|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
טיפ הולך ונעלם... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
לישראלי חבל על כל "טיפ"
|
|
במקרה הרע הוא יעשה שמיניות באוויר כדי לא לשלם עבור השירות שהוא מקבל, ובמקרה הטוב ישתדל להסתפק במינימום שבמינימום
|
|
בעוד שבעולם הרחב הולך ונעלם התשר (טיפ) עבור השירות, הכלול כבר בתשלום עצמו - נהוג, עדיין, בארץ לגבות אותו בנפרד. אלא שסקר, שנערך באחרונה על-ידי מכון "סקרים" לחקר דעת קהל, מגלה שהלקוח הישראלי המצוי משתדל במידת האפשר להתחמק ממנו, או להסתפק עבורו בתשלום מינימלי.
במסעדה, למשל, מקובל להעניק תשר למלצר בסיום הארוחה, כשבחשבון, המוגש לסועד, כלול מחירה בלבד. עבור השירות מתבקש הסועד לשלם בנפרד, כשמצופה ממנו להותיר למלצר 12 אחוז משווי הארוחה.
במסעדות רבות, שבהן משלם הסועד בכרטיס-אשראי, מאפשרים לו לכלול את השירות בכרטיס עצמו. המדובר באותן מסעדות שבהן נוהג הבעלים לכבד את התשר ולהעבירו למלצר באורח מסודר. עם זאת, יש מסעדות לא מעטות שבהן מתחמק הבעלים מלעשות זאת ומותיר את המלצר לחסדיו של הסועד. או אז מתבקש זה האחרון לשלם לו את התשר בנפרד ובמזומן כמובן.
|
|
|
|
|
מתוגמל באגורות בודדות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מן הסקר עולה, כי בדרך-כלל אין תשלום התשר עולה על 10 אחוזים ממחיר הארוחה כולה, בעוד שבמקרים נדירים בלבד הוא מגיע ל-20 אחוז. בכל מקרה, שבו מקבל המלצר את התשר במזומן, הוא נוהג להעביר אותו לקופה משותפת של המלצרים, כשמאוחר יותר מתחלק ביניהם הכסף.
גם בבתי המלון מצפה המלצר לתשר, אולם רק לעתים רחוקות הוא זוכה בו, בעיקר בידי תיירים. בדרך-כלל נהוג להעניק לו אותו ביום האחרון לשהייה במלון, בגובה של 10 אחוזים, תוך חישוב מספר ימי השהות במלון.
במספרה נהוג להשאיר תשר לחופף הראש, בגובה של 10 עד 15 אחוז מגובה תשלום התספורת עצמה. מסתבר שנשים מקפידות הרבה יותר מגברים לשלם אותו, בעוד אלה האחרונים נוטים בהחלט להתעלם ממנו.
ולא שכחנו את נהג המונית, המצפה אף הוא לתשר עבור נסיעתו. מרבית הישראלים מצפצפים עליו צפצוף אחד ארוך, ואלה שבכל זאת משלמים - אינם עוברים את גבולות ה-10 אחוז מערך הנסיעה עצמה.
משלוחי פרחים ופיצות הם עוד סיבה לגביית תשר. כאן מקמצים, בדרך-כלל, מקבלי המשלוח, ובמקרה הטוב משלמים אגורות ספורות בלבד.
חמור עוד יותר מצבו של הדוור, המשרת נאמנה את הדייר במרוצת השנה כולה. ערב החג - בדרך-כלל ראש השנה או פסח - נוהג הדוור להתדפק על דלתו של הדייר ולהושיט לו את המכתב ביד במקום להטילו לתיבת הדואר שברחוב. או אז הוא מצפה גם ל"טיפ" כלשהו עבור שירותו המסור, אלא שהישראלי המצוי מסתפק בנטילת המכתב ומותיר את הדוור עם הלשון בחוץ...
|
|
| תאריך:
|
12/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/09/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אייל.ב
|
12/09/10 13:42
|
|
|
|
2
|
|
תחליף כדורים.
|
14/09/10 06:00
|
|
ב-21 באוגוסט, פרסמנו ידיעה לפיה ישראל עומדת בפני מתקפה כוללת של טילים מצד שכנותיה - סוריה, לבנון ועזה, בניצוח אירן. הידיעה התבססה על מקור מודיעיני זר וממוקד ביותר. בחלוף הזמן המידע נחשף באופן חלקי:
|
|
|
|
|
אולי זה שוב מתחיל. העננים והטפטוף ששבים מחופשת הקיץ, שיחות השלום הישירות בארצות הברית, האימה החגיגית של הימים הנוראים, הירי היומיומי שחזר פתאום לכבישים וקרע שוב לגזרים את שמיכת השלווה. אולי בפתח שנת תשע"א שוב נטרפים קלפי חיינו. אולי שוב נצא בוקר-בוקר בלי לדעת מי יישקט ומי ייטרף, מי יחזור בשלום ומי כקורבן שלום. אולי כמו אז, לפני עשור, מה שהתחיל בירי סדרתי על מכוניות מעבר לקו הירוק יהפוך חלילה לשרשרת זוועתית של שדות קטל במרכזי הערים. אולי מלחמת ראש השנה, המלחמה שגרמה לנו לחיות חמש שנים כעכברים נרדפים ומעולם לא ממש נגמרה, תצא פתאום ממרתפי הזיכרון המודחקים שלנו. בינתיים היא כלואה שם, עמוק-עמוק. וטוב לה שם, למפלצת, בחושך הנשייה. כי אם נזכור אותה, אם נקדם את פניה, איך תשוב ותפתיע ותסתער?
|
|
|
|
|
התקשרה אליי הביתה עובדת שהציגה את עצמה בשם מינה. "אפשר לדבר עם מר אבנרי", "מדבר", השבתי. "אני מדברת ממינויים מעריב. המנוי שלך מסתיים באוקטובר, והייתי מציעה שתחדש אותו- יש לי הצעה נהדרת בשבילך"...
|
|
|
|
|
כוכב מרקורי נעצר בתאריך 12.09 וזהו יום טוב לתקשורת, כזו העוזרת לפתור בעיות, ויכוחים וחוסר הסכמה. אם יש נושא הדורש ביורוקרטיה זה הזמן להתמודד איתו, אנשים יותר נגישים, מוכנים להקשיב ולוותר. כוכב פלוטו מתיישר בתאריך 14.09, כך שרעיונות ויוזמות שהיו במצב של המתנה (hold), או ריחפו בין מציאות לדמיון, יתחילו לנוע קדימה. המניעים יהיו ברורים יותר והיכולות לתקשר רעיונית, לצד פיתרונות לבעיות יקבלו תנופה חדשה וכדאי ללחוץ על הגז אחרי התאריך 18.09.
|
|
|
|
|
לא. אין בכוונתי לדבר על עונת הסליחות. לא על תחינה לסליחות של עם ישראל לאלוהיו , לפני יום כיפור, שיסלח לו על עוונותיו. לא על הבקשות הסמויות או הגלויות של בני עם ישראל לחבריהם שיסלחו להם על שחטאו איש לרעהו ברהב, זדון, קנאה, שנאה, גזלה, שקר ומה-לא.
|
|
|
|
|
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
