|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בעיה כללית של חוסר אמון כלפי וושינגטון [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
טראמפ והתיקים הפליליים / כתבה אחת עשרה
|
|
|
|
הגורם המכריע בבחירות לנשיאות יהיה שיעור ההצבעה
|
|
זו תחזיתו של מוחמד יונס, העורך הראשי של חדשות גאלופ ממכון הסקרים החשוב בעולם ● הכלכלה היא הנושא החשוב ביותר לבוחרים, ההגירה וההפלות תופסות גם הן מקום מרכזי, אבל השנה נוסף גורם בלתי צפוי בדמות המשפטים של טראמפ
|
|
|
|
|
| שיעור התמיכה בג'ו ביידן עמד בינואר השנה על 39.8% בלבד. רק ג'ימי קרטר רשם שיעור נמוך יותר בתחילת שנתו הרביעית (37.4%); התמיכה בדונלד טראמפ באותה נקודה הייתה 42%, ברק אובמה רשם 44.5%, ורונלד רייגן – 44.9%. את השנה הראשונה שלו סיים ביידן עם 48.9%, ואת השנה השנייה – עם 41%. בנובמבר אשתקד הוא רשם שפל של 37%. הפער בתמיכה בו בין מצביעי שתי המפלגות עומד על 78 נקודות; רק אצל טראמפ השיעור היה גבוה יותר – 82 נקודות. | |
|
|
|
|
כאשר הקים ג'ורג' גאלופ בשנות ה-1930 את חברת הסקרים הקרויה על שמו, אולי הידועה ביותר והחשובה ביותר בעולם, הוא התפרסם במיוחד בדייקנות של תחזיות הבחירות שלו. מאז יש לחברה היסטוריה משובחת של דיוק, והיא טעתה רק פעמיים; הפעם האחרונה הייתה ב-2012, כאשר פספסה בנקודת אחוז אחת את תוצאות ההתמודדות בין ברק אובמה לבין מיט רומני. אבל כיום גאלופ אינה מספקת תחזיות פרטניות לתוצאות הבחירות לנשיאות, בעיקר בשל הקושי לצפות אותן במדינות המפתח. עם זאת, גאלופ נותנת שפע של נתונים אחרים, שבהחלט מציירים מגמות משמעותיות ודעות העשויות להתברר כמכריעות. אם נלך ישר לבחירות 2024, צצות שתי שאלות מרכזיות: גילו של ג'ו ביידן וכתבי האישום נגד דונלד טראמפ. יש עוד הרבה מספרים, שנכון לתשעה-עשרה חודשים לפני הבחירות - צריכים להדאיג במיוחד את ביידן ואת המפלגה הדמוקרטית. השילוב של כל הנתונים מעלה, כי בהחלט ייתכן שההתרחשויות המשפטיות יקבעו את תוצאות הבחירות. אבל תחילה, האם בכלל ניתן להאמין לסקרים? "תלוי באלו סקרים מדובר", משיב מוחמד יונס, העורך הראשי של חדשות גאלופ. "חלק מהשיטות יוצרות מדגם מייצג מאוד, ובחלק אחר יש בעיות. גורם מרכזי בארה"ב הוא הפער בין המדינות לבין המישור הלאומי: במדינות קשה ליצור מדגם מייצג, בעוד ברמה הלאומית יש הרבה מאוד מידע שמאפשר ליצור אותו. הנקודה המרכזית היא שמתפרסמים הרבה מאוד סקרים, בלי לבדוק ברצינות את השיטות שמאחוריהם. אנשים מחברים סקרים ויוצרים ממוצעים שלהם וזה בעייתי, כי לא כולם נעשים באותה שיטה. "הדבר החשוב ביותר מבחינת הסוקר הוא להיות שקוף מאוד לגבי צורת הדגימה. בארה"ב יש איגוד של חוקרי דעת קהל, שקובע את כללי הדיווח לגבי שיטת הדגימה. חלק מהגופים לוקחים ברצינות כללים אלו ועושים עבודה מצוינת; אחרים - לא בהכרח. סקר טלפוני נכון עדיין עושה היטב את העבודה; בסקרים מקוונים יש הטיה לעבר בעלי השכלה והכנסות גבוהות ולכן המדגם לא מדויק. "האתגרים נעוצים בדרך בה סקרים פוליטיים מדווחים בתקשורת. ובכלל, האמון בתקשורת נמצא בשפל חסר תקדים. כאשר ריצ'רד ניקסון עמד בפני הדחה [בשנת 1974], 70% מהאמריקנים אמרו שיש להם אמון גבוה בה; כיום השיעור הוא פחות מ-30% ומדובר בירידה מתמשכת וקבועה. זהו חלק מאווירה כוללת: גם האמון במוסדות - הנשיא, הקונגרס, בית המשפט העליון, המשטרה, הממשלה בכלל - נמצא בשפל היסטורי או לידו". |
