|   15:07:40
דלג
  ערן לרמן  
סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
הוט, בזק, סלקום, פרטנר סיבים - איזו חברה עדיפה לצרכן?
כתיבת המומחים
פיצוי על אובדן כושר עבודה בשל מחלת כליות תורשתית? יש דבר כזה!
להתמקד באתגר העיקרי [צילום: אלכס קולומויסקי]

להתרכז באיום האירני, לדחות את השאר

אירן קרובה מאי פעם לנשק גרעיני, וכשלון המו"מ איתה מעניק לישראל הזדמנויות יוצאות דופן יתר הנושאים, ובמיוחד בעיות פנים, צריכים לחכות לשנת 2025
18/02/2023  |   ערן לרמן   |   כתבות   |   ממשלה 37   |   תגובות

בפני ממשלת ישראל החדשה עומדים אתגרים מספר ברמה האסטרטגית. הראשון והחשוב ביותר ביניהם גלום בהאצת ההתקדמות האירנית לעבר יכולת גרעינית צבאית. בנוסף, יהיה על ישראל לנטרל את פוטנציאל ההתלקחות בזירה הפלשתינית, ולהעצים את ההרתעה (לצד מרכיבי הסדרה) גם מול לבנון, כדי להפנות את יכולותיה למשימה העיקרית, בה יש לישראל שותפות אינטרסים עם סעודיה ומדינות המפרץ. על-רקע זה, כמו גם בשל השינוי בדרך שבה המשטר האירני נתפס בארה"ב, יש לישראל גם הזדמנויות, הן לפעולה בכל האמצעים נגד אירן והן לביסוס של "הסכמי אברהם". בתוך כך, כלכלתה היציבה והישגיה הטכנולוגיים המקנים לה מעמד מדיני משופר, וההכרה באירופה בחשיבות הכוח הצבאי, פותחת אופקים חדשים של שיתוף פעולה.

עם זאת, לפתח רובצים גם קשיים מתוצרת בית: מול ארה"ב: סכנה של שחיקה במסד התמיכה, גם בקרב חלק גדול מיהדות ארה"ב, על-רקע הסוגיה הפלשתינית כמו גם סוגיות דת ומדינה. סכנת פגיעה בשוקי הייצוא (160 מיליארד דולר בשנה, כשליש התל"ג) הן בשל עוינות והן בשל שחיקה לאורך זמן בבסיס היצרני של החברה. איום על עיקרון יסודי של אחדות הפיקוד בצה"ל. על הצמרת המדינית לפעול באופן מושכל כדי לנטרל מגמות אלה ולהתמקד – בטווח השנתיים הקרובות – באתגר העיקרי, שבשל מאפייניו הוא גם המיידי.

הזדמנויות חדשות מול אירן
הסדר הגרעין מת [צילום: AP]

בסדרה של מסרים בעת האחרונה – במסדר הכנפיים של חיל-האוויר (28.12.22) ובמעמד השבעתה של הממשלה החדשה (29.12.22) – התייחסו הן יאיר לפיד ובני גנץ והן בנימין נתניהו למרכזיותו של האיום האירני בסדר היום האסטרטגי של ישראל. לפיד וגנץ, וכמותם גם בכירים לשעבר במערכת הביטחון, התייחסו במפורש לאפשרות של הפעלת כוח כדי לבלום את תוכנית הגרעין האירנית. נתניהו, בפתח דבריו בטקס השבעת הממשלה, ציין את הצורך והמחויבות למנוע מאירן להגיע לנשק גרעיני כיעד הראשון במעלה של ממשלתו.

ההתמקדות באתגר האירני לעת הזאת היא פרי שילוב בין שני מרכיבים מהותיים של תמונת המצב המודיעינית והמדינית. מחד-גיסא, האצת הפעילות האירנית לצבירת אורניום מועשר, במדרגה שאין לה כל ייעוד אזרחי – 60% – שממנה קצרה הדרך להעשרה באיכות צבאית, דהיינו: ברמה הנדרשת לייצור פצצה גרעינית (ובעקבותיו, אם כי לא מיד, גם לחימוש הניתן לשיגור). זאת מתוך התרסה של המשטר כלפי עמדת ארה"ב, אם כי מלווה גם בניסיונות של הדיפלומטיה האירנית, כולל ביקור שר החוץ האירני בעומאן, לשוב למו"מ ולתקוע טריז בין עמדות וושינגטון לאלו של שותפותיה האירופיות.

