|
טראמפ יתמקד בכלכלה, ביידן יתמקד בטראמפ
|
|
|
|
|
תחנת דלק בוושינגטון בשבוע שעבר [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
| רק 31% מהאמריקנים מוכנים לבחור נשיא בן למעלה מ-80; שיעור המוכנים לתמוך במועמד המואשם בעבירות הוא 29%, והוא יורד ל-23% אם מדובר במועמד שהורשע. יצוין, כי מדובר בשאלות ממוקדות בנושאים אלו ולא בתמיכה המשוקללת בביידן או בטראמפ. 93% מוכנים להצביע בעד אישה ובעד מועמד היספני, 92% בעד מועמד שחור ומועמד קתולי, 88% בעד מועמד יהודי, 74% בעד מועמד הומוסקסואלי ו-71% בעד מועמד מוסלמי. | |
|
|
|
מגמה בולטת נוספת היא השיעור חסר התקדים של אמריקנים שאינם מזדהים עם אף אחת משתי המפלגות, ואשר בהם במידה רבה תלויות תוצאות הבחירות. רק 45% מגדירים את עצמם כדמוקרטים או רפובליקנים, בעוד 43% אומרים שהם עצמאים והשאר אינם מזהים את עצמם פוליטית. 60% מהאמריקנים אומרים שיש צורך במפלגה שלישית; רק 28% מרוצים מהדרך בה פועלת הדמוקרטיה במישור הלאומי; התפיסות לגבי הממשל בוושינגטון הן שליליות מאוד, עד כדי אמונה משמעותית בכך שקיימת בו שחיתות.
יש בהחלט משבר באמון הציבור, אומר יונס ומסביר: "הסיבות הן בדיוק מה שהיית מצפה לשמוע. הדמוקרטים והרפובליקנים אומרים שהצד השני הורס את קבלת ההחלטות. העצמאים סבורים שאנשי הממשל לא פועלים בהתאם לאינטרס הלאומי. אנשים נוטשים את המרכז.
"חלק ניכר מהמסר של טראמפ הוא התנגדות לממסד, הוא מדבר על מה שמדאיג את הבוחרים ומשקף הרבה מהתסכול שלהם על מה שמתרחש בארה"ב, וזו סיבה מרכזית לתמיכה בו. חלק משמעותי מהאמריקנים סבורים שרבים ממי שנבחרו אינם ראויים להיבחר שוב. כמו ב-2016, אנחנו במצב בו מתמודדים לנשיאות שניים מהפוליטיקאים הכי לא אהודים במדינה. ל-60% מהאמריקנים אין דעה חיובית על איש מהם; כאשר מדובר על טראמפ מסבירים זאת בהתנהגותו, ועל ביידן – במדיניותו. הרגשות הללו לא ישתנו".
יונס מציין, כי כאשר שואלים הסוקרים על סיבת התמיכה במועמד מסוים, לעיתים קרובות מתברר שלמעשה מדובר בהתנגדות למועמד האחר. הוא סבור, שגם אם טראמפ יורשע – לא מעט אמריקנים יצביעו בעדו, בין היתר משום שמערכת המשפט (ובמיוחד בית המשפט העליון) נמצאת בשפל שלא היה כמותו מבחינת אמון הציבור. ומה שאולי עוד יותר מפתיע: הסיבה העיקרית של מי שאינם תומכים בביידן אינה גילו אלא המשבר בגבול ארה"ב-מקסיקו, עם מספר המסתננים הגבוה אי-פעם.
"כאשר שואלים את הרפובליקנים מה הבעיה מספר אחת של ארה"ב, כשליש מהם אומרים: ההגירה – וזה לעומת 12% בלבד אצל הדמוקרטים והעצמאים. אבל בשבועיים האחרונים זו הפכה להיות בעיה בתפיסה הלאומית, ולא רק בקרב הרפובליקנים. אנחנו נמצאים ברגע מעניין בגישה כלפי ההגירה, עם עלייה בתמיכה בהפחתת מספר המהגרים – חוקיים ובלתי חוקיים כאחד. 60% תומכים בהחמרת המדיניות בגבול הדרומי וברפורמה כללית בתחום ההגירה".
הנושא מספר אחת בקרב הדמוקרטים הוא ההפלות, בעקבות החלטת בית המשפט העליון לבטל את ההגנה החוקתית עליהן, אבל כמו תמיד – בסופו של דבר הגורם החשוב ביותר יהיה הכלכלה, מדגיש יונס. גאלופ בודק מדי חודש את מדד האמון הכלכלי, המשקלל את התפיסה לגבי המצב הכלכלי האישי כעת ואת הציפיות לגבי מצב הכלכלה הלאומית. בחודשיים האחרונים מדד זה נמצא בעלייה, אבל הוא עדיין ברמות נמוכות.