|
טראמפ יתמקד בכלכלה, ביידן יתמקד בטראמפ
|
|
|
|
|
תחנת דלק בוושינגטון בשבוע שעבר [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
|
| רק 31% מהאמריקנים מוכנים לבחור נשיא בן למעלה מ-80; שיעור המוכנים לתמוך במועמד המואשם בעבירות הוא 29%, והוא יורד ל-23% אם מדובר במועמד שהורשע. יצוין, כי מדובר בשאלות ממוקדות בנושאים אלו ולא בתמיכה המשוקללת בביידן או בטראמפ. 93% מוכנים להצביע בעד אישה ובעד מועמד היספני, 92% בעד מועמד שחור ומועמד קתולי, 88% בעד מועמד יהודי, 74% בעד מועמד הומוסקסואלי ו-71% בעד מועמד מוסלמי. | |
|
|
|
מגמה בולטת נוספת היא השיעור חסר התקדים של אמריקנים שאינם מזדהים עם אף אחת משתי המפלגות, ואשר בהם במידה רבה תלויות תוצאות הבחירות. רק 45% מגדירים את עצמם כדמוקרטים או רפובליקנים, בעוד 43% אומרים שהם עצמאים והשאר אינם מזהים את עצמם פוליטית. 60% מהאמריקנים אומרים שיש צורך במפלגה שלישית; רק 28% מרוצים מהדרך בה פועלת הדמוקרטיה במישור הלאומי; התפיסות לגבי הממשל בוושינגטון הן שליליות מאוד, עד כדי אמונה משמעותית בכך שקיימת בו שחיתות.
יש בהחלט משבר באמון הציבור, אומר יונס ומסביר: "הסיבות הן בדיוק מה שהיית מצפה לשמוע. הדמוקרטים והרפובליקנים אומרים שהצד השני הורס את קבלת ההחלטות. העצמאים סבורים שאנשי הממשל לא פועלים בהתאם לאינטרס הלאומי. אנשים נוטשים את המרכז.
"חלק ניכר מהמסר של טראמפ הוא התנגדות לממסד, הוא מדבר על מה שמדאיג את הבוחרים ומשקף הרבה מהתסכול שלהם על מה שמתרחש בארה"ב, וזו סיבה מרכזית לתמיכה בו. חלק משמעותי מהאמריקנים סבורים שרבים ממי שנבחרו אינם ראויים להיבחר שוב. כמו ב-2016, אנחנו במצב בו מתמודדים לנשיאות שניים מהפוליטיקאים הכי לא אהודים במדינה. ל-60% מהאמריקנים אין דעה חיובית על איש מהם; כאשר מדובר על טראמפ מסבירים זאת בהתנהגותו, ועל ביידן – במדיניותו. הרגשות הללו לא ישתנו".
יונס מציין, כי כאשר שואלים הסוקרים על סיבת התמיכה במועמד מסוים, לעיתים קרובות מתברר שלמעשה מדובר בהתנגדות למועמד האחר. הוא סבור, שגם אם טראמפ יורשע – לא מעט אמריקנים יצביעו בעדו, בין היתר משום שמערכת המשפט (ובמיוחד בית המשפט העליון) נמצאת בשפל שלא היה כמותו מבחינת אמון הציבור. ומה שאולי עוד יותר מפתיע: הסיבה העיקרית של מי שאינם תומכים בביידן אינה גילו אלא המשבר בגבול ארה"ב-מקסיקו, עם מספר המסתננים הגבוה אי-פעם.
"כאשר שואלים את הרפובליקנים מה הבעיה מספר אחת של ארה"ב, כשליש מהם אומרים: ההגירה – וזה לעומת 12% בלבד אצל הדמוקרטים והעצמאים. אבל בשבועיים האחרונים זו הפכה להיות בעיה בתפיסה הלאומית, ולא רק בקרב הרפובליקנים. אנחנו נמצאים ברגע מעניין בגישה כלפי ההגירה, עם עלייה בתמיכה בהפחתת מספר המהגרים – חוקיים ובלתי חוקיים כאחד. 60% תומכים בהחמרת המדיניות בגבול הדרומי וברפורמה כללית בתחום ההגירה".
