|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
פזשכיאן בנאום ההשבעה בחודש שעבר [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
פזשכיאן מציג ממשלת פשרה שתתקשה להתמודד עם הבעיות
|
|
הנשיא החדש נמנע מלהציב שרים רפורמיסטיים במשרדים המרכזיים, כדי שלא להתנגש עם המחנה השמרני ● נראה שהוא מבקש לתת עדיפות לפתרון הבעיות הכלכליות, אך ספק אם יצליח בכך
|
|
נשיא אירן החדש, מסעוד פזשכיאן, הגיש לפני שבוע 011.8.24) להנהלת הפרלמנט האירני (מג'לס) את רשימת המועמדים לכהן כשרים בממשלתו. מינוי כל אחד מהמועמדים מחייב את אישור רוב חברי המג'לס, בעוד שמינוי שרים המכהנים בתפקידים הנחשבים רגישים, ביניהם שרי החוץ, המודיעין והפנים, מחייבים גם את אישור המנהיג העליון, עלי חמנאי.
ממשלתו המוצעת של פזשכיאן מורכבת ברובה מטכנוקרטים בעלי השכלה אקדמית רחבה. 11 מבין 19 השרים נושאי תואר דוקטור (חלקם מאוניברסיטאות במערב), רובם בנושאים הנוגעים לתחומי האחריות של משרדיהם, ולחלקם גם ניסיון ניהולי בתחומים אלה.
רוב השרים המיועדים מזוהים פוליטית עם האגף הפרגמטי במחנה השמרני. שבעה מהם כיהנו בתפקידי שרים או סגני שרים בשתי ממשלותיו של הנשיא חסן רוחאני (2021-2013), ושישה מהם כיהנו כשרים או כסגני שרים בממשלתו הקודמת של הנשיא אבראהים ראיסי (2024-2021). במהלך הרכבת הממשלה הופעלו על פזשכיאן לחצים הן מצד חוגים שמרנים ורדיקליים, שקראו לו להימנע ממינוי שרים המזוהים עם הזרם הרפורמיסטי, והן מצד חוגים רפורמיסטיים, שביטאו ציפייה לשילוב שרים רפורמיסטיים, נשים, צעירים ובני מיעוטים בממשלתו. הללו עשויים לקדם שינויים גם בתחום הפוליטי-אזרחי, למשל בנוגע להקלת אכיפת קוד הלבוש האיסלאמי, הסרת החסימה על רשתות חברתיות והסרת חלק מחוקים המפלים נשים ומיעוטים אתניים-לשוניים.
הרכב ממשלתו המוצעת של פזשכיאן מעיד על מערכת האילוצים והמגבלות שבפניהם הוא ניצב, ואשר מחייבת אותו לאזן בין כוחות פוליטיים מגוונים במסגרת "ממשלת הסכמה לאומית" רחבה. מחד-גיסא, הוא מחויב לאגף המתון של המחנה הרפורמיסטי, שתמך בו במערכת הבחירות. מאידך-גיסא, הוא ביקש להימנע מהצבתם של שרים רפורמיסטיים מעוררי מחלוקת, שעלולים היו לעורר התנגדות מצד הממסד השמרני בהובלת חמנאי ומצד יתר מוקדי הכוח המרכזיים, ובראשם משמרות המהפכה, המג'לס והממסד הדתי.
על-מנת למנוע התנגדות מצד הימין השמרני, נמנע פזשכיאן מהצבתם של שרים רפורמיסטים במשרדי ממשלה הנחשבים רגישים בעיני הממסד הדתי-שמרני, ובראשם משרדי הפנים, המודיעין, ההכוונה האיסלאמית והמשפטים. יתר על כן, הוא הציב כמועמדים לשרי המודיעין (איסמאעיל חטיב) והמשפטים (אמין-חוסיין רחימי) שרים שכיהנו בממשלתו של ראיסי.
לתפקיד שר הפנים מינה פזשכיאן את אסכנדר מוא'מני, קצין משמרות המהפכה לשעבר ובכיר בכוחות ביטחון הפנים, שהביע בעבר תמיכה חד-משמעית באכיפת קוד הלבוש האיסלאמי על נשים. ניסיונו של פזשכיאן להימנע מיצירת חיכוכים עם מוקדי הכוח המרכזיים, בא לידי ביטוי גם בהחלטתו להותיר בתפקידו את מוחמד איסלאמי, ראש הארגון האירני לאנרגיה אטומית, ובמינויו של עזיז נצירזאדה, ששימש כסגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים וכמפקד חיל-האוויר של הצבא הסדיר, לשר ההגנה.
