|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מנהיג המפלגה האיסלאמית שניצחה בבחירות בתוניסיה אומר שמפלגתו של ארדואן היא הדגם שלו לשלטון איסלאמי, ומבטיח ששום שינוי לא ייעשה בכפייה. אבל הנשים במדינה הערבית הליברלית והשוויונית ביותר כבר מתחילות לדמיין את עצמן בחיג'אב
|
|
מייסד א-נהדה ראשד אל-ע'נוש. חזר כגיבור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| תוניסיה, תחת שלטונו הרודני-הנאור של בן-עלי ועוד לפניו בשנות שלטונו הארוכות של חביב בורגיבה, הייתה הדבר הכי דומה לאירופה בעולם הערבי. המדינה הקטנה יחסית, עשרה מיליוני אזרחים בלבד, נהנתה שנים רבות מחופש דת, חילון, השכלה וזכויות לנשים | |
|
|
|
|
רשתות הטלוויזיה הערביות והזרות זפזפו בין שתי מדינות שכנות, והציגו תמונות מקוטבות כביכול: בזו חגיגות סביב גופה, בזו חגיגת דמוקרטיה. הגופה היא גופתו של שליט לוב המודח מועמר קדאפי, שנתפס חי ונורה על-ידי אלמוני. היא הוצגה לכל דורש במשך ימים בבית מטבחיים במסראתה. והדמוקרטיה היא זו של תוניסיה, שערכה, לראשונה מאז היווסדה, בחירות דמוקרטיות חופשיות.
שתי מדינות שנפרדו מרודנים; וכאן וגם כאן התפתלו תורים ארוכים. בלוב נקבצו מאות כדי לצפות בגופתו המרוטשת של מי ששלט במדינה יותר מארבעים שנה על מאה שבטים ויותר. קדאפי האב, בנו מועתצם ושר ההגנה הנאמן עד מוות אבו-בכר יוניס - שלוש גופות על שלושה מזרנים מעופשים באמצע החדר, וצלמים ואזרחים מאושרים חגים סביבן כזבובים. "אנחנו רוצים לראות במו עינינו את הרודן מת, אנחנו רוצים לדעת שהשלטון שלו מאחורינו ושלפנינו עתיד חדש", אמר פאוזי אל-פקיח, אחד העומדים בתור לצפות במחזה המבחיל. "אני רוצה להיות בטוח שהוא גמור, שכל אחד מחושיי יזכה לראות במותו של הרודן האכזרי".
מוסטפא עבד אל-ג'ליל, יו"ר מועצת המעבר הלאומית, הודיע שבכוונתו לחקור את מותו של קדאפי. בעיר בנגזי חגגו את מותו של קדאפי בדרך מכובדת יותר, ובה הכריז עבד אל-ג'ליל שבכוונתו להקים בלוב שלטון איסלאמי. "כמדינה מוסלמית בכוונתנו ליישם את חוקי השריעה כבסיס העיקרי לשלטון החדש שלאחר קדאפי", אמר - וסטר בכך על לחיין של מדינות נאט"ו, שדאגו להעלים את קדאפי מעל פני האדמה בתקווה לשלטון דמוקרטי יותר, מערבי יותר. רצו, השקיעו כסף ומשאבים, ומסתמן שיקבלו מדינה איסלאמית קיצונית נוספת על הגלובוס.
אותו חשש בדיוק נוגע גם לתוניסיה, שם עמדו מאות אלפים בתור בקלפיות לבחירת המועצה המכוננת, הבחירות הראשונות בארצות 'האביב הערבי'. 90 אחוז מבעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם. שיכרון הדמוקרטיה החדשה התבטא במספר המתמודדים: יותר מעשרת אלפים איש ביקשו לאייש את 217 כסאות המועצה המחוקקת, שתכהן שנה בלבד אך תקבע את אופי החוקה החדשה ואת הנשיא החדש במדינה.
"אני מרגיש מרוצה ומאושר שהשתתפתי בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בתוניסיה", אמר מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית-הדמוקרטית נג'יב צ'בי. "היום הייתי חלק קטן מהעם שמבקש לנצל את זכותו כבוחר, והשתתפתי בהנחת אבן היסוד לחוקה החדשה ולדמוקרטיה חדשה בתוניסיה, הוכחנו שאנחנו ראויים לשינוי". הדברים האופטימיים של צ'בי נאמרו ביום הבחירות, עוד לפני שידע שמפלגתו תצא מן הקלפיות נטולת כל כוח אלקטורלי.