הנושא מספר אחת בקרב הדמוקרטים הוא ההפלות, בעקבות החלטת בית המשפט העליון לבטל את ההגנה החוקתית עליהן, אבל כמו תמיד – בסופו של דבר הגורם החשוב ביותר יהיה הכלכלה, מדגיש יונס. גאלופ בודק מדי חודש את מדד האמון הכלכלי, המשקלל את התפיסה לגבי המצב הכלכלי האישי כעת ואת הציפיות לגבי מצב הכלכלה הלאומית. בחודשיים האחרונים מדד זה נמצא בעלייה, אבל הוא עדיין ברמות נמוכות.
"65% מהאמריקנים אומרים שהאינפלציה גורמת להם קושי ניכר. זה אותו שיעור כמו לפני שבעה-שמונה חודשים. הוא לא משתנה למרות הירידה בשיעור האינפלציה, וזה הגיוני: המחירים לא יורדים, אלא רק עולים בקצב איטי יותר. זו בעיה עצומה מבחינת ביידן ולכן הקמפיין שלו יתמקד במידה רבה בחששות מפני טראמפ, בעוד טראמפ יתמקד בכלכלה ובהגירה".
|
|
"התפיסות לגבי השלטון המקומי טובות בהרבה"
|
|
|
|
יונס. "דברים משתנים בשנת הנשיאות הרביעית" [צילום: גאלופ]
|
|
|
|
|
|
|
| רק 38% מהאמריקנים אומרים שג'ו ביידן ראוי להיבחר שוב, ושיעור נמוך להדהים של 24% סבורים שיש לבחור מחדש את רוב חברי הקונגרס – אם כי 55% חושבים שיש לבחור מחדש את נציגם-שלהם בקונגרס. השיעור של ביידן נמוך מאוד בהשוואה לנשיאים הקודמים, בדומה למצבו בשיעור התמיכה: לטראמפ היו בנקודה זו 50%; מצד שני, לברק אובמה היו רק 43% - והוא נבחר שוב. התמיכה בכלל חברי הקונגרס ב-2020 הייתה 35%, ובנציגים הפרטניים – 60%. | |
|
|
|
ביידן זוכה כיום לתמיכה של 38% - השיעור הנמוך ביותר של נשיא מכהן בתחילת שנתו הרביעית, לעומת ג'ימי קרטר שהובס קשות בשנת 1980. טראמפ זכה לתמיכה של 50% באותה נקודה בנשיאותו, ואז באה הקורונה והתמיכה ירדה ל-43% בלבד. גם התפיסות לגבי המצב הכלכלי קרסו בשל המגיפה, מזכיר יונס, וזו דוגמה מצוינת לתפקיד העצום של הכלכלה בתוצאות הבחירות. גם פילוח המצביעים מדאיג מבחינת הדמוקרטים: התמיכה של השחורים וההיספנים – חלק חשוב מה"בייס" שלהם – יורדת בצורה מתמדת. אבל הגורם המכריע ביותר, צופה יונס, יהיה שיעור ההצבעה: "תוצאות הבחירות יהיו תלויות במידה רבה בשאלה לאיזה צד תהיה יותר מוטיבציה לצאת ולהצביע. הקורונה גרמה לכך שיותר מצביעים מרחוק [בדואר], וזה משמעותי למי שמשתכר לפי שעות וכעת לא צריך להפסיד זמן בקלפי. קשה מאוד לדעת במי המצביעים הללו יתמכו. בשנת 2000 הם היו יותר בעד ביידן, אבל אין מספיק נתונים כדי לחזות מה יקרה השנה". טראמפ זוכה לתמיכה גם משום שהוא מציג את עצמו כמנהיג חזק שיגיד את מה שצריך להגיד, "אבל בסוף השאלה היא מה המצביעים מחפשים. זה מגיע לאסטרטגיה: למה להצביע בעדי. ביידן התחיל את הקדנציה שלו עם תמיכה של 57%, היה לו ירח דבש עם הציבור ובשבועות הראשונים תמכו בו רבים שלא הצביעו בעדו. כעת חזרנו לתמיכה מאוד מפלגתית בשני המועמדים". אז מה בעצם קורה לחברה האמריקנית, הנראית מפולגת בצורה קיצונית מאשר אי-פעם? "הרבה ממה שקורה הוא שהפרדיגמה של שנות ה-1990 משתנה", משיב יונס. "באותה עת המלחמה הקרה הסתיימה, ארה"ב הרגישה מצוין לגבי עצמה ויצרה ציפיות לפיהן המוסדות מתפקדים ופועלים בצורה אתית. היום זה שונה. כאשר אתה רואה את הרצון למפלגה