"אני לא אקבל הודאה מהנאשמת הזאת"

השופט: איתן קורנהאוזר, בית משפט השלום בתל אביב

המועד: יום רביעי, 8.2.2022, שעה 09:45

הנושא: פלילים


"אני איתך", פונה השופט איתן קורנהאוזר לתובעת המתחילה לטעון לעונש בהסדר טיעון בתיק סמים. "לא צריך לפרט, העונש מוסכם". אבל עד מהרה הוא מפסיק אותה: "סליחה, אני צריך לשמוע קודם את ההסכמה לגבי העונש" ואף מכתיב בשמה: "לאחר קבלת התסקירים והמלצת בית המשפט, באופן יוצא דופן וחריג ביחס לעבירות אלה". קורנהאוזר רומז גם לסניגורית לקצר, הנאשם אינו רוצה לומר דבר והוא גם עושה שקט באולם: "אפשר לא לדבר שם? זה מפריע, אני מצטער".

קורנהאוזר מכתיב גזר דין המציין "נסיבות מקלות ביחס לעבירות אלה וכן העובדה שבוצעו לפני למעלה משנתיים". את תסקירי שירות המבחן הוא לא יפרט מפאת צנעת הפרט, ורק מציין "שעולה שמדובר ברקע אישי קשה וחריג. הנאשם מצוי בעיצומו של הליך חיובי המעלה סיכויי שיקום גבוהים". לכן ניתן לקבל את הסכמת הצדדים ולהימנע ממאסר בפועל, המקובל בעבירות סמים, ולהסתפק בשל"צ, קנס ומאסר על תנאי.

קורנהאוזר לא מעיר לנאשם שמדובר עם תובעת ממש מולו, אך שם לב לפרטי-הפרטים של ההסדר - יותר מאשר הצדדים. הם סיכמו על חילוט אופנוע, אך לא אמרו איזה מבין השניים שנתפסו אצל הנאשם. "יש פה שניים, אני לא יודע איזו לוחית רישוי זו", מסביר קורטהאוזר. הצדדים מסכימים איזה מהם יחולט. קורנהאוזר ממשיך לדייק: "היו הפקדות בתיק שנעצרת בו? אז אולי נקזז את זה מהקנס - יותר הגיוני".

"והיא עדת תביעה שלכם?"

קורנהאוזר שם לב שבשורה האחרונה יושב מישהו מוכר: "סטניסלב, כבר היית אצל השופט [שאול] אבינור? תן לי כמה דקות, אני אבדוק. אתה יכול לשבת. זו מטלה שאני אטיל עליך", הוא אומר לתובעת. "יש פה נאשם שיש לו היום שלושה דיונים בבית המשפט הזה. זה עם צו הבאה, עד שמביאים אותו" ולכן לא כדאי לפספס. הוא עוד יחזור אליו.

הלאה. "מה הטענה? בת הזוג היא עדת תביעה, אני רואה. והיא טוענת שלא היו דברים מעולם? והיא עדת תביעה שלכם?", תוהה קורטהאוזר. התובעת מסבירה שאת התלונה הגישו אימה ואחותה של האישה, המתנגדים לקשר שלה עם בעלה, ושהוחלט לחזור מכתב האישום. הנאשם משום מה מתנגד לכך, אבל קורטהאוזר חותך: "איש לא שואל את הנאשם אם לסגור את התיק", ומסביר לו: "התביעה יכולה להודיע לי שהיא חוזרת מכתב האישום, ואפילו לי אין מה לומר. התביעה מנהלת את התיק, לא הנאשם".

אחרי עוד שני עניינים קצרים, קורנהאוזר פונה לסטניסלב: "התיקים שלך אצל השופט אבינור קבועים ל-08:30. אז מה שאני מציע, שכדי שהוא [אבינור] לא יגיד שלא הגעת - תחכה שם. חגית [התובעת] תגיע, שמעת שהיא בדרך, אני אשלח אותה לשם. אם אתה רואה שלא קורה כלום - אתה מחכה פה, אתה לא הולך הביתה".

