|   15:07:40
כתבות
ראשי  /  
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
טיוח עבירות מין בקיימברידג'
30/07/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
ועכשיו, איה את הציונות הדתית
30/07/2019   |   יצחק מאיר
 
 
 
ביבי בינו לבין עצמו
30/07/2019   |   דן מרגלית
 
 
 
פרץ מול פרץ
30/07/2019   |   דן מרגלית
 
 
 
מחללי שם שמים
30/07/2019   |   אליהו קאופמן
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
לכל שם יש איש
לוחמי ההגנה במלחמת יום העצמאות [צילום: פרנק שרשל/לע"מ]

ליאור גוברין:
"התברר לי שיצחק אלימלך פומרוביץ נהרג חודשים אחדים לאחר שהתגייס. אף אחד מהלוחמים של אותה תקופה לא זוכר אותו, והאיש לא הותיר אחריו משפחה. אני אדבר עליו בשיעורים ואעלה לקברו - דבר שלא קרה עשרות שנים, וביום השנה לנפילתו גם אדאג שיגידו עליו קדיש"

   רשימות קודמות
  הציד אחר האחמדים הנחמדים

22 שמות על קיר, מורה סקרן אחד וכמה תלמידים נלהבים חברו לפרויקט חינוכי ייחודי. מה שנראה בתחילה כמשימה לימודית בלבד, הפך למבצע בלשי של ממש בעקבות נופלי תש"ח

>
>
>
▪  ▪  ▪
לוח ההנצחה המתנוסס בבית הכנסת של הפועל המזרחי בפתח תקוה במשך עשרות שנים, כמעט מאז קום המדינה, כמעט ונספג לתוך הקיר הדומם. מרבים המתפללים חולפים לידו בלי שיקדישו לו תשומת לב, או לכל היותר משוטטים במבט פזור דעת על 22 השמות החרוטים בו, שמותיהם של חיילי צה"ל ולוחמי המחתרות מקרב תושבי האזור, שנפלו במערכה לתקומתה של מדינת ישראל. אך מתפלל אחד, ישראל נכטיילר, מורה לשל"ח בבית הספר אמי"ת כפר-בתיה, מצא עצמו מהרהר יותר ויותר בשמות הממלאים את המשבצות, תוהה מיהם האנשים שמאחוריהם. את התהיות האלה הוא הפך לפרויקט של תלמידי בית ספרו, שמקים לתחייה סיפורים נשכחים ועלילות גבורה נעלמות.

נכטיילר, פתח-תקוואי ותיק, נולד באם המושבות לפני 51 שנים. אביו וסבה של אשתו היו בין מקימי בית הכנסת, אשר ראה כבר ימים יפים יותר. "כאשר אני הייתי ילד, התפללו פה יותר מ-150 איש, ואחרים עמדו בחוץ עקב חוסר מקום", הוא נזכר. "כל פרנסי העיר התפללו פה, ובהם ראש העירייה פינחס רשיש". כיום מתקיימות בבית הכנסת תפילות במניין רק בסופי שבוע, בהשתתפות כעשרים מתפללים. בנוסף פועל במקום כולל בוקר של מועדון הגמלאים וכולל ערב של צעירים דתיים-לאומיים.

"תמיד משך אותי לוח ההנצחה, ושאלתי את עצמי מיהם האנשים האלה שמוזכרים בו", אומר נכטיילר. "בשנה שעברה סיפרתי על כך למנהל בית הספר אמי"ת הרב איתמר חייקין, והוא הציע את להפוך זאת לפרויקט חינוכי, שבמרכזו יעמדו המש"צים (מדריכי של"ח צעירים) מכיתות ט'-י'".

הפרויקט הלך והתגבש בעת פגישה בין הרב חייקין לבין ח"כ זבולון אורלב. חבר הכנסת סיפר לרב על חוק שהעביר בכנסת, ולפיו יוכרו הרוגי מלחמת העצמאות שנפלו עוד לפני קום המדינה, כאזרחי כבוד של ישראל (ר' מסגרת). "שאלתי את אורלב מה אמור לצאת מזה, והוא השיב לי שלא כל דבר צריך להיעשות משיקולי תועלתניות, ושיש כאן מסר ערכי וסמלי. החלטנו לקחת את הנחלת המסר הזה גם על עצמנו", מספר מנהל בית הספר.

