|   15:07:40
  אורית רוזנבך  
עיתונאית מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
עו"ד גיל קראוס דורג ב-DUNS100 כאחד המשרדים הבולטים בביטוח לאומי
כתיבת המומחים
הקשר בין טסט שנתי לרכב ותקלות ברכבים ישנים

הקלוּת הבלתי נסבלת של ההקלוֹת

הבן או הבת לקויי למידה? לא חשוב, גם בלי זה הם יכולים לקבל הקלות במבחנים. 4,000 שקל והצגה קטנה למאבחנים יאפשרו להם להצליח על חשבון תלמידים שבאמת זקוקים להקלות. 15-10 אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מלקויות למידה, אבל בישראל 50 אחוזים מוצגים ככאלה. רמאות זה שם המשחק
03/02/2012  |   אורית רוזנבך   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות
הקלות קלות [צילום: פלאש 90]

גילה, מורה:
"אין לי הכשרה של מאבחנת, ובכל זאת אני נדרשת להתייחס לסוגיות מקצועיות. אז או שאני ממציאה נתונים או שהיועצת אומרת לי מה לכתוב או שאני לא ממלאת את הדוח כמו שצריך, והבקשה להקלות מתקבלת באופן חלקי. פברקתי נתונים, וזה מה שכל המורים עשו"

"מדהים להיזכר איך פעם תלמיד שהייתה לו לקות למידה היה מתבייש וחושש שזה יוודע לחברים", אומרת יועצת בתיכון. "היום אני נכנסת לכיתה, והתלמידים קמים וצועקים שיש להם לקות למידה ודורשים לקבל את ההקלות שמגיעות להם".

במהלך העשור האחרון עלה פי שניים מספרם של תלמידי התיכון הזכאים להקלות ללקויי למידה, בהן הארכת זמן או הגדלת היקף הבחינה. כך נוצר מצב אבסורדי שלפיו בעוד אחוז לקויי הלמידה באוכלוסיה הכוללת עומד על 10 עד 15 אחוזים, בישראל קיימים תיכונים רבים שבהם 50 אחוז מהתלמידים זכאים להקלות. לשם ההשוואה, שיעור הזכאים להקלות ברוב מדינות העולם המערבי עומד על כ-10 אחוזים בלבד.

משרד החינוך החל להוביל בשנים האחרונות מהלך מבורך, שמטרתו להעניק שוויון הזדמנויות בלמידה ובדרכי ההיבחנות לתלמידים בעלי לקויות למידה. עם זאת, הנוהל הקבוע למתן הקלות לאותם תלמידים גורם לכך שאלפי תלמידי תיכון מנצלים את ההזדמנות וזוכים אף הם להקלות, אף על-פי שכלל אינם זקוקים להן.

הסטטיסטיקה מלמדת שלרוב יהיה מדובר בתיכונים שתלמידיהם מגיעים ממשפחות אמידות, שכן בין המסמכים הרבים הנדרשים להגשת הבקשה יש צורך גם בחוות דעת של מאבחן דידקטי, שעלותה עשויה להגיע ל-4,000 שקלים. למרבה האירוניה, בחוזר מנכ"ל משרד החינוך האחרון בנוגע למתן הקלות ללקויי למידה צוין כי "מחקרים מצביעים על החיוניות במתן סיוע הולם לצרכים החינוכיים היחידניים לתלמידים, ללא קשר לרמתם הכלכלית ולמאפייניהם התרבותיים".