מאידך-גיסא, סימנים למפנה משמעותי בעמדה האמריקנית, שעד לפני זמן לא רב הייתה ממוקדת באפשרות של שיבה לגרסה כלשהי של הסכם הגרעין מ-2015, שאיבד ממשמעותו במידה רבה. ההתנהלות האירנית סביב שולחן המו"מ סיכלה את האפשרות של פריצת דרך, ואפשר שגם מסריה של ישראל, בעיקר בקשר לבירור "האפשרות של ממד צבאי" (PMD) במיזם הגרעין, הקשו על ממשל ביידן לדהור להסכם. עם זאת, הסיבות העיקריות למפנה בוושינגטון, ובמידת מה גם במדינות אירופה, נוגעות לתפקידה של אירן בסיוע לרוסיה במלחמה באוקראינה – כולל אספקת אמצעים המשמשים לתקיפת יעדים אזרחיים – כמו גם לדיכוי הברוטלי של "מחאת החיג'אב", המעוררת אהדה רבה במערב ומגייסת נגד אירן גם חוגים פוליטיים שבעבר צידדו בקו פייסני.

בנסיבות אלה עומדת על הפרק האפשרות של קריסה סופית של מו"מ. הנשיא ג'ו ביידן כבר התייחס, בהערת אגב בעת מערכת הבחירות לקונגרס בראשית נובמבר, לכך שהעסקה עם אירן "מתה". לפיכך יידרשו מהלכי לחץ אגרסיביים, מגובים באיום צבאי אמין, כמו גם פעילות סיכול חשאית מתחת לסף התקיפה הכוללת, כדי לבלום את אירן. אין להוציא עוד מכלל אפשרות, כבר במהלך השנה הקרובה, מצב שבו רק תקיפה נרחבת תוכל לבלום את ההתקדמות האירנית. מכאן חשיבותה של סדרת התרגילים המשותפים לצה"ל ולפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) המדמים מתאר של פעולה התקפית באירן.

מול ההתבטאויות בישראל ואף בארה"ב בנושא זה, מאיימים כעת גורמי שלטון אירניים – המאשימים את ישראל וארה"ב גם בעידוד התסיסה הפנימית נגד המשטר – כי תקיפה באירן תיענה ב"מחיקת" תל אביב ופגיעה בקריית המדע הגרעינית בדימונה. אמירות אלו ניתן לפרש דווקא כעדות לכך שהחשש מפעולה ישראלית (או אמריקנית) קנה לו אחיזה בטהרן, ודוחף אותה להשמיע מסרי אזהרה בוטים.

החזיתות המשניות וההרתעה
להבליט את יכולות צה"ל [צילום: בילאל חוסיין, AP]

כדי לקיים את יכולתה של ישראל להתמקד – מבחינה מדינית, מודיעינית ומבצעית – באתגר העליון, הניצב לפתחה כבר בטווח המיידי, חשוב לנטרל את פוטנציאל ההסחה וההסטה בגזרות אחרות, בהן אירן מעורבת באופן פעיל, בייחוד בצפון השומרון, בניסיונות להגביה את הלהבות. מול העלייה בהיקף הטרור באיו"ש יש להמשיך לנקוט יד קשה במסגרת פעילות שוטפת, במתכונת “שובר גלים", אך להימנע ככל האפשר מחזרה לתבנית “חומת מגן" ומהישאבות של צה"ל, בהיקפים גדולים, לעימות מתמשך ואינטנסיבי באזורים צפופי אוכלוסין.

מכך נגזר גם הצורך במדיניות מחושבת היטב של ניהול הסכסוך מול הפלשתינים בשלב זה, תוך הימנעות מצעדים שיש יסוד להעריך, כי יחוללו שרשרת תגובות בלתי מבוקרת ויובילו להתלקחויות אלימות, וגם לערעור ביחסי ישראל עם גורמי מפתח באזור ועם מדינות המערב. זאת, הן בשל מרכזיות הסוגיה האירנית והשלכותיה, והן משום שייתכן, כי ניתן יהיה לנקוט צעדים כאלה, או חלקם, בטווח של שנים ספורות מעתה, במציאות אסטרטגית ומדינית אחרת ונוחה יותר, הן באזור עצמו והן בוושינגטון.

