"מימונה" - מחזה עם משקל סגולי רב

התופעות עליהן מצביע המחזה, שמצליחות לטלטל את הצופים, אין לנכס אותן אך ורק לתפוצה המרוקאית (בגלל התרחשותן לקראת חגיגת המימונה המסורתית). תופעות אלו של התייחסות פגומה של בעל לאשתו כמו הייתה חפץ ושפחה, חוסר הכבוד של האב לאשה ולילדים, תוך כדי צרחות והתעללות מילולית שמותירה צלקות בלב כולם - תופעות כואבות אלו פושות בקרב כל העדות. כשרונה של אזולאי הספרי להצביע על חולשות אנוש אלו, כשהיא כמו מעמידה מראה לפני קהל הצופים, מבטיח שהמחזה יעשה תיקון לנפשות החוטאות, ומאידך - ינסוך אומץ בלב הנפשות המעונות, כמו שעשתה בהצגה מרים, אשתו של מקסים.

כפיר אזולאי, בימאי צעיר ומצליח ("קן הקוקיה" המוצלח של ת' באר שבע), העמיד בצורה קולעת את המחזה, שקרם עור וגידים עם צוות שחקנים נפלא. הכל ארוג כהלכתו, והדרמה, שמתחילה כסיפור משפחתי עם הבעיות הרגילות ואחרות, מסתבך והולך ככל שהוא מתפתח, ככל שהרבדים הרבים שלו נחשפים לעומק. מתי סרי, שחקן שהפליא וכבש במשחקו כסאדאם חוסיין במלחמת המפרץ ה-1, בתוכנית הטלוויזיה "העולם הערב", הוא המניע לכל המתרחש. יחסו הגס, הנוקשה והבוטה לאשתו וילדיו, והכינויים המעליבים שהוא מדביק לכל אחד, יוצרים כלפיו דחיה מצד הצופים. אך כשתיבת פנדורה נפתחת, ופצעי הלב מהעבר שותתים לעיני כל - הוא זוכה להבנה ולאמפטיה מצד הקהל. גם שרה פון שוורצה כמרים, אשתו, מטלטלת את הקהל בסצינה הגדולה שלה לקראת הסוף, כשהיא מעיזה בפעם הראשונה בכל שנות נישואיה, לומר את מה שהיא באמת חושבת. לזה ייקרא שחרור האשה.

הסצינה הזו שלה, היא אבן פינה לשחרור האשה ממש, בדיוק כמו התפקיד שמבצעת ליז ראביאן (שהייתה מועמדת לפרס התיאטרון בשנה האחרונה). היא ממלאה את תפקיד חופית, הבת הלסבית של הזוג. העזתה לספר לאביה השמרן על כוונתה להינשא לחברתה ולבנות בית וללדת ילדים - עושה שירות נפלא למיגדר הלסבי, ופותחת צוהר לתקווה שכלל הציבור יחל להבין ולהתייחס אל נשים אלו כאל בני אדם שווים.

הבת הצעירה עלמה, שאביה קורא לה "זונה", (הדס מורנו המתוקה, המקסימה והנוגעת ללב במשחק הכנה והישיר, וכן הארוסה של הבן - מור (גלי בן גיאת מ"תפוחים מן המדבר") מעשירות את המחזה בשובבות והילדותיות של מורנו, ובשקט הנפשי והעמידה האמיצה בפני משברים של בן גיאת. עמנואל חנון, זוכה פרס השחקן הראשי בהצגות לילדים ולנוער בשבוע שעבר, עושה נפלא את תפקיד רוחו של האב המת של מקסים, הפייטן שיש לו חלק חשוב בעיצוב האופי הקשה של בנו, מה שמשליך על עיצוב אישותם של שלושת ילדיו.

הבן החנון של מקסים, דור (דרור דהן שהתפרסם ב”מי מכיר את עמוס חפר”), שאביו מכנה אותו "סיסי", פגוע אף הוא ע"י אביו, בגלל נוטלו חלק בתנועת הירוקים. מאבקו לחשוף סוד איום שמתרחש בעיירה, מעמיד את המשפחה בפני הצורך להחליט אם להיות כנים ולהפסיד את הכל, או להתבטל בפני הטייקונים ולשמור על הקיום. הדילמה המוסרית היא העוגן של המחזה. והסיום המפתיע שרווי בהחצנת רגשות וחשיפת כל הקלפים עד תום - שונה מכל מה שהקהל מצפה שיתרחש. לי נקוו דמעות בעיניים בסיום.

חנה אזולאי הספרי לוקחת אותנו לתוככי משפחה בת ימינו, וחושפת בפנינו מבלי להסתיר אף פרט מכאיב או פוגע, את סיפור המשפחה והתדרדרותה. צריך הרבה אומץ כדי להרים את המסך בחשיפה כה נוקבת. מה שעושה את המחזה הזה לבעל משקל סגולי רב, ונקווה שרבים יצפו בו ויפנימו את מוסר ההשכל ובכך יצא שכרם. שאפו לבית לסין שמעלה הצגה שמעבר להצלחתה יש בה גם ערך מוסף לצופים..