בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
גם מי שעולה לשלטון כחוק עלול להיות רודן [צילום: AP]
|
|
|
הלקח מעליית הנאצים לשלטון
|
דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה מפני המשתמשים בה כדי להרוס אותה; מערכות אכיפה ושפיטה פוליטיות הן הדרך לרודנות ● העובדות ההיסטוריות בתשובה לשמחה רוטמן
|
"כאשר היטלר עלה לשלטון בגרמניה, הוא לא שרף את בית המשפט אלא את הפרלמנט, כי הפרלמנטים תמיד היו האויבים של הדיקטטורים. בית המשפט עזר לו". דבריו של שמחה רוטמן (3.9.24), מהאבות המייסדים של הרפורמה המשפטית - או יותר נכון: מהאבות המהרסים של הדמוקרטיה הישראלית. לכל אורך הוויכוח הסוער על ההפיכה המשטרית, הקפיד הח"מ (בכובעו הנוסף כחוקר שואה) שלא לערוך השוואות לעליית הנאצים לשלטון - ודאי שלא השוואות ישירות. אבל כעת, כאשר רוטמן עושה השוואה כזאת ולמעשה רומז שבית המשפט העליון של ישראל מסייע לרודנות, חייבים להציג את העובדות ההיסטוריות (ונניח בצד את הוויכוח האם הנאצים הם ששרפו את הרייכסטג בפברואר 1933). הנה הן לפניכם. 1. אדולף היטלר והנאצים עלו לשלטון בצורה חוקית, לאחר בחירות חופשיות ותמרונים פוליטיים לגיטימיים. המסקנה מספר אחת מכך ב-90 השנים האחרונות, בכל מקום בעולם החופשי, הייתה ונותרה ברורה מאין כמותה: ייתכן מצב של דמוקרטיה מתגוננת, בו עליה להבטיח שלא תהפוך למחלה אוטואימונית - דהיינו, שלא ניתן יהיה להשתמש בה כדי להרוס אותה. אחד ההבדלים המהותיים בין משטר דמוקרטי לבין משטר סמכותני בואכה רודני, הוא שבסיס הלגיטימציה שלו הוא שלטון החוק ולא הכריזמה או העוצמה של המנהיג. בדיוק לשם כך נועדו האיזונים והבלמים על כוחו של השלטון. בדיוק בשל כך עקרון היסוד במדינה דמוקרטית היא שלפרט מותר כל מה שנאסר עליו, ולרשות אסור כל מה שלא הותר לה. ולדימיר פוטין, ויקטור אורבן ורג'פ טאיפ ארדואן הם שלוש הדוגמאות האקטואליות הבולטות ביותר למי שנבחרו בעבר (פוטין) או נבחרים בהווה (אורבן וארדואן) בבחירות חופשיות, ואזי הופכים לסמכותנים ואף לרודנים מכוח כריזמה ועוצמה. יש הטוענים, כי דונלד טראמפ מציב סכנה דומה, גם אם פחותה בחומרתה, בפני ארה"ב. העובדה שיחיד או מפלגה נבחרו כחוק, אינה ערובה לכך שימשלו שלא כחוק, שיכבדו את ערכי הדמוקרטיה ויימנעו מרמיסת המיעוט. אף דמוקרטיה, כולל ישראל, אינה חסינה מפני הסכנה הזאת - העלולה לבוא מימין או משמאל.
|
רוצים את ישראל 2024 כמו גרמניה 1924
|
|
|
|
משפט המשפטנים ששירתו במשטר הנאצי, נירנברג
|
|
2. מערכת אכיפת החוק ברפובליקת ויימאר, ערב עליית הנאצים לשלטון, טיפלה בחומרה בהפרות חוק מצד השמאל ובכפפות של משי כאשר הללו באו מצד הימין (ככל שניתן לדבר בהכללה). הסיבה לכך הייתה, שהשמאל – לאחר ההפיכה הקומוניסטית בבריה"מ – נתפס כאיום הרבה יותר גדול מאשר הימין, אשר נראה לרבים כמבטא את הרוח הלאומית האמיתית של גרמניה. היטלר עצמו נדון לחמש שנות מאסר בלבד על נסיון ההפיכה שלו ב-1923 (הפוטש של בית הבירה), למרות שמדובר היה בעבירת בגידה שהעונש המירבי עליה היה מוות; הוא ריצה רק שמונה חודשי מאסר. בתי המשפט בגרמניה גם כשלו בהגנה על הערכים הנעלים של חוקת ויימאר, בעיקר משום שרבים משופטיהם – כמו רבים מן הגרמנים – התייחסו בשלילה לדמוקרטיה שקמה על חורבות הקיסרות המובסת. הלקח הוא, שאם רשויות האכיפה ובית המשפט מאבדים את עצמאותם הביצועית והמחשבתית ופועלים משיקולים פוליטיים – הדרך לרודנות הרבה יותר קלה. המצב אצלנו כיום הוא שרוטמן, יריב לוין, איתמר בן-גביר ותומכיהם רוצים להפוך את המשטרה ובתי המשפט בדיוק לכאלה: כנועים ופוליטיים. בן-גביר כבר עושה זאת במידה רבה וחמורה במשטרה; לוין ורוטמן מנסים לעשות זאת בעיקר דרך הוועדה לבחירת שופטים. במילים אחרות: החלום שלהם הוא שהמשטרה ובית המשפט של ישראל ב-2024, יהיו דומים לאלו של גרמניה ב-1924. שם זה אפשר לרודנים לעלות לשלטון; כאן המטרה היא להפוך את השלטון לרודני. המסקנה ההיסטורית היא בדיוק הפוכה מזו של רוטמן. 