הכל על מחלת שושנת יריחו בילדים

לאחר קבלת תשובת הבדיקה, נשקלות אפשרויות הטיפול בדיון משותף עם ההורים. לעיתים, אין צורך בטיפול, משום שהנגעים נמצאים בשלבי ריפוי מתקדמים או באזורי גוף בהם אינם מהווים בעיה אסתטית. בחירת הטיפול המתאים מושפעת ממראה הנגעים, מספרם וכן ממיקום הנגעים בגוף (לדוגמא: עיניים, שפתיים, סחוס האוזן). בילדים נלקחת בחשבון גם אי-הנוחות והכאב הכרוכים בטיפול.

אפשרויות הטיפול הן טיפול במשחה, הזרקות לנגעים או טיפול תוך-וורידי. הטיפול במשחה לשקוטן (paromomycin - leshcutan) מתבצע על-ידי מריחה מקומית של המשחה פעמיים ביום על הנגע למשך 10 ימי טיפול. משחה זו גורמת לגירוי מקומי ולעיתים אף לתגובה מקומית קשה שהינה בעייתית בעיקר כשמדובר באזור הפנים.

בנוסף, הניסיון בארץ מראה, כי לשמניה טרופיקה עמידה יותר לטיפול במשחה בהשוואה ללשמניה מייג'ור. טיפול בזריקות מתבצע על-ידי הזרקה לנגעים של פנטוסטם (sodium stibogluconate). בשיטת טיפול זו, נדרשות הזרקות חוזרות אחת לשבועיים-שלושה עד לריפוי מוחלט של הנגעים. טיפול זה הינו יעיל ביותר, אך הוא בעייתי בילדים בשל הכאב הניכר הכרוך בהזרקה. לכן, הוא ניתן בעיקר לילדים בוגרים ומתבגרים המסוגלים לשיתוף-פעולה או לילדים צעירים תחת טשטוש.

הטיפול בעירוי תוך-וורידי ניתן כאשר קיים מספר רב של נגעים וכן כאשר הנגעים הינם במקום בעייתי להזרקה כגון: אף, אוזניים או עפעפיים. שתי התרופות הניתנות בעירוי הן פנטוסטם ואמביזום (liposomal amphotericin B- AmBisome). הטיפול מתבצע במסגרת אשפוז-יום בשל הצורך במעקב רפואי עקב תופעות לוואי-אפשריות. פנטוסטם ניתן בעירוי למשך שלושה שבועות. טיפול זה יעיל ב-80% מהמקרים. תופעות הלוואי הן נדירות וכוללות שינויים באק"ג, עליה באנזימי כבד ולבלב וירידה בספירת הדם. אמביזום הוא טיפול חדש יחסית הניתן במשך חמישה ימי טיפול ומנה נוספת ביום העשירי. הטיפול הוא בעל יעילות גבוהה ויתרונותיו הם זמן אשפוז קצר יותר ותופעות לוואי מועטות.

במחלקת עור בבית החולים שיבא, בשיתוף עם המרכז לרפואה גאוגרפית, נצבר ניסיון רב בטיפול באמביזום לזנים שונים של לשמניה עם אחוזי רפוי גבוהים.

כיצד להימנע?

המניעה החשובה ביותר היא בהגנה מפני עקיצת זבוב החול. אם הנכם מתכננים לטייל באזור בו קיימת שכיחות גבוהה של הידבקות בשושנת יריחו, דאגו להצטייד בדוחה יתושים ומרחו את כל האזורים החשופים. כמו-כן, ביגוד הכולל שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים, הוא יעיל למניעת העקיצות. פעילות זבוב החול מתבצעת בעיקר בערב ובלילה ולכן יש להגן גם על אזור הלינה. בנוסף, נדרשת פעולה של הרשויות כנגד החיות המהוות מאגר הטפיל - פסמונים ושפני סלע.

כאשר מופיע לילד פצע עורי שאינו מתרפא ואינו מגיב למשחות אנטיביוטיות, יש לפנות למרפאת העור. יש לחשוד בשושנת יריחו בעיקר אם הנכם גרים או שהיתם במסגרת טיול באחד המקומות המועדים. לאחר אבחון ראשוני של רופא העור בקופת-החולים, תופנו למרפאות עור של בתי-החולים לבדיקת מעבדה לשם זיהוי מדויק של הטפיל. האבחון נעשה בעיקר בעזרת שתי שיטות: משטח ו-PCR.

לצורך המשטח, תגרד הטכנאית את שולי הנגע העורי ותזהה בעזרת המיקרוסקופ את הטפיל. בדיקה זו היא פשוטה, מהירה והתשובה יכולה להתקבל תוך כשעה. לשם אבחנה בין זני הטפיל השונים (לשמניה מייג'ור ולשמניה טרופיקה), נדרשת בדיקת המשך - ה-PCR. בבדיקה זו, נלקח מעט חומר משולי הנגע ונשלח לבדיקה המבוצעת במחלקה לפרזיטולוגיה של בית הספר לרפואה בהדסה עין כרם.