"כמעט מחצית מהתלמידים בשכבה שלי מקבלים הקלות במבחנים", מספר דורון בובמן, תלמיד בתיכון 'ליד האוניברסיטה' בירושלים. "רובם כאלה שמעולם לא היו להם בעיות לימודיות, וחלקם אפילו התחילו בשנים הקודמות ללמוד לתואר במתמטיקה באוניברסיטה. ידוע שכל מי שהולך לאבחון מקבל תוספת זמן, ואף אחד לא מפקח על מה שקורה. שמעתי על כמה תלמידים שרימו את המאבחן, והעמידו פנים שהם לא מבינים כלום. זה מקנה להם יתרון לא הוגן על פני התלמידים שאינם מקבלים הקלות. בתיכון שלנו, שנחשב בעל רמה סוציו-אקונומית גבוהה, יש אחוז הקלות גבוה באופן משמעותי. יש לי חברים שלומדים בבתי ספר אחרים שבהם המשפחות מבוססות פחות, ומספר התלמידים שזכאים להקלות בבתי הספר האלה נמוך בהרבה".

ואכן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביולי 2010 דוח, וממנו עולה שהרמה החברתית והכלכלית של התלמיד תורמת תרומה מובהקת לסיכוי לקבל הקלות מסוימות. העובדה ששיעור מקבלי ההקלות בחינוך הערבי נמוך פי ארבעה משיעור מקבלי ההקלות בחינוך העברי ממחישה היטב את הנקודה.

כך זוכים תלמידים ששיחק להם המזל ונולדו במשפחות בעלות אמצעים לשמור על רמת ציונים גבוהה ללא מאמץ, וליהנות במהלך שנות התיכון מאווירת לימודים שונה בתכלית מזו של חבריהם לספסל הלימודים.

"יש פה מסר חינוכי בעייתי מאוד", אומרת מורה בתיכון. "מרגילים את הילדים שבמקום למצוא כלים להתמודד עם הקושי, אפשר לקצר את הדרך ופשוט לקבל הקלות. הרי ההיגיון החינוכי אומר שצריך להקנות לילד מיומנויות למידה, ולא להוריד לו חצי מחומר הלימוד".

הסכנה הטמונה במתן הקלות שלא לצורך הודגשה בנהלים השנתיים להקלות בבחינות הבגרות מטעם משרד החינוך, שבהם נאמר כי שימוש תכוף בהקלות בבחינות עשוי להחמיץ את ההזדמנות לפיתוח יכולותיו הקוגנטיביות, האינטלקטואליות והרגשיות של התלמיד.

אין דין ואין דיין

שולחים את הילד לאבחון
טרנד האבחונים הדידקטיים שהולך ותופס תאוצה בישראל משתקף גם בתוצאות סקר שנערך מטעם אגודת 'ניצן'. לפי הסקר, כ-47 אחוזים מההורים לילדים בגילים 6–18 שלחו לפחות אחד מילדיהם לאבחון

בדיון שנערך בוועדת החינוך של הכנסת בנושא לקויות למידה, אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר: "תחום לקויות הלמידה פרוץ ומנוצל על-ידי השוק הפרטי באופן בעייתי ביותר. מצב סוציו-אקונומי אינו יכול לקבוע העדפה בהטבות שיקבלו תלמידי ישראל לקויי הלמידה, ועל כן יש לפעול להסדרת הנושא תוך הנחיות ברורות. אל לנו לנטוש את תלמידי ישראל כבודדים במערכה נגד אלה המעוניינים לגזור קופון על גבם".

טרנד האבחונים הדידקטיים שהולך ותופס תאוצה בישראל משתקף גם בתוצאות סקר שנערך מטעם אגודת 'ניצן'. לפי הסקר, כ-47 אחוזים מההורים לילדים בגילים 6–18 שלחו לפחות אחד מילדיהם לאבחון. "אני מאמינה שאצל כל אדם שיעבור אבחון תימָצא לקות למידה בתחום מסוים", אומרת גילה (שם בדוי), מורה בתיכון.

גילה, כמו שאר המורים שעמם שוחחנו, ביקשה להישאר בעילום שם. הסיבה היא שבתי הספר דווקא מרוצים מהאינפלציה במספר התלמידים הזכאים להקלות בבחינות הבגרות, שכן הדבר מעלה פלאים את ממוצע הציונים. לכן לא מפתיע לגלות ששיעור מקבלי ההקלות עולה ככל שרמת ההישגים במבחני המיצ"ב של בית הספר נמוכה יותר.

