|   15:07:40
  הלל בן-ששון  
דוקטורנט מכון שלום הרטמן
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
המדריך המלא להקמת מקלט בבית פרטי
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?

איך קוראים לאלוהים

מדוע שמו הפרטי של האל נחשב קדוש? האם תמיד היה זה כך? מה ייחודו של שמו העברי של האל וכיצד הוא השפיע על המחשבה הדתית העולמית לאורך הדורות? שיחה עם הלל בן-ששון, דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, החוקר את משמעותו של השם המפורש בהגות היהודית
19/12/2010  |   הלל בן-ששון   |   כתבות   |   מכון שלום הרטמן   |   תגובות
[צילום: AP]

מהו למעשה חקר שם האל? מה החשיבות של שם האל?

"ייחודו של שם האל המפורש, י.ה.ו.ה, נעוץ במפגש שהוא יוצר בין מחשבה דתית לבין פילוסופיה. בעולם שיש בו אלים רבים, שמותיהם מתפקדים, בין היתר, כביטויים מיידעים. כלומר, הם מייחדים אלוהות אחת מרעותה באופן דומה לזה ששמות מקבעים זהות של בני אדם. לעומת זאת, עבור המאמינים באל אחד יש לשמו של האל חשיבות מרכזית מטעמים שונים בתכלית: שמו הפרטי של האל בדת המונותיאיסטית הוא האובייקט שמקיים את הזיקה הקרובה ביותר לאל ומייצג אותו בצורה המלאה ביותר. כלומר, שם האל הוא 'מקדש מעט' של האלוהי בתוך תחום הלשון האנושית בפרט, ובעולם הזה בכלל. זהו המקום בו הנשגב מתגלה בארצי, והטרנסצנדנטי מופיע באימננטי. זו גם הסיבה שלשם האל מיוחס כוח מאגי עליון. שמו של האל דומה פחות לשם פרטי, המציין דבר באמצעות סימן, ויותר למושג המוסר תוכן על הדבר אותו הוא מייצג.

"החשיבות של שם האל בדתות המונותיאיסטיות מתעצמת כאשר דתות אלו הן דתות לא-איקוניות. במקרה כזה שם האלוהות הופך לאיקונה המרכזית של האל בעולם, והוא המאפשר יחס אישי אליו. זהו הייצוג הלשוני (ובה-בעת גם הגרפי והפיזי) היחיד של המוחלט. היחס אל שם האל הופך ליחס אל האל עצמו - קידוש, יראה, חילול ואהבה של האל הופכים להיות קידוש השם, חילול השם, יראת השם ואהבת-שמו.

"עד כדי כך מובהקת מרכזיותו של השם לעמדה דתית, עד שבמסורת היהודית, הכינוי הממיר את השם המפורש, וממילא הכינוי באמצעותו מתייחסים לאל באופן שגור ויומיומי הוא 'השם'".

התחושה היא שלשם האל ביהדות יש ייחוד משלו. תוכל להרחיב על כך?

"הקורא בתנ"ך ובמידה רבה גם בספרות חז"ל לענפיה לא יכול שלא לחוש שבטקסטים הללו אלוהים הוא בעל אישיות פרסונלית מובהקת. אלוהים יכול להיות עצוב ושמח, הוא יכול לאהוב ולשנוא, הוא יכול לנענע בראשו או לפעול בידו החזקה. הוא יכול לדבר עם בני אדם ולשמוע אותם. למרות שהוא יש שונה לגמרי, הוא גם מאוד מאוד אנושי.

"לכן, כשחז"ל באים לפרש את שם האל 'אהיה אשר אהיה' כפי שהוא מופיע בפרשיית הסנה הבוער (שמות ג, י-טו), הפירוש שלהם מבין את השם כיחס משפחתי. אפשר לומר ששמו של האל עבור חז"ל דומה מאוד ל'אמא' או ל'אבא', כלומר, 'מי שתמיד שם בשביל לעזור לי'. וכך אומר המדרש:

"'אהיה אשר אהיה', רבי יעקב ברבי אבינא בשם רבי הונא דציפורן אמר, אמר הקב"ה למשה אמור להם בשעבוד זה אהיה עמם, ובשעבוד הן הולכין, ואהיה עמם" (שמות רבה ג, ו).

"מאידך, היו כאלו שחשבו ששמו המפורש של האל י.ה.ו.ה מיוחד באופן אחר, הנגלה כבר בקשר אשר שם זה מקיים עם השרש ה.י.ה. הקשר הוויזואלי הזה מספיק על-מנת לשער כי השם המפורש מוסר דבר-מה על ההוויה - אם לא על ההוויה בכללותה, לפחות על הווייתו של האל. ואכן, כבר בפרשנות פנים-מקראית השם המפורש הובן כשם המקיים זיקה ברורה לפועל ה.י.ה. לאורך הדורות, שם האל הובן כמייצג של הוויה.