"יש בעיה בהתנהלות של המשטרה"

כעת עוברים לעניינה של אישה המואשמת בגניבת פלאפון בבית מרקחת. סניגורה (עיוור - מרגש מאוד היה לראותו; בנקודה מסוימת הוא מתלוצץ: "ראיתי במו עיני") טען להגנה מן הצדק ושהיה צורך לסגור את התיק בהסדר מותנה. קורנהאוזר דוחה את הבקשה בהחלטה שאת עיקריה הוא מקריא, תוך דילוג על חלק מן ההפניות. "לא הוצג מקרה אחד ויחיד בו הסתיים התהליך בהסדר מותנה כאשר מדובר במכשיר טלפון חכם [להבדיל מפלאפונים ישנים]. גניבת טלפון חכם היא עבירה לגביה מוגשים כתבי אישום באופן תדיר, כפי שיודע מותב זה בימי מוקד". העונש על עבירה זו הוא לכל הפחות עבודות שירות, ודי בכך כדי לשלול את האפשרות של הסדר מותנה.

הסניגור מבקש לקבוע את התיק להוכחות ומסביר שהמשטרה ביצעה חיפוש בלתי חוקי: היא הוציאה את שמה של הנאשמת ממחשב בית המרקחת, ותוך כדי כך נחשפה למידע רפואי אודותיה - וכל זאת ללא צו חיפוש. קורנהאוזר: "זה לא נעשה בהסכמה של בעל המקום?". הסניגור: "יש חיסיון רפואי". קורנהאוזר: "השאלה היא האם השוטר הוציא את המרשם, או שזו רק קבלה שכתוב ששילמה 68.50 שקל". הסניגור: "רשום גם סוג התרופה". קורנהאוזר: "אם אלה פני הדברים, אני מסכים איתך שיש בעיה בהתנהלות של המשטרה".

הסניגור ניגש לדוכן ואומר משהו לקורטהאוזר, כנראה בעניינים פרטיים של הנאשמת. קורנהאוזר ממשיך: "הנאשמת חדשה פה, בלי עבר פלילי, בטח שלא מכירה פסיקה. רק לאחרונה נפסק בבית המשפט העליון, שאנשים שגונבים מכשיר חכם נדונים לעבודות שירות, ולא לחודש אלא לכמה חודשים. בנסיבות שאני שומע פה, יש בעיות [לתביעה]: לקבל מסמך שיש בו פרטים רפואיים בלי הסכמתה ובלי ידיעתה. אפשר היה לקבל רק את שמה, השוטר היה יכול להיות יותר רגיש.

"על הרקע הזה והנסיבות האישיות שעכשיו פירטת, אפשר יהיה לסיים בענישה צופה פני עתיד. אי-הרשעה - זה דבר שלא עולה פה. אני סומך עליך [הסניגור] ב-200% שזה המצב הראייתי, וזה בנוסף לנסיבות שאפפו את חייה של הנאשמת". הסניגור אכן מבקש של"צ ואומר שמרשתו מוכנה לפצות את המתלונן. אבל הנאשמת מבקשת להימנע מהרשעתה, קורטהאוזר מבקש את רשות הסניגור ("זה בסדר שאני אפנה לנאשמת?") ומסביר לה בסבלנות רבה:

"אני מבקש לוודא שאת מבינה את מה שנאמר על ידי. מה שהסברתי לסניגור, זה שבתקופה האחרונה יש התייחסות מאוד ספציפית של בית המשפט העליון, שמחייבת אותנו כמובן, לגבי מה שצריך להיות העונש בגניבת טלפון חכם. אני ודאי מסכים עם זה, שזה לא כמו כל רכוש אחר. בטלפון חכם יש את כל החיים שלנו. בית המשפט העליון אישר ארבעה חודשי עבודות שירות במקרה כזה.

"הסניגור עשה עבודה מאוד יסודית, יורשה לי לומר לזכותו, גם בענייני ראיות והנסיבות והתנהלות המאשימה. לכן פניתי לראש התביעות [הנוכח באולם] וביקשתי ממנו לא לטעון [לעונש] שטוענים בדרך כלל, אלא ענישה צופה פני עתיד, שזה מאסר על תנאי אם תעשי את זה שוב, ואני גם חושב שזה לא יהיה ארוך. התובע גם רוצה פיצוי [לנפגע העבירה]. זה [העונש כולו] משהו שאני העליתי, אני חושב שזה מאוד סביר. אם התיק הזה ינוהל ותורשעי, הסיכוי שהעונש יהיה קל יותר - הוא קלוש מאוד".