"האחות בכתה כשראתה אותנו"

במסגרת הפרויקט נשלחו תלמידי בית הספר למוזיאונים של הפלמ"ח, אצ"ל ולח"י, ומרצים מן החוץ הובאו כדי ללמד את הנערים על התקופה. בין כותלי המוסד נערך גם כנס גדול בהשתתפות מחזור תש"ח של כפר-בתיה, במסגרתו שרו משירי התקופה והעלו מופעים ששיקפו את ערכיה.

בחלק מהמקרים נדרשה מהתלמידים עבודה בלשית של ממש עד שהצליחו להגיע לחלל 'שלהם'. כך היה במקרה של ליאור גוברין, שאימץ את השם "יצחק אלימלך" שהופיע על לוח ההנצחה. גוברין חיפש בארכיונים שונים, נפגש עם היסטוריונים ופנה אל ענף הנפגעים בצבא, אך לא הצליח למצוא פרטים על האיש מלבד מה שסיפר הלוח - תאריך פטירתו ושמותיהם הפרטיים של הוריו. רק לאחר חודשים של מחקר גילה כי "אלימלך" אינו שם המשפחה של אותו לוחם אלא שמו הפרטי השני; שם משפחתו הוא פרומוביץ.

"התברר לי שהוא נהרג חודשים אחדים לאחר שהתגייס", אומר גוברין. "אף אחד מהלוחמים של אותה תקופה לא זוכר אותו, והאיש לא הותיר אחריו משפחה. זו תחושה קשה, לדעת שהוא מת ואין מי שיזכור אותו. הרי כל אדם שנפטר, יש מי שחושב עליו ובוכה בגללו; כאן יש רק כמה מילים על לוח. למעשה, הזיכרון היחיד ממנו הוא דרכי. אני אדבר עליו בשיעורים ואעלה לקברו - דבר שלא קרה עשרות שנים. ביום השנה לנפילתו גם אדאג שיהיה מי שיגיד עליו קדיש".

התלמידים אורי ביליג, אמיתי רוטקוביצי, אמיר שחם ואופיר ברנד אימצו את הלוחמים חיים הובר ונתן דב בנימין למפל. לאחר שפנו ל'יד לבנים' ולמשרד הביטחון, הצליחו לאתר את שולמית, אחותו של חיים הובר המנוח, ונפגשו איתה בביתה. במשך זמן רב הם שוחחו עמה על האח שנפל ועל התקופה המיוחדת ההיא.

גם אל אחותו של נתן דב בנימין למפל הם הגיעו, וגרמו לה התרגשות רבה, שדבקה גם בהם. "למפל המנוח נהרג מפליטת כדור של אחד מחיילינו", מספר ביליג. "הוא למד בישיבת חב"ד ועזב אותה מתוך אמונה שחשוב שיהיו אנשים דתיים בצבא ההגנה לישראל. לפני כחודש הלכנו לבית הקברות והשתתפנו באזכרה שלו, שנוהלה בידי רב צבאי. אחותו, שהייתה היחידה מהמשפחה שלו שנכחה באזכרה, בכתה כשהיא ראתה אותנו".

"אנחנו צריכים ללמוד מהלוחמים של תש"ח את האומץ, הנחישות וההכרה בצדקת המאבק", אומר רוטקוביצי. "חשוב שהם לא יישכחו, וגם טוב שבני המשפחות של הנופלים ימצאו שותפים לזיכרון שלהם".

"נתן היה ילד מקסים, שתמיד אהב להיות בבית עם כל המשפחה", מספרת לנו אסתר שרגל, אחותו של למפל. "הפעם האחרונה שבה ראיתי אותו הייתה בחתונה שלי. התחתנתי ב-17 בפברואר, והוא נהרג ב-29 במארס".

הקשר עם המש"צים של בית הספר 'אמי"ת' גורם לה להתרגשות מיוחדת: "הנערים האלה הם העתיד של כולנו". היא אומרת. "הם מבינים שאסור לשכוח כיצד זכינו לשבת כאן, במדינת ישראל".

