איציק חנית - הגודל כן קובע

לאחר הפסקה של שנים רבות, בהן לא עסק בציור ממש, אלא בתפאורות וצילום לטלוויזיה, החליט לפני שלוש שנים לחזור למקצוע שלמד בביה"ס הגבוה לציור של מרגושילסקי, ובבצלאל. בימינו, קשה לומר שהעיסוק בתפאורה וצילום אינם אמנות. כיום, כמעט כל אמן הוא בין-תחומי. ולאיציק, שנחון בכשרון פיסול ורגישות לחלל ולעיצובו, היה המקצוע בו עסק למחייתו, גם כן מימוש החלק היצירתי והאמנותי שבו. יחד עם זאת, כששמע על פתיחת קורס בסדנת ההדפס, החל ללמוד, ולא פסק מליצור שם גם בהמשך, במסגרת הסדנה שמנהלים שם צמד האמנים טינה ואיליה בוגדנובסקי. הם גם שאצרו את תערוכתו החדשה, ומלבד התוצאות שמדברות בעד עצמן - מלא פיו שבחים עליהם.

תערוכתו החדשה בביתן האמנים מחולקת לשני חלקים. באולם הראשון מוצגות העבודות החדשות, גדולות המימדים, בהן פיתח את כתב היד האישי שלו, שלמראהו הצופים מופתעים מהעוצמה והיופי האצורים בהם. חרף העובדה, שאצל איציק הקומפוזיציות תמיד גיאומטריות, מסודרות ללא רבב, ללא שום החטאה או דיסונאנס - קיימת בהן גם חדשנות: נסוכה בהן האינטואיטיביות שבתת ההכרה שלו, המתבטאת בספונטניות הצבעונית. למרות שהכל כה ברור ומושלם, עיגולים ומעליהם חותכים קוים אלכסוניים וצולבים - הרי שאלמנט הצבע שהוא מחדיר במכחולו, והחומריות שמעניקים כל שכבות הלוחות השונים שהוא מערה אחת על רעותה, תוך ניצול שקיפויות הצבע - הרי כל צופה מוצא עצמו ממשש את הלוחות המונחים על שולחנות העבודה בסדנה, ומתפעל לא רק וויזואלית, אלא גם חושנית.

רמזים לאסון הטראומטי שארע ביפן

בחלק הראשון של התערוכה מוצג השלב המתקדם והעדכני של יצירתו, בו כאמור משולב ההדפס עם עבודת יד במכחול וצבע, עם רמזים לאסון הטראומטי שארע ביפן לפני שנה, וחששות לגורל הכדור עם אסונות נוספים שעלולים להתרחש. אלה מומחשים כהתפצלויות בצבע אדום מתוך הכדור. בהמשך, באולם הסדנה, מוצגות עבודותיו האינטימיות יותר, שעשויות בטכניקת ההדפס שפיתח לעצמו, ואינה דומה לשום טכניקה שהכרתם. משום שהיא מורכבת מכמה טכניקות ומשלבת את היסודות המעסיקים אותו, כמו היקום, התנועה של כוכבי הלכת בחלל, היווצרות החיים ביקום (עם הרמזים המיניים הנדרשים), וכיצד האדם רואה אותם ואת עצמו. ככלל, התערוכה - מעוררת תהיות בלב כל צופה. וכמו בכל יצירת אמנות מכל סוג - השאלות שהיא מעוררת בצופה הן ההוכחה למהותה ורמתה.

ניתן לסייג ולומר שאין העבודות בתערוכה זו שמרניות בגלל הקונסטרוקטיביות שלהן. להפך. דווקא החלקים הנוספים החדשים בעבודת ידו, הם המצביעים על האינטואיטיביות והספונטניות שאיפיינו את ציורי השמן שלו שניכר בהם היותו תלמיד של מרגושילסקי. רמזים מעודנים לאכספרסיביות, אותה הוא כובש "כדי שלא תהיינה תוצאות כה יפות וכה בקלות” לדבריו, הם המעניקים את הנופך החדש והמעניין בציוריו.

שמחתי לשמוע ששני האוצרים של התערוכה, טינה ואיליה בוגדנובסקי הם שעודדו אותו להעיז ולצאת עם יצירות גדולות, כי רק כך אנו יכולים להתרשם הרבה יותר טוב מיכולותיו של איציק חנית. אז למרות פסק הזמן שלקח מהאמנות פרופר - הרי החזרה אליה מתקדמת אצלו בצעדים מהירים, כפי שהוכיחו שלוש התערוכות. נמתין לתערוכה הבאה כדי לחזות בהמשך הנסיקה.