בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
בקרוב בתל אביב? [צילום: נאסר אישתייה, פלאש 90]
|
|
|
הכנסת חיילים לערים - צעד בעייתי ומסוכן
|
בשעת חירום אומנם אפשר לפרוס חיילים למשימות שיטור, אך ישראל איננה במצב זה ● זהו צעד מרובה סכנות העלול להוות מדרון חלקלק
|
על-רקע המתיחות הביטחונית בשבועות האחרונים ובהמשך להחלטת שר הביטחון, צה"ל מקצה בימים אלה חיילים מיחידות לוחמות למשימות הגנה על התושבים, כתגבור למשטרה בירושלים, בתל אביב ובמקומות נוספים בשטח המדינה. זאת, כשהם במדי צבא וחמושים. אין זו הפעם הראשונה שכוחות צה"ל מתגברים כוחות משטרה בעתות חירום במוקדי חיכוך, ועם זאת חשוב ואף נדרש לבחון את הדילמות ואת המשמעויות הכרוכות במהלך מסוג זה. בניגוד לשוטרים, לחיילי צה"ל אין סמכות לפעול מול אזרחים – לבסס נגדם חשד או להזהירם - בעת בדיקתם. בנוסף, פעמים רבות, החיילים הנשלחים למשימות סמי-שיטוריות מצויים בהכשרה ולעיתים אפילו בהכשרה הצבאית הבסיסית. במקרה של אירוע מורכב בו יש להבחין בין מעורבים לבלתי מעורבים בפעילות שגלום בה איום ביטחוני, העדר הכשרה מתאימה עלול לגבות מחיר העולה על התועלת. להסטת יחידות סדירות מההכשרה או הפסקת אימונים עלולות להיות השלכות על כשירות הלוחמים למשימתם המבצעית העיקרית, קרי: לחימה מול אויבים בזירות השונות. פריסת חיילי צה"ל בשטח ריבוני של מדינת ישראל למשימה שאיננה משימת חירום לאומית, היא בעייתית מאד. מציאות שבה חיילים חמושים פועלים ברחובות ערים ראשיות, מוכרת במדינות שבהן הצבא הוא השליט. אין לגזור גזירה שווה בין משימות שיטור ומשימות ביטחוניות של הצבא בשטח המנוהל על-ידי הצבא מכוח הדין הבינלאומי ואל מול אוכלוסייה שבקרבה פועלים כוחות עוינים (יהודה ושומרון), לבין משימות שיטור בשטח ריבוני של המדינה ובקרב אזרחיה. התוצאה עלולה להיות שחיקה של מושג החירום הלאומי והעלאת שאלות לגבי ייעוד שירות החובה בצה"ל. חיילים חמושים ברחובות הערים משדרים דימוי ותחושה של חשש וחוסר יכולת של כוחות ביטחון הפנים של ישראל לספק ביטחון, ויש בכך כדי לסדוק את דימוי העוצמה שמנסה ישראל לשדר כלפי חוץ. בה בעת, לצד המסר המרגיע כלפי האזרחים ("מישהו שומר עליכם"), עלולה להתעצם בקרבם תחושת חרדה ("אם צריך לשמור עלי, אז זה מצב מדאיג").