"אולם בכך לא תם הסיפור. המפגש בין השם המפורש למחשבה היוונית על מה-שהווה, כפי שהתרחש בתרגום השבעים, הנו מנקודות המפנה הדרמטיות במחשבה המטאפיזית של המערב. בתרגום נוצר מפגש בין המחשבה היוונית, המעמידה במרכזה את שאלת ההיות, למחשבה דתית המעמידה במרכזה את שאלת האל. תוצאות המפגש הזה נידונות כבר אצל פילון, והן מועמקות במחשבה התיאולוגית של אבות הכנסייה ומגיעות לשיא בפילוסופיה הקלאסית של ימי הביניים בשלש הדתות המונותיאיסטיות. אפשר לומר בכלליות שכשהתנ"ך פגש את הפילוסופיה היוונית, אלוהים איבד את אישיותו והפך לאידאה לא פרסונלית, נצחית, ומאוד לא מעורבת בעולם".

מה המשמעות של השינוי הזה?

"השם המפורש הוא מאבני היסוד של כל שפה דתית. הדרך שבה כל אחד קורא לאל, או ליתר דיוק, הדרך שבה אנחנו מבינים את טבעו של האל דרך המחשבה על שמו, משפיעה במידה רבה על כל מבנה הדמיון הדתי שלנו. ראינו כבר שתפיסת השם עברה מהפכה במעבר מתקופת חז"ל לימי הביניים, ושבמקום שם פרטי של אל שהוא מאוד פרסונלי ומעורב בעולם, בהשפעת תרגום השבעים והמפגש עם הפילוסופיה היוונית, נוצרה הבנה של י.ה.ו.ה כמושג החושף את הווייתו המוחלטת, הנצחית והבלתי משתנה של אלוהים. אני רוצה לטעון כי המהפכה הזו בשפה הדתית היא ביטוי מרתק למהפכה שעבר הדמיון הדתי שלנו ביחס לאל.

"דמיון דתי שאת מרכז התמונה שלו תופס אל שהינו אישיות בעלת רגשות, העומדת ביחס ישיר ומיידי לבני האדם, ישפיע מאוד על הדרך שבה אנחנו מבינים הרבה מן הפרקטיקות הדתיות שלנו. למשל, הדמיון הדתי הזה ישפיע על הכוונות שלנו בתפילה ואפילו על המלים שנבחר בתור נוסח התפילה שלנו, הוא ישפיע על האמונה שלנו בנסים, על היחס שלנו לנבואה, ואולי אפילו על שאלת קיום המצוות בכללה.

"מצד שני, כשאנחנו חושבים על אלוהים בתור הוויה נצחית ובלתי מעורבת, שמזכירה לנו מאוד אידאה אפלטונית, הדמיון הדתי שלנו משתנה בהתאם. המקומות שבהם נחפש את אלוהים הם במדע, במתמטיקה ובסדר הקוסמי. שאלת הכוונה בקיום מצוות תהפוך למשנית ומעמדה של התפילה עשוי להפוך משיחה בין האדם לאל לריטואל המפגין לא יותר מאשר אמונה באל. אם בעת העתיקה הדמיון הדתי התאפיין באינטימיות, בימי הביניים הדמיון הדתי חותר לאובייקטיביות".

אתה מדבר על התפתחויות שהתרחשו בעבר הרחוק של המחשבה הדתית. האם היחס לשם האל עובר שינויים גם בימינו?

"אני מאמין שאפשר לומר בזהירות גם משהו על ההווה והעתיד של המחשבה הדתית מתוך העיסוק בשם י.ה.ו.ה. בעבודה התיאולוגית בדורות האחרונים, הנעשית בעיקר על-ידי תלמידיו של לוינס, ישנו מאמץ לחלץ את שמו של האל, וממילא גם את אלוהים עצמו, מתוך הסד המטאפיזי שבו הוא הושם בימי הביניים.

"הוגים בני ימינו כדוגמת הפילוסוף והתיאולוג ז'אן-לוק מריון טוענים שלא רק הבנת האל כסוג של דמות אנושית גדולה צריכה להיחשב כעבודת אלילים - גם ההגבלה של חירותו ואינסופיותו של האל בתוך המושג של השלמות האידיאית עשויה להיות סוג של עבודת אלילים.

