עזר. מדובר בכרוניקה של ניצחון ידוע מראש [צילום: יח"צ]
בואו נדבר על זה: אכן, יש על מה לדבר |
תוכנית התרבות החדשה של אסי עזר עדיין לא הצליחה להגדיר לעצמה אם היא בעניין של דיוני עומק או כתבות צבע גיא-פינסיות ● ויש בה גם שעון עצר מעצבן, אבל חוץ מזה - בהחלט לא מעט פוטנציאל ● איילה פנייבסקי מתרשמת
|
|||||||||||||
שם התוכנית החדשה של אסי עזר, "בואו נדבר על זה", נשמע כמו המשך טבעי לפרויקט הטלוויזיוני האחרון שלו - הסרט החשוב "אמא ואבא, יש לי משהו לספר לכם". האייטם הראשון בתוכנית אושש את ההשערה: נושא הדיון היה זמרים מזרחיים בארון, והשתתפו בו שלל אישים רלוונטיים שלא ביצעו אאוטינג לאיש. זה הישג גדול, לא רק כי גל אוחובסקי השתתף בדיון. זה הישג גדול כי אין היום מקום אחר בטלוויזיה שבו יכולים להתנהל דיונים מסוג זה, בעלי תוכן שאיננו פוליטי-כלכלי-תחקירי-היסטרי, אבל גם לא בידורי ריק, מקושט בבר רפאלי/רותם סלע/אגם רודברג בתחתונים.
האמת היא שתוכניות תרבות היום צריכות להימדד ביחס לגיא פינס. זה לא נשמע סביר בהאזנה ראשונה, וזה לא נעים גם בהאזנה שנייה, אבל זה המצב; אין למה להשוות את התוכנית של אסי עזר, כי אף גורם משמעותי בשוק הטלוויזיה הישראלית לא חושב כרגע שהתרבות הישראלית (ותרבות בכלל) מספיק חשובה כדי להחזיק תוכנית אינטליגנטית ומושקעת בשעת שידור סבירה. נכון, יש את התוכנית של דנה הרמן בערוץ 1. הוא שאמרתי.
כמי שבעבר לקח חלק פעיל בתוכניתו של הפינס עצמו, האתגר שעומד בפני אסי עזר כפול. עליו להתנער מאותה עמדה שבה היינו רגילים לראות אותו: מטריד סלבס, ומאוחר יותר, מעריץ את איילה רשף. ההתנערות הזו לא הושלמה אמש במלואה, והראיון עם מעיין בוכריס, למשל, שהודחה דקות בודדות לפני כן בשלב מתקדם של "כוכב נולד", אולי נחשב להישג לוהט כשאתה כתב של גיא פינס, אבל אינו יעיל במיוחד לכינונה של תוכנית שעיסוקה תרבות (וגם לא לכינון בריאותה הנפשית של העוללה, ששרידי הדמעות עוד ניכרו בעיניה).
הראיון עם עוז זהבי נשק גם הוא למחוזות הפינס, אבל אוזן על-ידי נושאים מוצלחים יותר כמו תפקידם של אנשי תרבות מקומיים במחאה חברתית-פוליטית, או מקומה של "זוהי סדום" ביחס לקלאסיקות כמו "גבעת חלפון". גם לגבי הפורמט הבחירות שנעשו לא היו אחידות: שעון העצר לפאנליסטים, למשל, מכניס היסטריה שלא מן העניין. הדבר האחרון שמתחשק בשעות אלה של הערב הוא לשמוע את מנחם בן משמיע את עמדותיו על-רקע פאניקה המונית. הלחץ המצטבר כה רב, עד שלפעמים דווקא מי שיש לו מה לומר בתחום, לא מספיק לומר אותו (בדיון שעסק בקולנוע, למשל, דווקא גואל פינטו לא הספיק להשחיל מילה).
