משמעות ימי תשרי

ימי אלול מורגשים בכל בית, חשים שזמן חדש מתקרב, וימי הסליחות מכינים את התפאורה להמשך הדרך: הנה נכנסת לה שנה חדשה - והצורך לעשות חשבון-נפש מנסר בלבבות, גם אם מדובר במשפחות שאינן מוגדרות דתיות. הרגע הראשון של השנה החדשה יעטוף אותנו בעוצמה החזקה של הפיוט העתיק הפותח את מחזור ראש השנה: "אחות קטנה" ובצירוף המילים: "תחל שנה וברכותיה".

תפילות ה"סליחות" החלו כבר ב-א' אלול בבתי הכנסת הספרדיים ובשבוע האחרון של אלול מתמלאים גם בתי הכנסת האשכנזיים בצלילי הסליחות. אצל הספרדים נהוג להתפלל לאורך כל חודש אלול בשעת בוקר מוקדמת תפילות מיוחדות לסליחות - ואלו מכינות אותנו יום-יום לקראת הרגע הגדול.

ראש השנה בפתח, ורצינו לשמוע קצת דברי תורה על מהות החג, על המשמעות של ראש השנה, מה אומר לנו יום הכיפורים, מה אומרים החגים.

נפגשנו עם הרב אליהו חיים פנחסי, רבה של קהילת עין חמד, ולהלן מבחר מן התשובות לשאלות:

- הרב פנחסי, הימים לקראת ראש השנה נחשבים כימים של התרגשות, התכוננות לתקופה אחרת. כיצד אתה מתאר תקופה זו?

הרב פנחסי: זה מזכיר לי אדם שמחכה למשפט, והוא חרד, אין לו מנוחה. מחפש עצות כיצד יוכל לזכות בדינו או להמתיק את גזר הדין. טבעי הוא, אפוא, שאף אנו, העומדים בפני דין ראש השנה הקרב ובא, נבקש דרכים ועצות כיצד נוכל לצאת זכאים בדין ולהיכתב ולהיחתם לחיים טובים ולשלום.

- הרב פנחסי, מה חכמינו אמרו על כך, כיצד ניתן לזכות בדין?

הרב פנחסי: הגמרא במסכת ראש השנה (יז.) אומרת: אמר רבא כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר "נושא עוון ועובר על פשע" - למי נושא עוון? למי שעובר על פשע. הגמרא מספרת על רב הונא, שהיה חולה מאוד. כבר הכינו לו תכריכים. לבסוף הבריא רב הונא, וכשפגש אותו רב פפא, שאל אותו: מה ראית כאשר היית מוטל על ערש דווי? אמר לו: אכן נגזרה עליי מיתה, אך שמעתי שהקב"ה אומר: הואיל ואינו מעמיד על מידותיו - אלא מוותר לזולתו - אל תדקדקו אחריו, שנאמר: "נושא עוון ועובר על פשע", למי נושא עוון? לעובר על פשע.

הרי לנו כאן עצה נפלאה, ועדות של אחד מחכמי התלמוד המספר שניצל באמצעותה מגזר דין מוות. ומהי העצה? "המעביר על מידותיו"! מפרש רש"י: "שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו, ומניח מידותיו והולך לו". "מעבירין לו על כל פשעיו" - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן, אלא מנחתן והולכת. ע"כ. גילו לנו כאן חז"ל, שבית דין של מעלה מתנהגים עמנו, כפי שאנו מתנהגים עם אחרים. אם אנו מעבירים על מידותינו ואיננו מדקדקים עם בני אדם שציערו אותנו, לא ידקדקו גם עימנו בדין.

אני מתפלל ומקווה שיעזור לנו האל לתקן מידותינו ולהיות בין אלה המעבירים על המידות, ועל-ידי זה נוכל לזכות בדין בכל יום, בדין ראש השנה, וכן בבוא עת פקודה. אני מאחל לכולנו שנשמע ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות, ונזכה יחד לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

- אנו מדברים על שבת תשובה ועל ההבטחה של האל "ארפא משובתם". כיצד באה המחילה, איך מתכפרים העוונות?