הימנעות פזשכיאן מהצבת שרים בעלי השקפת עולם רפורמיסטית במשרדי ממשלה מרכזיים האחראים לגיבוש מדיניות בתחומי הפנים ואכיפת החוק, משקפת גם את העדיפות שהוא מייחס לקידום רפורמות כלכליות על פני רפורמות פוליטיות-אזרחיות. יכולתו של פזשכיאן לקדם רפורמות משמעותיות בתחומים כגון אכיפה איסלאמית, חסימת רשתות חברתיות, שחרור אסירים פוליטיים וקידום מוסדות החברה האזרחית - מוגבלת ממילא לנוכח התנגדות הממסד הדתי-שמרני בהנהגת חמנאי.
יתר על כן: פזשכיאן עצמו אינו נחשב פוליטיקאי רפורמיסטי מובהק ונכון יותר להגדירו כאיש מרכז, אף כי במהלך מערכת הבחירות הביע התנגדות להחמרת הענישה על נשים שמסתובבות ללא כיסוי ראש ולחסימת הרשתות החברתיות. בשונה מהנשיא לשעבר מוחמד חאתמי, הוא אינו מחויב לתפיסת עולם ליברלית, טלט משתייך לזרם פוליטי שניתן לכנותו "רפורמיסטים שמרניים", שמדגיש פיתוח כלכלי וצדק חברתי על פני חירויות פוליטיות וזכויות אזרח.
|
|
התמיכה הציבורית תלויה בביצועים
|
|
|
|
|
חמנאי. הפוסק האחרון בשאלות המרכזיות [צילום: AP]
|
|
|
לעומת זאת, פזשכיאן הציב שרים המזוהים כפרגמטיים יותר במשרדי ממשלה שרגישותם פחותה בעיני הימין השמרני, דוגמת משרד הכלכלה (שהופקד בידי עבד אלנאצר המתי, ששימש נגיד הבנק המרכזי תחת רוחאני), משרד המדעים והטכנולוגיה ומשרד העבודה והרווחה. לתפקיד שרת התחבורה והפיתוח העירוני הציע הנשיא את פרזאנה צאדק. אם תאושר על-ידי המג'לס, תהפוך צאדק לשרה השנייה בממשלת אירן מאז המהפכה האיסלאמית אחרי מרזייה וחיד דסתג'רדי, שרת הבריאות בממשלתו השנייה של מחמוד אחמדינג'אד (2013-2009).
מינויו לתפקיד שר החוץ של עבאס עראקצ'י, סגן שר החוץ לשעבר ומראשי צוות המו"מ הגרעיני בממשל רוחאני, מעיד על כוונתו של פזשכיאן לנסות ולקדם את הבטחתו לשוב למו"מ עם ארה"ב ולחתור להסכמות עם הקהילה הבינלאומית בנושא הגרעין כדי להסיר את הסנקציות הכלכליות. עראקצ'י הוא דיפלומט מקצועי ותיק, בן למשפחה דתית-שמרנית מטהרן, המקובל גם על חוגים שמרניים חרף תמיכתו החד-משמעית בהסכם הגרעין ובדיאלוג עם ארה"ב. עם זאת, יכולתו של פזשכיאן לקדם דיאלוג עם ארה"ב תלויה בעיקר בנכונות מצד חמנאי להגמיש את עמדותיו ולהסיר את התנגדותו העקרונית להסכם עימה, וכן בתוצאות הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב.
הרכבה המוצע של הממשלה כבר מעורר ביקורת מצד חוגים רפורמיסטיים. עיקר הביקורת נשמעת ביחס להימנעות משילוב מספר רב יותר של שרים בעלי השקפות רפורמיסטיות מובהקות, נשים וצעירים (הגיל הממוצע של שרי הממשלה המוצעת מתקרב ל-60). אי-שילוב נציגים של בני המיעוטים הדתיים הסוניים עורר אף הוא ביקורת, בעיקר לנוכח שיעורי התמיכה הגבוהים במיוחד שבהם זכה פזשכיאן במחוזות המאוכלסים על-ידי בני המיעוטים האתניים-לשוניים, שחלקם משתייך לזרם הסוני, והעובדה שהוא עצמו בן לאב טורקי-אזרי ולאם ממוצא כורדי.
הביטוי המשמעותי ביותר להסתייגות מהרכב הממשלה ניכר בהתפטרותו של שר החוץ לשעבר, מוחמד ג'ואד זריף, זמן קצר בלבד לאחר שמונה לסגן הנשיא החדש לעניינים אסטרטגיים. בהודעה שפרסם ברשת X הביע זריף תסכול מהרכב הממשלה, בטענה שרק שלושה מהשרים הוצעו כבחירה ראשונה על-ידי הוועדה שהקים פזשכיאן כדי להמליץ על מועמדים לתפקידי שרים. לעומת זאת, מספר פוליטיקאים המזוהים עם האגף המרכזי במחנה הרפורמיסטי, הביעו תמיכה מסויגת בממשלה המוצעת וטענו, כי מבחנה המרכזי של הוא בפתרון הבעיות הניצבות בפני הרפובליקה האיסלאמית יותר מאשר בהרכבה.