"המקרים הקשים באמת של דיסלקציה הם שניים לכל היותר בכל כיתה, ולא 18 כמו בכיתה שבה אני מלמדת", מוסיפה גילה. "ככה יוצא שדווקא הבודדים שבאמת מתקשים וזקוקים לעזרה, שבלעדיה הם לא יִצְלחו את בחינות הבגרות, אינם זוכים ליחס הולם בגלל העומס שנוצר.

"צריך לזכור שגם העניין הכספי משחק פה תפקיד לא קטן. באחת משכבות הגיל בבית הספר יש כ-40 תלמידים שאינם עושים אבחון כי ההורים לא יכולים לעמוד בנטל הכלכלי. ומדובר בתלמידים שבאמת זקוקים להקלות".

משרד החינוך אומנם מממן מדי שנה כ-700 אבחונים דידקטיים לתלמידי תיכון בעלי קשיים כלכליים, בנוסף לארגונים דוגמת אגודת 'ניצן' ורשויות מוניציפליות שמסייעות אף הן. אבל אין בכך מענה הולם למספר התלמידים הזקוקים לסבסוד בפועל. לעניין זה יש השלכות הרות גורל על עתידם המקצועי והתעסוקתי של התלמידים, כיוון שגם אם יצליחו, בדרך נס, להשלים תעודת בגרות, לא יזכו להקלות ללקויי למידה הניתנות על-ידי המוסדות העל-תיכוניים. כך, מבלי משים, מנציחה מערכת החינוך את הפערים בחברה הישראלית, ומציבה מחסום בפני אותם תלמידים למימוש הפוטנציאל הטמון בהם.

רמאות במילוי טפסים

הקלות באישור הצוות הפדגוגי
הקלוּת הבלתי נסבלת שבה תלמידים זוכים להקלות באישור הצוות הפדגוגי הפנימי, בראשותו של מנהל בית הספר, שבמקרים רבים מעודד את התופעה, יוצרת עומס אדיר על המערכת. וכאילו לא די בכך, לתמונה נכנסת גם רמת ההקלות השלישית, המקנה לתלמיד שאלון מותאם ומבחן בעל פה – הקלות שמאושרות על ידי ועדת ההתאמות המחוזית בלבד

משרד החינוך מסווג את לקויות הלמידה לשלוש רמות עיקריות, על-פי מידת חומרתן, ובהתאם לכך נקבע הגורם המוסמך לאשר הקלות מתאימות. את ההקלות לשתי הרמות הקלות יותר מעניק צוות פדגוגי פנימי של בית הספר, המורכב ממנהל בית הספר או נציגו, מחנך הכיתה ויועץ או פסיכולוג. לצוות זה מצטרפים מורים המלמדים את התלמיד מקצועות שבהם נדרשות ההקלות. הצוות מסתמך בהחלטתו על דוח המאבחן הדידקטי ועל התפקוד הלימודי של התלמיד. כך יוצא שכל תלמיד שזכאי להקלות במבחן כורך אחריו שעות עבודה רבות מספור של הצוות החינוכי בבית הספר שבו הוא לומד, שעל רובן המכריע אין כל תגמול כספי.

בסמכותו של הצוות הפדגוגי הפנימי לאשר הארכת זמן של בחינה, התעלמות משגיאות כתיב בעברית, שעתוק הבחינה בעברית, הגדלת היקף הבחינה, ארגון שונה של דף נוסחאות, הכתבת המבחן, הקראת השאלון והקלטת התשובות באנגלית על גבי קלטת. רשימה חלקית זו ממחישה את היקף שעות העבודה הרבות הנדרשות מהצוות החינוכי במסגרת כל בחינה הנערכת לתלמידים במהלך השנה. "אנחנו כבר רגילים שבבחינות מחצית מהכיתה לא נמצאת, כי כל אחד וההקלה שלו", אומר התלמיד דורון בובמן.

