בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
קרעי. לא נתן מענה לכל הקשיים [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
שקיפות או שליטה? חוק מדידת הרייטינג מטריף את הערוצים
|
הצעת החוק של חבר הכנסת שלום דנינו להביא את נתוני הצפייה בטלוויזיה לשקיפות ציבורית מעלה חששות כבדים בערוצי הטלוויזיה ● תאגיד השידור מזהיר מפני פגיעה בחופש השידור ובפרטיות הציבור ● בדיון הסוער בכנסת, הציג שר התקשורת קרעי את עמדתו: "החוק נועד לשקף נתוני אמת ולא לפגוע בדמוקרטיה"
|
השבוע התקיים בכנסת דיון סוער סביב הצעת החוק של חבר הכנסת שלום דנינו (הליכוד), שמבקשת לשנות את פני מדידת הרייטינג. מטרת הצעת החוק, שהתקבלה בקריאה טרומית, היא שקיפות ציבורית בזמן אמת לגבי נתוני הצפייה בטלוויזיה, אך היא לא עברה בשקט. תאגיד השידור וכמה חברי כנסת מהאופוזיציה העלו טענות כי מדובר במנגנון שעלול לשמש כגשר לשליטה ממשלתית במדיה ולפגוע בפרטיות הציבור ובחופש השידור.
למרות הטענות, שר התקשורת שלמה קרעי התייצב בביטחון וטען כי החוק נועד להבטיח שקיפות בלבד. ספק אם תשובותיו יצליחו לשכנע את המבקרים. News1 מנסה לעשות סדר בהבנת הצעת החוק.
"התערבות ממשלתית ללא תקדים"
הטענה המרכזית והחריפה ביותר שהעלו מתנגדי החוק היא כי מדובר בהתערבות ממשלתית מרחיקת לכת. תאגיד השידור, שהביע את התנגדותו החד-משמעית להצעה, הזהיר מפני שליטה על נתוני הצפייה באמצעות משרד התקשורת, מה שעשוי להפוך את המדיה הממשלתית לגוף מפקח ושולט. לדברי תאגיד השידור, אין דוגמאות מערביות לכך שהממשלה מנהלת את מדידת הצפייה, ולכן החוק עלול לפגוע באמון הציבור.
קרעי, בתגובה לטענות, הדגיש שהחוק נועד להציג נתוני אמת בלבד ולא להתערב בתוכן. "החוק לא נועד לפקח על השידורים עצמם או לקבוע אילו תכנים ישודרו", אמר, "המטרה היא שקיפות נטו".
ניתן להבטיח עצמאות למדידה על-ידי הקמת גוף מפקח חיצוני, דוגמת אוניברסיטה או מכון מחקר עצמאי, שיבטיח כי המדידה תתבצע בצורה אובייקטיבית וללא הטיות. פתרון כזה יכול להקל על החששות לפגיעה באמון הציבור.
"פגיעה בפרטיות הציבור"
טענה נוספת שעלתה, במיוחד מצד תאגיד השידור, היא החשש כי מדידת נתוני הצפייה בזמן אמת תפגע בפרטיות הצופים. בתאגיד הזהירו כי אם המערכת תעקוב אחרי ההרגלים של כל צופה בזמן אמת, הרי שהדבר יפגע בפרטיות הציבור.
קרעי הבהיר בנחרצות כי החוק אינו מתיימר לאסוף מידע אישי על הצופים. "אין כאן כוונה לעקוב אחרי כל צופה", הבהיר, "אלא להציג מדדי צפייה כלליים, בצורה שכוללת את כלל הצופים בערוץ מסוים". קרעי הסביר שהמערכת לא תשמור מידע פרטני אלא תיתן תמונת מצב כוללת.