"ההצעה הזאת קיימת כאן ועכשיו"

הנאשמת שוב מבקשת להימנע מהרשעה וקורנהאוזר משיב: "אני אסביר לך. גם בעניינים של אי-הרשעה, אנחנו עובדים תחת הנחיות של בית המשפט העליון. אני יותר ממשוכנע, שאם היו הקריטריונים האלה [במקרה הזה], הסניגור החרוץ כבר מזמן היה מפרט לי. המקרה שלך לא עומד בתנאים האלה. ההחלטה היא בסוף שלך. לא אני ולא הסניגור נאמר לך אין לנהל את התיק. מה שחשוב לי - שתביני את כל המשמעויות. תרצי - התיק ילך לראיות. גם הסניגור לא יוכל לומר לך שלא".

הנאשמת מבקשת עונש ארוך יותר על תנאי תמורת אי-הרשעה. "מבחינה משפטית אין חיה כזאת וזה בלתי אפשרי", עונה קורנהאוזר. "אי-הרשעה לא הולך עם תנאי. אני מסביר בפעם האחרונה, קחי את זה לאן שאת רוצה. הענישה [על גניבת טלפון חכם] היא בדרך כלל מאסר שיש אפשרות לבצע אותו בעבודות שירות, אבל זה מאסר. אם התובע יסכים למאסר על תנאי ופיצוי - זו כברת דרך ניכרת מאוד לקראתך. ההצעה הזו קיימת כאן ועכשיו. אחרי שמיעת עדים - אין הצעה ויש טענה של התביעה למה שהיא בדרך כלל טוענת [מאסר]. יש כאן הודעה של התביעה שייתכן שהיא תבקש מאסר, וזה לא מופיע בכל כתב אישום.

"ברגע שהתיק עובר לשמיעת הוכחות, ההצעה הזאת לא קיימת. את צריכה לתת תשובה, אבל היום. קחו עשר דקות, תתייעצו; הוא [הסניגור] יאמר לך מה הוא חושב. אני חושב שהלכו לקראתך בצורה שאני לא מכיר באולם שלי, ואני שומע עשרות תיקים מדי יום. [זה נעשה] אך ורק בגלל הטיעונים של הסניגור, שטען טיעונים יפים מאוד". הנאשמת שואלת כמה זמן רשומה ההרשעה. קורנהאוזר: "יש התיישנות ויש אפשרות לבקש מהנשיא לקצר התיישנות. אני לא נותן ייעוץ משפטי וגם אסור לי. התיישנות על עבירה פלילית היא שבע שנים".

הנאשמת אומרת שהיא נאלצת להסכים להצעה, אך כאן חל מפנה בסיפור. "הודאה כזאת אני לא מקבל", מבהיר קורונהזאור. "הכלל הכי חשוב מבחינתי זה שאני ישן טוב בלילה, ונאשם שאומר לי שהוא מודה כי הוא נאלץ להודות - אני לא מקבל את ההודאה, כי אני רוצה שהוא יקבל את כל ההזדמנות". כעת טוענת הנאשמת, שבכלל לא התכוונה לגנוב אלא נטלה את המכשיר בטעות. קורנהאוזר חותך מיד: "מצוין, נשמע ראיות. אני לא אקבל הודאה מהנאשמת הזאת, what so ever, לא עכשיו ולא בשום הזדמנות אחרת. אני שומע שהיא כופרת ואומרת שכופים עליה. נקבע להוכחות".


השורה התחתונה: טיפולו של קורנהאוזר בנאשמת האחרונה היה מופתי ומרשים. הוא גם נטל יוזמה כדי להקל עליה בשל הנסיבות החריגות, גם הקדיש את הזמן כדי לנסות לשכנע אותה בגבולות המותר ובעיקר - חתך מיד כאשר מצא שהיא אינה מודה מרצונה ואף כופרת באישום. גם הדיונים הקודמים היו יעילים, עם קצת מהומה כמקובל באולמות כאלה. האנושיות שלו כלפי הנאשם סטניסלב אף היא ראויה לציון.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.