|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הרב עוזיאל. "ייסורים מתוקים" [צילום: אוסף אביעד הכהן]
|
|
|
הראשון לציון הראשון לישראל
|
|
שבעים שנה לפטירתו של הרב הראשי לישראל, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל: תערוכה מתארת את פעילותו הרבנית והציבורית, ומאירה את האהבה העצומה שהקרין וקיבל
|
|
במלאת שבעים שנה לפטירת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנות הקמת המדינה, הושקה ביד הרב נסים בירושלים, ביוזמת המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, תערוכה על חייו, משנתו ומורשתו. בין השאר מוצגים בתערוכה לראשונה צילומים, מסמכים נדירים וחליפת מכתבים, המעידים על הקשר האמיץ שהיה לרב עם חכמי תורה ומנהיגי הדור בדורו, וביניהם חיים ויצמן, המשורר חיים נחמן ביאליק ואחרים. לצד התערוכה, שנאצרה בידי הח"מ, התקיים כנס על מורשתו של הרב בניצוחו של הרב ד"ר יצחק בן-דוד, ראש בית המדרש לרבנים "שערי ציון", שבו נטלו חלק, בין השאר, הרבנים אליעזר מלמד, יצחק שוראקי, הרבנית ד"ר נעמה סט והח"מ. הרב עוזיאל נמנה עם מנהיגי היישוב בארץ ישראל באחת התקופות הסוערות והמרתקות ביותר. בימי עלומיו, עת כיהן כחכם באשי - רבה הראשי של הקהילה הספרדית ביפו - פרצה מלחמת העולם הראשונה. רבים מתושבי תל אביב גורשו ממנה, והרב עוזיאל שנותר לבדו ברבנות העיר (עמיתו, הראי"ה קוק, שהה בחו"ל ולא היה יכול לחזור לארץ), ניהל מו"מ עם נציגי השלטון הטורקי כדי להיטיב את מצבם של התושבים שנשארו בה ולהבטיח את שלומם. בסיום המלחמה היה הרב מתומכיה הבולטים של התנועה הציונית ופעל רבות למימוש הצהרת בלפור. בהיותו נשיא תנועת המזרחי, ניהל פעילות ציונית ענפה, חובקת עולם, שבמסגרתה יצא גם לשליחויות מדיניות וציוניות בביירות ובבגדד. לימים כיהן כשלוש שנים ברבנות סלוניקי, ועם שובו היה לרבה הראשי של העיר תל אביב, שבאותן שנים הכפילה ושילשה את אוכלוסייתה, הייתה למרכז כלכלי ופוליטי חשוב ורב-עוצמה וקנתה את מקומה כבירת התרבות העברית המתחדשת. בשנת 1936 נתמנה לכהן כראשון לציון ושימש בכהונה זו עד פטירתו בשנת 1953, בשנות השואה האיומה ולאחריה, בימי טרום הקמת המדינה ולאחריה. לצד פעילותו הרבנית והציבורית כתב הרב עוזיאל ספרים רבים (עד כה יצאו לאור 38 מהם), קיים קשרים ענפים עם קהילות ישראל בארץ ובעולם, ונחלץ לסייע לאלפי אנשים שפנו אליו. |
|
מופיע בפס"ד על זכויות הפרמייר ליג
|
|
|
|
הכשר לסיגריות ועידוד לתוצרת הארץ [צילום: אוסף אביעד הכהן]
|
|
|
אחד הדברים שמאפיינים את כל שנות כהונתו הייתה האהבה הרבה לה זכה מכל המגזרים והחוגים: מבוגרים וילדים, יהודים ולא יהודים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים, אנשי ההתיישבות ועסקני העיר. אהבה זו – לא מן ההפקר זכה בה. מזגו הנוח ונועם הליכותיו, מתינותו והארת הפנים לכל אדם, סגנונו היפה ואישיותו העדינה, שבו את לב הכל. ביטוי יפה לאופטימיות שהקרין גם בשעות צרה וצוקה, שמעתי לאחרונה מפי אבי שיחיה, הרב מנחם הכהן. כאשר חלה הרב עוזיאל את חוליו האחרון, הוא שבע ייסורים קשים ומרים עד מאוד. בעקבות מחלת הסוכרת הקשה שלקה בה, ציוו הרופאים לכרות את שתי רגליו. סבי ע"ה, הרב מרדכי הכהן, הלך עם אבי יבדלחט"א, הרב מנחם הכהן, לבקרו. כשבאו לחדרו בבית החולים, מצאוהו כשהוא שוכב על מיטת חוליו, נטול גפיים, נאנח מכאבים. אבל אך