3. אחרי שהנאצים עלו לשלטון, הם מיהרו לטהר את שורות מערכת המשפט ממי שהתנגדו להם – יהודים, קומוניסטים, סוציאליסטים, למעשה כל מי שלא היה נאצי. עורכי דין יהודים הוגבלו עד מאוד בעבודתם ושופטים יהודים פוטרו; חלקם אף הגיעו למחנות ריכוז. הנאצים הבינו היטב, שאוהדת ככל שהייתה המערכת – הם חייבים להבטיח בצורה מוחלטת שלא יהיה בה איש שיפעל נגדם ויפסוק נגדם. הייתה זו הדוגמה הקיצונית ביותר בהיסטוריה לפוליטיזציה של מערכות האכיפה והשפיטה, והתוצאה הנוראה ידועה לכל. הנאצים מצאו תיאורטיקנים של המשפט שיעניקו להם את הבסיס האקדמי לנאציפיקציה של החוק ולביסוס שלטונם. מדהים ככל שהדבר יישמע, משטר היטלר הקפיד שפשעיו יקבלו כסות חוקית, כמובן במרכאות. כך למשל: חוקי נירנברג שהדירו את היהודים מן האומה והחוקים שביטלו את ההגנה על זכויות האדם. משפטנים, אפילו דוקטורים למשפטים, לא רק נתנו פקודות למעשי טבח ורצח עם, אלא לעיתים גם עמדו בעצמם בראש מי שביצעו אותן. מה שמלמד, שכאשר הורסים את עצמאות גופי האכיפה והשפיטה, אפשר לעשות הכל – כולל הפשעים האיומים ביותר בהיסטוריה.
|
|
תאריך:
|
05/09/2024
|
|
|
עודכן:
|
05/09/2024
|
|
איתמר לוין
|
הלקח מעליית הנאצים לשלטון
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בץ
|
5/09/24 10:21
|
|
2
|
|
אוי
|
5/09/24 10:22
|
|
3
|
|
חיים ק.
|
5/09/24 11:42
|
|
4
|
|
אפמינונדס
|
5/09/24 12:01
|
|
5
|
|
יעקב מישאל
|
5/09/24 12:45
|
|
6
|
|
יעקב
|
5/09/24 12:50
|
|
7
|
|
באום
|
5/09/24 13:29
|
|
8
|
|
אתמר-הביט במראה
|
5/09/24 16:13
|
|
תמונה מטרידה של מאחורי הקלעים במינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הקלטות שפרסם (4.9.24) העיתונאי עמית סגל חושפות מערכת יחסים הדוקה ומניפולטיבית בין מנדלבליט לאפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין דאז, והשפעה בלתי הולמת על תהליך המינוי.
|
|
|
יו"ר הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ' מותח ביקורת על נשיא המדינה יצחק הרצוג, שבוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין תקף בחריפות את נסיונו של שר המשפטים, יריב לוין, לחדש את הרפורמה המשפטית וביקר את המחלוקת סביב מינוי הנשיא והשופטים לבית המשפט העליון - והאשים את הנשיא בחוסר הוגנות.
|
|
|
אנחנו נפגשים באחת משעותיה הקשות, הכואבות והגורליות של מדינת ישראל. כשאנחנו מתוחים עד הקצה בזירות שונות במערכה רב-זירתית עם אלפי מגויסים שוב ושוב; כשאנחנו קוברים בכאב עצום את לוחמינו - מדי שבוע בשבוע; כשאנחנו מחבקים כל כך הרבה משפחות שכולות, כשאנחנו מייחלים לרפואת פצועינו, כשאנחנו מייחלים לראות את תושבי הצפון והדרום בביתם בבטחה; וכשאנחנו חרדים ודואגים לגורל אחיותינו ואחינו החטופים.
|
|
|
אנו בשבוע שאינו אלא ביטוי מתומצת של השנה הסוערת, הדרמטית והטרגית שעברה עלינו ועל כל עם ישראל. 101 חטופים נמקים ונמוגים בשבי המרצחים, עשרות אלפי תושבות ותושבים מפונים מבתיהם כבר 11 חודשים בחבלי ארץ נטושים ושרופים, לוחמנו עוד מצויים בחזית הדרומית ובחזית הצפונית, כשאנו מאבדים לוחמים, שוטרים, אנשים כוחות הביטחון ואזרחים. הקריאה לעשות הכול, בכדי להחזיר את החטופים שהופקרו כבר על-ידי המדינה ב-7 באוקטובר, היא דרישה מתבקשת, מוסרית וטבעית, והיא הדבר הרחוק ביותר מדרישה פוליטית.
|
|
|
מדינת ישראל מצויה באחת משעותיה הקשות ביותר. בימים האחרונים דומה שטרגדיה רודפת טרגדיה. הלב נקרע מן החדשות הבלתי-נתפשות על הירצחם של שישה חטופים בשבי ארגוני הטרור; הירצחם של שלושת השוטרים בפיגוע הקטלני בחברון; ונפילתם של חיילים במהלך הלחימה הרב-חזיתית שעמה מתמודדת המדינה.
|
|
|
|