הקלוּת הבלתי נסבלת שבה תלמידים זוכים להקלות באישור הצוות הפדגוגי הפנימי, בראשותו של מנהל בית הספר, שבמקרים רבים מעודד את התופעה, יוצרת עומס אדיר על המערכת. וכאילו לא די בכך, לתמונה נכנסת גם רמת ההקלות השלישית, המקנה לתלמיד שאלון מותאם ומבחן בעל פה – הקלות שמאושרות על-ידי ועדת ההתאמות המחוזית בלבד.

על פניו, נראה שהדבר מוריד מהנטל הרב המונח על כתפי הצוות החינוכי בבית הספר, אך בפועל מי שאחראי להכנת הבקשות לוועדה המחוזית הוא לא אחר מאשר בית הספר עצמו. כך נדרשים המורים למלא אינספור טפסים הכוללים התייחסות פרטנית מעמיקה ביותר לכל אחד מהתלמידים, ודורשים שעות עבודה מרובות.

"אין לי הכשרה של מאבחנת, ובכל זאת אני נדרשת להתייחס לסוגיות מקצועיות", אומרת גילה. "או שאני סתם ממציאה נתונים, או שהיועצת אומרת לי מה לכתוב, או שאני לא ממלאת את הדוח כמו שצריך, ואז הבקשה מתקבלת באופן חלקי. מילאתי בצורה מהימנה לא יותר מ-10 אחוזים מהטפסים שנדרשתי להגיש. בשאר המקרים פשוט פברקתי נתונים, וזה מה שכל המורים בבית הספר עשו. יוצא שהדוח הזה הוא חארטה. אני לא מצליחה לספור כמה שעות אני מקדישה למילוי טפסים ולעריכת מבחנים המותאמים ללקויי למידה, אבל יותר מטריד אותי שאני מפברקת נתונים. אם המורים היו מקבלים שכר, הם היו יושבים עם כל תלמיד ומתרשמים ממנו בצורה אמינה ומקצועית, והכול היה נראה אחרת".

את הטפסים נדרש בית הספר להגיש כשלושה חודשים בלבד לאחר תחילת שנת הלימודים. בהתחשב בעובדה שתחילת השנה עמוסה בחגים ובחופשות, רבים מהמורים אינם מכירים את התלמיד כראוי, ואינם יכולים להשיב לשאלות סבוכות ומעמיקות המאפיינות טפסים אלו. "רוב הבקשות לוועדת ההתאמות מוגשות בכיתה י', כך שהמורים עדיין לא מספיקים להכיר את התלמיד", מסבירה שרה (שם בדוי), המשמשת יועצת בתיכון.

"כל מורה בכל אחד מהמקצועות הרלוונטיים צריך למלא טופס של חמישה עמודים עמוסים בנתונים עבור כל תלמיד. מדובר בשעות על גבי שעות של עבודה, והצוות החינוכי לא מקבל תוספת שכר עבורן. לכל בקשה יש לצרף כמות אדירה של מסמכים, ומספיק שחסר טופס או מסמך אחד – התלמיד יקבל במקרה הטוב אישור זמני או מצומצם. שנה לאחר מכן מתחיל כל הריטואל מחדש. בשנה שעברה היינו צריכים להגיש בקשה מחודשת עבור 25 אחוזים מהתלמידים".