ראה אותם, שמח לקראתם – כדרכו בקודש מאז ומתמיד - שמחה גדולה, ולפתע נמתח חיוך גדול על פיו. משתמה סבא למראה חיוך זה, כאומר לרב: "לשמחה מה זה עושה?" השיבו הרב עוזיאל: תנוח דעתך, ייסורים של אהבה הם, ייסורים מתוקים. משתמה סבא עוד יותר למשמע דברים קשים אלה, מיהר הרב להפיס את דעתו: הרופאים אמרו לי שייסורים אלה, רובם ככולם, מחמת הסוכרת באו לי, וכי אין אלה - ייסורים של סוכר, מטיבם וטבעם, ייסורים מתוקים? בשבעים השנה שחלפו מאז שנתבש"ם – נתבקש הרב לישיבה של מעלה - נכתבו עליו עשרות רבות של מאמרים. לצידם הופיעו כמה קובצי מאמרים מדעיים הסוקרים את פועלו, אישיותו ויצירתו, ועליהם נוספו עוד עשרות מאמרים, בעיתונות הכתובה ובמאספים מדעיים, קצרים וארוכים, שמהם ובהם ניבטת דמותו הייחודית והמיוחדת. בכתבים אלה, כל אחד בתוכנו ובסגנונו, נבחנו פנים שונות בחייו: אישיותו, מעשיו, תורתו והגותו. עד כדי כך שדומה, כי כיום הזה, מעטים הם הרבנים בשני הדורות האחרונים – ובוודאי חכמי המזרח שבהם, אותם המכונים "ספרדים", שזכו כי פועלם ותורתם ייחקרו כל כך הרבה. די אם נזכיר בהקשר זה את עולם המשפט. בפסקי הדין של מדינת ישראל, מוזכר שמו של הרב עוזיאל בעשרות רבות, אם לא מאות, של פסקי דין, פי כמה וכמה מרוב עמיתיו הרבנים הראשיים לישראל ואף מחכמי הלכה אחרים. רבים מהם אינם פסקי דין שוליים, אלא כאלה שקבעו הלכות משמעותיות במשפט הישראלי. כך למשל פס"ד שליט שעסק בסוגיית מיהו יהודי; פס"ד ביארס שעיגן את חובת ההנמקה כתנאי בלתו-אין גם בביה"ד הרבני; פס"ד שקדיאל, שבו נקבעה זכותן של נשים לכהן כחברות במועצה דתית; פס"ד רסלר שדן בחובת השוויון בנטל ובפטור בחורי ישיבה משירות בצה"ל; ועוד כהנה וכהנה. למען הסר ספק: שמו של הרב עוזיאל נזכר לא רק בהקשרים המתבקשים מאליהם כגון סוגיות בענייני גיור, הקמת בית הדין הגדול לערעורים, מעמד האישה – ירושת הבת וזכות האישה לבחור ולהיבחר; היתר המכירה בשביעית וכיוצ"ב, אלא גם במקומות הבלתי צפויים ביותר. ראו למשל את פסק דינו של בית המשפט העליון בנוגע לזכויות השידור של הפרמייר ליג האנגלית (ע"א 9183/09) שעשה שימוש בדרישת הרב עוזיאל מן "השופט או הפוסק התלמודי" להתייחס בפסיקתו גם אל "תנאי החיים, שינויי הערכים ותגליות הטכניקה והמדע", מכיוון שהם "מולידים שאלות ובעיות חדשות שדורשות פתרונן".
|
|
|
|
|
המכתב נגד "מלכת היופי" [צילום: אוסף אביעד הכהן]
|
|
|
הרב עוזיאל לא רק נאה דרש, אלא גם נאה קיים. הן בכתביו ההגותיים, הן בחיבוריו ההלכתיים, ועל כולנה – בשו"ת שלו, ביטא הרב עוזיאל עמדה תורנית, ערכית, הגותית, הלכתית ומוסרית. עמדתו משקפת לא רק אנושיות ואהבת אדם, כל אדם באשר הוא אדם, רגישות למצוקות באחר והזדהות עם כאבו, אלא גם מתכתבת ומהדהדת באופן מופלא את הזמן והמקום שבהם נכתבו הדברים, ואת העניין – ההקשר שבו הם נאמרו ונכתבו. חליפת המכתבים מרתקת במיוחד של הרב עם ביאליק, שפורסמה בתערוכה לראשונה, חושפת את יחסי הכבוד ההדדי בין השניים ואת דאגת הרב לצביונה של העיר העברית הראשונה. בין השאר, קרא לביטול "מצעד ההוללות" שליוו את העדלידע הפורימית בעיר, ותבע – עם עמיתו הרב שלמה אהרונסון – לבטל את טקס הכתרת "מלכת היופי" שנערך במסגרתה, ואשר לטעמו אינו מאדיר ומעצים את הנשים, אלא דווקא מחפיץ אותן ופוגע בכבודן. גישתו הייחודית הרב באה לביטוי גם במתן תעודת הכשר, לכאורה פעולת שגרה