חדשות הבידור מול ערב טוב עם גיא פינס

לידיעת מערכת "ערב טוב עם גיא פינס": פרומו למה שהולך להיות בפרק הבא הוא לא חדשות, ובטח שאין לו מקום ברצועה מגזינית חדשותית על הבידור הישראלי. עם זאת, ייאמר לזכותם של הפינסים שהם לפחות מנסים להכניס קצת תוכן ועומק לעולם שטוח. אחת לכמה תוכניות מגיעה פינת המבקר, שמטרתה להעביר ביקורת על סרט חדש שיצא לאחרונה לקולנוע.

הבעיה היחידה היא שהמבקר מסתתר מאחורי דמות מצוירת שכולה סטראוטיפ מוקצן לערס המצוי, כולל הסיגריה והגורמטים. האם מפחדיםבתוכנית שמישהו חלילה ייתייחס ברצינות לתכנים של התוכנית?

לעומתם, בחדשות הבידור אפילו ויתרו על הניסיון. גם המקדחה המסיבית ביותר לא תצליח למצוא קצת נפט איכותי בתוך ים הבנאליות. יותר מדי פעמים משודרות בתוכנית כתבות שנראות כאילו נעשו כדי לצאת מידי חובה.

ואם כבר במנחה עסקינן, אין ספק שגם פה פינס לוקח בענק. מה לעשות, עם כל-כך הרבה ניסיון קשה להתעמת. הדרך היחידה לגבור על שועל זקן היא בעזרת משהו חדש, צעיר, מרענן ועכשווי, מישהו מהעולם של הצעירים של היום שהאבא לא יודע להתחבר אליו.

החדש צריך לדעת לדבר בשפה העדכנית כדי לכבוש את לב הצופים הצעירים. לזכותו של פינס ייאמר, שהוא שומר על עדכניות ויודע מה קורה מסביבו. גם אם הוא כושל מפעם לפעם, מקיפים אותו מספיק אנשי צוות וכתבים רציניים שיודעים להחזיר את הרכבת למסלול.

לעומתו, ליאון רוזנברג אמור להיות התגלמות הנער החדש. בחור צעיר, נעים מראה, מלא בשיק וחוש הומור. איכשהו, דווקא פה רוזנברג נופל בין הכיסאות. משום מה הוא נראה מאוד לא שלם עם המעמד, ולא תמיד יודע מה לעשות עם עצמו. הדינמיקה שלו עם הכתבים לוקה בחסר ונראית מתאמצת ולא חיננית. חוסר הנינוחות הטלוויזיונית שמשדר רוזנברג, מפחיתה את החשק לצפות בו.

כמו בכל דבר בחיים, קודם כל מגיע הרושם הראשוני. מבט בתולי באולפן של פינס לעומת זה של רוזנברג, מגלה ניצחון מוחץ לפינס.

"חדשות הבידור", כנראה מתוך צורך להיות חדשניים, חצופים וצעירים, עיצבו אולפן חללי משהו, שנראה קצת כמו הניסיון המוזר של חדשות 10 לייצר "אולפן דינמי". רוזנברג עומד במרכז האולפן כל התוכנית, בלי שולחן להתחבא מאחוריו, ונראה מאוד לא נינוח. לעומתו, האולפן של פינס עםהעיצוב המוכר והנקי. הוא ישוב מאחורי שולחן, כיאה למגיש חדשות, וברור לכולם מי הבוס בתוכנית. האולפן הזה לא מעיק על העיניים ולא מלחיץ כמו השחור המבריק של חדשות הבידור.

לכל מנחה טוב יש את ה"סייד קיקס" שעומדים לצידו, ובמקרה של תוכניות מגזין שכאלה, נבחרת הכתבים והמגישים היא חשובה ואקוטית להצלחת התוכנית. במקרה הזה קשה להכריע בין שתי הפינות. מצד אחד, הניסיון של פינס מושך אליו חומר איכותי, ורק מרשימה חלקית של כתבים שעברו אצלו לאורך השנים אפשר להבין את גובה מקפצת הקריירה שהיא מהווה. בין השאר התחילו דרכם ככתבים: אסי עזר, מלכת היופי לשעבר סיוון קליין, שירלי גליק המיתולוגית מהצמד "איה ושירלי", זוהר ישראל הדוגמנית רותם סלע וקארין מגריזו. דורין אטיאס מבקרת האופנה גדלה במערכת של פינס וגם דנה גרוצקי שממלאת את תפקיד שדרנית הקווים בוויפאאוט ישראל ולירון ויצמן שתופסת את מקומה לצידו של פינס.