בסיכומו של דבר, ממשלתו המוצעת של פזשכיאן משקפת שינוי מסוים ביחס לממשלת ראיסי, בעיקר בהשקפתם הפוליטית של שריה. היא אינה צפויה להוביל לשינוי של ממש במדיניות אירן, אך עשויה לבלום את תהליך התחזקות הרדיקלים במוקדי קבלת ההחלטות והשתלטותם המוחלטת על רשויות השלטון בשנים האחרונות.
בראש וראשונה, היא מבטאת רצון לאזן בין הזרמים הפוליטיים המרכזיים, במאמץ להבטיח שיתוף פעולה של פזשכיאן עם מוקדי הכוח הפוליטיים המרכזיים מתוך הבנה ששיתוף פעולה כזה הכרחי להצלחתו בתפקיד. ניכר, כי בשלב זה מעדיף פזשכיאן להתמקד בהתמודדות עם בעיות היסוד שמהן סובלת אירן, בראשן המשבר הכלכלי, ולהימנע עד כמה שניתן מעימותים עם מוקדי כוח אחרים, שיחסם כלפיו מתאפיין ככל הנראה במידה רבה של חשדנות בשל העמדות שביטא במהלך מערכת הבחירות.
ביחס לציבור הרחב, ספק אם הרכב הממשלה כשלעצמו ייצור משבר ציפיות, במיוחד לנוכח העובדה שהציפיות מבחירת פזשכיאן בקרב האזרחים, ובמיוחד הדור הצעיר, היו נמוכות מלכתחילה. התמיכה הציבורית בו תלויה במידה רבה במדיניותו בפועל, בהישגי ממשלתו ובהצלחתו לממש את הבטחותיו. מנגד, כישלון שלו צפוי להחריף את משבר הלגיטימציה שממנו סובל המשטר האירני בשנים האחרונות, וניכר היטב בשיעור ההצבעה הנמוך במידה חסרת תקדים בבחירות האחרונות למג'לס (מארס 2024) ולנשיאות (יוני-יולי 2024).
לנוכח הבעיות המבניות שמהן סובלת הכלכלה האירנית, היעדר ניסיונו של פזשכיאן והיחסים המורכבים בינו לבין יתר מוקדי הכוח המרכזיים, ובראשם לשכת המנהיג ומשמרות המהפכה, ספק אם הוא יוכל לקדם פתרונות לבעיות היסוד של אירן ולהביא לשיפור ממשי באיכות חייהם של אזרחיה.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
17/08/2024
|
|
|
עודכן:
|
17/08/2024
|
|
ד"ר רז צימט
|
|
פזשכיאן מציג ממשלת פשרה שתתקשה להתמודד עם הבעיות
|
|
|
נפתלי בנט הפנה את תשומת ליבם של עוקביו ברשתות החברתיות לתחקיר שפורסם בחדשות 12 אודות הכישלון האסטרטגי של ישראל מול פרויקט הגרעין האירני - תחקיר שבו הוא מככב. צפיתי בתחקיר והופתעתי מאוד שבנט מנסה לבדל את עצמו בכתבה מבנימין נתניהו בשעה שבכל הקשור לאירן הוא היה תאומו הסיאמי, כפי שהוא היה שותף לקונספציית נתניהו כלפי שלטון החמאס בעזה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מספר דוחות מודיעיניים בינלאומיים מצביעים על התקדמות מדאיגה בתוכנית הגרעין של אירן. למרות הסנקציות הבינלאומיות והמאמצים הדיפלומטיים למנוע את התקדמותה, אירן ממשיכה להרחיב את יכולות ההעשרה שלה ולפתח טכנולוגיות גרעיניות מתקדמות. כל זאת בחסות מלחמת ההתשה שכופה אירן על ישראל כבר יותר מ-300 ימים, באמצעות שלוחותיה המרכזיות: חיזבאללה, חמאס והחות'ים.
|
|
|
|
|
אירן אינה מעוניינת בנשק גרעיני. כך הצהיר הלילה נשיא אירן הנכנס, מסעוד פזשכיאן, בהצהרה ראשונה שמסר במיוחד לכיוונן של ארה"ב ואירופה, תחת הכותרת: "המסר שלי לעולם החדש".
|
|
|
|
|
מסעוד פזשכיאן, הנחשב לרפורמיסט במונחים אירניים, נבחר לנשיא המדינה (5.7.24) – וניו-יורק טיימס מציג ארבע נקודות עיקריות בעקבות התוצאות.
|
|
|
|
|
