מדריך לטיפול באטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס היא בעיית עור כרונית המאופיינת במצב דלקתי המלווה בפריחה קשקשית, גירודים ועקצוצים בשכבות העליונות של העור. נהוג לכנותה גם דלקת עור אטופית, אקזמה או אסתמה של העור, והיא מאופיינת בתגובה אלרגית לגורמים סביבתיים, שאינם מזיקים לאנשים עם עור בריא.

קרוב ל-30% מהאוכלוסיה סובלים בצורה זו או אחרת מהמחלה, והסובלים העיקריים הם: תינוקות, אנשים שקרובי משפחתם לוקים בה ואנשים הסובלים מאסתמה, אלרגיות למזון או קדחת השחת.

אטופיק דרמטיטיס אינה מדבקת ולרוב אינה מסוכנת, אך היא פוגעת באיכות החיים של הסובל ממנה. ההנחיה הטיפולית היא לדאוג לשימון העור ובנוסף נרשמים לחולים משחות המכילות קורטיזון. בהופעה חמורה יותר של המחלה, ניתנות תרופות פומיות.

אטופיק דרמטיטיס באה לידי ביטוי בעיקר באזורי קפלי הברך ופנים הזרוע, הפנים, הירכיים ואזור החזה. היא מתאפיינת בנגעי עור יבשים ואדומים הגורמים לגרד ולעיתים מלווים גם בהתפתחות של שלפוחיות קטנות המפרישות נוזלים.

הפריחה מלווה תמיד בעקצוצים הגורמים לגירוד בלתי נשלט, שיכול לגרום לפציעות עור ולכניסת חיידקים וזיהומים לגוף.

המחלה נעלמת לרוב עד גיל שלוש

אף שהמדובר במחלה השכיחה ביותר אצל פעוטות, היא נעלמת לרוב עד גיל שלוש. בקרב המבוגרים, המחלה נוטה להיות כרונית. במהלך המחלה מתרחשת תגובה אלרגית של העור הגורמת לדלקת כרונית. התוצאה: יש תחושת גירוד בעור, הוא הופך יבש וקשקשי. הגירוי הכרוני והגירודים הבלתי פוסקים, הופכים את העור לעבה יותר ובעל מירקם נוקשה. חשיפה למרכיבים להם החולה אלרגי, מחמירה את הסימפטומים.

מהם התסמינים?

הגירוד הניכר, הוא הסממן הבולט ביותר במחלה. בנוסף, עלולות להופיע שלפוחיות, יובש ודימומים. אצל פעוטות מתחת לגיל שנתיים, עלולים להופיע נגעים עוריים המופיעים תחילה על הלחיים, הזרועות או הברכיים. האבחון נעשה בעיקר על מראה העור, או על סמך ההיסטוריה המשפחתית של אלרגיות. לעיתים רחוקות, יבצע רופא העור ביופסיה בה ניטלת דגימה מהנגעים, כדי לוודא שאין המדובר במחלת עור אחרת.

מהן הסיבות?

אחד המאפיינים הבולטים של עור אטופי הוא עור שתפקודו כגבול פגום. העור לא מתפקד טוב כגבול בגלל כמה גורמים, ביניהם ייצור לא תקין של שומנים (בעיקר שומן הנקרא צרמיד, ceramid). הפגיעה בתפקוד העור כגבול, גורמת גם לנידוף מים מהעור, הגורמת לייבוש העור וגם לחדירה של אנטיגנים. חוסר איזון המערכת האימונית מהווה את אחד הגורמים העיקריים בהתפתחות אטופיק דרמטיטיס.

מנגנונים נוספים המעורבים בהתפתחות עור אטופי הם: תגובה אלרגית למזון ואכן, מחקרים רבים מוכיחים כי קיים קשר חזק בין מזונות אלרגניים כמו חלב-פרה, ביצים ובוטנים לבין תגובות אלרגיות המתבטאות בעלייה ברמות האימונוגלובולינים מסוג Ige, שהם נוגדנים במערכת החיסון העולים בכמותם בדם, כאשר ישנה עלייה בכמות האלרגנים.

