זוגיות מעולה, רק בלי סקס - מה עושים עם זה?

הם היו זוג מעורר קנאה. הוא - גבר נאה, היא - נאה ומטופחת. שניהם בשנות ה-40 לחייהם ונשואים מזה 20 שנה. הם הגיעו למרפאה לבריאות מינית בהלל יפה לאחר תקופה בה התנסו, מתוך החלטה מודעת, במערכת יחסים פתוחה מבחינה מינית.

סיבת הפניה: העדר מיניות בתוך הזוגיות, כאשר, מתוך הסכמה הדדית, הם היו פעילים מינית מחוץ לקשר הזוגי. בשיחה ראשונית, התברר ששניהם מעדכנים זה את זו בכל הפרטים הקטנים והגדולים של היחסים שלהם עם "האחרים", ואף יותר מזה - במידה שצד אחד חווה אכזבה, הצד השני יוצא מגדרו לעודד אותו. בשלב מסוים הבינו, שהיעדר מיניות בתוך הקשר הזוגי מהווה בעיה, והחליטו לפנות לייעוץ.

השיחה מולם העלתה תמונה ברורה של זוג אוהב, שמסתדר נהדר, אבל "סובל" מאינטימיות יתר. הם הכירו זה את זו ברבדים העמוקים ביותר. הקשר נעדר מסתורין והפתעות. יש ביניהם אינטימיות יוצאת דופן, שעשויה בהחלט לעורר קנאה, אבל במינון היתר היא "הרגה" את התשוקה, את הארוטיקה ואת המשיכה ההדדית הפיזית.

אינטימיות והתעוררות מינית

במהלך העשורים האחרונים, בדקו חוקרים בתחום המיניות מאפיינים פיזיולוגיים שונים הקשורים למיניות האדם. עם זאת, הראשונה שקישרה בין תגובות מיניות לבין הצרכים האינטימיים הרגשיים, הייתה החוקרת רוזמרי בסון, רופאה קנדית, שהראתה כיצד נשים רבות הנמצאות בקשר זוגי יציב שיש בו התנהלות מינית, אינן מופעלות רק על-ידי חשק ספונטני (רכיב פיזיולוגי), אלא חייבות גם הפעלה רגשית (רכיב פסיכולוגי). יתרה מזאת: לטענתה של בסון, האינטימיות הרגשית היא המניע האמיתי לכניסה למעגל המיני.

מתי הרגש יכול להפריע ליחסי המין, או - אז מה הכוונה "אינטימיות יתרה"?

סוגיית אינטימיות היתר הועלתה לראשונה על-ידי אסתר פרל, חוקרת בת זמננו, מחברת הספר "אינטליגנציה ארוטית". פרל מצאה, כי אינטימיות יתרה בין בני-זוג, יכולה להוות מכשול בקיום יחסי מין.

הסיבות העיקריות: הפיכתם עם השנים ל"חברים הכי טובים", כאלו שמשתפים בכל, מתייעצים בכל ומספרים הכל. העובדה שלא קיים חשש לפירוק הקשר, שקיימת אהבה ללא תנאי, יוצרת גם היעדר תשוקה. במילים אחרות: מדובר בזוגות שממירים את הלהט ביציבות. בצורה פרדוקסלית, דווקא האינטימיות (היתרה) שנוצרה ביניהם, מכבה את החשק המיני והארוטיקה. הדבר דומה לילדים שגדלו יחד בבתי הילדים בקיבוצים. נוצרה ביניהם אינטימיות מאוד גדולה, כמו שיש בין אחים קרובים במיוחד, אבל אותה אינטימיות מונעת גם היווצרות קשרים זוגיים "רגילים" ומיניים תקינים כי קיום יחסי מין משול כמעט לגילוי עריות.

כך תזהו, כך תטפלו

כשמגיע זוג לחדר הטיפולים שלנו במרפאה בהלל יפה ומדווח על היעדר או מיעוט של יחסי מין, אנחנו עושים, בין השאר, בירור של המערכת האינטימית ביניהם, כאשר האפשרויות נעות על רצף בין קושי ביצירת אינטימיות, למצב של אינטימיות יתרה. במצב של אינטימיות יתרה, אנחנו רואים הרבה פעמים זוגות שהשגרה היומית שלהם כוללת מגע פיזי (לא מיני), אבל בזה הם ממצים את הצרכים שלהם. המגע הפיזי לא מצליח "לטפס" ממדרגת האינטימיות לאירוטיות. פעמים רבות החיים שלהם כל-כך שלובים זה בזה שהם הופכים כמעט ישות אחת. אין לכל אחד מהם עולם נפרד משלהם. האינדיבידואל "אבד". הם עושים הכל ביחד. לא תמצאו אותם נוסעים לחו"ל בנפרד, לא תמיד יש להם תחביב שונה משל בן הזוג ועוד.

מהבחינה הזו, החלק הקשה הוא דווקא להגיע להכרה שהבעיה היא עודף אינטימיות. למשל, הזוג שהוזכר לעיל לא צלח את ההכרה בצורך בשינוי דפוסי התנהגות של שנים. המשמעות של "הפרדת הכוחות", והצורך ביצירת מסתורין ובשינוי התנהגות, נראתה להם כפתרון בלתי אפשרי והם נטשו את הטיפול. כאשר עולה בעיית אינטימיות יתרה בזוגיות, הטיפול מתחיל בהבנה של הזוג שקיימת בעיה בנושא שהטיפול יהיה בשינוי ההרגלים הישנים (והטובים).

כאשר קיימת הפנמה, אנחנו מסייעים לזוג ליצור תוכנית טיפול שכוללת בניית עולמות תוכן נפרדים, שאינם שייכים לזוגיות (ואינם מיניים כמובן): המלצה על ספורט עם חברים, יציאה קבועה עם חברים לשתות או לסרט, טיפוח תחביבים ישנים וחדשים, סוף שבוע עם חבר/ה, נסיעה לחו"ל עם חבר/ה".

הרעיון הוא ליצור התרחקות בכדי שתיווצר התקרבות. הרי מדובר בזוג שלא נמצא כמעט בנפרד. ליצור געגוע, כמיהה והזדקקות, נפשית ופיזית, או בלשונו של פרוסט: "מסע תגליות אמיתי אינו כרוך בחיפוש נופים חדשים, אלא ברכישת עיניים חדשות".

התהליך הטיפולי כולל תרגילים מובנים של מיקוד תחושתי (focus sensate focus) אותו הגו צמד החוקרים מאסטרס וג'ונסון. בתרגיל זה נבנית לאיטה האירוטיות שאבדה, ואיתה המשיכה והרצון לקיום יחסי-מין. כמו-כן, נמשכות השיחות עם בני הזוג. כמו שאמר הרמב"ם - המידתיות היא הקובעת. אינטימיות במינון הנכון הכרחית ליצירת מערכת זוגית ומינית טובה.

במינון יתר - עלולים בני הזוג "להיחנק מהקצפת". לכאורה מדובר בזוגות שזכו בכל הקופה - בן-זוג אוהב, תומך, מחבק, מבין ומרצה - סימביוזה מלאה שאפשר רק לחלום עליה, אבל נטולת "חלום אירוטי". במקרים כאלה, מה שחשוב הוא לזהות את הבעיה ולהסכים לטפל בה - כל השאר, לא פשוט, אבל במקרים רבים בר פתרון.