|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כך טירטרה הוועדה המקומית אישה קשישה
|
ביהמ"ש נוזף בוועדה בראשות עמי יפרח: "תקעה כל מקל אפשרי בגלגליה של מימי גרמנוב" ● "סיפור תלאות של 60 שנה" ● השופטת דחתה את תביעת הוועדה נגד גרמנוב, מתחה ביקורת חריפה על הוועדה, וחייבה אותה לשלם לקשישה הוצאות בסכום שיא של 100 אלף שקל
|
|
השופטת מיכל גונן-אגמון
[צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "שורקות", בראשות עמי יפרח, תקעה כל מקל אפשרי בגלגליה של מימי גרמנוב הקשישה, שבסך-הכל ביקשה לבנות לעצמה בית על מגרש פרטי בבעלותה(!) ליד בית עובד. כך כותבת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-כהן. בפסק-דין שהוציאה (יום ד', 16.2.11), היא מותחת ביקורת חריפה ללא תקדים על יפרח ואנשיו (שמו של יפרח אינו מוזכר במפורש בפסק הדין). השופטת דחתה את כל טענותיה של הוועדה המקומית, וחייבה אותה לשלם פיצויים לגרמנוב, כפי שפסק השמאי המכריע. בנוסף, הורתה השופטת ל"שורקות" לשלם לגרמנוב הוצאות בסכום-שיא ללא תקדים - 100 אלף שקל. השופטת מדגישה כי קבעה הוצאות אלו כדי להרתיע את הרשות מלחזור על התנהגות מעין זו כלפי אזרחים. |
|
ביורוקרטיה ישראלית במיטבה
|
|
להלן תמצית האירועים בסיפור המורכב, שבו, כדברי השופטת, עברה גרמנוב "תלאות ביורוקרטיות שלא יאמנו" במשך 60 שנה. זהו סיפור על הביורוקרטיה הישראלית במיטבה, עם עשרות הליכים הנמשכים ונמשכים ללא סוף. בתי המשפט דחו שוב ושוב את טענותיה של הוועדה המקומית, אך זו, בראשות יפרח, עשתה כל מאמץ כדי לטרטר את האישה הקשישה. סקירת כל האירועים היא עניין מתיש כשלעצמו. לכן יביא כאן News1 את עיקרי הטירטור: - מימי גרמנוב קנתה, ממניעים ציוניים, עוד לפני קודם המדינה, מגרש פרטי בן 750 מ"ר ב"אדמות הבולגרים" ליד בית חנן ובית עובד. עד היום, במשך יותר מ-60 שנה, לא הייתה יכולה לבנות על המגרש.
- גרמנוב היא כיום מעל גיל 80, וברור שכבר לא תבנה את בית חלומותיה. בסך-הכל היא מבקשת פיצוי כספי על כך שבמשך שנים רבות נמנע ממנה לבנות את הבית.
- גרמנוב ביקשה להחיש את הדיון וההחלטה, כדי שתזכה לראות את סוף התהליך. השופטת נענתה, והאיצה את הדיון.
- המתחם כולו הוכרז בעבר כחקלאי וכגן לאומי, ואי-אפשר היה לבנות עליו.
- ב-1985 נענתה המועצה הארצית לבקשת הוועדה המחוזית, והתירה לבנות על המתחם.
- החלטת המועצה הארצית הופקדה רק לאחר 4 שנים(!!), בשנת 1989.
- הוועדה המקומית התעלמה במשך זמן רב מהחלטות המועצה הארצית, ולא איפשרה לבנות למגורים.
- למרות התנגדות המקומית, אישרה המחוזית באוגוסט 1998 לבנות למגורים על המתחם.
|
|
החוצפה: הגישו ערעור על החלטות שמאי מוסכם
|
|
- המקומית ערערה על השומה בפני ועדת ערר.
- ועדת הערר דחתה את הערעור, חוץ משני נושאים שהחזירה לבדיקה נוספת בפני פן.