מול עזה, ובמידת האפשר מול חיזבאללה, אף שמדובר בלקוח מובהק של אירן האמור לסור למרותה ביום פקודה, משימתה של הממשלה החדשה תהיה להעצים את מרכיב ההרתעה, בין היתר באמצעות הבלטת יכולות צה"ל בתמרון ולא רק באש. בה בעת, נכון יהיה למנף את האינטרס של תושבי עזה ושל הלבנונים ברגיעה המאפשרת סיכוי ליציאה מן המצוקה הכלכלית. מצרים (מול חמאס) ומדינות כמו צרפת (מול לבנון) יכולות למלא תפקיד בהעברת מסרי אזהרה חדים, משולבים ב"גזרים" (קטנים). מול חמאס, מטבע הדברים, מהלכים רחבים יותר יוכלו להתממש רק אחרי שסוגיית השבויים והנעדרים תבוא על פתרונה.

מרחב ההזדמנויות
סיכוי גובר לפריצת דרך [צילום: עמר נביל, AP]

המציאות האסטרטגית – האזורית והגלובלית – הנובעת מן האתגר האירני, כמו גם מן המצב שיצרה המלחמה באוקראינה והחרפת המתיחות הבין-מעצמתית, יוצרת עבור ממשלת ישראל החדשה גם מרחב של הזדמנויות.

אם אכן יקרוס ניסיון ההסדרה עם אירן, תתבסס הלגיטימציה לקשת של פעולות אפשריות מול אירן, הן במסגרת המב"מ בסוריה ובזירות נוספות והן במישרין נגד מיזם הגרעין בכל היבטיו. בכך, לא פחות מאשר בהיבט המעשי של הלקחים המבצעיים, גלומה ערכיותם של התרגילים המשותפים עם ארה"ב במתארי תקיפה, שבין היתר תורמים להצבת איום צבאי אמין המיועד להביא להגמשת העמדה האירנית.

בתוך כך, ובשל אותה סיבה – חשיבותה של ישראל כגורם המוכן ויכול לפעול – גוברים הסיכויים לפריצת דרך בהידברות בין ישראל לסעודיה, המתנהלת זה זמן מה מתחת לשולחן. עדיף אומנם לנהוג בזהירות ובהדרגה בנושא זה, והצהרות המקדימות את זמנן מביאות יותר נזק מתועלת. עם זאת, לעצם ההתקדמות במגמה זו, ודווקא לאחר הפגנת העוינות שעודדו השלטונות בקטאר, יש משקל מדיני, הן כנגד הפלשתינים החותרים לבידודה של ישראל והן כמסר לגורמי מפתח בזירה הבינלאומית.

בהקשר זה, למדינות וחברות כלכליות ששוב אינן חוששות מן המחיר שהן עלולות לשלם ב"מטבע מפרצי" בשל קשריהן עם ישראל, יכולים לשוב ולהתעצם יתרונותיה כמוקד של חדשנות, שותפה למיזמים טכנולוגיים ויעד אטרקטיבי להשקעות. יוכלו לתרום לכך גם יציבותה הכלכלית – עודף תקציבי, יתרות מטבע איתנות, יחס חוב-תוצר שהוא פחות ממחצית (!) מזה של ארה"ב (63% מול 134%) – וכעת, גם הציפייה ליציבות פוליטית אחרי תקופה כאוטית ארוכה.

ספציפית, ישראל יכולה לממש פוטנציאל משמעותי להתקשרויות בהיקף גדול ולאורך זמן בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות וייצוא מערכות נשק, נוכח ההתעוררות הדרמטית במודעות באירופה – ובמוקדי מתיחות נוספים – לצורך בבניין הכוח, לנוכח ההתנהלות הרוסית באוקראינה, ותחושת האיום החריפה במדינות אירופה בדגש על גרמניה. יתרונותיה של ישראל בתחומים כמו הגנה נגד טילים, ומה שנתפס כיכולתה להעמיד רעיונות יצירתיים במבחני שדה ובמעגלי פיתוח קצרים, מבססים את ערכיותה בתחומים אלה.