כדי להדגיש את הבטחת הפרטיות, ניתן לשלב בהצעה הבהרה שתגדיר את אופן ההפרדה בין נתוני מדידה כלליים לבין מידע אישי, וזאת לפי כללי הרשו להגנת הפרטיות. מנגנון כזה, שבו המידע הפרטי של הצופים נשאר מוגן, עשוי להקטין את החשש לפגיעה בפרטיות.
|
|
|
"עיוות נתוני הצפייה והצגה בזמן אמת"
מתנגדי החוק טוענים שהצגת נתוני הצפייה בזמן אמת עלולה ליצור הטיה, שכן יש הבדל בין צפייה בשידור חי לבין צפייה בתוכן מוקלט. לדברי התאגיד, נתונים המוצגים בזמן אמת עלולים לשדר תמונה לא מדויקת של הצפייה.
קרעי לא סיפק מענה ישיר לטענה זו במהלך הדיון. עם זאת, ניתן להבין כי אם יוצגו נתונים מדויקים ומפולחים, ההצגה תוכל לשקף את הרגלי הצפייה באופן כללי ולא דווקא ברגע מסוים.
כדי להתמודד עם טענה זו, ניתן לשלב בהצעת החוק סעיף שמדגיש את ההבחנה בין נתוני צפייה בשידור חי לבין שידורים מוקלטים או צפיות חוזרות. כך ניתן להציג תמונה מהימנה של הרגלי הצפייה.
"מדידה ממשלתית ללא תקדים בינלאומי"
תאגיד השידור ציין כי במרבית מדינות המערב אין תקדים לכך שהממשלה עצמה היא זו שקובעת את שיטת מדידת נתוני הצפייה. הטענה היא כי מהלך כזה פוגע בעצמאות המדיה ומערער את אמון הציבור.
קרעי לא התייחס באופן ישיר לטענה הבינלאומית, אך הוא הדגיש שההצעה נעשתה על סמך ייעוץ מקצועי והתייעצות עם גופי המדיה והתקשורת השונים.
עם זאת, ניתן להציג דוגמאות בינלאומיות דומות, כמו בבריטניה ובקנדה, שם קיימות מערכות מדידה ציבוריות. עם זאת, מערכות אלה מתופעלות על-ידי גופים עצמאיים, ובכך הן שומרות על אמון הציבור.
"פגיעה כלכלית במפרסמים ובערוצים"
בתאגיד ובקרב חברי כנסת מהאופוזיציה מזהירים כי המעבר למדידה ממשלתית עלול לפגוע באמון המפרסמים, שכן אלו יחששו מכך שנתוני הצפייה עלולים להיות מוטים ולא לשקף במדויק את הצלחת הפרסומים שלהם. תאגיד השידור מזהיר כי מהלך כזה עלול להוביל לירידה בהכנסות הערוצים המסחריים.
קרעי דחה את הטענות וטען כי החוק דווקא יבטיח את אמון המפרסמים על-ידי הצגת נתוני אמת ושקיפות. לדבריו, המדידה החדשה תספק נתונים אובייקטיביים שיהיו זמינים גם לציבור וגם לגופי הפרסום.
ניתן להוסיף סעיף שיאפשר למפרסמים לקבל דוחות מפורטים ובלתי תלויים, ולהציע מערכת מדידה כוללת שתתייחס גם למדיות דיגיטליות כמו סטרימינג ופלטפורמות מקוונות. כך תוכל המדידה לכלול מגוון מקורות ולהציע תמונה רחבה ומדויקת יותר.
"פוליטיזציה והשפעות פוליטיות אפשריות"
מבקרי החוק טוענים כי אין מנגנון בקרה שמונע השפעות פוליטיות ישירות על נתוני הצפייה. לדבריהם, החוק במתכונתו הנוכחית עלול לאפשר לממשלה לקבוע את אופן המדידה ולשנות את כללי המשחק בהתאם לצרכיה הפוליטיים.
שר התקשורת הבטיח כי המערכת תתנהל בשקיפות ובצורה עצמאית, אך לא הציג פתרון קונקרטי לחשש הפוליטי.
ניתן להוסיף סעיף המגדיר את נושא השקיפות והאובייקטיביות, ולהקים מועצה מפקחת המורכבת מנציגים בלתי תלויים ואנשי מקצוע מהקשת הפוליטית. מהלך זה יכול להבטיח שהמדידה תישאר בלתי תלויה ושקופה.