- המקומית ערערה בפני ביהמ"ש המחוזי. כאן נתקלה בחומה בצורה - השופטת ד"ר מיכאל אגמון-גונן, שפסקה: "אני דוחה את הערעור, מאשרת את השומה של פן, ומבטלת גם את ההחלטה להעביר שני נושאים לבדיקה חוזרת. מוטב היה לערעורים של המקומית, שלא היו מוגשים כלל! גרמנוב רצתה פשרה והייתה מוכנה לוותר, אבל המקומית עשתה הכל כדי לא לאפשר לה לממש את זכותה לבנות, וגם לא הייתה מוכנה לשלם לה פיצויים! אני מקווה שפסק הדין שלי יסיים את סיפור התלאות, הנמשך יותר מ-60 שנה!".
השופטת רגזה על הערעורים הבלתי פוסקים, וגם על טענה שהעלו יפרח ואנשיו, כאילו גרמנוב נהגה בחוסר תום לב. לאור כל אלו, וגם כדי להרתיע, חייבה השופטת את המקומית לשלם לגרמנוב הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום כולל גבוה מאוד - 100 אלף שקל. עתה ראוי לשאול: האם זה באמת סוף הסיפור? האם עמי יפרח קלט את הנזיפה החמורה והפומבית שקיבל אתמול מבית המשפט המחוזי - או שינסה שוב, כדרכו, לערער באיזה מקום . האם מימי גרמנוב הזקנה תזכה לראות בחייה את הכסף, שכולם פסקו שהוא מגיע לה?
|
|
השופט: "מאמץ חסר גבולות לסבך את גרמנוב"
|
|
|
|
השופט עודד מודריק [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
- גמרנו? מה פתאום! המקומית הגישה ערעור מינהלי לביהמ"ש המחוזי. השופט עודד מודריק דחה את הערעור, וקבע: "כל הטענה היא אות ועדות למאמץ חסר הגבולות של הוועדה המקומית, לסבך את מימי גרמנוב בסבך ביורוקרטי ובטענות מתוחכמות של עורכי דין, כדי לסכל את הדיון בצדקת תביעתה".
- המקומית - כבר ניחשתם - ערערה לביהמ"ש העליון.
- ביוני 2004 הורה בית המשפט העליון להעביר את המחלוקת על הפיצויים לבוררת מכרעת ומוסכמת של המהנדס הוותיק והמוכר שמואל פן.
- ביולי 2006 פסק פן: אכן, למימי גרמנוב מגיעים פיצויים על כל השנים שבהם נמנע ממנה לבנות!
|
|
רצים מבית משפט לבית משפט, העיקר לא לשלם
|
|
- המקומית המשיכה להילחם - גם במועצה הארצית, גם במחוזית, ובעיקר במימי גרמנוב ההולכת ומזדקנת. המלחמה הפעם היא על אי-תשלום פיצויים לגרמנוב, על השנים הרבות שבהן לא הייתה יכולה לבנות (זהו הליך חוקי ומוכר, והשופטת מנתחת ומסבירה אותו).
- המקומית דחתה ב-1999 את תביעת גרמנוב לפיצויים.
- המחוזית ביטלה את החלטת המקומית, וקבעה שיש לשלם פיצויים.
- בשנת 2000 ערערה המקומית לביהמ"ש המחוזי על החלטת המחוזית. השופט אשר גרוניס (כיום בביהמ"ש העליון) דחה את הערעור על הסף, וקבע שהדרך היא להגיש ערר מינהלי.
- המקומית לא התייאשה וערערה בביהמ"ש העליון. גם הוא דחה אותה.
|
|
| תאריך:
|
17/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2011
|
|
אלעזר לוין
|
|
כך טירטרה הוועדה המקומית אישה קשישה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דן 1
|
18/02/11 06:49
|
|
|
|
2
|
|
אזרח המדינה
|
18/02/11 10:19
|
|
|
|
3
|
|
דו-רון
|
18/02/11 11:49
|
|
|
|
4
|
|
אישית
|
18/02/11 12:01
|
|
|
|
5
|
|
מדינה של י פרחים
|
18/02/11 12:17
|
|
|
|
|
|
Yfrach Land
|
18/02/11 13:58
|
|
|
|
6
|
|
נסים גבאי
|
18/02/11 17:03
|
|
|
|
7
|
|
שלומי -כלכלן
|
18/02/11 19:04
|
|
|
|
8
|
|
מיכל מירושלים
|
19/02/11 10:15
|
|
|
|
|
|
די די
|
19/02/11 16:58
|
|
|
|
9
|
|
מיכל מירושלים
|
19/02/11 10:19
|
|
|
|
10
|
|
לייבלה
|
19/02/11 17:00
|
|
|
|
11
|
|
ארי שפיצר
|
20/02/11 08:17
|
|
|
|
12
|
|
בן אבי
|
20/02/11 18:44
|
|
באיזה בית משפט העומס הוא הקטן ביותר? אלו עונשים מגוחכים נפסקים במסגרת עסקות טיעון? כמה זמן לוקח להחליט על פיצוי לנער שנכווה? איזה שופט רוצה עוד יום אחד בלי דיונים? וכיצד ניתן להילחם בסניגורים המזלזלים בבתי המשפט?