בעייתיות מתוצרת בית
לשמר את התמיכה הדו-מפלגתית [צילום: אנדרו הרניק, AP]

כל זאת, כפוף לכך שישראל לא תתנהל – הן אזורית וגלובלית, והן במדיניותה מבית – במאפיינים שיפגעו בהיערכות מול האויב העיקרי, אירן, כמו גם ביכולת לממש את מרחבי ההזדמנויות שנפתחים בפניה. מן הדין אומנם לנהוג זהירות באזהרות יתר, בוודאי באקלים הפוליטי הלוהט בישראל של העת האחרונה. עם זאת, חלק מן ההתרעות לגבי בעייתיות מתוצרת בית, היינו: עקב התנהלות ישראלית המונעת משיקולים פוליטיים ואידיאולוגיים, יש להן על מה לסמוך:

החשש מפני שחיקה במסד התמיכה הדו-מפלגתי בישראל בזירה הפוליטית האמריקנית, מעוגן לא רק בהתנהלותן המוכרת זה זמן מה של חברות הקונגרס הרדיקליות כמו רשידה טלאיב, אלהאן עומר ואלכסנדריה אוקאסיו-קורטס, שנותרו עדיין גורם שולי יחסית, אלא גם באזהרות של ידידי ישראל מובהקים, כמו הסנאטור בוב מננדז מניו-ג'רזי, מפני שילוב גורמים הנתפסים כבעייתיים בממשלת ישראל; ובקביעותיו של הממשל עצמו לגבי תגובתו הצפויה ("קו אדום") אם ישראל תפעל לחסום את האפשרות של הסדר עתידי על בסיס פתרון שתי המדינות. לכל זה מצטרפת מורת הרוח בחוגים רחבים של יהדות ארה"ב לנוכח צביונה של הממשלה ועמדותיה בנושאי זהות יהודית ויחסי דת ומדינה.

עתידה הכלכלי של ישראל כמעצמת טכנולוגיה מתקדמת, שכשליש מן התוצר הלאומי שלה מופנה לייצוא ויוצר בכך מסד של עוצמה תעשייתית המשרת גם את מערכת הביטחון, תלוי בשימור הגישה לשווקים, בראש ובראשונה – עדיין – באירופה. למדיניות ישראל במגוון תחומים, ובעיקר הנושא הפלשתיני, יכולה להיות השפעה בעייתית בזירה זו. הזעם וההתרסה על גישה זו והעמדות שביסודה אולי מוצדקים, אבל בתחום זה, כמו בנהיגה בכביש, עדיף להיות חכם מאשר צודק. כל זאת, כאשר גם מבית מסתמן פוטנציאל לשחיקה, ככל שחוג חברתי מצומצם יחסית ויצרני נושא בעיקר נטל השירות ונטל המס.

בזיקה לסוגיית היחסים עם הפלשתינים, ולצורך בניהול מושכל (ולא בהכרעה) של הסכסוך בכל היבטיו, יש יסוד של ממש לדאגה מפני משמעויותיה של הפגיעה המסתמנת באחדות הפיקוד בצה"ל ומפני התהוותם של מוקדי כוח מתחרים בתוך מערכות הביטחון.

כל אלה אינם גזירות גורל. נדרש ניהול נכון, ברמה של מעקב רצוף על-ידי הקבינט המדיני והנחיית גורמי השטח, כדי לצמצם סיכונים מיותרים, להתמקד באתגר העיקרי, ולהותיר סוגיות נפיצות לדיון והכרעה בטווח של שנתיים מהקמת הממשלה. לנושא ארה"ב דרוש אולי קבינט ייעודי בפני עצמו. זאת כאשר המציאות האזורית והגלובלית, כולל המצב הפוליטי בארה"ב, עשויה לעבור שינויים ניכרים. המיקוד בסוגיה האירנית ונגזרותיה מחייב את הממשלה הנכנסת לגבש סדר עדיפות ברור בפעולותיה בזירה הבינלאומית – וגם מבית.