|
|
|
כמה שפחות משימות שיטור [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]
|
|
משימות שיטור הן ממד נוסף בהתפשטות התפקודית של הצבא, אך במקרים של פריסת חיילים בשטח ערים אין מדובר במשימות חינוך, התיישבות או סיוע בהתמודדות עם אסונות טבע, אלא בהפעלת כוח. ברוב המקרים בהם סייע הצבא למשטרת ישראל במשימותיה, למשל במהלך משבר הקורונה, החיילים שהצטרפו לכוחות השיטור או פעלו במשימות שיטור, לא היו חמושים בנשקם האישי, והדירקטיבה הייתה צמצום מירבי של משימות שיטור על-ידי חיילים. נירמול השימוש בחיילים חמושים להתמודדות עם איומים ביטחוניים בשטח המדינה, בנוכחות אזרחים ובקרבם, עלול להתפתח להפעלת חיילים חמושים גם במקרים אחרים למול איומים אחרים, שיוגדרו על-ידי הדרג המדיני כאיומים חמורים. לכן מדובר במדרון שעלול להיות חלקלק. זו הסיבה שבעטיה מקפידות דמוקרטיות ברחבי העולם החופשי שלא להפעיל חיילים בסביבת אזרחים בשטח המדינה עצמה, אלא רק למול איומים חיצוניים. לליבון הדילמה נדרשת השוואה לשני אירועים, שאמנם אינם דומים לחלוטין, ואשר נדרשה בהם התערבות צבאית. הראשון הוא הקורונה. אף שלא היה זה משבר ביטחוני, הצבא נדרש לסייע למערכות האזרחיות וקיבל אחריות נרחבת לטיפול במשבר. מרבית המשימות היו מסוג סיוע (על-ידי מפקדת אלון בפיקוד העורף והכנסת חיילים לערים לצורך חלוקת מזון), אך נשקלה גם הצבת חיילים לצד שוטרים למטרות אכיפת סגר והגבלות תנועה. הצעות אלה נדחו על-ידי הצבא, ובצדק. עם זאת, במקרים בודדים הוטלו על חיילים גם משימות שיטור מול אזרחים. האירוע השני היה ההתנגשויות בין ערבים ליהודים בערים המעורבות בעת מבצע "שומר החומות". המשטרה לא עמדה במשימותיה, מסיבות שונות, ופנתה לצה"ל בבקשה לעזרה. יצוין שקריאות להכניס כוחות צבא לערים יצאו לא רק מתוך המשטרה, אלא גם מצד גורמים פוליטיים וגם מצד הציבור. שר הביטחון דאז, בני גנץ, לא אפשר זאת בטענה הצודקת שאין זה מקומו של הצבא להתעמת עם אזרחי מדינת ישראל.
|
|
|
הגנה או עימות [צילום: נאסר אישתייה, פלאש 90]
|
|
צה"ל ומערכת הביטחון עסוקים כיום בהתכוננות לאירוע עתידי, שבמסגרתו יהיה לצה"ל תפקיד בהתמודדות עם הפרות סדר בתוך הארץ. מצב שכזה עלול להתרחש בעת מבצע צבאי, כשכוחות צבא יידרשו לחופש תנועה בצירים בין הצפון לדרום הארץ, גם בריכוזי אוכלוסייה. לשם כך יש לכונן את המשמר הלאומי (במודל הקודם שהוצע, השונה מזה המקודם כיום על-ידי השר איתמר בן-גביר), האמור להיות מורכב מחיילי מילואים, שיידרשו לוודא שהצירים יהיו פתוחים למעבר הכוחות. במקרה זה, אפשר שהחיילים ימצאו את עצמם מול אזרחי המדינה. אומנם יהיה מדובר במצב מלחמתי, לו יש כללים מיוחדים, אך יש להסדירם היטב. כך למשל, ייתכן שיהיה צורך להכשיר את החיילים למשימות רלוונטיות, להקנות להם סמכויות שיטור, או לחלופין לצוות שוטרים בכל קבוצת חיילים. לצה"ל, כצבא העם, חוזה בלתי כתוב עם החברה ולפיו בעתות חירום הוא נרתם לסייע, ואם הוא נדרש לכך - נוטל על עצמו משימות לאומיות. עם זאת, גם בעת הצבתם של חיילי צה"ל למשימות הגנה בקרב אוכלוסייה אזרחית בערי ישראל, תפקידם הוא להגן על אזרחי המדינה. אלא שחיילי צה"ל עלולים להימצא בעימות עם מי שעליו נשלחו להגן, כשהם נעדרים סמכויות מתאימות. למרות הסנטימנט והאמון