|
|
|
|
|
לא צריך להיות מבין גדול באמנות, אמן או בוגר אוניברסיטה לאמנות כדי להבין ולהינות מהתערוכה. תחום העיצוב שכה התקדם ותפש תאוצה במאה השנים האחרונות, קיבל כבר מזמן לגיטימציה כחלק בלתי נפרד מתחום האמנות. כל מוזיאון גדול המכבד את עצמו, כמו המומא בניו-יורק, הטייט מודרן בלונדון ורבים אחרים - מקצה אולמות מיוחדים לתצוגת יצירות עיצוב. אך מספר המוזיאונים המיוחדים אך ורק לעיצוב מועט בעולם. כך הם "מוזיאון ויקטוריה ואלברט" בלונדון, מוזיאון העיצוב בניו-יורק, שעבר בשנה האחרונה לבניין היסטורי בכיכר קולומבוס, והמוזיאון לאמנות שימושית בפריס, וכעת - מתווסף המוזיאון לעיצוב בחולון לרשימה מכובדת זאת.
|
|
|
|
|
"המסיבה של אביגיל" היא קומדיה דרמטית, המועלית בתיאטרון הספרייה ברמת גן, בבימויו של עודד קוטלר, הבוזקת אור על הצדדים הנסתרים של חיי הנישואין, שאיפות מוחמצות ותשוקות נסתרות . המסיבה של אביגיל מתרחשת לאמיתו של דבר בדירה אחרת, אך בדירה שבה מתרחשת העלילה, נרקמים אירועים שונים ומשונים, קולחים ומרירים, מצחיקים, אך עם קורטוב של דמע על החיים האמיתיים, שמאחורי המסכות שאנשים עוטים על פניהם.
|
|
|
|
|
ניהול מבנים נעשה על-פי צורכי הנכס הספציפיים. לדוגמא: שירות אחזקת מבנה משרדים דורש תחזוקה המותאמת לתנועה רבה של אנשים כגון: תזמון מעליות, מערכת אדמיניסטרציה פנימית, חניון אורחים ועוד, ואילו אחזקת מבנה של קופת חולים, אשר ביום מגיעות אליו עשרות אלפי בדיקות דם, דורש עמידה בתנאי קירור מדויקים, לצורך שמירת דגימות הדם, ותחזוקה שוטפת של המכשור הרפואי בהתאם לתקנות משרד הבריאות.
|
|
|
|
|
בכל חורף, אנו מוצאים עצמנו מתלבטים, האם לקחת את התינוק לבריכה או לא? קר, גשום והרוח עזה. הורים רבים חוששים מדלקות אוזניים, נזלות ושפעות. מקבץ מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, הראו כי שחיית תינוקות עדיפה דווקא בחודשי החורף הגשומים והקרים, נוסף על יתרונות בולטים לפעילות המשותפת להורה ולילד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
עד היום אני סבור ש"ירושלים של זהב" הוא ההמנון הראוי לישראל גם אם פה ושם ניתן להחליף מילה
|
|
|
|
|
רון בריימן
תזכורת לבני גנץ: מצב החירום עדיין קיים, ואף מחמיר  מכתבי ההתפטרות של שרי המחנה הממלכתי צפויים להיכנס לתוקף רק למחרת חג השבועות אם כך, עדיין לא מאוחר מדי לנתניהו ולגנץ - ולא רק ל...
|
|
|
|
|
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
