מחקר מצא: כשהמדינה נוטשת את הפריפריה - התושבים פונים להקצנה פוליטית

החוקרים מצאו כי תחושת הנטישה של התושבים אינה מתבטאת רק בחוסר שביעות רצון מהמצב הכלכלי. במקומות שנבדקו היא קשורה גם לתהליכים של הקצנה בעמדות הפוליטיות, המופיעים בצורות שונות ולאורך הקשת האידיאולוגית.

בחלק מהקהילות שנחקרו זיהו החוקרים תושבים הרואים בשיקום העוצמה הצבאית או בחזרה למסגרות אימפריאליות פתרון אפשרי להידרדרות של סביבת מגוריהם. מבחינתם, אובדן מקומות העבודה, השירותים והאוכלוסייה אינו רק משבר כלכלי, אלא גם ביטוי לאובדן מעמד ולערעור הסדר החברתי שהכירו בעבר.

המחקר קושר את התהליכים הללו למעבר מסוציאליזם לקפיטליזם במדינות שנחקרו. המעבר הוביל לשינויים עמוקים במבנה הכלכלה וביחסים שבין המדינה לאזרחיה. בחלק מהיישובים, שינויים אלה הוחמרו בעקבות מלחמות ושינויים בהסדרי הגבולות.

לצד ההקצנה הפוליטית, נמצא קשר בין נסיגת ההשקעות לבין הגירה נרחבת. מחסור בתעסוקה ובהזדמנויות כלכליות, לצד השינויים בגבולות ובאפשרויות התנועה, הביא תושבים לעזוב את יישוביהם ולחפש אפשרויות חדשות, בין היתר במערב אירופה.

כך נוצר מצב שבו חלק מהתושבים מסוגלים לעזוב את המקום שבו גדלו, בעוד אחרים נותרים להתמודד עם ההידרדרות המתמשכת.

מדוע הרשויות המקומיות אינן מצליחות לעצור את ההידרדרות?

מסקנה נוספת של החוקרים נוגעת למגבלות המדיניות המקומית. לפי הממצאים, יוזמות של הרשויות המקומיות עשויות לשפר את איכות החיים של התושבים, אך אינן מסוגלות לבדן לשנות באופן יסודי את תנאי התעסוקה, הנגישות לשירותים הציבוריים או אפשרויות התנועה בין אזורים ומדינות.

החוקרים תיעדו גם את הדרכים שבהן קהילות מסתגלות למציאות החדשה. בחלק מהיישובים התושבים משתמשים בשאריות של חומרים תעשייתיים לתיקון מבנים, אוספים מזון וחומרי בנייה מהסביבה ומפתחים מחדש קשרים חברתיים ומערכות תמיכה קהילתיות.

עם זאת, דרכי ההתמודדות אינן אחידות. יש יישובים שהופכים בהדרגה לשטחים מיוערים, אחרים לאזורים בעלי אופי צבאי, ויש מקומות שמקבלים מעמד של אתרי מורשת.

ברוסיה, למשל, תיעדו החוקרים קהילה של מאמינים ותיקים, זרם דתי נוצרי, הרואה במקומות המתרוקנים דווקא מקלט רוחני. בארמניה מצאו החוקרים כי רשתות משפחתיות וחברתיות הן שמסייעות לשמר את הקהילה ואת החיים במקום, יותר מאשר מדיניות ממשלתית.

החוקרת המובילה, ד"ר דאצה דזנובסקה, מרצה בכירה לאנתרופולוגיה של הגירה באוניברסיטת אוקספורד, הסבירה כי אף שהמחקר עוסק בחברות פוסט-סוציאליסטיות, מסקנותיו עשויות לתרום להבנת תחושות הנטישה באזורים נוספים באירופה.

דזנובסקה הצביעה על הבדל בין מזרח אירופה לאנגליה: בעוד שבמזרח אירופה תהליכי דעיכה תעשייתית מובילים להגירה החוצה, במקומות כמו בלקפול שבאנגליה הם הובילו דווקא להתרכזות של עוני. לדבריה, השוואה בין המקרים יכולה לסייע בהבנת האופן שבו מבנים כלכליים וחברתיים שונים מעצבים את תגובת האוכלוסייה למשברים.

היא הוסיפה כי נטישה של יישובים אינה תופעה חדשה, אולם לתהליך הנוכחי מאפיינים ייחודיים. בעבר, תהליכי מודרניזציה כללו לעיתים שילוב של אוכלוסיות ואזורים חדשים במערכת הכלכלית וברשתות הרווחה. כיום, לעומת זאת, קהילות מסוימות נדחקות אל מחוץ למעגלי ההשקעה והסיוע של המדינה, בשעה שההבטחה לעתיד טוב יותר הולכת ונחלשת.

המחקר נערך במסגרת הפרויקט "Emptiness: Living Capitalism and Democracy After (Post)Socialism", בהובלת המרכז להגירה, מדיניות וחברה ובית הספר לאנתרופולוגיה של אוניברסיטת אוקספורד. הממצאים רוכזו בפרסום מחקרי בשם "Living Emptiness: Place, Power, and Meaning-Making from the Baltic to the Russian Far East", הכולל מאמרים, סרטים, תיעוד חזותי ועדויות מהקהילות שנחקרו.

החוקרים מדגישים כי הבנת חוויית החיים ביישובים המתרוקנים יכולה לסייע בהסבר האכזבה מהמערכת הפוליטית, המשיכה לחלופות רדיקליות והתחושה בקרב חלק מהאזרחים כי הם הודרו מהאפשרות ליהנות מעתיד משותף טוב יותר.

הממצאים מבוססים על מחקר איכותני בקהילות שנבחרו, ולא על סקר מייצג של כלל תושבי מזרח אירופה. לכן, אין בהם אומדן מספרי של שיעור ההקצנה הפוליטית או הוכחה לכך שכל צמצום של השקעה ממשלתית מוביל בהכרח להקצנה.

לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות גם על ישראל, שבה קיימים פערים כלכליים וחברתיים בין המרכז לפריפריה, לצד הבדלים בנגישות לתעסוקה, לתחבורה ולשירותים ציבוריים.

המחקר מעלה את האפשרות שהיחלשותם של יישובים והצטמצמות ההשקעה הציבורית בהם אינן משפיעות רק על רמת החיים, אלא עלולות גם לפגוע באמון התושבים במוסדות המדינה ולהעמיק תחושות של הדרה וניכור פוליטי. בהקשר הישראלי, הממצאים מדגישים את החשיבות האפשרית של השקעה ארוכת טווח בתשתיות, בשירותים ובהזדמנויות כלכליות בנגב, בגליל וביישובי הפריפריה, ולא רק של יוזמות פיתוח מקומיות.

עם זאת, המחקר לא עסק בישראל, ולכן אין להסיק ממנו שקיים קשר מוכח בין מגורים בפריפריה הישראלית לבין הקצנה פוליטית, או שהמנגנונים שנמצאו במזרח אירופה פועלים בישראל באותה צורה.

לפי דוח OECD שפורסם באוגוסט 2025, בישראל אכן קיימים פערים משמעותיים בנגישות לבתי ספר ולבתי חולים ובמצב החברתי-כלכלי בין יישובים שונים. ממצא זה מחזק את הרלוונטיות של שאלות המחקר לדיון במדיניות הפיתוח בישראל, אך אינו מוכיח קשר בין הפערים לבין הקצנה פוליטית.