זיכוי וילדרס - מקום לדאגה

יש לנתח את המדיניות של וילדרס בנפרד מהדרך שבה הוא מבטא אותה. הוא היה חלוץ בכך שהצביע על העולם המוסלמי כמקור האיומים הגדול ביותר לאנושות. מדובר אכן במשהו שהוא מעבר לאיום הגרעיני האירני או להתמוטטותה האפשרית של פקיסטן, שעלולה להביא לכך שפצצת אטום תתגלגל לידיים שאיש אינו יודע למי הן שייכות. אבל וילדרס מדבר לא רק על 100 מיליון המוסלמים שהם מעריציו וחסידי השקפתו של בן-לאדן - אותם מתאבדים ושאר מבצעי פשעים נגד האנושות, אותם המחרחרים שנאה נגד המערב ומעודדים דמוניזציה של היהודים ושל ישראל - וכאן הוא טועה. הגדרת כל המוסלמים בעולם כאיום גלובלי היא הכללה פופוליסטית חסרת יסוד.

וילדרס היה עד היום תומך עקבי בישראל. מפלגת החירות שלו תומכת בממשלת המיעוט הליברלית-נוצרית-דמוקרטית מבחוץ. כחלק מההסכם הקואליציוני שלה, שמה לה הממשלה ההולנדית למטרה לשפר את יחסי הולנד-ישראל. וילדרס ממלא תפקיד חשוב בדאגה לכך שהסעיף הזה באמת יתבצע.

מפלגת החירות, יחד עם שתי מפלגות נוצריות קטנות, מובילה את המאבק באנטישמיות. בהולנד משתתפים מוסלמים רבים, בעיקר ממוצא מרוקני, במעשי עבריינות והתקפות נגד יהודים. דובר מפלגת החירות בנושא האנטישמיות, יורם ואן קלאוורן, עושה מאמצים גדולים בשכנוע הממשלה לממן את צורכי האבטחה של מוסדות יהודיים. מימון צורכי הביטחון של קהילה המונה 8,000 חברים רשומים הוא מעמסה כבדה מכתפיהם של החברים לבדם.

מאידך-גיסא, ממלאת מפלגת החירות תפקיד שלילי מאוד בוויכוח הניטש על הצעת החוק שהוגשה על-ידי המפלגה לאסור שחיטה דתית לפי דיני הכשרות - כלומר, בלי הימום מוקדם של הבהמה. תחילה נתפשה יוזמת החקיקה כחלק מהמאבק באיסלאם, אך בינתיים התברר שמספר המוסלמים שאינם אוכלים בשר בהמה שהוממה הוא קטן מאוד, כך שאין בהם פגיעה ניכרת. מפלגת החירות מודעת היטב לכך שהנפגעים הכמעט-יחידים מהחוק יהיו היהודים הדתיים. בוויכוח הפרלמנטרי קרא דובר הסיעה לשחיטה בלי הימום "עינוי טקסי". בקשר לחוק המוצע אמר שהוא אינו נגד מוסלמים שכן הוא פוגע גם ביהודים. כך שוב הפכו היהודים למכשיר בידי הפוליטיקה ההולנדית.

כשבודקים אילו תוצאות עלולות להיות לפסיקת בית המשפט בנוגע לווילדרס, צריך לקחת בחשבון את התעמולה האנטי-ישראלית והאנטי-יהודית שהצליחה לשכנע 38 אחוז מתושבי הולנד שישראל מתכוונת לבצע רצח-עם נגד הפלשתינים. הנתון הזה עלה בסקר שערכה אוניברסיטת בילפלד הגרמנית. הסתה אנטי-ישראלית מופיעה באופן קבוע בתקשורת ההולנדית. בכמה מעיתוני הזרם המרכזי פתח הוויכוח על השחיטה הדתית ביוב של טוקבקים אנטישמיים. כעת ברור שלא ניתן לטפל בהתבטאויות מהסוג הזה באמצעים משפטיים - הודות לפסיקת וילדרס. והדברים אמורים גם לגבי התבטאויות שבהן היהדות תהיה מוגדרת כדת חולנית והתורה והתלמוד יהיו מושווים למיין-קאמפף.