"אם אלוהים הוא באמת האחר המוחלט, מה שמעבר ומעבר לכל מה שאנחנו מכירים, כנראה שהוא גם צריך להיות מעבר להוויה. וכך, אנחנו עדים בשנים האחרונות לניצנים של ניסיונות להבין את שם ההוויה לא כשם פרטי של אישיות, ולא כמושג המורה על התוכן הנשגב והמנותק של האלוהות, אלא כמשהו אחר, כסוג של דינמיות שלא עומדת אף פעם במקום.

"האם ניתן לכונן משמעות כזו, וכך גם לשנות את הדמיון הדתי של המאמינים עצמם? זה מה שאני מקווה לבדוק במחקרי".

הלל בן-ששון הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית.
תאריך:  19/12/2010   |   עודכן:  26/12/2010
הלל בן-ששון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
איך קוראים לאלוהים
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
משה נאמן
20/12/10 01:59
2
קורןנאוה טבריה
20/12/10 04:48
3
מסוכן להתחיל
20/12/10 07:49
4
משה נאמן
20/12/10 10:49
 
חוכך וחוכך (2)
21/12/10 14:57
 
משה נאמן
24/12/10 11:32
5
אלישמע
20/12/10 18:01
 
נבו
20/12/10 23:16
6
מומחב לדתות
21/12/10 09:21
7
חוכך וחוכך
21/12/10 12:53
פורום: מכון שלום הרטמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
האופרה הישראלית מעלה כעת את האופרה "טירתו של כחול הזקן" מאת ברטוק. זאת אופרה קצרה בת מערכה אחת והיא ניגוד מוחלט לאופרות שאנו מכירים. יש בה שתי דמויות בלבד. משתתפת בביצוע תזמורת ענקית של 90 נגנים. אין בה מקהלה ואריות והכל סוג של רצ'יטטיבים מושרים.תפקיד של המבצעים מאוד דיבורי.
19/12/2010  |  ליאון אלי  |   כתבות
על קשר השתיקה שנרקם סביב מעורבותו האפשרית של כתב "חדשות 2" משה נוסבאום בחשיפת מקור הדלפה של פרשת סיריל קרן לעיתונאי הארץ ברוך קרא כתב שחר אבירי בגליון "העין השביעית" שהתפרסם בנובמבר 2003.
19/12/2010  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
מאז המצאת הבדידות, אנשים ממולחי-חזון לא מפסיקים להרוויח עליה. הפחד מתולעת הבדידות, המכרסמת בתחושת הקיימות והערך שלנו, הוא אולי מהות-העומק העומדת ביסודן של תופעות חברתיות קוטביות לכאורה, כמו: הכנסייה הקתולית, פאבים ו'איגוד קופצי הטרמפולינה' (לא המצאתי). מבחינה זו, ממציא הפייסבוק הוא ערפד גאוני שהתיישב על העורק החם ביותר הפועם בנפשו של אדם: הכמיהה לאישור חברתי.
19/12/2010  |  חגית כהן  |   כתבות
למה כולם רוצים לגור בתל אביב? למה עולים מחירי הדירות בתל אביב רבתי? התשובה פשוטה, והיא קשורה להתנהלות ממשלות ישראל לדורותיהם: מצב התחבורה בישראל - ארץ קטנה שניתן היה להגיע בה ממקום למקום בקלות ובדייקנות - מפגרת בתחום הקרדינלי הזה בכמה דורות אחרי כל מדינה בעולם המפותח.
18/12/2010  |  שולמית קיסרי  |   כתבות
לחלק מן הפוליטיקאים במחזור שלו - ספטמבר 1939 - נגמר מן הפוליטיקה או שהפוליטיקה גמרה אותם. אחרים הסתבכו בפרשיות, פרשו או מצאו את עצמם מופרשים. ראובן ריבלין עדיין חי ותוסס את הפרלמנט וכל מה שבתוכו. כחיה פרלמנטרית ותיקה, יו״ר הכנסת מדבר בלי הפסקות, אך זוכר היטב את תחילתה של כל שאלה הנזרקת לעברו. גם את העיקר, גם את הניואנס. כמו יין פוליטי טוב, רובי" משביח עם השנים". יותר ניסיון פרלמנטרי. יותר הבנה של צאן מרעיתו - חברי הכנסת מכל הסיעות ובעיקר את אלה שרוצים מאד כותרת. הוא קורא להם מכורים. יש בהתנסחות מינון קדם -נשיאותי של זעם והדר רביזיוניסטי מן הדור הישן מותאם בהחלט לצרכי הזמן והמקום. יש יכולת עקיצה ממוקדת כלפי מי שמרגיז אותו. נותר גם שפע הומור היפה לבריאות. לא את כל הבדיחות ששמענו בראיון הזה נביא כאן - מחמת קוצר היריעה.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים    כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
אלי אלון
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
יוסף אליעז
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il