בתום ספירת הקולות ב-33 המחוזות במדינה, התקבלו תוצאות צפויות. מפלגת 'א-נהדה' האיסלאמיסטית זכתה במרב הקולות, קצת יותר מ-40 אחוזים. ממד סמלי סיפקו הקלפיות שהוצבו במדינות אחרות, לטובת אזרחי תוניסיה השוהים בהן: בצרפת ובאיטליה נרשמה למפלגה אהדה משמעותית במיוחד. אירופה נוכחת שוב לראות שהאיסלאמיזם מבעבע מתחת לפני אדמתה.
ותוניסיה, תחת שלטונו הרודני-הנאור של בן-עלי ועוד לפניו בשנות שלטונו הארוכות של חביב בורגיבה, הייתה הדבר הכי דומה לאירופה בעולם הערבי. המדינה הקטנה יחסית, עשרה מיליוני אזרחים בלבד, נהנתה שנים רבות מחופש דת, חילון, השכלה וזכויות לנשים. "חברי המפלגה האיסלאמית, שדוכאו כל השנים על-ידי בן-עלי, נמצאים עכשיו בעמדת מפתח לשינוי פניה של המדינה", אומר זגחל מליכה, פרופסור תוניסאי לאיסלאם באוניברסיטת הארוורד. "הם מרגישים שניצחו את המשטר הישן. המפלגה האיסלאמית הפכה בתוך עשרה חודשים מהאנדרדוג לפייבוריטית ולמובילת המפה הפוליטית. זו בהחלט תופעה מדהימה".
|
|
| רשיד אל-ע'נושי, מנהיג מפלגת א-נהדה המנצחת: "מאז הבחירות ברשות הפלשתינית, שבהן ניצח חמאס בצורה דמוקרטית, לא התקיימו בחירות דמוקרטיות במדינות ערב. השבוע הוכחנו שגם תוניסיה יכולה לקיים בחירות כאלו. מפלגתנו מציעה מודל חדש לעולם: מפלגה איסלאמית פרו-דמוקרטית, מודרנית, פתוחה" | |
|
|
|
23 שנות שלטונו של בן-עלי הותירו במדינה משקעים מרים, במיוחד לנוכח סגנון החיים הבזבזני שלו ושל אשתו לילה טרבלסי. במשרדו התגלתה כספת ענקית ובה תכשיטים בשווי מאות אלפי דולרים, ערמות של שטרות כסף, סיגרים קובניים יקרים, יהלומים בוהקים ודרכונים בלנקו שמאפשרים בריחה מהירה מהמדינה. בטרם ברחה עם בעלה לסעודיה הצליחה טרבלסי להבריח טון וחצי זהב. אבל הרחוב שהצליח לעשות את הבלתי ייאמן, להעיף את המנהיג החזק ולהפיל את אבן הדומינו הראשונה בשרשרת המהפכות במזרח התיכון, נותר ללא מי שינהיג את השינוי. לוואקום מיהר להיכנס מייסד א-נהדה ראשד אל-ע'נושי בן השבעים, מתנגדו הגדול של בן-עלי ששהה 22 שנה בגלות פוליטית בלונדון. הוא חזר לתוניסיה כגיבור. עשרת אלפים אזרחים קיבלו את פניו בשדה התעופה, ואחרים שלא הצליחו להיכנס טיפסו על עצים מסביב כדי לזכות ולהעיף מבט קטן במנהיג הנערץ. קבוצת מפגינים קטנה אחזה בשלטים שעליהם נכתב באדום זועק "הגידו לא לאיסלאם, לא לתיאוקרטיה, לא לשריעה ולא לבורות". לנוכח הקריאות של ההמונים "ע'נושי הנשיא הבא" מיהר האיש להצהיר שאין בכוונתו לרוץ לנשיאות בבחירות הקרובות. המחזה הזכיר לרבים את חזרתו של האייתולה ח'ומייני לאירן. גם הוא הוגלה על-ידי השאה בשל דעותיו האיסלאמיות הקיצוניות, וגם הוא ביסס את כוחו בגלות במערב אירופה – בפריז, במקרה שלו. משם שלח תעמולה איסלאמית פוליטית בקלטות שמע ווידיאו והצליח לשבות מרחוק את לבם של האירנים. אל-ע'נושי עצמו יצא נגד ההשוואה לאירן, והעדיף את ההשוואה לטורקיה. הוא רואה עצמו איש הזרם הרפורמיסטי באיסלאם. מפלגת א-נהדה מזוהה עם האחים המוסלמים (אם כי עם האגף המתון יחסית בתנועה זו). היא הוקמה ב-1981. בבחירות החופשיות למחצה שהתקיימו בתוניסיה ב-1989 היא הורשתה להשתתף, וקיבלה 17 אחוז מהקולות. הצלחת המפלגה, ומיתוגה כאלטרנטיבה שלטונית, הבהילו את בן-עלי והוא אסר על התמודדותה בהמשך. רבים מחבריה דוכאו, נכלאו ואף עונו. אל-ע'נושי ואחרים