הצעת החוק לחובת הצגת נתוני צפייה לציבור ממשיכה לעורר סערה, והדיון בכנסת מעלה שאלות מורכבות לגבי שקיפות ואמינות מדידת הנתונים בישראל. בעוד קרעי מצהיר כי החוק נועד להביא לשקיפות, מתנגדי החוק עדיין חוששים מהשפעות פוליטיות וכלכליות שעלולות לפגוע בעצמאות המדיה. הכנסת צפויה להמשיך לבחון את הנושא, ומועצת הכלכלה תידרש לדון בשינויים אפשריים שיקלו על הציבור להאמין כי החוק באמת משרת את טובתו.
|
|
חוק מדידת הרייטינג - טענות ותשובות |
טענת תאגיד השידור
|
תשובת שלמה קרעי והצעת החוק
|
פתרונות מוצעים נוספים
|
התערבות ממשלתית מרחיקת לכת שפוגעת בחופש החוזים ועצמאות גופי השידור
|
קרעי טוען כי אין כוונה להתערב בתוכן, אלא לשקף נתוני צפייה בלבד. הצעת החוק מציינת התייעצות עם גופי שידור בבחירת המערכת.
|
כדי להבטיח עצמאות, ניתן להקים גוף מפקח בלתי תלוי אשר יבחן את מערכות המדידה ויבצע בקרות קבועות.
|
פגיעה בפרטיות האזרחים
|
קרעי מבטיח שאין איסוף פרטים אישיים אלא מדידה כוללת בלבד. ההצעה מדגישה הצגה כללית בלבד.
|
ניתן לשקול הבהרת מנגנון ההפרדה המובנה בפרטיות, כולל פירוט אופן המדידה, כדי להבהיר לציבור שאין חדירה לפרטיות אישית.
|
המעבר למדידה ממשלתית עלול לפגוע באמון המפרסמים והציבור
|
ההצעה מציינת כי בחירת המערכת תתבצע בהתייעצות עם בעלי העניין כדי לשמר את האמון.
|
הוספת סעיף המתיר דוחות מפורטים ובלתי תלויים למפרסמים תבטיח דיווח שקוף ואמין. ניתן גם להציע כי המערכת תכלול את כלל הפלטפורמות, כך שתהיה אמינה וכוללת.
|
עיוות נתוני הצפייה בשל שידור בזמן אמת
|
הצעת החוק אינה מתייחסת ישירות לעיוותים אפשריים בנתוני זמן אמת.
|
ניתן להוסיף הבהרה שתרמוז על ההבדל בין שידור חי למוקלט. ניתן גם להוסיף אפשרות לסמן את הנתונים כנוגעים לשידור חי או מוקלט, כדי למנוע הטיות.
|
חשש להטיית נתוני הצפייה לטובת גורמים מסוימים
|
קרעי מדגיש שקיפות ומבטיח נתונים אובייקטיביים בלבד. ההצעה מסדירה את בחירת המערכת בהתייעצות מקצועית.
|
הכנסת מנגנון בקרה חיצוני ומעורבות גוף מחקר אקדמי יכול להבטיח שקיפות ואמינות.
|
פגיעה כלכלית בערוצי השידור עקב אובדן אמון המפרסמים
|
ההצעה מנסה להבטיח אמון ושקיפות כלפי מפרסמים והציבור הרחב.
|
מומלץ לאפשר למפרסמים גישה למידע פרטני אך מדויק באמצעות דוחות חודשיים. כמו כן, שילוב פלטפורמות דיגיטליות ונתוני סטרימינג יגביר את הערך המדויק של המדידה.
|
אין תקדים מערבי למערכת מדידה ממשלתית, מה שעלול לפגוע באמון הציבור
|
ההצעה אינה מתייחסת ישירות לטענת התקדים הבינלאומי.
|
אפשר להציג דוגמאות ממדינות כמו בריטניה וקנדה, שם מערכות מדידה ציבוריות מתופעלות במימון ממשלתי תוך הקפדה על עצמאות תפעולית.
|
קיים חשש כי מערכת המדידה תנוהל בצורה פוליטית שתשפיע על אמינות הנתונים
|
קרעי לא עוסק ישירות באיום הפוליטי, אך מציין שהמערכת תתנהל בשקיפות ובקרה.
