אחוות כזבנים

ערוץ 2 כשל בפרסום מופקר ופוגעני: המסמך הוצג כמסמך אמיתי, משל מדובר בתוכנית פעולה מושכלת ומסודרת מצד השר אהוד ברק ואלוף יואב גלנט. התרענו על-כך שעות ספורות לאחר השידור. קבענו ב-News1 שמדובר במסמך מפוברק ובפרסום מופקר.

רק בחלוף יממה החלו העיתונאים הרשלנים – אמנון אברמוביץ' ורוני דניאל לשנות את גירסתם. לא, הם לא התנצלו בפני ברק ו/או גלנט; לא, הם לא חזרו בהם ולא העמידו דברים במקומם, אלא המשיכו להציג את תוכנו של המסמך ככזה שמשקף תוכנית פעולה שהגה גורם שמריץ את גלנט לתפקיד הרמטכ"ל, ואף הוסיפו כי מדובר בתוכנית פעולה בין שמדובר במסמך אמיתי ובין שמדובר במסמך מפוברק.

ברוב חוצפתם הם דרשו שוב ושוב חקירה משטרתית, וכיוונו את האש שוב ושוב כלפי לשכת שר הביטחון ואנשיה. גם לאחר שנמצא על-ידי המשטרה כי המסמך המפוברק "נשתל" על-ידי הרפז במטה הכללי, תוך שימוש בסא"ל ארז וינר, עוזרו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, וגם לאחר שהוכח כי ידו של השר אהוד ברק לא הייתה בדבר, המשיכו אברמוביץ' ודניאל לגונן על אשכנזי ולהפנות אצבע מאשימה כלפי ברק.

עורכי ערוך 2 לא טרחו לתקן את הפרסום הכוזב והפוגעני, גם לאחר שבניגוד לדבריו של אברמוביץ' - הוכח שלמקורותיו היה עניין אישי ו/או מקצועי לפגוע בברק ובגלנט:

• גבי סיבוני - אברמוביץ' אמר בשידור חי בעת החשיפה הראשונית: "אני ערב למקור. המקור הוא סולידי, אמין ומחוץ לסצנה. ונטול אינטרס בעניין הזה..."; אלא שעם הודאתו של סא"ל (במיל.) גבי סיבוני כי הוא המקור הוכח, כי הוא נמנה עם מקורביו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, כי הוא חברו הקרוב של אלוף פיקוד הצפון גדי אייזנקוט (שהתמודד על תפקיד רמטכ"ל), וכי הוא פעל למנוע משר הביטחון את מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל [ראו גם: גבי סיבוני: "אני המקור של חדשות 2"];

• אבי גוט - ממנהלי חברת קונקורד תקשורת שנשלטת על-ידי אדלר חומסקי ושות'. גוט פעל כיועץ תקשורת. הוא שימש כבלדר. גוט קיבל את המסמך מידי סיבוני כדי שיעבירו לאברמוביץ', וכך עשה. נזכור נא: משרד אדלר חומסקי בכלל וראובן אדלר בפרט שימשו כיועצים של מפלגת קדימה במסע הבחירות בשנת 2009. במסגרת זו הם פעלו, ואגב עודם פועלים, כדי לעשות דה-לגיטימציה למפלגת העבודה בכלל ולאהוד ברק בפרט [ראו גם: אבי גוט - הוא האיש שהעביר את המסמך].

אברמוביץ' המשיך להוליך שולל את הציבור גם לאחר שהמשטרה קבעה שמדובר במסמך מזויף. מי שהתגייסה לעזרתו היא העיתונאית אילנה דיין. מדובר באותה דיין שפרסמה כזבים נגד הקצין רס"ן ר' שאותו האשימה בהריגת ילדה תוך רשלנות חמורה. דיין הוקעה כזכור בפסק דין חמור שניתן על-ידי שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, נעם סולברג. אך במקום להתנצל, היא בחרה להטיל דופי בשופט ואף פעלה לגייס שורה של עיתונאים מידידיה הטובים כדי שיסייעו בחילוצה מהמפלה. עכשיו היא התגייסה כאמור לטובת אברמוביץ'.