אף נאלצו לִגלות. הבחירות הפכו אותו למנהיג בפועל של תוניסיה. עכשיו הוא מחייך ומבטיח שיוביל לשינוי ברוח הצלחת מפלגתו. אל-ע'נושי התבטא לא פעם שהוא תומך בשלטון הדת, אך הוא מבהיר שאין הוא מעוניין להחיל בכוח את החוק האיסלאמי במדינה. בניסיון להסביר פנים למערב הוא מציין לשבח את הבחירות ברשות הפלשתינית. "מאז הבחירות ב-2006 ברשות הפלשתינית, שבהן ניצח ארגון חמאס בצורה דמוקרטית, לא התקיימו בחירות דמוקרטיות נוספות במדינות ערב. השבוע הוכחנו שגם תוניסיה יכולה לקיים בחירות כאלו. אנחנו מפלגה המציעה מודל חדש לעולם: מפלגה איסלאמית פרו-דמוקרטית, מודרנית, פתוחה ומייצגת את הקונצנזוס. אנחנו נהיה האנטי-תזה למחשבה המערבית שתמיד חייבת להיות התנגשות בין הציביליזציות המערבית והמזרח תיכונית". "תוניסיה והמפלגה האיסלאמית עומדות בפני מבחן אדיר", אומר פרופ' מליכה. "אל-ע'נושי וחבריו יהיו חייבים להראות לאזרחי המדינה ולעולם כולו כיצד הם יכולים לנהוג בפרגמטיות ובפשרנות, וכיצד הם יתמודדו עם קריאות מגופים אזרחיים כלפי נושאים דתיים המתנגשים עם הערכים המערביים בתוניסיה. אל-ע'נושי רואה את המודל הטורקי של ארדואן כמודל ההולם לתוניסיה שלאחר שלטון בן-עלי: הוא ינסה להפוך אותה למדינה איסלאמית יותר, דתית יותר ומחוברת לתכנים איסלאמיים בכלי התקשורת בחינוך ובתרבות. הוא התבטא לא אחת בזכות חוקי השריעה האיסלאמיים. ולא דחה אפשרות לשלב אותם בחוקה החדשה".
|
|
|
|
|
נשות תוניסיה מפגינות למען זכויותיהן [צילום: AP]
|
|
|
| פאיזה אסכנדראני, מייסדת תנועה לשמירה על זכויות הנשים לאחר ההפיכה: "כבר עכשיו יש ניסיון ברור לצבוע את ההפיכה בצבעים גבריים בלבד, על אף שלנשים היה חלק מרכזי בה. בכלי התקשורת, שדאגו לראיין ולתת חשיפה לנשים שחלקן הובילו תנועות גדולות נגד בן-עלי, עכשיו פשוט מתעלמים מהן" | |
|
|
|
נושא מעמד האישה הוא מהסוגיות העיקריות שיועמדו במבחן. מאז קיבלה עצמאות חרתה תוניסיה על דגלה שוויון זכויות לנשים ולגברים ופתיחות לשילוב נשים בהשכלה, בצבא ובפוליטיקה. זה 55 שנים שהמדינה חוגגת את יום האישה ב-13 באוגוסט, כדי להבליט את השוויון המגדרי היוצא דופן באזור. גם במהפכה שהובילה לסיום משטרו של בן-עלי השתתפו נשים רבות, מתוך רצון לשינוי. ספק אם השינוי שייחלו לו הוא השינוי שיבוא.
"המשטר הקודם דאג לשמור על זכויות הנשים: נשים וגברים פחדו באותה מידה מיד הברזל של בן-עלי", אומרת בשמץ אירוניה פאיזה סכנדראני, שייסדה את העמותה למען שוויון זכויות לאחר ההפיכה. "עכשיו, כשהשלטון הזה חלף מן העולם, יש סיכוי טוב לשינוי ולשיפור במצב. אבל לצערנו אנחנו רואים כבר נסיגה בהתייחסות כלפי הנשים. יש ניסיון ברור לצבוע את ההפיכה בתוניסיה בצבעים גבריים בלבד, על-אף שלנשים היה חלק מרכזי בה. אפשר לראות את זה בכלי התקשורת, שדאגו לראיין ולתת חשיפה לנשים שחלקן הובילו תנועות גדולות נגד בן-עלי, ועכשיו פשוט מתעלמים מהן".
אל-ע'נושי אמר בכמה ראיונות שבכוונתו לדאוג לשוויון זכויות בין נשים לגברים, והסביר כי "לכך הטיף האיסלאם מאז ומעולם". אולם סכנדראני, הלובשת בעצמה חיג'אב ומזדהה כדתייה, מטילה ספק. "מפלגת א-נהדה פיזרה לפני הבחירות מסרים שונים לאוכלוסיות שונות, בין היתר כדי לזכות בכמה שיותר קולות, אבל בבסיסה היא מטיפה לאיסלאם קיצוני. הפחד מפני צמצום זכויות הנשים מוצדק".