אבחון בלתי מקצועי

הצעות החוק תקועות
למרבה ההפתעה, לא קיים חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה במסגרת החינוך הרגיל. הצעת חוק בנושא הונחה לפני עשור על ידי ח"כ תמר גוז'נסקי והתקבלה לקריאה ראשונה. בשנת 2009 הניח על שולחן הכנסת ח"כ זבולון אורלב, המשמש יו"ר ועדת זכויות הילד בכנסת, הצעת חוק זהה, אך בשל התנגדות הממשלה קידום ההצעה מתעכב

ממשרד החינוך נמסר כי קביעת ההקלות בידי ועדת ההתאמות נעשית תוך מתן משקל זהה לחוות דעתם של המאבחן ושל המורה. זה מעלה תהיות – איך ייתכן שחוות דעתו של מאבחן מקצועי, שעבר הכשרה ומתרשם באופן פרטני ומעמיק מהתלמיד, שקולה לעמדתו של מורה שלעתים כלל אינו מכיר את התלמיד? מה גם שבדף המידע שהוציא השנה למאבחנים, הורה משרד החינוך עצמו "לחתור לכך שתמונת הנבדק, על מורכבותה וייחודה, תשתקף מחוות הדעת, והיא מחייבת ראייה אינטגרטיבית וייחודית של הנבדק".

במשרד החינוך טוענים שהמורים עוברים הכשרות לאיתור תלמידים לקויי למידה, אך המורים שעמם שוחחנו לא שמעו על כך. "כיוון שחוששים ממצב שבו מאבחן לא ייתן חוות דעת אובייקטיבית, יש הנחיה שבית הספר יוכיח שהיא אכן משקפת את המציאות", מסבירה שרה. "לפעמים זה יוצר מצבים אבסורדיים. קרה, למשל, שמאבחן אמר לתלמיד שכדי לקבוע בחוות הדעת שהוא זכאי להקלה מסוימת הוא צריך את חוות הדעת של בית הספר לגבי התנהלותו הלימודית של התלמיד. המאבחן קיבל את חוות דעתנו, וכעבור זמן קצר נדרשנו לתת לוועדה המחוזית חוות דעת על סמך האבחון, שכאמור נכתב על סמך עמדתנו. זה פשוט מצב מגוחך. אם משרד החינוך לא סומך על המאבחנים, למה הוא לא מעמיד מאבחנים משלו?"

מדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפברואר 2008 עולה כי משרד החינוך אכן ניהל בעבר רשימה של מאבחני לקויות למידה שעמדו בקריטריונים שנקבעו לצורך העניין, אך הרישום הופסק בעקבות שינוי מדיניות המשרד.

לדברי שרה, אחת הסיבות למספר ההקלות המאושרות היא עלות האבחון הגבוהה. "הורים משלמים הון עתק כדי לקבל אבחון שיוכיח שלילד שלהם יש לקות למידה, ואז הם מגיעים לבית הספר, וזקוקים לאישור הוועדה הפנימית שלנו או לחוות דעת שנכתוב לוועדה המחוזית", מסבירה שרה. "קשה לתאר את הלחץ המופעל עלינו מצדם. ההורים פשוט משחקים בנו, הם לא מניחים לנו. גם אם הוועדה המחוזית דוחה את הבקשה, הם דורשים שנגיש ערעור על ההחלטה, וגם הוא כרוך בשעות עבודה רבות של כל הצוות. אין לזה סוף".

למרבה ההפתעה, לא קיים חוק המסדיר את מעמדם של תלמידים בעלי לקויות למידה במסגרת החינוך הרגיל. הצעת חוק בנושא הונחה לפני עשור על-ידי ח"כ תמר גוז'נסקי והתקבלה לקריאה ראשונה. בשנת 2009 הניח על שולחן הכנסת ח"כ זבולון אורלב, המשמש יו"ר ועדת זכויות הילד בכנסת, הצעת חוק זהה, אך בשל התנגדות הממשלה קידום ההצעה מתעכב.

"אם התוצאה של הנחיות משרד החינוך היא שקרוב ל-50 אחוזים מהתלמידים בחלק מבתי הספר זוכים להכרה כלקויי למידה ומקבלים הקלות והתאמות בהתחשב בכך, הרי שיש חשש שקיימת לקות למידה בקרב אלו שערכו את ההנחיות האלה", אומר לנו ח"כ אורלב. "מדובר בתוצאות אבסורדיות, ואני חושש שבהעדר קידום הצעת חוק בנושא, יש ניצול לרעה המוני מצד בעלי ממון להשיג הקלות לילדיהם".