אצל ילדים מתבגרים ומבוגרים, גם מזונות אחרים כמו: פולן ומוצרי כוורת אחרים, יכולים לעורר את הופעתה של התופעה. גם ללחץ נפשי יש את היכולת לעורר או להחמיר את התופעה. במחקר שנערך באנגליה נמצא, כי חולי אטופיק דרמטיטיס סובלים מרמות גבוהות יותר של חרדה ועצבנות.

בין הסיבות הנוספות: נטייה תורשתית, זיהומי אוויר, עישון פסיבי וחדירות-יתר של המעיים (המעיים משמשות כמחסום מפני גורמים אלרגניים שונים המעוררים מחלות. במצב של חדירות גדולה, הם עוברים לדם ומעוררים תגובות גם בעור). במחקר שהתפרסם במגזין של ארגון הבריאות הישראלי צויין, כי אבק הבית מהווה, גם הוא, גורם להתפרצות המחלה אצל ילדים.

הטיפול הקונבנציונלי מול הטבעי

עור יבש מחמיר דלקת עור אטופית ולכן שימון העור חשוב ביותר. שימון העור צריך להיעשות מייד לאחר הרחצה, כשהעור רווי מים. חשוב להימנע מגירוד העור, פעולה המחמירה את הדלקת. תכשירים אנטי היסטמינים דרך הפה (מדכאים את הגרד, אולם עלולים להרדים ולכן מומלץ לתת אותם בעיקר ללילה).

הטיפול התרופתי מתבסס בעיקרו על משחות סטרואידיות ועל נוגדי דלקת שאינם סטרואידים. משחות קורטיזוניות הינן יעילות ונוחות לשימוש, אולם שימוש מתמשך עלול לגרום לתופעות לוואי ולכן במידת האפשר רצוי לבחור בקורטיזון חלש ואם יש צורך בטיפול ממושך רצוי לטפל בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים.

הטיפול הקונבנציונלי באטופיק דרמטיטיס הוא בעיקר על-ידי סטרואידים ותרופות אנטיביוטיות האסורות לשימוש לזמן ממושך עקב תופעות לוואי. עור יבש פעמים רבות מחמיר את הבעיה. לכן, בכל רחצה מומלץ להמעיט בחשיפה למים ולהשתמש בכמות מעטה של סבון. לאחר הרחצה באמבטיה, בים או בבריכה, וכל עוד העור רטוב, יש למרוח קרם לחות על כל שטח הגוף. כאשר העור יבש במיוחד, יש לחדש את מריחת הקרם. סביבה חמה ולחץ הגורמים להזעה מוגברת, מחמירים את הגרד ואת היובש בעור שמתרחש אחר-כך.

ילדים עם אטופיק דרמטיטיס, רגישים יותר לזיהומים בעור, המהווים את אחת הסיבות להחמרת הפריחה. מומלץ לפנות לרופא עור ילדים במקרה של פריחה מפושטת על שטח עור גדול ובמקרה של הפרשה מהנגעים בעור או סימני זיהום אחרים, כגון חום.

הגישה הנטורופתית מצידה, מבקשת לבנות תוכנית טיפול שתקיף את נושא האלרגיות למזון, תפחית את הלחץ הנפשי וכן, תגרה את הכבד לנקות מהגוף עודפי רעלים ואלרגנים שונים. מאחר שאחת הסיבות היא האלרגיה למזון, רצוי בתחילת הטיפול לאתר את המזונות הבעייתיים ולנטרל אותם מהתפריט. בנוסף ובדומה לגישה הקונבנציונלית, מומלץ להקפיד ולמרוח את הגוף במשחות ובקרמים ייעודיים.