הרב פנחסי: נושא התשובה חורג מכל הבנה והיגיון אנושי ומכל חוכמה רציונאלית, שכן מה יעזור ומה יתקן החובל, הנואף, או הרוצח, גם כשייתפס ויבקש את סליחתו של הפגוע, והרי מעוות לא יוכל לתקון. בשום בית משפט מחוזי או פדראלי אין נטייה להקל בדינו של הפושע גם כשהוא מביע חרטה על מעשיו. כשם שהחוכמה והנבואה דורשים ותובעים את עונשו של החוטא במפגיע. הקב"ה, מרוב טובו וחסדיו, נוהג עימנו בחסד. האל נתן לנו את דרך התשובה. יש דרך לבדוק עצמנו, לתקן מידותינו, למצוא דרך לשפר מעשינו. יש דרך לחזק את היחד, את האווירה בינינו.

- לכולנו יש קשיים ולבטים, איך סוללים את הדרך לשינוי אישי?

הרב פנחסי: עלינו לפקוח עיניים במהלך דרכנו בחיים ולשקול את האפשרות שמנסים אותנו משמים. החיים הם רצף ניסיונות. אדם הנתקל בקושי מסוים או באי-חשק בעת קיום מצווה. ויש קשיים בכל רגע. כך כאשר אדם מתפתה לעבור עבירה, הוא צריך לחשוב: אולי מעמידים אותי ברגע זה בניסיון. באופן זה יקל עלינו להתגבר. ימי תשרי הם הימים לבחינה מחודשת של דרכנו.

- מה המיוחד בכל ימי תשרי, האם זו החרטה, התשובה?

הרב פנחסי: חכמינו אומרים זאת במילים ברורות: "גדולה תשובה שמארכת ימיו ושנותיו של אדם שנאמר חיו יחיה". על כך הקשה הרב בן איש חי, רבי יוסף חיים. הוא שאל: "וכי מה הוא כפל המלים ימיו ושנותיו? וכך הוא הסביר: "אריכות ימים", הכוונה על האיכות, ואילו "אריכות שנים" הם הכמות, שנאמר "חיו יחיה" דהיינו חיים כפולים. מדובר כאן על איכות וכמות, ועיקר התשובה באה על-ידי מעשים: אדם לומד תורה.

עושה מעשים טובים. ובפרט בשבת תשובה, שאנו זקוקים לזכויות. וכמובן, בדרך של לימוד תורה שהוא כנגד כולם, ושכר לימוד תורה של שעה אחת בשבת פי כמה וכמה מלימוד תורה בימות החול. לכן, ננצל שבת תשובה ונראה דרכנו בימי תשרי - והכל מתוך קדושה וטהרה, ואני מתפלל, שהקדוש ברוך יכתוב ויחתום אותנו האל בספר החיים והשלום. אמן.

- הרב פנחסי, ימי תשרי הם גם ימי סוכות. רבים תוהים מה המשמעות של ארבעת המינים, מדוע צריך לנענע לולב והדס וערבה ואתרוג. מה זה אומר לנו היום?

הרב פנחסי: יש לנו ארבעה מינים: פרי עץ הדר, זה אתרוג, שיש בו טעם ויש בו ריח, והוא מסמל אותם אנשים מבני העם שלנו שיש בהם גם טעם וגם ריח, גם תורה וגם מעשים טובים. כפות תמרים- אותם ענפי לולב מסמלים את אלה מאיתנו, שיש בהם טעם ואין בהם ריח. כך ישראל יש בהם אנשים שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. וענף עץ עבות- אלו ענפי ההדס. הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם בעלי מצוות ללא תורה. וערבי נחל- עלי הערבה. אלו ישראל, כפי שבערבה אין טעם ואין בה ריח, כך ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם תורה ואין בהם מעשים טובים. ומכאן המשמעות לנו. הקדוש ברוך ביקש שכולנו נתאחד, ואלה מכפרים על אלה. רק באחדות אנו מגיעים לחוזק האמיתי שלנו.