|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עם התקדמות הטכנולוגיה הרפואית משכנעים אותנו לרכוש מיני מוצרים שיהוו את נוסחת הקסם לחיים בריאים וארוכים ● האם להאמין לשכנועים אלו או שמא כדאי להאזין לבעל דעה, כמו למשל לפרופ' מוטי רביד?
|
|
ליטול או לא ליטול? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
כמו כולם, גם אני קוראת, זה שנים, מאות אם לא אלפי כתבות, מאמרים, סקירת מחקרים, ראיונות עם רופאים, דיאטניות, מומחים ודוברים של תורות חדישות למזון בריא. תורות סיניות והודיות, שמות חדשים של מאכלים ותבלינים, משקאות ושיטות חדשות מתמקמים במוחי - כמו במוחכם - ומנסים לבנות שם דעה מגובשת על עולם הבריאות ומה נכון לאכול ולשתות, ואיך, מתי וכמה לעשות זאת.
כמו כולם, פירנסתי את התעשיה בקניית אינסוף סוגים של תוספי מזון שאמורים לשמור על נעוריי, מערכת העיכול שלי, עור פניי, גמישות גופי, משקלי התקין, נשמתי המאוזנת ומה לא. הכל נבלע ולא נודע כי בא אל קרבי. חלק מהדברים שבלעתי הוכחו כ"מתאימים", האחרים התאימו לכיסו של היצרן.
ראיתי אלף תוכניות טלוויזיה בנושאים המדוברים, שמעתי אינסוף דעות ועצות, הקשבתי לרדיו, לדיאלוגים עם רופאים. ערוצי הבריאות, הקבלה והמיסטיקה הסתחררו בראשי והפכו לגוף אחד. גוף אמורפי ש"מחפש את עצמו" וטרם בחר לו דרך. הגוף נבוך, הנפש מבולבלת. האם לעבור מהירקות והפירות ה"רגילים" בסופרמרקט, לירקות בעלי מראה דועך במחלקות האורגניות, במרכולי ה"אוכל הבריא"? האם לשלם יותר עבור ירקות אורגניים? האם לשתות קולה דיאט או קולה "טבעית"? האם להמתיק בממתיק מלאכותי, לשתות קפה? לאכול דברי חלב? טופו? לספור קלוריות? לאכול חלבונים עם פחמימות?
|
|
|
אכלנו הכל, גם לבן וגם שחור...
|
|
|
איך בעצם גדלנו? אני מנסה להיזכר. עם עוגות טעימות על בסיס מרגרינה וקרם קקאו עם מרגרינה בתוספת כמה טיפות יין מתוק, עם עוף מכובס, תפוזים, תפוח רק לחולים, גבינת קרש, פלפל ירוק ועגבניות. לחם לבן ו"שחור". 'אסור לשתות מים אחרי אבטיח' ו'ממש לא כדאי לגור ליד הים' כי יש רוח פרצים והכל מחליד. בקיצור, גדלנו בריאים...
איך נבחר היום את דרכנו הברורה בין כל העצות, הפרסומות, האיומים וההפחדות? איך נתגבר על רגשי האשמה שיש לנו בעניין עצמנו, ילדינו ונכדינו, שאולי אנחנו מאכילים אותם אוכל "לא בריא"; למה בישלנו להם פסטה ולא קינואה, למה בישלנו קומפוט ולא הגשנו פירות טריים? למה בכלל אפינו עוגה?
|
|
|
פרופ' מוטי רביד [צילום: קובי קנטור-יח"צ]
|
|
|
יש אנשים שמתייעצים עם הרב וכך חוסכים להם את חיבוטי הנפש. אני בחרתי לי את פרופ' מוטי רביד, האיש לבן-השיער ובעל הקול הצעיר, שהוזמן לטלוויזיה לא פעם, ושטען בין השאר לפני שנים, כי חד וחלק, אריאל שרון לא "יתעורר". רביד הוא מומחה למחלות פנימיות, בוגר אוניברסיטת תל אביב, מרצה בתחומו באוניברסיטת תל אביב, לוחם בעישון, נשיא האגודה לסוכרת ומנהל בית החולים מעייני הישועה בבני ברק. מה שקראתי מפרי עטו של פרופ' רביד עניין אותי במיוחד. משהו פשוט. להלן הציטטות: - "שתיית משקאות 'טבעיים', המכילים סוכר, מזיקה לאין ערוך יותר מאשר משקאות דיאט לסוגיהם, המכילים ממתיקים מלאכותיים. מעולם לא הוכח נזק כלשהו משימוש בממתיקים סינטטיים. מעולם לא הוכח נזק לבריאות מאכילת פירות וירקות שרוססו. נזקים מחומרי ריסוס תועדו בעובדים בחקלאות ובתעשיה שנחשפו לריכוזים משמעותיים של חומרים אלה.
לאוכלי ירקות ופירות שירחצו אותם במים, אין כל סיכון. תעשיית המזון האורגני גורפת הון על חשבון תמימים המשלמים הון עבור מזון שאין בו שום יתרון...
אגדה נוספת עליה נבנתה תעשיה שלמה היא המים המינרליים. למי ברז בארץ איכות טובה, טעם סביר, אין בהם זיהומים, זולת מקרים נדירים המתפרסמים על-ידי משרד הבריאות ואין סכנה בשתייתם של מי הברז. המים מכילים מינרלים הדרושים לגוף והם חסרים או בעלי ריכוז נמוך בבקבוקי המים המינרלים.
