השריפה בכרמל - מאין יגיע הפיצוי?!

נותרת בעינה השאלה הכיצד יפוצו האזרחים בגין נזק הרכוש הפרטי מקום בו לא קיים להם כיסוי במסגרת ביטוח הדירה או ביטוח המשכנתה שברשותם. בהקשר זה, דומני, כי הפיצוי בגין נזק השריפה יכול לחסות תחת דיני הנזיקין שכן, בשנת 1952 נקבע בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) כי: "דין המדינה, לעניין אחריות בנזיקין, כדין כל גוף מאוגד, פרט לאמור להלן בחוק זה". לאמור, המדינה חבה בחובת זהירות כלפי תושביה ובמקום בו יוכח, כי התרשלה תחוב היא באחריות בגין הנזק הנגרם.

כך למשל, בע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר קבע השופט ברק, כי הרשות חבה חובת זהירות מושגית בנזיקין גם לעניין פעולות פרטיות שלה וגם לעניין פעולות מנהליות, בין אם הן מעוגנות בהוראות חקיקה ספציפיות ובין אם הן פעולות יום-יום של הרשות.

יתרה מכך, בתא (נצ') 1283/04 אדרי דוד ואח' נ' מדינת ישראל מיום ה- 30.11.2010 נקבע, כי הן רשות הניקוז בהיותה התאגיד המופקד על הגנה מפני שיטפונות והן במדינה עצמה בהיותה הגורם המפקח על פעולות רשות הניקוז אחראיות בנזיקין לנזקי החקלאים בגין הצפה שמקורה במימי תעלות הניקוז של הירדן וממי נגר עיליים.

השופט בנימין ארבל מצטט את הלכת בית המשפט העליון בדנא 1740/91 בנק ברקליסט דיסקונט בע"מ נ' פרוסט, פ"ד מז(5) 81-85 (1993) בו נקבע, כי רמת הזהירות מחייבת לנקוט אמצעים לא רק כלפי סיכון ידוע, אלא גם כלפי סיכון בלתי ידוע, ואשר קיימת לגביו הסתברות סבירה של התרחשות.

מה גם, שבית המשפט העליון קבע זה מכבר בע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ אשר ניתן ביום ה- 25.05.2006, כי באזור בו התרחשו אירועים דומים בעבר ניתן לצפות הישנותה של תופעת הטבע ואין היא בגדר תופעה נדירה. לענייננו, אין ספק כי שריפות בכרמל הינן תופעות טבע חוזרות ונשנות, אשר אינן בגדר תופעת טבע נדירה לפיכך, מן הראוי היה, כי המדינה וכפועל יוצא שירותי הכבאות בישראל ייערכו לאפשרות קיומה של השריפה.

לפיכך, במקרה דנן קיימת חובת זהירות קונקרטית של המדינה כלפי התובעים. המדינה יכולה וצריכה הייתה לצפות כי היעדר היערכות שירותי הכבאות ומחסור בחומרי כיבוי עלולים להביא לחוסר שליטה של המדינה במקרה של התפרצות אש וזאת, בעיקר בעידן של התחממות גלובאלית ולאור ריבוי השריפות שאירעו בעת האחרונה.

לפיכך, קמה למדינה חובה לפצות את התושבים, אשר בתיהם ניזוקו בשריפה עת לא קיימה את חובת הזהירות המוטלת עליה, ופי כמה וכמה ככל ותובהר הסיבה לשריפה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל.

השריפות בכרמל אף הן אינן נופלות בגדר הגדרת המונח "נזק עקיף" בחוק מס רכוש (וזאת, ככל ולא יוכח, כי עסקינן בהצתה מכוונת על-רקע לאומני) משכך, ניתן מהיקש ללמוד, כי ראוי שגם במקרה דנן שר האוצר ימצא לנכון להעניק פיצוי לנפגעי השריפה בדמות מענק פיצויים מיוחד כפי שארע בשנת 2008.

יחד עם זאת, לעניות דעתנו, אין מקום להחלת פיצוי ישיר מכוח חוק מס רכוש שכן, תכליתו של חוק מס רכוש הינו מתן פיצוי בגין נזקים מחוץ לבית ולא בגין נזקים מבית לאמור, החוק עוסק בפיצוי בגין נזקים שאירעו בשל פעולות איבה ואינו בא להעניק פיצוי בגין נזקי טבע. לפיכך, קיימת בעייתיות להרחיב את תחולת חוק מס רכוש במקרה דנן, שכן הדבר עלול להוביל למדרון חלקלק, אשר יחיל חובה על המדינה לפצות בגדר חוק מס רכוש הן נזקי רעידות אדמה, הן נזקי הצפות ונזקי טבע נוספים.

החוקים השונים הקיימים כיום בנושא אסונות טבע כדוגמת, חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות חקלאיות) התשמ"ט-1989 אינם נותנים מענה לנזק שנגרם לרכוש הפרטי שכן, חוק זה עוסק אך ורק בנזקי חקלאות. כמו-כן, סעיף חוק למניעת שריפות בשדות, תש"י-1949 מטיל אחריות על המחזיק בכביש או דרך, לנקותם מצמחים ברוחב 3 מטרים לאורך גבולותיהם יחד עם זאת, החוק מטיל אחריות עונשית על המפר אך אינו עוסק בפיצוי בגין הנזק שייגרם בגין הפרתו.

הצעת חוק חשובה המונחת על שולחן הכנסת בהקשר זה, הינה הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע, התשס"ט-2009 אשר מרחיבה את החוק הקיים בנושא חקלאות משנת 1989 ומחילה את חובת הפיצוי בגין הנזק שייגרם לכל רכוש, עקב תופעת טבע שהוגדרה על-ידי הממשלה כאסון טבע. יחד עם זאת, הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת באפריל 2009 ועד ליום זה טרם הבשילה לידי חוק.

יצוין, כי בכל הנוגע לרכוש הציבורי הממשלתי הרי, שרכוש זה ברובו מבוטח על-ידי חברת הביטוח הממשלתית, "ענבל" אשר תעניק פיצוי לביצוע השיקום.