על-פי המידע המצוי בידי רשות השידור – שחלקו פורסם ב-News1, ומחומר הראיות שהתגלה בחקירה דלעיל שבוצעה, עולה חשד מוצק למדי לפיו שקד קיים קשרי שוחד עם מנהלי פיל"ת, ובראשם עם המנכ"ל ששון עוז. "יד רוחצת יד". על-חשבון הציבור, כמובן.

דוח הביקורת שנערך על-ידי המבקרת איתנה גרגור מגלה, כי בתקופה ששימש אריה שקד בתפקיד מנהל קול ישראל, הוא אישר במהלך 2010 תשלומים חריגים ובלתי תקינים לחברת פיל"ת. תשלומים חריגים שולמו גם בגין עבודתו של ששון עוז, מנהל הפרויקט מטעם פיל"ת. בביקורת נמצא, כי שולמו בגין עבודתו כספים לפי תעריף "יועץ 1", בעוד שעל-פי ההסכם ונוכח מעמד המקצועי אמורה הייתה הרשות לשלם לפי תעריף "יועץ 2". תשלומי היתר ששולמו לפיל"ת בגין מרכיב זה לבדו: 41,026 ש"ח. פיל"ת נדרשה להשיב סכום זה.

כפי שחשפנו כאן, שקד המשיך במעשיו הבלתי-חוקיים, ואף חתר תחת אורגני רשות השידור, גם בהמשך. דוח הביקורת קובע:

• 
  "בתחילת אפריל 2011 הגישה פיל"ת חשבון לחודש ספטמבר 2010, שהייתה אותה החשבונית שהוגשה ונדחתה ב-2010 בסך 158,910 ש"ח (כולל מע"מ) עקב היעדר זיכויים על שעות לא מאושרות. החשבונית נבדקה ואושרה ב-08.04.11 על-ידי מר אריה שקד מבלי שצורפו חשבוניות זיכוי כנדרש".
  

הנה-כי-כן: שקד אישר ביצוע התשלומים תוך עקיפת הגורמים המקצועיים המוסמכים ובטרם עמדה פיל"ת בדרישת הגורמים המקצועיים.

בחקירת המשטרה התברר, כי כבר בתחילת 2010 נוצר קשר מושחת ופלילי בין אריה שקד מצד אחד לבין ששון עוז מצד פיל"ת. כך קובעת המשטרה בהודעתה מיום 17.11.11:

• 
  "ממצאי החקירה העלו כי החשוד אריה שקד, מי שהיה עד לאחרונה מנהל קול ישראל ומי שהתחרה עם בן-מנחם במכרז לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, פנה למנכ"ל חברת פיל"ת בראשית שנת 2010 וביקש לקבל לידיו את דוח האבחון שנערך לבן-מנחם, אבחון אותו לא היה מוסמך לקבל. מנכ"ל חברת פיל"ת פעל ודאג כי דוח האבחון יועבר לידי שקד. לאחר ששקד קיבל לידיו את הדוח, הוא מסר אותו לעיתונאים שונים לצורך פרסומו"
  
  [ההדגשה הוספה, י.י.].
  

העובדות שהתגלו – הן בחקירת המשטרה, והן קודם לכן בבדיקת מבקרת רשות השידור, מלמדות: אריה שקד ביקש וקיבל מפיל"ת ומששון עוז (המנכ"ל) דוח האבחון שנערך לבן-מנחם; ומאוחר יותר פעל לתשלומים חריגים ובאופן בלתי חוקי לפיל"ת. ובמילים פשוטות: השניים ביצעו לכאורה עבירות שוחד פשוטה וברורה. צוות חקירה מנוסה היה אמור להבחין בנקל בקשר שבין שתי הפרשות כביכול.

מדוע המשטרה נמנעת מלחקור חשד זה? התשובה, כפי שנודעה ל-News1: צוות החקירה הוסמך לבצע חקירה מוגבלת רק לעניין מסמך-האבחון. בנסיבות אלה, הוגבלה החקירה לעבירה על חוק הגנת הפרטיות, ועל הדלפת המסמך על-ידי שקד. בד-בבד עם כך נמנעה, משיקולים זרים, חקירת עבירה חמורה בהרבה, היא עבירת השוחד.