כל הרעלות המזון וזיהומי המעיים שיש בארץ, מקורם במזון שלא בושל דיו או שהושאר מחוץ למקרר!
במקום להקדיש זמן וכסף לקניית מים מינרלים ומזון אורגני, כדאי פשוט להימנע מזלילה ולהתמסר לפעילות גופנית סדירה מגיל הגן ועד לגיל קשישים. צריכת קלוריות של 1,500 ליום במקום 2,500, תמנע מחלות לב, כלי דם ומחלות ממאירות".
|
|
| תאריך:
|
25/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
26/07/2010
|
|
שולמית קיסרי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אלישמע
|
25/07/10 14:12
|
|
|
|
2
|
|
זיו2000
|
25/07/10 17:38
|
|
|
|
3
|
|
קרדוזו
|
25/07/10 22:29
|
|
|
|
4
|
|
אלישמע
|
26/07/10 18:21
|
|
עדי רן מעולם לא אהב לרדוף אחרי ההצלחה. הכלים היו בידיו, אבל הוא העדיף לא להשתמש בהם. במשך תקופה ארוכה הוא הופיע כזמר מחתרתי-למחצה בפני המונים נלהבים במועדונים תל אביביים, והפך לקאלט. בסוף כל הופעה ניגשו אליו מעריצים ושאלו האם אפשר לקנות קלטת, דיסק, משהו שמתעד את המוזיקה הפרועה אך השנונה שיצר באותם ימים. לכולם הוא השיב בשלילה.
|
|
|
|
|
בוורלי גודמן, דוקטורנטית אמריקנית נמרצת בת 27, ציפתה למצוא בין שרידי הנמל העתיק בקיסריה את מה שמתגלה בדרך כלל באתרים מסוג זה - שברי ספינות, צדפים, ממצאים אורגניים, אולי סנדלי עור ששכח איזה עלם רומאי. מטרת הגעתה למקום הייתה חקירת מבנה הנמל ואיתור ספינות טרופות בקרבת החוף. לרגע לא חשבה כי תמצא עדות ראשונה מסוגה לצונאמי שפקד את חופי ישראל. אז, בשנת 2002, המילה צונאמי גם לא אמרה הרבה לציבור הרחב. רק שנתיים אחר כך הכו גלי הענק בחופי תאילנד ובאיי אינדונזיה, מותירים מאחוריהם מאות אלפי גופות ומיליוני חסרי בית, וגורמים לעולם כולו לתהות איך מתגוננים מפני הדבר הזה.
|
|
|
|
|
"בשלב הזה כבר התייאשו מהניסיונות לשדך לי בחורות, אז הפעלתנות האקטיבית של הסובבים אותי בנוגע לעובדה שאני רווק פשוט התחלפה לכדי מבט פסיבי תמה", מספר אופיר שמעוני, רווק בן 41. שמעוני אומר שהרווקות שלו היא מבחירה. הוא ניסה כמה מערכות יחסים, נכח שרוב הזמן הוא סובל ובחר באופציה השנייה. אופציה שמאז ומעולם הייתה מוקצית בחברה הישראלית. כשלעצמו הוא טוען שממש כפי שנטייה מינית היא צורת חיים שאין טעם לנסות לשנות אותה, כך גם הרווקות. והוא אינו לבד. יותר ויותר רווקים ורווקות מצהירים על הסטטוס שלהם כעל בחירה מודעת, לעתים עד כדי דבקות אידיאולוגית בעניין. בד-בבד כולם מספרים על התגובות השליליות. על הרמות הגבה. על רחמים, תחושת כישלון, זלזול ואף האשמה בפרברסיה. רווק אחד בן 35, שביקש להישאר בעילום שם, מספר שהמילה השכיחה ביותר שהוא שומע לנוכח ההיוודעות לעובדת היותו רווק היא "אוי".
|
|
|
|
|
"המועדפים" הוא מדור שבועי שמסייע לכם להיזכר בשאלות הבוערות של השבוע - ולקבל עליהן תשובות. והפעם: העירום הלא צפוי של מיכל אמדורסקי מוכיח שהיא מתחסדת, מי מתעניין ביציאה של פוליקר מהארון, וההורים של מתמודדי "כוכב נולד" מתבכיינים ולא בצדק.
|
|
|
|
|
זה יכול להיות בארוחה רומנטית בשעות הערב, במפגש חברים סביב שולחן הקלפים או במסיבה רועשת במועדון - שגרת חייהם של לא מעט אנשים בישראל כוללת לגימה מהטיפה המרה. נרצה או לא נרצה, אלכוהול עושה טוב לאנשים: יש לו יכולת מופלאה להשכיח מהלב מועקות ודאגות, ולהכניס רוממות רוח.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים  הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
|
|
|
אמיר אביבי
המתקפה האירנית כשלה לחלוטין והעניקה למדינת ישראל הזדמנויות להבין את כוחה מול אירן, ליצור בריתות חשובות, לרתום את דעת הקהל העולמית, ולקבל חופש פעולה בעזה ובלבנון עם זאת, המתקפה גם...
|
|
|
|
|
אפרים הלפרין
מהו האינטרס הישראלי? עד כמה הוא אמור להשפיע על דרכי פעולתנו האם בסוף תהיה לפלשתינים מדינה?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