שהציבור רוחש לצה"ל ככלל, המחשבה שחיילים מוכשרים למשימות שיטור ויוכלו לבצע אותן כראוי, איננה משקפת בהכרח את המציאות. האירועים ביהודה ושומרון מעידים, כי אין כך פני הדברים בהכרח: פעמים רבות, במקום שחיילים לא מצליחים לאכוף את הסדר, שוטרי מג"ב המאומנים היטב עושים זאת בהצלחה רבה. מדינת ישראל צריכה להיות זהירה ביותר בהפעלת כוח צבאי בשטחה הריבוני למשימה שאיננה משימת חירום לאומית. זו סוגיה עקרונית ומהותית במדינה דמוקרטית, ובוודאי במדינה שמודל השירות בה מבוסס על צבא העם וגיוס חובה. מציאות בה חיילים חמושים פועלים ברחובות הערים המרכזיות, עלולה להתפרש כמילטריזציה של המרחב הציבורי, והצבא במקרה זה עלול להפוך כלי בידי הרשויות האזרחיות, שאינן משרד הביטחון או צה"ל. זו מציאות המוכרת במדינות טוטליטריות, אשר עלולה לשחוק את מושג החירום הלאומי. נוסף על כך, יש לתת את הדעת על הגברת המתח והחרדה כתוצאה מהימצאות חיילים חמושים ברחובה של עיר . לכן, גם אם קיימים מצבי "אין ברירה" שבהם תבקש המשטרה סיוע מהצבא, יש להזהיר מפני יד קלה מדי על הדק הכנסת צבא לערי מדינת ישראל. הסטת חיילים למשימות שיטור היא צעד השמור למצבי חירום אמיתיים. אפשר לומר בזהירות, שעל אף המתיחות הביטחונית המאפיינת את העת האחרונה, נראה, כי איננו במצב המצדיק צעד קיצון כזה.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
תאריך:
|
06/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
06/05/2023
|
|
אריאל היימן, עידית שפרן-גיטלמן, קובי מיכאל
|
הכנסת חיילים לערים - צעד בעייתי ומסוכן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
פרסאוס
|
8/05/23 12:07
|
|
אף ששירות המילואים בישראל מתקיים על-פי חוק, הרי שבפועל שירות זה הוא התנדבותי. אומנם אין נתונים מדויקים לגבי היקף מערך המילואים, אולם על-פי הערכות מקובלות, לא יותר מ-1.5% מאזרחי ישראל משרתים במילואים ורק 6% ממסיימי שירות חובה משרתים שירות מילואים פעיל. מכל מקום – ידוע, כי בפועל מי שלא רוצה להתייצב לשירות מילואים, לא מתייצב ואיש אינו כופה עליו התייצבות.
|
|
|
במסגרת פעולות המחאה נגד תוכנית הרפורמה המשפטית של הממשלה בלטו התבטאויות של קצינים המשרתים בהתנדבות במילואים בחיל-האוויר, ביחידות מודיעין מיוחדות ועוד. חלק מהתבטאויות אלה התנו את המשך ההתנדבות לשירות מילואים בהמשך הקיום של הזהות הדמוקרטית של המדינה. כיוון שתוכנית הרפורמה המשפטית, המצטיירת כתוכנית להפיכה משטרית, מאיימת על הזהות הדמוקרטית של המדינה, היא יוצרת סכנה להמשך השירות החיוני במילואים בהתנדבות, אם יאושרו החוקים העיקריים שבאותה תוכנית.
|
|
|
זהו האירוע הלא-חשוב הכי חשוב בעולם. למלך בריטניה אין משמעות. נכון שהמלך ג'ורג' השישי ומשפחתו מילאו תפקיד חשוב בחיזוק המורל הבריטי במלחמת העולם השנייה, ונכון שבתו אליזבת שירתה נאמנה אינטרסים בריטיים ברחבי העולם; אבל מדובר במשימות של קונצנזוס מוחלט או כמעט מוחלט. מה שעושה יצחק הרצוג בחודשים האחרונים, לא היה עולה כלל על דעתו של השוכן בארמון בקינגהאם.
|
|
|
ישנם נושאים רבים שניתן לשפר ולתקן במערכות האכיפה והמשפט, בלי מהפכות ובוודאי בלי הפיכות אירועי השבוע סיפקו כמה דוגמאות ורעיונות
|
|
|
השופט: ישראל פת, בית משפט השלום ברחובות
|
|
|
|