חוב של כבוד

לפני כשנה התקבל בכנסת, ביוזמתו של זבולון אורלב, חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות. מטרת החוק היא "לקבוע הענקת אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחללי מלחמת הקוממיות, גיבורי ישראל, אשר חירפו נפשם בקרב על המולדת ונפלו בו בטרם הוקמה מדינת ישראל או בימיה הראשונים, אך לא זכו לקבל אזרחות ישראלית".

לפי החוק תוענק אזרחות הכבוד ללוחמי צה"ל והמחתרות שנפלו במילוי תפקידם בין יום ההצבעה ההיסטורית באו"ם, 29 בנובמבר 1947, לבין 31 בדצמבר 1948. כך גם באשר לתושבי ארץ ישראל שנהרגו "מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת נגד העם היהודי, מפעולות איבה של ארגון עוין או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה". שר הפנים, בהמלצת שר הביטחון, יעניק את אזרחות הכבוד של מדינת ישראל, ויפרסם ברשומות את שמות מקבליה.

עתיד דרך העבר

התיכון הדתי המדעי-טכנולוגי 'אמי"ת' בכפר-בתיה הנו פנינה של ממש בנוף החינוכי הלא-תמיד-משובב של ישראל. עד כה קטף המוסד הזה, שבו 450 תלמידים, שורה של פרסים יוקרתיים והישגים מרשימים, ובהם המקום הראשון בתחום המחשבים. את השאיפה למצוינות מבקש צוות בית הספר ליישם לא רק בתחום העיוני-לימודי, אלא גם בתחום החברתי. "מבחינתנו, כל דבר צריך להיעשות ברצינות מלאה ומתוך רצון להיות הכי טוב", אומר הרב חייקין. "הפעילות החברתית הענפה שעושים התלמידים מהווה תרגום של עולם הערכים למעשים בשטח. אנו מלמדים את הנערים: אל תהיו רק מקבלים, תהיו גם נותנים. אל תהיו נגררים, תהיו מובילים".

מדי שנה מפעיל בית הספר 'פרויקט מוביל' שנוגע למגוון תחומים ומשלב מקצועות שונים כמו ספרות, אזרחות, היסטוריה, אמנות ועוד. השנה, המוקד הוא על פרויקט 'לא נשכח את תש"ח', שמטרתו ללכת בעקבותיהם של חללי מלחמת העצמאות, להכירם ולשמור על זכרם ועל מורשתם. "לקחנו את השמות שבלוח במטרה להראות שלכל שם יש פנים, ושמאחורי כל אחד מהם מסתתר בחור צעיר שנתן את נפשו למען הקמת המדינה. כי דור שאינו זוכר את עברו -עתידו לוט בערפל, וגם ההווה שלו דל", אומר הרב חייקין.

"כל נער בישראל צריך לדעת בזכות מי אנחנו נמצאים כאן, ומי היו הבחורים שהקריבו את חייהם כדי שנוכל לחיות במדינה משלנו", אומר אורן מזיג, תלמיד כיתה י' האחראי על הפרויקט מטעם המש"צים. "היו אז צעירים שבחרו שלא לצאת לבלות, אלא ללכת ולתת מעצמם, ולפעמים הם אף שילמו על כך בחייהם.

"כאשר המורה ישראל סיפר לנו על הפרויקט, זה מיד עניין אותי ונגע ללבי. אני מתעניין בנושאים של צבא ושל מורשת קרב, והבנתי שעומד בפנינו אתגר של ממש. מאוד רציתי ללכת בעקבות הלוחמים ולגלות את פניהם של האנשים שבזכותם אנחנו פה".

מזיג גייס מתנדבים מקרב חבריו בכיתות ט'-י', והם החלו לצלול לתוך ספרים ולנבור במוזיאונים וארכיונים. כל נער 'אימץ' חלל, וניסה לאתר את בני משפחתו וחבריו, ולהשיג כמה שיותר מידע על קורות חייו ועל הנסיבות שבהן מצא את מותו. "אני אימצתי את הלוחם יעקב מסנברג ז"ל", מספר מזיג. "ממש הלכתי בעקבותיו. הגעתי לחבר שלו, אשר הפנה אותי לחברים אחרים וכך הגעתי גם לבני משפחתו. במהלך הפרויקט נקשרתי למשפחה וגם לנופל עצמו. אתה רואה מול העיניים שלך את דמותו של הבנאדם.