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  03/02/2012   |   עודכן:  03/02/2012
אורית רוזנבך
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
הקלוּת הבלתי נסבלת של ההקלוֹת
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
-צידקי
3/02/12 15:41
2
אחד העם
5/02/12 09:52
3
ןRc
5/02/12 13:32
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"ביבר הזכוכית" הוא אחד המחזות הידועים ביותר של טנסי ויליאמס, מגדולי המחזאים האמריקנים, וההפקה המועלית ב"בית צבי" ברמת גן היא ברמה משובחת שויליאמס, אם יכול היה, אני מניח, היה יוצא מקברו ומצדיע לה בחדווה רבה.
02/02/2012  |  חיים נוי  |   כתבות
לנתן דטנר מגיע שאפו על בימויו המזהיר. עושר ההבעות שמפיקים השחקנים על הבמה הוא ללא גבול. ראשית - דטנר עצמו, שכאשר חברו הטוב ביותר סרז', קונה ציור במאתיים אלף פרנק, כשבעצם זהו בד לבן ריק - הוא מדהים בתגובות המימיקה שלו ושפת הגוף למראה הציור. ההלם שהוא מקבל, מומחש גם מילולית בהגדרות שהנייר לא סובל. בקיצור, הוא מטיח בפני חברו (אוהד קנולר) את דעתו בצורה הכי אמיתית, ובקושי מרסן את צחוקו המתגלגל.
02/02/2012  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
אין זה סוד שמרבית חברות התעופה מצויות כיום במשבר כלכלי עמוק. על אחת כמה וכמה בימים אלה של עונת-תיירות שובקת-חיים. זה בהחלט הרגע הנכון לקפוץ על עגלת השפל הזאת.
02/02/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
מכון ירושלים לחקר שווקים פרסם (יום ג', 31.1.12) את עיקרי המדד הבינלאומי לזכויות הקניין, שנערך אחת לשנה על-ידי איגוד הקניין הרוחני האמריקני (PRA). המדד כולל 129 מדינות, המייצרות 96% מהתוצר הגולמי העולמי, ומדרג אותן לפי רמת ההגנה שהן מספקות לזכויות קניין שונות, לרבות קניין רוחני וזכויות יוצרים. המדד גם בודק את ההשפעה של הגנת הזכויות על מצבן הכלכלי של המדינות הללו.
02/02/2012  |  יהודה קונפורטס  |   כתבות
מחקרים רבים הצליחו להוכיח שחברתן של חיות-מחמד תורמת, מלבד החווייתיות וההנאה, גם לבריאותם הנפשית והפיזית של בני גיל הזהב. בין היתר עולה שמצבם של רבים מדיירי בתי האבות בארץ השתפר לאין ערוך בעקבות פגישתם עם "כלב-ליטוף" - פרויקט מיוחד שפיתחה עמותת "אשל", לשיפור איכות חייהם של בני גיל הזהב במוסד ובקהילה.
31/01/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
אסור שחיילי צה"ל ישמשו מגש הכסף להשלטת המחבלים "הטובים" של אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (כולה! מן הים עד הנהר!) - על המחבלים "הרעים" של חמאס    מטרתם זהה.
יואב יצחק
יואב יצחק
חקירה שהתקיימה בישראל נגד גרטלר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שנתן שוחד לדנינו ולגורמים נוספים, הסתיימה בלא כלום, לאחר שלא נמצאו ראיות; כך גם חקירה שהתקיימה ע"י FBI בחשד לשוחד בקונגו ...
חיים רמון
חיים רמון
שר הביטחון והמטכ"ל מפחידים את הציבור תוך שימוש פסול בתקשורת    כל התוכניות ההזויות שפרסם גלנט לניצחון ברצועה ולהקמת שלטון חדש ברצועה במקום חמאס, התפוגגו בלי שום הישג, וזה עדיין לא מ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il