של רב מקומי. בשנת תר"ץ-1930, קודם חג הפסח, העניקו שני הרבנים הראשיים "למחוז יפו ותל אביב", הרבנים עוזיאל ואהרנסון, תעודת הכשר לפסח לסיגריות "גליל", "נדיב", "שלום אקסטרא" ו"סטמבול". בראש ההכשר נכתב נוסח שגרתי למדי, שלפיו הסיגריות מיוצרות בהשגחה, ואין בהן חשש חימוץ. אבל אז הם מוסיפים: "ויכולים כל אחינו בני ישראל אפילו מהדרין לעשן את הסיגריות הנזכרות הנעשות בידי אחינו בחג הפסח שנה זו, ובזה יסייעו ויחזקו את ידי בוני הארץ ישראל בתעשיה העברית". לא דובר אפוא רק בפעולה מסחרית גרידא, במתן הכשר, אלא בחלק מהמאבק על עבודה עברית ועמידה בתחרות עם תוצרת חוץ שבה היו תלויים "חיי נפש" ממש. במסמך מרתק וחשוב אחר שהוצג בתערוכה, נכללת קריאתו הנחרצת של הרב עוזיאל בגנות מעשי נקמה פרטיים ופיראטיים בציבור הערבי לאחר פעולות טרור. עיון במשנת הרב עוזיאל, דרכו והגותו, מלמדים שכוחם יפה לא רק לשעה אלא לדורות, ויש לקוות שינחו אותנו גם בעתיד.
|
|
|
הכותב הוא נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
|
|
| תאריך:
|
04/08/2023
|
|
|
עודכן:
|
04/08/2023
|
|
פרופ' אביעד הכהן
|
|
הראשון לציון הראשון לישראל
|
|
|
אין ספק כי האבטיח והמלון הם סמלי הקיץ הישראלי. בחום הישראלי הכבד חשוב להרבות בשתיית מים על-מנת לצנן את הגוף, אבל אין חובה לשתות מים רגילים - באבטיח ובמלון תוכלו למצוא כ-90% מים מתוקים! זו אחת הסיבות שבזכותה נשמר להם מקום בטוח בקופסת הפירות שלוקחים לים. אבל השאלה הגדולה היא איך תדעו לבחור אותם נכון? מומחי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מסבירים:
|
|
|
|
|
במהלך החופש הגדול, הבטחת תזונה נכונה לילדים יכולה להיות מאתגרת למדי. עם שפע של פינוקים חגיגיים, חטיפים מתוקים, חופשות וארוחות מפנקות, חיוני לשמור על גישה מאוזנת לתזונת הילדים. בחירות המזון שאנו עושים בתקופה זו יכולות להשפיע באופן משמעותי על בריאותם ורווחתם של הילדים.
|
|
|
|
|
מחלות המעי הדלקתיות (ממ"ד) הינן מחלות כרוניות הפוגעות בעיקר בדרכי העיכול. הן מאופיינות בדלקת כרונית, כוללות תקופות של התלקחות ורגיעה וגורמות להצטברות של נזקים כרוניים במערכת העיכול. שני הסוגים המרכזיים של מחלות אלה הן מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית. על-פי נתוני קופות החולים בארץ כיום חיים בישראל כ-68 אלף חולים הסובלים ממחלות אלו. מאחר ששכיחות מחלות אלה עולה בעשורים האחרונים בישראל ובעולם, הערכת גורמי מערכת הבריאות היא שבשנת 2030 השכיחות צפויה לעמוד על 1% מהאוכלוסייה בישראל. העלייה בשכיחות בעשורים האחרונים רומזת לקשר ברור להשפעה סביבתית ובעיקר לתזונה המערבית ולהשפעתה על המיקרוביום במעי האנושי.
|
|
|
|
|
בעוד שבעשור האחרון שיתוף הפעולה בין סעודיה ואיחוד האמירויות אפיין את הגאו-פוליטיקה של המזרח התיכון והיה הכוח המניע מאחורי התפתחויות משמעויות, כעת היחסים ביניהן מצויים במשבר. מגמת הדטנט שמאפיינת את האזור פסחה על שתי השכנות שיחסיהן הורעו ובמובנים רבים מאופיינים בתחרות. יש לכך השלכות על שוק האנרגיה העולמי, על היציבות האזורית ואף על אינטרסים ישראלים.
|
|
|
|
|
המדינה איננה על סף תהום אלא מתדרדרת במהירות לתוכו. גנץ ולפיד חייבים לשים הכל בצד ולקרוא לנתניהו להקים ממשלת אחדות בלי הקיצוניים המביאים עלינו חורבן
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