מהצד השני, אפשר למצוא את שי פרץ המרענן שהיה אחראי על מדור הרכילות בפנאי פלוס, שצופי הטלוויזיה התוודעו לדמותו הצבעונית דרך הריאליטי (ששודר בהוט בידור ישראלי כמובן) TLV, ואפילו כוכבת נוספת מאותו הריליאיטי, כתבת השטח החדשה טל נוי.

הכתבים הם טובים וראויים משני הצדדים, עם יתרון לפינס בגזרת המוכרים. בדינמיקה בינם לבין המנחה פינס עדיין לוקח בענק.

והינה הגענו ללב העניין: התוכן. שתי התוכניות שמות דגש על הנעשה בארץ, אך בשתיהן תוכלו למצוא גם דסק חו"ל שמבצבץ מדי תוכנית. לרוב, העיסוק בכוכבי העולם הגדול הוא שטחי ומוצג כרצועת ידיעות חדשותיות קצרות או צילומי פאפארצי.

"חדשות הבידור" אף הגדילו לעשות והקדישו לעניין פינה מיוחדת של וידאו פפארצי שמגיש שי פרץ. כמו-כן, כשזה נדרש, שתי התוכניות יודעות לשלוח כתבים לכל קצוות העולם כדי לראיין את הכוכבים, לרוב כדי לקדם סרטים חדשים שמגיעים למסכים בארץ באותה התקופה. אז בין זוהר ישראל שמראיין עבור פינס את ג'ק בלאק ואנג'לינה ג'ולי, לבין טל נוי שמראיינת את וין דיזל וחבריו לעוד המשכון של מהיר ועצבני, אי-אפשר ממש להעדיף אחד על גבי השני.

מבחינת סיקור עולם הבידור המקומי התחרות היא בעייתית, כי בעצם אין כל-כך הרבה מה לסקר. כמה השקות של ליין חדש למשקפי שמש אפשר כבר לראות? לכמה כוכבני ריאליטי אפשר להציק על האהבה החדשה שלהם? אפשר להניח שהתוכן בשני המקומות יהיה דומה. החסרון המרכזי בקטגוריה הזו הוא דווקא לחובתו של פינס.

יחד עם המעבר הנחשב לערוץ מסחרי, קיבלו החברים ב"ערב טוב עם גיא פינס", חבילה גדולה ומלאה ביחסי ציבור לתוכניות הערוץ וקידום משדרים וטאלנטים מהבית. אל תתפלאו אם בכל תוכנית ממוצעת תמצאו לפחות אייטם וחצי שקשור בהישרדות, כולל אזכור ליום ושעת השידור של הפרק הבא.

אמנם, שתי התוכניות הן מגזין יומי העולות בדיוק באותה השעה בשני ערוצים שונים, אבל מסתבר שאורך המשדר שונה. נכון, אצל פינס יש פרסומות, אבל זה עדיין לא מצדיק 45 דקות ארוכות מול המסך, רק כדי לשמוע איך בר רפאלי מבלה בלי ליאונרדו דיקפריו במסיבה על איזו יאכטה. זו תוכנית מגזין, וככזו יש לה קצב משלה. אין פה עומק, ואף אחד לא מצפה לכתבות תחקיר כבדות.

מדובר בפאן, לא הרבה מעבר לזה, ולכן 25 הדקות שחדשות הבידור מקציבה הן בדיוק הזמן הנכון והרצוי. גם אם ננקה את הפרסומות מ"ערב טוב עם גיא פינס" עדיין נקבל 40 דקות תוכנית נטו, וזה קצת יותר מדי.

בשורה התחתונה, אם משקללים את התוצאות, מגלים שחובת ההוכחה היא עדיין על המתחרה הצעיר, "חדשות הבידור". רוזנברג מתמודד עם מגבלות וקשיים שמכבידים עליו ולא מאפשרים לו לפרוח כפי שהיה רוצה. בכל זאת, עדיין מדובר בערוץ נישה (נישתי יותר מערוץ 3 בו שידר פינס עד לפני שנה וחצי) שאין לו חשיפה כמו לערוץ 10, על אחת כמה וכמה כשהצופים שכן הגיעו לשם בשביל לצפות ברצועת בידור, כנראה שעברו עם פינס הלאה. הנעליים שלו הן גדולות, באמת גדולות, ונדרשת עוד עבודה כדי למלא אותן כמו שצריך. מצד שני, עברנו עם רוזנברג רק שתי עונות, ואין שוק חופשי בלי תחרות. להפך, התחרות היא בדיוק מה שמניע את כל העסק קדימה, ואם חדשות הבידור יידעו לייצר תחרות ראויה, נראה את שני המוצרים משתפרים מידי יום. ומזה מרוויח בעיקר הצופה.