"ממה שלמדתי על יעקב המנוח אני יודע שהוא היה אדם חברותי מאוד, אהוב על חבריו, אחד עם ראש גדול שהולך צעד לפני כולם. הוא לא חיכה שהמדינה תינתן לו על מגש של זהב, אלא החליט לפעול ולעשות הכול למען הקמתה. המסר שלי ממנו הוא שאין דבר העומד בפני הרצון. אני מעריץ את הלוחם הזה".

קשר מיוחד נוצר בין מזיג לבין חיים מסנברג, אחיו של יעקב. חיים היה בן 13 כאשר נהרג אחיו. את רגע הבשורה המרה הוא זוכר כאילו היה זה אתמול.

באותו יום נטל יעקב מסנברג חלק בפעולה של אצ"ל כנגד כוח עירקי ששהה בראש-העין. העירקים פגעו במקורות המים במקום, שמהם נשאבו מים גם לירושלים. "בבוקר שבו יעקב נהרג, הרגשתי שאנשים בעיר מסתכלים עליי בצורה יוצאת דופן", מספר חיים ל'דיוקן'. "לא הבנתי מדוע, אבל ראיתי שמתייחסים אליי שלא כתמול-שלשום. רק בערב הגיע אלינו חייל אצ"ל והודיע לנו שיעקב פצוע קשה. באותו זמן אחי כבר היה מת, אבל העדיפו לספר לנו את הדברים בהדרגה, ורק לאחר זמן מה אמרו לנו שהוא נפטר. אני זוכר את זעקות השבר של אמא ואבא ושל כל בני המשפחה, כאשר שמענו את הבשורה הנוראה".

חיים מתרגש כאשר הוא מספר על הקרב האחרון של אחיו. "הם יצאו עם נשק דל ופשוט. קיבלו רובים וסטנים שירו מתי שהם רצו לירות, ולא מתי שהלוחמים רצו זאת. גם ציוד רפואי כמעט לא היה להם. אחד מחבריו לקרב אמר לי שיעקב לא נהרג במקום, אלא דימם במשך כמה שעות. איש לא ניגש אליו, כי העירקים צלפו ללא הפסקה, וגם בגלל שלא היו ללוחמים שלנו אפילו תחבושות אישיות".

ליעקב, הוא מספר, הייתה נפש אצילית, וגם חיצוניות שובת לב. הוא היה נער עדין, יפה תואר ותלמיד מצטיין, אשר לאחר שתי שנות לימודים בתיכון עזב את בית הספר ויצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. "הפרויקט של תלמידי 'אמי"ת' יפה ומבורך", מוסיף האח השכול. "חשוב שאנשים ילמדו על הנופלים, מי היו, ובזכות מי אנחנו כאן".

פורסם במקור: דיוקן, מקור ראשון
תאריך:  08/05/2011   |   עודכן:  08/05/2011
אבי כפירי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לכל שם יש איש
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק


רשימות נוספות
"בציונות הדתית מכינים אפשרות של מחנות השמדה"  /  ישי פרידמן
הנהג שנסע הפוך באיילון - לא ממש אשם  /  אדוארד אטלר
מילים שעפוּ  /  חגית ריטרמן
מעט מן האור  /  חגי סגל, פאריס
גלנט מדבר  /  אמנון לורד
תאומים  /  צור ארליך

סיפורים חמים
איתמר לוין
ברק חייב הסברים
איתמר לוין
ערן פולק פברק שוד יהלומים ענק
היום לפני
פרס ושמיר חותמים על הסכם קואליציוני ובתווך משה שחל [צילום: נתי הרניק/לע"מ]
תיקו [1984]
כתבות מקודמות
אלי אורן
שמעון אייזנברג: "ישנם אין ספור סיכונים בהשקעות נדל"ן"
הרבלייף
אודות מייסד הרבלייף מארק היוז ועל ממשיכי דרכו
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעורך חדשות ועיתונאי תחקירים
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il