בראיון מלוקק ומתחנף (יום שבת, 28.08.10) הוצג אברמוביץ' על-ידי דיין כעיתונאי ישר-דרך וכאיש מקצועי ואמין. בראיון הנרחב נעשה שימוש בפציעתו במלחמה ובתהליך השיקום שעבר, משל יש מקום להבינו גם כשהוא מפרסם שקרים, פוצע אחרים ופוגע בשמם הטוב.

אילנה דיין איפשרה לאברמוביץ' שוב ושוב להתחמק ממתן תשובות ברורות לטענות נגדו, למרות הפאשלות הרבות והמביכות בהן לקה בשנים האחרונות. כמה מהן:

• אברמוביץ' פרסם בערוץ 2 כי הושג הסכם עקרוני ואף גובשה טיוטת הסכם שלום עם סוריה, שאמורה להתפרסם בתוך ימים ספורים (דבר שלא היה לו יסוד);

• אברמוביץ' נמנע מפרסומים מסוימים על אריאל שרון, כשזה כיהן כראש הממשלה (זיכרו את משל: האתרוג). אברמוביץ' הסביר את הימנעותו המכוונת במטרה לבצר את שלטונו של אריאל שרון, כדי שזה יוכל להשלים את מהלך ההינתקות;

• אברמוביץ' האשים באופן זדוני ומרושע שורה של אילי-הון ובראשם המיליארדר שלדון אדלסון במימון מכון שלם ודרכו כמה ממקורבי בנימין נתניהו (אברמוביץ' נאלץ להתנצל, לאחר שחשש מתביעה);

• אברמוביץ' פרסם באופן זדוני ומרושע שורה של כזבים נגד עו"ד פנחס (פיני) פישלר, מי שהיה מנהל לשכת ראש הממשלה (על-כך הוא נאלץ להתנצל גם ברדיו וגם בטלוויזיה, לאחר שהוגשה נגדו קובלנה פלילית פרטית; בפרשה זו נאלצו להתנצל עיתונאים רבים נוספים ששפכו את דמו של עו"ד פישלר, ובהם: בן כספית, שמעון שיפר, עוזי בנזימן);

• אברמוביץ' פרסם באופן זדוני ופוגעני שורה של כזבים נגד עו"ד דן אבי יצחק (גם על-כך הוא נאלץ להתנצל, מחשש לתביעה);

• אברמוביץ' נמנה עם העיתונאים שגוננו על ראש הממשלה אהוד אולמרט מפני מיצוי הדין עמו בשל פשעיו. מכוח אג'נדה זו הוא חזר שוב ושוב והשמיץ את מבקר המדינה ואת הח"מ וגם את החשב דאז ירון זליכה, שפעלו לחשיפת מעשיו של אולמרט (בשורה של חקירות נמצא כי אולמרט קיבל שוחד וביצע שורה של עבירות פליליות).

מיותר כמעט לציין: למרות כל הפאשלות הגדולות, אברמוביץ' לא הודח. נהפוך הוא: הוא קודם בערוצי הטלוויזיה (בתחילה בערוץ 1 ולאחר מכן בערוץ 2) וגם כיום הוא נחשב, אוי לבושה, לנכס עיתונאי גדול.


בן כספית, הזכור מפרשת אוחנה


אילנה דיין, שאגב גם היא גוננה על אולמרט, אינה לבדה. גם העיתונאי-הכזבן בן כספית (מעריב) גונן שוב ושוב על אברמוביץ' ושיבחו על חלקו בפרשת המסמך, למרות שכאמור מדובר בפרסום מופקר ופוגעני של מסמך מפוברק ובכישלון עיתונאי מחפיר שנוגס באמינות המוגבלת של ערוץ 2. בן כספית זכור לרע עוד מפרסום המסמכים המפוברקים ("פרשת אוחנה"). בן כספית האשים בזמנו את שופט בית המשפט העליון, תאודור אור, במתן פסק דין כוזב ומוזמן תמורת שוחד מיני. לא פחות. אותן טענות נמצאו כוזבות בבדיקה משטרתית פשוטה, לאחר שבבדיקה פשוטה התברר שהמסמכים פוברקו. מיותר כמעט לציין: בן כספית לא פוטר ממעריב והוא לא התנצל עד היום.


