במירוץ המתמיד שלי, לאורך הזמן, אחר קולינריה מושלמת, החמצתי עד כה, לדאבוני, את "לחם יין" הוותיקה שבקריית הסביונים ביהוד (דרך החורש 4), אף שהיא ממוקמת כבר תריסר שנים על המפה הגסטרונומית.
למרבה המזל לא נושאת מסעדת הביסטרו המקסימה אופי פלצני כלשהו. אין בה אוכל מולקולרי ושאר ניסויים, שמקומם יכירם רק במעבדה לכימיה. המזון המוגש בה הוא ביתי לכל דבר, כשכל פריט עשוי בעבודת-יד, מורכב מחומרי-גלם איכותיים, ועל טהרת הבריאות הטובה.
"לחם יין", שבקומת הקרקע של בניין אפריקה-ישראל המקומי, התגלתה לעיני כמסעדה המצטיינת באיכות מעדניה, בנינוחות המרווחת שבאולמה הפנימי ובמרפסת המקסימה שלה, בעיצובה המעודן ובשרות המעולה שהיא מציעה לקהל סועדיה הרב, הנוהר אליה במשך כל ימות החול של השבוע. ציפור קטנה לחשה לי שעם אלה נמנים רבים מה"מי ומי", בהם הנשיא
שמעון פרס, שרים, חברי-כנסת, סלבריטיס, כמו גם פשוטי-עם, כמוני-כמוך, התרים בשקיקה אחר אתנחתא סולידית, והכמהים לפיסה קטנה של שלווה ורוגע, הרחק מן ההמון הסואן.
ואכן, "לחם יין" היא מסעדת-גורמה, שיש בה הכל-בכל-מכל-כל, והזכאית, בהחלט, להתקשט בנוצותיה ההדורות. את שרביט הקסם שלה מניפות רונה פרדיס ודגנית עמיחי, שתי שותפות נמרצות, בעלות המקום, שיצרו ממנו יש מאין, ושהצליחו בעמלן הרב להריץ את מסעדתם הבתולית ללא ניסיון קולינארי קודם.
כבושם הזה
מסתבר שהזמן עשה את שלו, וממסעדה קטנה ונידחת הפכה עד מהרה "לחם יין" לבולטת ומבוקשת ביותר בשטח. לפני ארבע שנים סופחה אליה מאפיית-גורמה, שבה נאפים כל סוגי הלחמים, הדגנים, העוגות והרקיקים למיניהם. מלבד שהיא משרתת את באי המסעדה עצמה, נוהרים אליה, מדי בוקר, גם רבים מתושבי הסביבה, המתבשמים כולם מניחוחות המאפה שלה והנישאים ממנה עד למרחוק.
סוד הצלחתה של "לחם יין" נעוץ בעבודת הצוות המסור שלה, המתנהל מסביב לשעון כמשפחה קולינרית גדולה וחרוצה. על ניהולה המוצלח מופקדת אלה פופוב, צעירה מקומית, מוכשרת כשד, כשלצידה ניצב אור ניר, צעיר מקומי מוכשר אף הוא, ממשפחה צה"לית מיוחסת, המאציל על המסעדה ועל באיה מניסיונו המגוון בתחום המסעדנות.
יומה של "לחם יין" נפתח בארוחת-בוקר מגוונת, כולה בעבודת-יד, עם דברי-מאפה פריכים, ביצים לסוגיהן, גבינות וסלטים, סלסלת לחם פריך ממבחר הדגנים, חמאה וריבות עתירות-פרי, כולן מתוצרת-בית, עם משקה חם ולימונדה. הכל-בכל-מכל-כל מוצע במחיר של 53 שקל, ויש, כמובן, אפשרות לגוון בכריכים ובקישים.
בימי א'-ה' , בין השעות ,12.00-18.00, מוצעים במסעדה שני סוגי ארוחות עסקיות: ב-62 וב-69 שקל. הלהיטים שבהן הם השניצל, נוסח סבתא, שאינו מבייש את רעהו הווינאי; והמבורגר עשיר בבשר מעולה - שני סוגי בשרים, שהם מטבע הדברים חביביהם של בני הנעורים ושלהם מוגשות ארוחות מיוחדות, בתוספת צ'יפס ומיץ פטל, בתעריפים של 34-36 שקל.
תענוגות קולינריים
כמסעדה, שאינה שוקטת לרגע על שמריה, מציעה בימים אלה "לחם יין" תפריט עסקי מגוון של "שף תאכל", בן שלוש מנות ושתייה, הכולל מרק, סלטים, בשרים, דגים, פסטות, שתייה וקינוחים, ב-79 שקל. ויש גם מנות חדשות ומיוחדות, שהן, בהחלט, המלה הקולינארית האחרונה. בין אלה מנינו מנה של רגטוני עם פילה בקר, פטריות פורטובלו ושעועית ירוקה ברוטב ציר-בקר ביין אדום, שטעמה היה כצפיחית בדבש; דג בס עם ניוקי-שקדים ברוטב אניס - מנה שעשויה ביד אמן, שטוב ממנה יקשה למצוא במסעדה אחרת; קבב-בקר על פוקצ'ת הבית, על מצע של חציל קלוי וטחינה, המוגש עם תוספת חמה לבחירה; ושיפודי סלמון, ברוטב טריאקי, כמו גם פטוצ'יני-תרד במוצרלה וקרם-שמנת. וגם זה, עדיין, רק המעט שמכיל את המרובה.
תפריט הערב מורכב ממנות ראשונות, סלטים, פסטה ומנות עיקריות. יש טאפאסים של כרובית בציפוי שקדים, שפתיים ישק; קרפצ'יו מעולה ופיתה דרוזית, במילוי בשר-טלה, עם טעם ממש אלוהי. מבאר המשקאות החריפים המגוון התענגנו על קוק'טייל-אבטיח, צונן ומרווה, המהול בתוספת אלכוהול מעודן, שהרים אותנו אל הפסגות.
ואחרון-אחרון חביב: ייחודה הגדול של "לחם יין" הוא בתפריט הדיאט המגוון שלה, המונהג בה בסיועה ובפיקוחה המלא של הדיטאנית המנוסה, סיגל פרישמן, מבית החולים בילינסון. הלוואי על מסעדות אחרות שילכו בעקבותיה.
למי שעדיין נותר בו כוח, אחר ארוחה דשנה שכזאת, יוכל ליהנות משפע הקינוחים, מתוצרת-בית, המוצעים לסועד מעל גבי מגש עמוס, ושלמראיהם רק ניגר הריר מן הפה. כאלה הם, הטירמיסו, פאי תפוחי העץ, האגסים והפקאן; פאבלובה, עוגת-שוקולד, פחזניות ממולאות בגלידת-וניל; מרקיז שוקולד, עם נגיעות של קרם פירות-יער, סורבה, קרם-ברולה, ואפילו סלט-פירות טרי, הנעדר כל כך ממקומותינו.
למותר לציין שאת "לחם יין" זיכינו במלוא 10 הנקודות של הסולם הקולינרי. עוד נשובה אליה במהרה, פשוט משום שהביקור בה פשוט שווה כל אגורה.