המשטרה נמנעה, משום מה, ממיצוי הדין עם גורמים נוספים שנטלו חלק פעיל בהעברה ו/או בשימוש במסמך-האבחון. עם אלה נמנו לפחות שניים המוכרים היטב בתקשורת:


א) יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים -

בר-מוחא פעל לקידום מועמדותו של שקד לתפקיד מנהל קול ישראל, ולאחר מכן למנהל רשות השידור, וכשל. בר-מוחא עשה כל שלאל ידו לקידום מטרותיו, והוא אף לא בחל בהפצת שקרים ובהכפשת גורמים שונים. בר-מוחא קיבל בעבר סיוע מאסיבי וחריג ביותר משקד לקיום כינוס העיתונאים באילת - הבייבי של בר-מוחא - תוך שימוש באמצעים ובכלים של רשות השידור. גם במקרה זה מדובר ב: יד רוחצת יד'. במסגרת זו הוא קיבל - אולי משקד - את דוח האבחון, והציגו בפני כמה עיתונאים ובעלי תפקידים בכירים. בר-מוחא החזיק במסמך באופן בלתי חוקי, ועשה בו שימוש בלתי חוקי, הטעון כמובן חקירה ומיצוי הדין עימו.

יודגש: בר-מוחא לא יכול ליהנות מחסינות יחסית השמורה לעיתונאי, מכיוון שלא פעל כעיתונאי. בר-מוחא משמש מנכ"ל אגודת העיתונאים, ובפועל כמאעכר. בשנים האחרונות הוא לא נמנע משימוש בכוחו ובמעמדו לקידום מטרות הזרות לאגודת העיתונאים. העובדה שחברי האגודה ממשיכים לשלם את שכרו המופקע כמנכ"ל, ומאפשרים לו להובילם בכחש, מטילה עליהם אחריות לנעשה מטעמם. טוב יעשו אם יתפכחו וייפעלו לגרשו מתפקידו. פשוטו כמשמעו.

ב) חיים ריבלין, כתב ערוץ 2 -

חיים ריבלין עשה שימוש בדוח האבחון ופרסמו בחדשות ערוץ 2. המטרה שלא הוסתרה: לפגוע בסיכוייו של יוני בן-מנחם להתמנות למנהל רשות השידור. ריבלין חטא לתפקידו, ובפועל-אף ביצע פעולה העולה כדי חשד לעבירה פלילית, כאשר עשה שימוש (פסול ואסור) בדוח האבחון מצד אחד, וראיין את אריה שקד מצד שני - "האיש עם הפאה" - תוך הטעיית ציבור הצופים.

ריבלין ראיין את שקד כשזה חבוש בפאה וקולו עוות. ריבלין, יחד עם שקד, הונה את הצופים, בכך שהסתיר מהם כי האיש עם הפאה, שמשמיץ את בן-מנחם בשידור וזהותו מוסווית, באופן יזום ובתיאום עימו, הוא איש קול ישראל המתמודד בעצמו במכרזים מול בן-מנחם.

ובמילים פשוטות: ריבלין לא ביצע עבודה עיתונאית נקייה מפניות - שהייתה יכולה לזכותו בחסינות יחסית במקרה של חשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות. ריבלין נטל חלק פעיל בקונספירציה פלילית לטירפוד מינויו של בן-מנחם, דבר הפסול והאסור על-פי חוק.

היועצת המשפטית של רשות השידור, חנה מצקביץ', והמשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, גוננו על אריה שקד זמן רב. זמן רב מדי. הם הדפו תלונות שהוגשו נגדו, וגם לאחר שהתגלה כי שקד הוא: "האיש עם הפאה", הם נמנעו ממיצוי הדין עימו, ממתן הנחייה לפתיחת הליכים משמעתיים נגדו, וממתן הנחייה לפסול על-הסף את מועמדותו לתפקידים בכירים ברשות השידור.

יותר מזה: ליכט ומצקביץ' פעלו להצר צעדיהם של חברי מליאת רשות השידור ושל חברי הוועד המנהל, וזאת במטרה: לשלוט בעצמם בתהליכי המינוי, ולהבטיח גם בעתיד שליטתם ברשות השידור ובאורגניה החשובים: ערוץ 1 וקול ישראל.

מצקביץ' ביצעה שורה של פעולות פסולות ואסורות - שאין זה המקום לפרטן. למרות זאת, גם עתה היא מקבלת גיבוי מאבי ליכט, תוך ניצול מעמדו לרעה. מצב זה לא יוכל להימשך זמן רב. שכן, ליכט לא יוכל להמשיך ולהתל בכולם כל הזמן.