נחום ברנע, הזכור מהעלילה נגד איציק מרדכי


על העיתונאי נחום ברנע כתבנו כאן רבות. במערכה הנוגעת לפרשת המסמך המפוברק הוא התגייס ליתן גיבוי לאברמוביץ'. דבר זה בא לידי ביטוי במתן ביטוי נרחב לפרשת המסמך, משל מדובר במסמך המשקף תוכנית פעולה סדורה, ומכאן - כאילו היה מקום לפרסום, כפי שזה נעשה על-ידי אברמוביץ'. ברנע עצמו זכור לרע משירותי החיפוי שנתן לעבריין אהוד אולמרט, וגם מפרשת קו 300 שקדמה לכך. באותה פרשה הוא העליל על אלוף (במיל.) יצחק מרדכי, כאילו זה הורה להרוג את שני המחבלים שנתפסו חיים. ברנע פרסם את כזביו באופן נרחב ופוגעני, ולמרות שמרדכי טוהר בחקירה והתגלו האחראים להריגה, ברנע לא התנצל על-כך.

פרשת המסמך המפוברק מלמדת, למרבה הצער, על המחדל הגדול במטה הכללי. עיקרו: בועז הרפז הצליח בקלות להחדיר מסמך מפוברק. וזה – משל מדובר בסוס טרויאני - גרר התנהלות היסטרית ומביכה מצד שורה של קצינים בכירים, ובראשם הרמטכ"ל גבי אשכנזי.

התנהלות שלומיאלית ורשלנית שכזו מצד מיטב כוחותינו הנחשבים עתירי ניסיון וכמי שבידם ידע ביטחוני עצום ויכולת להזיז כוחות מחזית לחזית, מטרידה ומדאיגה. שכן, מי לידנו יתקע שהרמטכ"ל, ועימו אלופי צה"ל, ידעו ביום פקודה להבדיל בין מסמך מפוברק שיושתל על-ידי מי מאויבי ישראל, לבין מידע מודיעיני ו/או מסמך מקורי שיתריעו מפני מלחמה קרובה.

פרשת המסמך המפוברק מעידה כי יש בהחלט מקום לדאגה, וכי אין לסמוך עד הסוף על שיקול דעתם של האישים המעורבים בפרשה.

כמה מאלופי צה"ל ולא מעט עיתונאים-פרשנים טוענים, כי המסמך המפוברק מוכיח שאכן כצעקתה; וכי האירועים שהתרחשו - כולל הפגיעה ברמטכ"ל אשכנזי מצד אנשי ברק, ולרבות החלטת ברק להכריז על מינוי גלנט לרמטכ"ל כחצי שנה קודם למועד פרישתו של אשכנזי מתפקיד זה, מוכיחים כי מלכתחילה הייתה 'תוכנית פעולה' סדורה וכתובה - היא-היא המסמך על תוכנו, שאכן יושמה בדיוק כפי שמתואר במסמך.

אותם אלופים ועיתונאים מתעלמים, אולי לא בטעות, מהממצאים שעלו בחקירת המשטרה. עיקרם: אין מדובר בנוסח אחד של המסמך, שהסתובב בין כמה גורמים ונשתל במטה הכללי, אלא בטיוטות של מסמך ששודרג ושוכתב במשך חודשים.

מדובר, ככל הידוע, בלפחות שש-שבע גרסאות שנתפסו על-ידי חוקרי המשטרה. כל אחת מהגרסאות כוללת אירועים נוספים שהתרחשו על-ציר הזמן. משמעות הדבר: בועז הרפז, וגורמים שפעלו יחד עמו, יצרו מסמך ועידכנו אותו מזמן לזמן באירועים שהתרחשו. אמור מעתה: אין מדובר במסמך המשקף תוכנית לפעולה עתידית, אלא במסמך המתעד אירועים שהתרחשו ומבטא מסקנות מאותם אירועים.