התופעות הנפוצות בגיל שנתיים

לעיתים פעוטות מבטאים במהלך הלילה תגובות פיזיות לאירועים רגשיים שעברו עליהם במהלך היום, כמו: קושי בהסתגלות לגן חדש, מעבר דירה, מצוקה חברתית וכדומה. תופעות רגשיות אלו עשויות להתבטא בכאבים של ממש, בעיקר בבטן, בראש או ברגליים.

הורים רבים נוטים לחשוב שמכיוון שהילד בריא לחלוטין בשעות היום, לא מדובר בכאבים פיזיים, אלא בניסיון להשיג דחייה של שעת השינה, אך ילדים בגיל שנתיים אינם ממציאים כאבים. אם בנוסף לבכי בשעות הלילה מופיעים גם שינויים בהתנהגות במהלך היום, הפרעות שינה, הקאות, עייפות יוצאת דופן או התבודדות שאינה אופיינית, כדאי לבחון אפשרות לקבלת ייעוץ התנהגותי.

אחרי שעברתם בהצלחה את הגזים וצמיחת השיניים, תופעת הגדילה הבאה בתור היא כאב הגדילה. לרוב, מדובר על כאב בשרירי הרגליים שמגיע בשעות הערב והלילה ומופיע בגלים שנמשכים כ-10 דקות. כאב הגדילה אינו גורם לחום, נפיחות או לתופעות חיצוניות אחרות, אך עשוי להיות חזק מאוד. כאב גדילה אינו אירוע חד-פעמי, אך הופעתו אינה סדירה, לכן יכולים להיות יום או יומיים עם כאב גדילה, לאחר-מכן שבוע של הפוגה וחוזר חלילה.

כאב הגדילה אופייני בעיקר בקרב ילדים פעילים שמשתמשים הרבה בשרירים שלהם, אך חשוב לבצע אבחון אצל רופא הילדים כדי לאשר שאכן מדובר בכאב גדילה. הטיפול המתאים הוא לרוב על-ידי עיסוי וחימום האזור הכואב, ושימוש בתרופות לשיכוך כאבים שמותאמות לפעוטות.

בכי אצל תינוקות עשוי לנבוע גם מסיבות אורגניות כגון: כאב אוזניים, פיסורה או גרד כתוצאה מתולעים.

התקפי זעם, או בשמם המקצועי: טנטרום, הם תופעה שכיחה שנובעת מתחושת התסכול המתמשכת, בשל הפער בין הרצון לעצמאות לבין התלות בהורה. התקפי הזעם יכולים להתרחש בשל סירוב של ההורה להעניק משהו לילד, או ניסיון של ההורה ליזום פעילות, כמו החלפה או הלבשה.

בהתקף זה, הכעס משתלט על הפעוט וגורם לו להתפרצות חסרת שליטה, לבכי היסטרי, לזריקת איברים ולהשתטחות על הרצפה. זוהי אינה פעולה שהילד עושה מתוך בחירה, אלא חסרה לו היכולת לווסת את הכעסים שלו. הוא אינו מודע למה שהוא עושה ואף נבהל לעיתים מעוצמת הרגש שיוצאת ממנו. ההתמודדות היעילה ביותר עם התקפי זעם היא שמירה על קור רוח, הצבת גבולות ברורים והענקת תמיכה וחום לפעוט עד שזה עובר.