שלישית ואת הנטייה להיות עצמאים – השינוי ברור". לצד זאת, יונס מדגיש נקודה חשובה מאוד שאינה זוכה לתשומת לב מספקת: "הרגשות כלפי הממשל הפדרלי הגיעו לנקודת מפנה. התפיסות לגבי הממשל המקומי, שיש לו תפקיד עצום בחייהם של האמריקנים, טובות בהרבה. לוושינגטון יש בעיה. גם בקורונה אנשים הביעו יותר אמון בפקידים המקומיים, כי אותם הם מכירים אישית. קל להסתכל על הפוליטיקה הלאומית ולומר: היא הולכת להתפוצץ. אבל הממשל המקומי מציג תמונה אחרת". השורה התחתונה, אומר יונס, שרק בנובמבר נדע מה באמת קורה. "דברים משתנים בשנת הנשיאות הרביעית. נשיאים רבים המריאו בה, למשל אובמה. הרבה יכול לקרות בתחום הכלכלי, וקשה מאוד לדעת מה יקרה ומה האמריקנים ירגישו לגבי האינפלציה. זה יהיה גורם מפתח, במיוחד בקרב העצמאים. וישנם כמובן המשפטים של טראמפ, שהם גורם חסר תקדים לחלוטין, גורם רציני מאוד והכי בלתי צפוי".
|
|
| תאריך:
|
23/02/2024
|
|
|
עודכן:
|
23/02/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
הגורם המכריע בבחירות לנשיאות יהיה שיעור ההצבעה
|
|
"בקרוב יקראו לי מיסטר ברקזיט", צייץ דונלד טראמפ באוגוסט 2016. הוא ראה את ההפתעה מתוצאות משאל העם בבריטניה על הפרישה מהאיחוד האירופי כסוג של אישור לקמפיין שלו עצמו, שמטרתו להלום בממסד הליברלי באותה צורה. שש שנים מאוחר יותר, הרטוריקה של טראמפ נראית מדויקת – מסיבות שאליהן כלל לא התכוון, טוען וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
קווין מק'ארתי נבחר (7.1.23) ליו"ר בית הנבחרים של ארה"ב - אחת המשרות החשובות ביותר בפוליטיקה האמריקנית - לאחר 15 הצבעות שהפכו אותו ליו"ר מוחלש התלוי במידה רבה בימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית. היו"ר קובע את סדר היום של הבית, יש לו זכות וטו על מינוי חברי הוועדות (שכולן בשליטת סיעת הרוב) והוא השני בתור לירושת הנשיא (אחרי סגן הנשיא).
|
|
|
|
|
"הרווחתי את התפקיד הזה", אמר קווין מק'ארתי לעמיתיו הרפובליקנים, בארשת מיוסרת של מי שרדף במשך עשור אחרי פרס, רק כדי לראותו חומק מבין אצבעותיו. במובן מסוים זה נכון, אומר אקונומיסט (5.1.23) על הסאגה של אי-מינוי יו"ר בית הנבחרים. מק'ארתי נישק המון צפרדעים, כולל שדלנים, תורמים ומופרעים, כדי להבטיח את מעמדו – ואז גילה ש-20 מחברי הסיעה מצביעים נגדו. הסאגה הזאת גם מהווה תחזית עגומה לחקיקה החשובה הניצבת בפני הקונגרס ה-118.
|
|
|
|
|
בפעם הראשונה מזה 100 שנה, לא נבחר יו"ר לבית הנבחרים האמריקני כבר בהצבעה הראשונה. קווין מק'ארתי, שהיה מנהיג המיעוט הרפובליקני בארבע השנים האחרונות ואמור להיבחר ליו"ר עם המהפך בבית הנבחרים, לא הצליח (4.1.23) להשיג רוב בשלוש הצבעות - בשל התנגדות של קומץ מחברי סיעתו-שלו.
|
|
|
|
|
בחירות האמצע בארה"ב בחודש שעבר הסתיימו פחות או יותר בסטטוס-קוו, אך לשינויים הקטנים יש משמעות ניכרת – מנתח וושינגטון פוסט. הרפובליקנים זכו בתשעה מושבים נוספים בלבד בבית הנבחרים, מה שהספיק כדי להעניק להם את הרוב. בסנאט הפתיעו הדמוקרטים כאשר זכו במושב נוסף, מה שעשוי להיות להם לעזר רב.
|
|
|
|
|