גם חג'יבה בת ה-41 מהעיר השנייה בגודלה בתוניסיה סְפַקְס מפקפקת בדברי ההרגעה של אל-ע'נושי. "ברגע שהמפלגה תוכל ותרגיש בטוחה בעצמה היא תוביל שינוי דתי קיצוני. הם מקפידים לשמור כל הזמן על מעטה של סודיות. הם מעבירים מסרים לא ברורים שניתנים לפרשנות. ופה טמונה הבעיה. אנשים ונשים לא יודעים מהי העמדה האמיתית של המפלגה".
מריאם עבד אל-חפיז נאבקה כבר מילדות עם השמרנות האיסלאמית. היא התחתנה כבר בגיל 16, וחמיה הכריח אותה לעזוב את הלימודים מיד לאחר מכן. הוא אסר עליה גם לעבוד ולנהל חיים מחוץ לבית. רק לאחר מותו היא שבה לספסל הלימודים, וכיום היא משמשת מנהלת תיכון, ובעלה, להבדיל מאביו, דווקא מתייחס לכך באהדה ובתמיכה. "השינוי הצפוי רע לנשים וגם לגברים", פוסקת מריאם. "חייבים לשמור על הפרדה בין הדת לפוליטיקה, חייבים לשמר את החופש שקיים בתוניסיה".
אל-ע'נושי, החובש לראשו טורבאן, נשאל בראיון על מנהגו זה, בהקשר לכיסויי הראש של קדאפי, והשיב "כובע או לבוש לא מלמד על אופי השלטון. רודן יכול להתהלך בחליפה, ומנהיג דמוקרטי יכול לחבוש טורבאן". בתשובתו ביקש שוב אל-ע'נושי להרגיע את המערב, ולהבהיר שכל מה שהכרנו עד עכשיו על מדינות בעלות שלטון מוסלמי שמנסות לנהל דמוקרטיה, הוא פשוט טעות. הוא מאמין שיוכל להוביל את תוניסיה למקום טוב יותר. הלוואי.
|
|
| תאריך:
|
11/11/2011
|
|
|
עודכן:
|
11/11/2011
|
|
אסף גבור
|
|
אנחת אכזבה קלה נשמעה במרחב המגזרי לאחר הודעת הפרישה של נפתלי בנט ממועצת יש"ע. אנחה שהתגלגלה לכדי חרושת שמועות קטנה בנוגע לסיבתה האמיתית.
|
|
|
|
|
אתמול ביקשה המדינה ארכה של שישה חודשים מבג"ץ, כשהיא מציגה מכתב שעליו חתומים חברי הוועד של גבעת אסף. וזו לשון המכתב: "מבלי להיכנס לדיון עקרוני לזכותנו על הארץ, אנו מסכימים להיכנס לדיון כן ואמיתי במשך ששת החודשים הקרובים במגמה לפתור את שאלת גבעת אסף בדרכי שלום". הסיכום הושג ביוזמתו ובשותפותו הפעילה של השר בני בגין. הנהלת מועצת יש"ע דחפה להגיע לסיכום שהוא גם על דעתם של יו"ר 'אמנה' זאב חבר (זמביש) ושל חבר הכנסת אורי אריאל, שהיה גם הוא שותף פעיל בהסכם.
|
|
|
|
|
שוחחתי לאחרונה עם שני עיתונאים מרוסיה שהגיעו ל'חופשת עבודה' בישראל. היא יהודייה מוסקבאית אסלית עם תוכנית טלוויזיה משלה; הוא אוקראיני, עורך בכיר באחד המגזינים הספרותיים הנחשבים. שניהם מוברגים היטב בתוך המציאות התקשורתית הרוסית. לשניהם אין שום אשליות לגבי רוסיה. דיברנו פוליטיקה, אלא מה.
|
|
|
|
|
על ההתקוממות בסוריה משלמים מחיר כבד לא רק תושביה, אלא גם מדינות האזור. כולם שמעו על מחנות הפליטים בטורקיה, אולם בחודש האחרון הולכים ומתרבים הדיווחים על מחנות פליטים לא רשמיים גם בירדן.
|
|
|
|
|
המחזה "הנון של ראש העיר ירושלים" נכתב בשנות ה-70 ע"י יוסף בר יוסף בנו של הסופר יהושע בר יוסף. המחזה לא הוצג בזמנו כי המחזאי החליט שזה מחזה העוסק באמונה והוא -המחזה אידיאי כדבריו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
