איך לטפל בהזעת יתר?

• דאודורנטים אנטי-פרספירנטים המכילים מלחי אלומיניום, היעילים בחלק מן המקרים;

• תרופות אנטי-כולינרגיות אשר נטילתן כרוכה בתופעות לוואי אשר אינן מצדיקות לרוב את השימוש בהן;

• מכשירי יונטופורזיס אשר ניתן לרכוש ברשת, ואף בארץ. מכשירים אלו כרוכים בהשריית האיבר המזיע מדי יום בתוך אמבט אשר דרכו עובר זרם חשמלי נמוך ויעילותם גבוהה: עד 85% הפחתה בזיעה לפי עבודות שנעשו. מטבע הדברים - היות שנדרשת השריה, הם פחות מתאימים לטיפול בבתי השחי, אך בהחלט מומלצים להזעת יתר בכפות. (דוגמה למכשיר כזה: DRIONIC);

• הזרקת בוטולינום טוקסין, שבו ידון המאמר;

• הליכים כירורגיים שונים כסימפטקטומיה, הסרת הרקמה המזיעה בבתי השחי וכדומה. עליהם לא ידובר כאן מקוצר מקום.

לגיטימי ומקובל כיום לטפל בהזעה לבתי שחי מטעמים אסתטיים בלבד גם ללא כל התסמינים של הזעת יתר. הטיפול להזעה בבתי השחי כרוך באלחוש עם קרם למשך 60-30 דקות, ולאחר-מכן הזרקת הבוטולינום טוקסין ("בוטוקס" או "דיספורט") לעור בית השחי במרווחים קטנים. הטיפול כרוך באי-נעימות קלה בלבד, נמשך מספר דקות ואין למעשה כל הגבלות אחריו למעט המלצה לא להשתמש בדאודורנט ביממה שאחרי באזור שעבר את הזריקות על-מנת למנוע גירוי מקומי. שבוע עד שבועיים לאחר-מכן, ניתן לצפות היעלמות מרבית ההזעה - אחוזים הנעים בין 70% ל-90% הפחתה בזיעה.

הטיפול לכפות שונה במספר היבטים - ראשית, נדרשת הרדמה עמוקה יותר - אשר כשלעצמה כרוכה בכאב מסוים ונעשית בהזרקה לשורשי כפות הידיים. פעולת ההזרקה של הטוקסין כרוכה באי-נעימות, ולבסוף - צפויות תופעות לוואי כחולשת שרירים זמנית - שכן כזכור הטוקסין משפיע לא רק על הבלוטות, אלא גם משתק שרירים. עם זאת, אותם מטופלים הסובלים מהזעה קשה בכפות ונמנעים מהליך ניתוחי מכל סיבה שהיא, ייהנו מאוד מהשפעות הטיפול.

לאחר הזרקה של בוטולינום טוקסין להזעת יתר, ניתן לצפות להשפעה הנמשכת שישה עד תשעה חודשים, שלאחריהם יש לחזור על ההזרקה. בפועל, מרבית המטופלים בוחרים להגיע בתחילת הקיץ לטיפול, והמהדרים מקפידים לשמור על היובש עם הזרקות דו-שנתיות - כתלות בכמות ההזעה ובכיס.