סין מתקדמת במסלול משלה בבינה המלאכותית בתקווה לגבור על ארה"ב

התפתחות הבינה המלאכותית היא מרוץ חימוש עם סין – אמר בשבוע שעבר ג"ד ואנס. אם ארה"ב תעצור בגלל חששות לביטחון ה-AI, הזהיר, היא תמצא את עצמה "משועבדת לבינה מלאכותית תוצרת סין". מוקדם יותר החודש קראו ראשי OpenAI, AMD, CoreWeave ומיקרוסופט להקל את הרגולציה. דונלד טראמפ הודיע על הסכם בתחום עם איחוד האמירויות, שלדבריו יבטיח את הדומיננטיות האמריקנית. ארה"ב מתכננת להוציא טריליון דולר עד 2030 על מרכזי מידע למודלים של AI.

אקונומיסט מציין, כי כאשר הודיעה DeepSeek הסינית בחודש ינואר על מודל הדומה ביכולותיו לזה של OpenAI, התברר שסין מתקרבת מאוד לארה"ב. אבל פגישה של הנהגת המפלגה הקומוניסטית מלמדת שסין מתכוננת לסוג אחר של מרוץ אסטרטגי. בעוד ארה"ב מתמקדת במודל, הסינים עוסקים ביישום המעשי של הבינה המלאכותית. בדרך הזו היא כבר כבשה את ההובלה בסחר האלקטרוני ובתשלומים האלקטרוניים, וארה"ב שוב עלולה להישאר מאחור.

הגישה האמריקנית ל-AI היא לעיתים קרובות מופשטת ומוגזמת. המודלים צפויים להשתוות ליכולת הקוגניטיבית של בני אדם, אולי בתוך שנים בודדות. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI,
סבור שהשלב הבא יהיה מערכות שיתעלו על המוח האנושי. מי שיפתח ראשון מודל היכול לשפר את עצמו, עשוי להיות דומה לראשון שפיתח פצצה גרעינית. המגבלות שהטילה ארה"ב על ייצוא מוליכים למחצה נועדו להבטיח שסין תהיה רק השנייה.

נראה שהגישה הסינית שונה. סגן ראש הממשלה לענייני מדע אמר: "סין לא תחקה בעיניים עצומות מגמות ולא תיטול חלק בתחרות בינלאומית חסרת רסן". הסינים מדברים על "בינה מלאכותית לשימוש כללי" אותה ניתן להפעיל למגוון של מטרות, ולא על מערכת על-אנושית או כזו המשפרת את עצמה כפי שמדברים במערב. הנשיא שי ג'ינפינג אמר זאת בישיבת הפוליטביורו בחודש שעבר: כיצד להשתמש ב-AI לצרכים יום-יומיים; יותר כמו חשמל מאשר כמו נשק גרעיני.

"ראשי ההיי-טק האמריקנים מתארים את ה-AI בשאיפות אוטופיות, ואילו ממשלת סין מתמקדת בשימוש בו לפתרון בעיות ממוקדות כמו צמיחה כלכלית ושדרוג תעשייתי", אומר קרסון אלמגרן ממכון ראנד. תוכנית העבודה השנתית של הממשלה כוללת קמפיין הקרוי "+AI", שמטרתו לעודד חברות להטמיע בינה מלאכותית בפעילות הקיימת שלהן. תזכורת: לפני עשור יצאה סין בתוכנית "+Internet" במטרה ליצור כלכלה דיגיטלית מתוחכמת מזו של המערב.

שי אמר כי גישה יישומית זו נובעת ממחסור בכוח אדם ובשבבים, וכי חובה להתמודד עם פער זה. בכך הוא הזכיר סדרת הרצאות של מאו צה-טונג משנת 1938, ולפיה החלש יכול להתיש את החזק ולגבור עליו. החודש כתב בטאון מרכזי של המפלגה, כי על סין לחקות במהירות את היזמות האמריקנית, ולהתמקד ביצירת יישומים מעשיים מהר יותר וזול יותר.

אסטרטגיה בעלת שני חלקים

לאסטרטגיית ה-AI של סין יש שני חלקים, מנתח אקונומיסט. האחד: לצמצם את המונופול האמריקני על-ידי העתקת הפיתוחים המערביים ושחרור מודלים חינמיים. הרעיון הוא שמן הבינה המלאכותית ייצאו נשכרים מי שיישמו אותה ולא מי שיפתחו אותה. כאשר יגיעו המודלים הסופר-אינטליגנטיים, סין תהיה ערוכה טוב יותר מאשר ארה"ב עם יישומים, מנועי חיפוש, משווקים וחומרה.

החלק השני הוא ניסיון למצוא כיוונים חדשים ושונים מאלה של ארה"ב, מתוך הכרה בכך שחיקוי גרידא של המערב יותיר את סין מאחור. בחודש אפריל הציעה ממשלת מחוז שנגחאי מימון לחוקרים הבוחנים מבנים אחרים של המודלים המתוחכמים, כמו שליטה במחשבים בכוח המחשבה או אפילו אלגוריתם המחקה את המוח האנושי.

האם הגישה הסינית תעבוד? קרן המטבע הבינלאומית מעריכה, כי ה-AI עשוי להוסיף למשק האמריקני 5.6% בתוך עשור, לעומת 3.5% בסין – בעיקר משום שמגזר השירותים באחרונה קטן יחסית. אבל ברור שסין מגבירה את מאמציה במסלול שונה. אפל היא הוכחה לכך: כדי לבלום את הירידה ברווחיה בסין, היא חייבת למצוא שותף מקומי שיספק את שירותי ה-AI שרוצים לקוחותיה. הממשל האמריקני עשוי לבלום את המהלך, אך בלי יישומי AI מקומיים – מוצרי היי-טק אמריקנים, כמו האייפון, עלולים לאבד את מעמדם בסין ובהמשך אולי גם בעולם.