"65% מהאמריקנים אומרים שהאינפלציה גורמת להם קושי ניכר. זה אותו שיעור כמו לפני שבעה-שמונה חודשים. הוא לא משתנה למרות הירידה בשיעור האינפלציה, וזה הגיוני: המחירים לא יורדים, אלא רק עולים בקצב איטי יותר. זו בעיה עצומה מבחינת ביידן ולכן הקמפיין שלו יתמקד במידה רבה בחששות מפני טראמפ, בעוד טראמפ יתמקד בכלכלה ובהגירה".
|
|
|
|
"התפיסות לגבי השלטון המקומי טובות בהרבה"
|
|
|
|
יונס. "דברים משתנים בשנת הנשיאות הרביעית" [צילום: גאלופ]
|
|
|
|
|
|
|
| רק 38% מהאמריקנים אומרים שג'ו ביידן ראוי להיבחר שוב, ושיעור נמוך להדהים של 24% סבורים שיש לבחור מחדש את רוב חברי הקונגרס – אם כי 55% חושבים שיש לבחור מחדש את נציגם-שלהם בקונגרס. השיעור של ביידן נמוך מאוד בהשוואה לנשיאים הקודמים, בדומה למצבו בשיעור התמיכה: לטראמפ היו בנקודה זו 50%; מצד שני, לברק אובמה היו רק 43% - והוא נבחר שוב. התמיכה בכלל חברי הקונגרס ב-2020 הייתה 35%, ובנציגים הפרטניים – 60%. | |
|
|
|
ביידן זוכה כיום לתמיכה של 38% - השיעור הנמוך ביותר של נשיא מכהן בתחילת שנתו הרביעית, לעומת ג'ימי קרטר שהובס קשות בשנת 1980. טראמפ זכה לתמיכה של 50% באותה נקודה בנשיאותו, ואז באה הקורונה והתמיכה ירדה ל-43% בלבד. גם התפיסות לגבי המצב הכלכלי קרסו בשל המגיפה, מזכיר יונס, וזו דוגמה מצוינת לתפקיד העצום של הכלכלה בתוצאות הבחירות.
גם פילוח המצביעים מדאיג מבחינת הדמוקרטים: התמיכה של השחורים וההיספנים – חלק חשוב מה"בייס" שלהם – יורדת בצורה מתמדת. אבל הגורם המכריע ביותר, צופה יונס, יהיה שיעור ההצבעה: "תוצאות הבחירות יהיו תלויות במידה רבה בשאלה לאיזה צד תהיה יותר מוטיבציה לצאת ולהצביע. הקורונה גרמה לכך שיותר מצביעים מרחוק [בדואר], וזה משמעותי למי שמשתכר לפי שעות וכעת לא צריך להפסיד זמן בקלפי. קשה מאוד לדעת במי המצביעים הללו יתמכו. בשנת 2000 הם היו יותר בעד ביידן, אבל אין מספיק נתונים כדי לחזות מה יקרה השנה".
טראמפ זוכה לתמיכה גם משום שהוא מציג את עצמו כמנהיג חזק שיגיד את מה שצריך להגיד, "אבל בסוף השאלה היא מה המצביעים מחפשים. זה מגיע לאסטרטגיה: למה להצביע בעדי. ביידן התחיל את הקדנציה שלו עם תמיכה של 57%, היה לו ירח דבש עם הציבור ובשבועות הראשונים תמכו בו רבים שלא הצביעו בעדו. כעת חזרנו לתמיכה מאוד מפלגתית בשני המועמדים".
אז מה בעצם קורה לחברה האמריקנית, הנראית מפולגת בצורה קיצונית מאשר אי-פעם? "הרבה ממה שקורה הוא שהפרדיגמה של שנות ה-1990 משתנה", משיב יונס. "באותה עת המלחמה הקרה הסתיימה, ארה"ב הרגישה מצוין לגבי עצמה ויצרה ציפיות לפיהן המוסדות מתפקדים ופועלים בצורה אתית. היום זה שונה. כאשר אתה רואה את הרצון למפלגה שלישית ואת הנטייה להיות עצמאים – השינוי ברור".
לצד זאת, יונס מדגיש נקודה חשובה מאוד שאינה זוכה לתשומת לב מספקת: "הרגשות כלפי הממשל הפדרלי הגיעו לנקודת מפנה. התפיסות לגבי הממשל המקומי, שיש לו תפקיד עצום בחייהם של האמריקנים, טובות בהרבה. לוושינגטון יש בעיה. גם בקורונה אנשים הביעו יותר אמון בפקידים המקומיים, כי אותם הם מכירים אישית. קל להסתכל על הפוליטיקה הלאומית ולומר: היא הולכת להתפוצץ. אבל הממשל המקומי מציג תמונה אחרת".
השורה התחתונה, אומר יונס, שרק בנובמבר נדע מה באמת קורה. "דברים משתנים בשנת הנשיאות הרביעית. נשיאים רבים המריאו בה, למשל אובמה. הרבה יכול לקרות בתחום הכלכלי, וקשה מאוד לדעת מה יקרה ומה האמריקנים ירגישו לגבי האינפלציה. זה יהיה גורם מפתח, במיוחד בקרב העצמאים. וישנם כמובן המשפטים של טראמפ, שהם גורם חסר תקדים לחלוטין, גורם רציני מאוד והכי בלתי צפוי".
|
|