בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בתיאטרון זה מעשנים - על הבמה!
|
ב"תיאטרון הספריה" שליד בית-צבי ברמת-גן השחקנים מעשנים על הבמה במהלך הצגה לעיני קהל הצופים ● עוזרת מנכ"ל בית-צבי: זו החלטה של הבמאי ואנו לא מתערבים בהחלטתו האמנותית ● התיאטרון פועל בתמיכה ובסיוע של כסף ציבורי ממשרד התרבות והספורט ועיריית רמת-גן
|
ההודעה המפתיעה המקדמת את פני באי ההצגה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
"כאן מעשנים על הבמה" - הודעה בנוסח זה נתלתה על דלת הכניסה לאולם אהוד מנור, בתיאטרון הספריה ברמת-גן, שם מוצגת בימים אלה ההצגה "מחילה" מאת רוברט ויליאם שרווד. בהפקת תיאטרון הספריה שליד בית-הספר לאמנויות הבמה, "בית-צבי", ברמת-גן. פניתי לשובל בן-עמרם, עוזרת מנכ"ל "בית-צבי", לברר פשר מודעה לא שגרתית זו, ותשובתה: "במהלך ההצגה 'מחילה' מעשנים השחקנים על הבמה, כחלק מההצגה, והמודעה באה להזהיר את הרגישים או סובלים מעשן הסיגריות, שידעו בפני מה הם עומדים". דרך אגב, מלבד המודעה על דלת הכניסה לאולם לא ראיתי אזהרה זו במודעות על ההצגה באתר האינטרנט של תיאטרון הספריה, וכן לא בעלונים (פליירים) של ההצגה, המופצים לקהל הרחב. ייתכן מצב שאדם שהזמין כרטיסים להצגה ורגיש לעשן סיגריות, ידע על העישון בהצגה רק בהגיעו לאולם.
|
|
מתוך "מחילה". עישון על הבמה [אייל לנדסמן]
|
|
|
ההצגה 'מחילה' עוסקת בשלושה חברים מהתיכון הנפגשים לאחר ניתוק של 15 שנים. במהלך המפגש מועלה סוד אפל בעברם שהם אינם מצליחים לשכוח. ההצגה בוחנת את מקומו של ערך החברות והערבות ההדדית בימינו. לא ברור לי מתוכן ההצגה, האמור לעיל, מהי החשיבות האמנותית המיוחדת וההתעקשות שבהצגה זו יעשנו השחקנים, במהלך ההצגה, לעיני הקהל ומדוע אי-אפשר לוותר על העישון. שובל בן-עמרם, עוזרת מנכ"ל "בית צבי", אומרת: "זו החלטה של הבמאי ואנו לא מתערבים בהחלטתו האמנותית". תיאטרון הספריה פועל בחסות בית-ספר "בית-צבי" ברמת-גן, בו לומדים צעירים רבים, ויש כאן מסר חינוכי שלילי עבורם לגבי נושא העישון. התיאטרון זוכה לתמיכה כספית של גופים ציבוריים כמו עיריית רמת-גן ומשרד התרבות והספורט. מעניין מהי תגובתם של גופים אלה לגבי העישון במהלך הצגה לעיני הקהל והאם הם בכלל יודעים על כך.
|
הממשלה אישרה לפני מספר חודשים חוקי עישון חדשים המגבירים את ההגבלות על עישון לגבי אולמות אירועים, והנה בית-ספר "בית-צבי" - מוסד חינוכי ציבורי הפועל ונתמך על-ידי משרד ממשלתי (משרד התרבות והספורט) - מאפשר עישון של שחקניו במהלך הצגה לעיני קהל הצופים בטענה של חופש אמנותי. אגב, לא ברור הצד החוקי שבעניין ולא בטוח שהדבר לא נוגד את החוק, אבל אני מניח שהנהלת בית הספר "בית-צבי" התייעצה התייעצות משפטית בעניין ולא תיקח סיכונים לתביעות משפטיות וכיוצא בזה.
|
|
תאריך:
|
06/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
07/09/2011
|
|
אלי אלון
|
בתיאטרון זה מעשנים - על הבמה!
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שני
|
7/09/11 16:11
|
|
2
|
|
שרון נבות
|
13/09/11 09:44
|
|
אני חי בלה לה לנד כבר זמן רב. לא בלה לה לנד משלי, עם חלומות על פוליצר או מחזור מכירות של תעשיית הארי פוטר, אלא בלה לה לנד של שישה זמרים מהקשת המורחבת של הפופ המזרחי / מה-שעושים-אביהו ודה-לוקו. ובעוד ימים אחדים יסגרו שערי הלה לה לנד הזו, וכולנו נזרק בחזרה לפנטזיות מקבילות, הרבה פחות מוצלחות, של רווקות קשקשניות או פריק שואו מצולם או פרחי זמר או מה שלא עובדים עליו כרגע בתעשיה.
|
|
|
באנגלית קוראים לילדים אלו "butter fingers" - ביטוי משעשע לכאורה, המתאר את הילד ש'הכל נופל לו מהידיים'. אלו ילדים שתמיד נתקלים, נופלים, מתנגשים, שוברים, מועכים - בכיתה, בחוג, בבית ובכלל והכל בטעות, ללא כוונה, אך הסביבה, הצופה ב'נזקים' מכנה אותם 'ילדים מסורבלים' ו'מגושמים'. היום אנו יודעים, כי יש לכך סיבה והיא אף זכתה לשם משלה: סרבול מוטורי התפתחותי (Developmental Coordination Disorder).
|
|
|
מבחינה סטטיסטית, כל 10 שניות בממוצע לפחות אישה אחת על-פני כדור הארץ חושבת לעצמה, "אני רוצה גם כאלה, כמו של אנג'לינה ג'ולי, אדומות, בשרניות, חושניות. אולי אני אעבור טיפול שפתיים? אך מה אם המראה שאקבל יהיה "ברווזי" או פרובוקטיבי, לא נשי ולא אסתטי?". אם כן, בדיוק בשביל זה אנחנו פה. להפריך חלק מהמיתוסים הקשורים לעיצוב שפתיים ולתת לך את המידע הרלוונטי לו את זקוקה.
|
|
|
הביטוי תזונת ספורט יכול לעיתים להוות איום. הוא נתפס כנחלתם של ספורטאים תחרותיים בלבד, אך לא כך הדבר. גם מי שטוען "אני לא ספורטאי, אני רק עושה הליכות" או "אני רק משחק כדורגל עם החבר'ה" - הכתבה הבאה גם בשבילכם.
|
|
|
הילד גדל והשנה הוא התחיל ללמוד בכיתה א'. לצד השמחה והגאווה, יש גם לא מעט חשש ודאגה אצל ההורים. כיצד מתמודדים ומשפרים את הביטחון הפיזי והבטיחות של ילדינו הקטנים?
|
|
|
|