסיה עם בעלי ברית ושותפים מרכזיים ובראשם ארה"ב.
|
|
|
הכותב הוא ממכון המחקר Royal United Services Institute בלונדון ומאוניברסיטת קרלטון שבאוטווה. המאמר פורסם בידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
24/09/2022
|
|
|
עודכן:
|
24/09/2022
|
|
ד"ר קייסי באב
|
|
ישראל חייבת להיזהר במגעים עם סין
|
|
|
מדוע מעשה בודד של שני בני אדם לפני 4,000 שנה משמש עד היום את העם היהודי כ"בנק" למשיכת זכויות ולקבלת שכר? מחשבות על האקטואליה המתמשכת של עקידת יצחק
|
|
|
|
|
הארוחות המשפחתיות הגדולות והיציאה לחיק הטבע מסמלים את רוח החגים. ומה יותר משמח מלחגוג תוך כדי שמירה על הסביבה? המשרד להגנת הסביבה מפרסם המלצות מעודכנות לשמירה על הסביבה וצמצום פסולת בזמן שגרה ובמיוחד בתקופת החגים:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ראש המועצה המקומית מצפה רמון, רוני מרום, יוצא להגנת המיזם להקמת מתחם הופעות במכתש רמון וטוען כי מדובר בפרויקט שנעשה תוך התחשבות בערכי הטבע ואשר צפוי להביא לעליה משוערת של כשבעה מיליון שקלים בשנה בהכנסות לעסקים המקומיים במצפה רמון.
|
|
|
|
|
השופטת: רות שפילברג-כהן, בית משפט השלום בנצרת
|
|
|
|
|
