דברים על דיוקם: נקב או נקז?

על-פי התקן הישראלי 940 שעניינו ביסוס, סעיף 6.7, שעניינו - ניקוז הקיר התומך, דרוש להתקין לכל קיר תומך מערכת ניקוז גרוויטציוני. להלן ציטוט מהתקן הנ"ל:

• "מלבד באותם מקרים כאשר המילוי חדיר ביותר, מניחים, בדרך כלל, שכבה של צרורות מדורגים היטב (נקז), שעובייה לא ימעט מ-30 ס"מ, בין הקיר התומך לבין המילוי.
  
  השכבה תונח לכל גובה הקיר התומך. מתקינים בתחתית נקז הצרורות, לכל אורך הקיר התומך, נקז רצוף עשוי צינור מנוקב או שיטה דומה. קובעים לאורך הנקז הרצוף מוצאים (צ' קמוצה) למי הניקוז. כאשר הקיר התומך ארוך מאוד, מתקינים תאי ביקורת לאורך הנקז הרצוף, כדי שאפשר יהיה לנקותו כראוי".

ההסדר הנ"ל בא על-מנת למנוע אי-ודאות בהעמסת הקיר הנובעת מהלחץ ההידרוסטאטי אשר עלול למוטט את הקיר.

כאשר אדמת המילוי היא אדמה שחורה או חומר מילוי לא אחיד או לא מזוהה, החשיבות של ההסדר האמור בתקן היא קריטית. קיר תומך ללא הסדר מסוג זה יופעל על-ידי לחצי-מים ומאמצים משניים שעלולים לגרום לתזוזות, עד כדי התמוטטות הקיר, והיו דברים מעולם.

בבדיקתי במסגרת עבודתי המקצועית, נתקלתי בתופעה של קירות תומכים ללא הסדרי ניקוז (ללא נקזים וללא אמצעי ניקוז בצורת שכבות חצץ כמתואר בתקן) - ואז, נוכח התראתי, בא הקבלן וקדח חורים בקיר...

בא המומחה מטעם בית המשפט, ואישר בדיעבד את קיומם של נקזים, כנקזים תקינים לכל דבר ועניין, וזאת - מבלי לבדוק, ומבלי להבין כי מדובר בחורים, הרחוקים מלתפקד כנקזים; החורים שבוצעו - אין מאחוריהם שום שכבה מנקזת, אלא אדמה, שדרכה בעונה אחת - אולי ישתחררו המים, אך מובטח כי בעונה שלאחריה - לא ישוחררו, עקב סתימה והיעדר ניקוז מוסדר. ואז, הלחץ ההידרוסטאטי יופעל על הקיר במלואו.

עוד יובהר כי הבדיקה הנדרשת הינה פשוטה בתכלית - כל מה שדרוש לבדוק זה האם מאחורי הקיר התומך, מבעד לנקב, יש אדמה - או חצץ. אלא שאם הדבר ייבדק - הבעיה והטענה ייחשפו, ולא תמיד רוצה מומחה בית המשפט להתמודד עם הבעיה פנים אל פנים, מה גם שיש סיכוי כי הוא יקבל את תמיכת בית המשפט ולא יידרש אל האמת ההנדסית כלל.

ובכל זאת, תמוה בעיניי כיצד מוכן אותו מומחה להתגלות כהדיוט, לשכוח את תלמודו ולהתעלם מידיעתו המקצועית, ולו רק בפני כמה מהנדסים אחרים שמן הסתם מצויים בסביבה ועוקבים אחר חוות הדעת.