|
הכנסת מועצה מפקחת המורכבת מנציגים מגוונים (כולל נציגי ציבור ואנשי מקצוע בלתי תלויים) תסייע במניעת השפעות פוליטיות, ותתרום לאמון הציבורי בתהליך.
|
תאריך:
|
02/11/2024
|
|
|
עודכן:
|
02/11/2024
|
|
עידן יוסף
|
שקיפות או שליטה? חוק מדידת הרייטינג מטריף את הערוצים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אבי כהן
|
2/11/24 20:43
|
|
יושב-ראש ועדת חוק, חוקה ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, מצביע על התערבות בג"ץ כגורם המאיים על ביטחון ישראל, וטוען במאמר חדש למגזין "השילוח" כי הכרעות ביטחוניות צריכות להיוותר בידי נבחרי הציבור בלבד. רוטמן מבקר את בג"ץ על התערבותו בנושאים כמו נהלי רישוי נשק אישי, עיכוב הריסת בתי מחבלים ואיסור פעולות צה"ל בשטחי עימות - סוגיות אותן הוא רואה כ"פגיעה ישירה במדיניות הביטחון".
|
|
|
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה (יום ד', 30.10.24) דיון מעקב מיוחד שעסק באפשרות לחבר את אזור יהודה ושומרון לתשתיות הגז הטבעי של המדינה. היו"ר ח"כ לימור סון הר-מלך ציינה בפתיחת הישיבה כי כיום ישנם 151 צרכני גז טבעי ברחבי ישראל, אך אף אחד מהם אינו ביהודה ושומרון, אזור המאכלס כחצי מיליון תושבים ושבו פועלים שלושה אזורי תעשיה מרכזיים - מישור אדומים, ברקן ואריאל.
|
|
|
בכנס שהתקיים לאחרונה בלונדון, עמוס שוקן, מו"ל עיתון הארץ, מתח ביקורת חריפה על מדיניות ישראל ברצועת עזה והציג עמדות מעוררות מחלוקת. לדבריו, שפורסמו לראשונה בערוץ 14, ישראל מבצעת "נכבה שנייה" בעזה.
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ד', 30.10.24) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ בועז טופורובסקי לתקן את חוק שירותי הובלה. ההצעה נועדה להתמודד עם מציאות משאיות מועמסות במטען שלא לפי מה שמתיר להם הרישיון, והדבר מוביל לתאונות.
|
|
|
רשות שוק ההון סירבה בדיון שנערך (יום ד', 30.10.24) בוועדת הבריאות, להתחייב לאשר מראש את מונופול "מנורה" במכרז ה"כללית" על הביטוח הסיעודי.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
הקולות המתגברים להסדרה בצפון בטרם הכרענו את האויב לגמרי מלמדים שהקונספציה הישנה שהביאה אותנו לשבעה באוקטובר, לא נעלמה אסור להסתמך על הסכמים שבהם אחרים יעשו את העבודה עבורנו כך ...
|
|
|
דן מרגלית
נתניהו הוא אדם מקובע נוסף לכל החליים האחרים באישיותו כפי שציטט בימים אלה הפרופסור עוזי ארד מפסיכולוג שבחן את נתניהו כבר לפני שנים רבות
|
|
|
טובה ספרא |
כוכב פלוטו, שמזוהה עם עוצמה ונקמה, נמצא בעמדת מפתח במפת ישראל האסטרולוגית ומשפיע על מאבקי הכוח במזרח התיכון הכוכב מעורר תחושת נחישות לצד מתיחות ביטחונית ותחזיות לא פשוטות
|
|
|
עפר דרורי
המלחמה הזו שונה ממלחמות העבר ועצם גביית העדויות יש לה ערך היסטורי המתעדים הרשמיים יגיעו מן הסתם לחלק מהלוחמים אבל לאחר שיעברו עוד קרבות רבים ומי יודע מה יישאר בזיכרונם בצורה מדוי...
|
|
|
דרור גרין
השיר של מיכל סבר מתכתב עם שירו של יונתן גפן, 'מי שמביט בי מאחור', מתוך 'הכבש השישה-עשר'
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|