אבל אם התמהיל העקרוני של התוכנית הזו יימשך, אם הפאנליסטים ידברו כשיש להם דבר חשוב לומר ואם שעוני העצר יישלחו אחר כבוד בחזרה לידיו האמונות של ג'ק באואר, "בואו נדבר על זה" עוד תהיה אלטרנטיבה מרגשת לא רק לדנה הרמן בערוץ 1, אלא גם לעיסוקי פנאי ראויים אחרים שלכם. ואפילו אם ההשתפשפות תיקח זמן, הרי שהמילה "דיון" נכתבה בביקורת הזו לא פחות מארבע פעמים. רק מזכירה, מדובר בערוץ 2. ולכן, מדובר בכרוניקה של ניצחון ידוע מראש; זה לא אומר, כמובן, שאין עוד עבודה, אבל בהחלט אפשר לדבר על זה.
האמת היא שתוכניות תרבות היום צריכות להימדד ביחס לגיא פינס. זה לא נשמע סביר בהאזנה ראשונה, וזה לא נעים גם בהאזנה שנייה, אבל זה המצב; אין למה להשוות את התוכנית של אסי עזר, כי אף גורם משמעותי בשוק הטלוויזיה הישראלית לא חושב כרגע שהתרבות הישראלית (ותרבות בכלל) מספיק חשובה כדי להחזיק תוכנית אינטליגנטית ומושקעת בשעת שידור סבירה. נכון, יש את התוכנית של דנה הרמן בערוץ 1. הוא שאמרתי.
כמי שבעבר לקח חלק פעיל בתוכניתו של הפינס עצמו, האתגר שעומד בפני אסי עזר כפול. עליו להתנער מאותה עמדה שבה היינו רגילים לראות אותו: מטריד סלבס, ומאוחר יותר, מעריץ את איילה רשף. ההתנערות הזו לא הושלמה אמש במלואה, והראיון עם מעיין בוכריס, למשל, שהודחה דקות בודדות לפני כן בשלב מתקדם של "כוכב נולד", אולי נחשב להישג לוהט כשאתה כתב של גיא פינס, אבל אינו יעיל במיוחד לכינונה של תוכנית שעיסוקה תרבות (וגם לא לכינון בריאותה הנפשית של העוללה, ששרידי הדמעות עוד ניכרו בעיניה).
הראיון עם עוז זהבי נשק גם הוא למחוזות הפינס, אבל אוזן על-ידי נושאים מוצלחים יותר כמו תפקידם של אנשי תרבות מקומיים במחאה חברתית-פוליטית, או מקומה של "זוהי סדום" ביחס לקלאסיקות כמו "גבעת חלפון". גם לגבי הפורמט הבחירות שנעשו לא היו אחידות: שעון העצר לפאנליסטים, למשל, מכניס היסטריה שלא מן העניין. הדבר האחרון שמתחשק בשעות אלה של הערב הוא לשמוע את מנחם בן משמיע את עמדותיו על-רקע פאניקה המונית. הלחץ המצטבר כה רב, עד שלפעמים דווקא מי שיש לו מה לומר בתחום, לא מספיק לומר אותו (בדיון שעסק בקולנוע, למשל, דווקא גואל פינטו לא הספיק להשחיל מילה).
אבל אם התמהיל העקרוני של התוכנית הזו יימשך, אם הפאנליסטים ידברו כשיש להם דבר חשוב לומר ואם שעוני העצר יישלחו אחר כבוד בחזרה לידיו האמונות של ג'ק באואר, "בואו נדבר על זה" עוד תהיה אלטרנטיבה מרגשת לא רק לדנה הרמן בערוץ 1, אלא גם לעיסוקי פנאי ראויים אחרים שלכם. ואפילו אם ההשתפשפות תיקח זמן, הרי שהמילה "דיון" נכתבה בביקורת הזו לא פחות מארבע פעמים. רק מזכירה, מדובר בערוץ 2. ולכן, מדובר בכרוניקה של ניצחון ידוע מראש; זה לא אומר, כמובן, שאין עוד עבודה, אבל בהחלט אפשר לדבר על זה.
- "בואו נדבר על זה", 23:00, ערוץ 2.
| כל ה-ZONE בכף ידך |
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| בואו נדבר על זה: אכן, יש על מה לדבר |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| מגזינים וכתבי עת נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

