למ' בת ה-20 היה חזה מאורך אשר נראה כמו צינור. בשל גילה הצעיר, הצניחה הייתה נמוכה, אך עדיין היה רווח בין שני השדיים אשר הפריע לה הרבה מאוד זמן. כל פעם שהלכה לחוף הים, נהגה מ' לשים "סיליקונים" שאמורים להחזיק את החזייה ולתת לחזה מראה יותר עגול ויותר נשי, אך לדבריה "זה ממש לא אותו הדבר". אפילו לאמה התביישה מ' להראות את החזה שלה, שלא לדבר על יחסי מין.
חזה טובולרי (צינורי) רווח מאוד בקרב נשים ומהווה פגם התפתחותי במבנה השדיים. החזה הטובולרי מאופיין בבסיס צר, מבנה צר וארוך ובפטמה רחבה מאוד. בנוסף על היות בסיס השד (המקום בו מחובר החזה לבית החזה) צר מאוד, הוא ממוקם גבוה ורקמת השד מתבלטת לתוך הפטמה ודוחפת אותה כלפי חוץ.
בקרב רוב הנשים בעלות חזה טובולרי, השדיים קטנים מהממוצע וגודלם לא שווה. במקרים קלים יש נשים שלא ידעו כי יש להן חזה טובולרי (כמו למשל במקרה של מ'). הן ידעו כי הן אינן מרוצות מהחזה שלהן, אך לא ידעו כי מדובר בחזה טובולרי. חזה טובולרי עלול להיות תורשתי.
|
|
|
החזה מהווה סמל לנשיות, הן בתרבות והן עבור כל אישה ואישה. כאשר אישה לא מרוצה מן החזה שלה, היא מרגישה בדרך-כלל פחות נשית ופחות מושכת.
עבור מ', היווה החזה הטובולרי מועקה ממנה חפצה להשתחרר, אף על-פי שלחבר שלה זה כלל לא הפריע והוא אפילו התנגד בתחילה לניתוח הפלסטי. מבחינתה אפילו השיקול הכספי לא היווה מכשול והיא מצהירה שאם אמה לא הייתה עוזרת לה במימון, הרי שהייתה לוקחת הלוואה.
ברגע שהבעיה הפיזית הופכת לקושי נפשי, הרי שמומלץ לנתח, אך רק לאחר שהמטופלת סיימה את כל שלבי הגדילה וההתפתחות: "במרבית המקרים אני סבור שלא צריך להתערב באמצעות ניתוח לפני גיל 18. החל מגיל 18, הנערה נחשבת לבוגרת ואחראית למעשיה ולכן יש לה את היכולת לקבל החלטות ביתר שיקול דעת. שנית, עד גיל 18 הגוף עודנו משתנה ולכן לא נכון לעשות בו שינויים לפני כן. כאשר מדובר במקרים מיוחדים כדוגמת חזה אסימטרי בצורה קיצונית או טובולרי (אשר צורתו כשל צינור) ניתן בהחלט לשקול ניתוח פלסטי לפני גיל 18.
חשוב להבין, כי נערה המתמודדת עם חזה הנבדל מזה של חברותיה או השונה משמעותית מהאידיאל הנשי על-פי דעותיה, חווה ערעור הן בדימוי הגוף שלה והן בביטחון העצמי.
|
|
|
|
האתגר העומד בפני המנתח הפלסטי המבצע ניתוח לתיקון חזה טובולרי מורכב במיוחד. תיקון חזה טובולרי מאגד את האתגרים הקיימים הן בניתוח הגדלת חזה והן בניתוח הרמת חזה, וכאשר מאחדים את שני סוגי הבעיות הללו, הקושי הוא יותר מצירוף האחד ועוד אחד.
בניתוח הגדלת חזה, האתגר הבסיסי עימו מתמודדים הוא נפח מועט, הלא הוא שורש הבעיה של חזה קטן. בניתוח להרמת חזה צנוח, הבעיה בה מטפלים היא עודף במעטפת העור. בחזה טובולרי קיימות שתי הבעיות גם יחד: נפח מועט ועודף הנובע מהעטרות הרחבות.
לצורך התיקון, יש להקטין את העטרות (האזור הכהה שסביב לפטמה) ולהגדיל את החזה באמצעות שתלים, כשם שנעשה בהגדלה. יש לטפל בצניחה, אולם בשונה לחלוטין מניתוח הרמת חזה, יש להקטין את העטרות ולהוסיף עור שחסר בעיקר בחלק התחתון של השד ומן הצד שני, להגדיל את השד באמצעות השתלים (במרבית המקרים אנטומיים).
ההחלטה על מיקום השתל (מעל או מתחת לשריר) תלויה בעיקר בכמות הרקמה בחלק העליון של השד.
החלטה על גודל השתל נקבעת לפי מידות הגוף והחזה ובחירת השתל נעשית על-פי מימד האורך, רוחב וגובה השתל. באופן זה, אצל אחת שתל של 450 סמ"ק יכול להיראות מתאים בעוד שאצל האחרת, שתל של 250 סמ"ק יראה גדול.
השתלים המתאימים ביותר לתיקון חזה טובולרי הם השתלים האנטומיים, מכיוון שיש להם את היכולת לעצב את החלק התחתון של השד לצורה הטבעית הנדרשת.
|
|
הכותב הוא מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית
| תאריך: |
03/05/2011
|
|
|
עודכן: |
03/05/2011
|
|
|