הכותב הוא סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תאריך:  18/02/2023   |   עודכן:  18/02/2023
ד"ר ערן לרמן
+היועמ"ש: קשיים בחוק החמץ של שס
19:39 18/02/23  |  עידן יוסף
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון על החוק שמאפשר למנהלי בתי החולים לקבוע כללים בדבר איסור הכנסת חמץ לבתי חולים. הייעוץ המשפטי צפוי להצביע על קשיים ואף להתנגד (כאן חדשות).
+לוין: בג"ץ מהנדס את תוצאות הבחירות בדיעבד
18:55 18/02/23  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
שר המשפטים קורא לבחינה מעמיקה של מערכת אכיפת החוק ומערכת בתי המשפט, בעקבות חששות שעלו בעקבות החקירה בעניינו של דרעי  ▪  מביע דאגה משיטת מסע הדיג, כלשונו, בה משתמשת מערכת אכיפת החוק
לוין. "נקודת שיא בהתעמרות בעינוי דין" [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
להתרכז באיום האירני, לדחות את השאר
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
חשדנית
18/02/23 09:26
2
האזרח ר.
18/02/23 12:15
3
באום
18/02/23 12:51
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ממשלה 37
ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) שיגר איום לעבר מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי, וטען כי אם שבתאי לא יבין את כפיפותו לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ואת כפיפות המשטרה לממשלה - לא תהיה ברירה אלא להדיחו מתפקידו.
17/02/2023  |  איציק וולף  |   חדשות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה לקדם את הכשרת הרחבה הדרומית של הכותל המערבי - אשר תשמש לתפילות שאינן אורתודוקסיות. בכך ממשיך נתניהו את הקו שקבע עוד בשנת 2017, ואשר טרם בוצע בפועל. כך הודיעה (16.2.23) פרקליטות המדינה לבג"ץ. הפרקליטות מייצגת את הממשלה, הרבנות הראשית ורב הכותל - כך שעמדה זו אמורה להיות מקובלת גם על ראשי היהדות האורתודוקסית, אם כי לא בהכרח על המפלגות החרדיות.
16/02/2023  |  איתמר לוין  |   חדשות
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, חתם על הצהרה של ארגון OECD ובה מחויבות לשוויון, כולל שוויון מגדרי, ולשלטון החוק. ההצהרה פורסמה אתמול (15.2.23) - היום בו בתפקידו כשר במשרד הביטחון, דרש סמוטריץ' להפסיק את עקירתו של כרם שניטע שלא כחוק ביישוב שילה ואשר בג"ץ הורה לפנותו.
16/02/2023  |  איתמר לוין  |   חדשות
בניגוד להסכמים הקואליציונים, לא צפוי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' לקבל לידיו את הסמכות הבלעדית על פינויים והריסות ביהודה ושומרון. על-פי פרסום (יום ה', 16.2.23) בגלי צה"ל, יוקם מנגנון ניהול משולש משותף עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם שר הביטחון יואב גלנט, שעליו ינצח נתניהו, בשל הרגישות המדינית. בכך, מפסידים בקרב הסמכויות שני השרים.
16/02/2023  |  עידן יוסף  |   חדשות
השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, הפיץ הערב (יום ד', 15.2.23) נוסח הצעת מחליטים להעברת מג"ב איו"ש מצה"ל וממשרד הביטחון, לאחריות משטרת ישראל. ההצעה צפויה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב.
15/02/2023  |  איציק וולף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
גלנט הבטיח שוויון    גלנט איים על ביבי בווטו על חוק גיוס שהוא בלוף    באנו לעודד אותו להתמיד    אילו יצא אלינו היה נתקל במאות שהם קהל אוהד
רפי לאופרט
רפי לאופרט
"העקרונות המוסכמים" שעליהם מרבים לדבר בשנה האחרונה אינם מגילת עצמאות - הצהרת הכוונות של האבות המייסדים, חוקי-יסוד וחוקים שחוקקה הכנסת הנבחרת על-ידי העם. בארגון דמוקרטי אלה העקרונות...
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
צמיחתו של גאון צבאי: היינץ גודריאן; התרבות הצבאית הפרוסית; פיתוח ה"בליץ קריג" בצבא גרמניה בין שתי מלחמות העולם; חשיבות השילוב בין תיאוריה ופרקטיקה; איך יחיא סינוואר הָמַם את ישראל;...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il