|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דניאל בן-טולילה מבית משפט השלום בבאר שבע מצליח לאזן בין יעילות, האינטרס הציבורי וזכויות החשודים ● ביקור באולמו מדגים שוב את חוסר האונים של השופטים מול סניגורים שמאחרים לדיונים ומול השב"ס שאינו מביא בזמן את העצורים
|
|
השופט דניאל בן-טולילה. בקיא בתיקים ונוקט איזון [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
|
|
|
| החשוד אומר שהוא חולה סוכרת ולא מטפלים בו בבית המעצר. בן-טולילה נענה מיד ומכתיב: "תשומת לב שב"ס כי לדברי החשוד הינו חולה סוכרת ועל כן יש להביאו לבדיקה בפני רופא ובמידת הצורך להתאים לו תרופות". החשוד: "אוכל, אוכל, תרופות יש לי". בן-טולילה לפרוטוקול: "ואוכל לפי הנהלים" | |
|
|
|
|
השופט: דניאל בן-טולילה, בית משפט השלום בבאר שבע
המועד: יום שני, 26.12.11, שעה 11:45
הנושא: מעצרים עד תום ההליכים
בשעה 11:45 מואיל בטובו סניגור להופיע לדיון שנקבע ל-08:30, והוא מגלה שדניאל בן-טולילה כבר דחה אותו ל-1.1.2012. למרות זאת, מאחר שהוא כבר כאן וגם החשוד כאן, מבקש הסניגור לקיים את הדיון כעת. בן-טולילה מסכים תוך שהוא מעדיף את זכויות החשוד על פני הפורמליסטיקה, אם כי בהחלט היה מקום לנזוף בסניגור - שאפילו לא טרח להסביר את איחורו בן שלוש השעות או להתנצל עליו.
מדובר בבקשתו של נאשם הנמצא במעצר בית להקלה בתנאי המעצר, כדי שיוכל לסעוד את אמו המאושפזת בבית לוינשטיין. תוך כדי עיון בתיק, נזכר בן-טולילה בפרטיו ומברר את הפרטים. נציג המדינה אינו בקיא בתיק, ולבן-טולילה יש הצעה: הנאשם יוכל לצאת בליווי של אחד המפקחים לבקר את אמו. "זה נראה לי איזון נכון", הוא אומר ומכתיב את ההסכמה בשמו של הסניגור. הלה מנסה לנצל את ההצלחה ומבקש שמרשו יוכל לנסוע לבדו לרעננה.
בן-טולילה מכתיב, תוך הפגנת בקיאות הנובעת מעיונו המהיר בתיק: "מבחינה משפטית טהורה אין מקום לעיון זה. משיב זה באופן חריג שינה את מקום מעצר הבית מאילת לדימונה, כאשר גם המתלונן תושב דימונה". בן-טולילה סוקר את ההקלות שכבר ניתנו וממשיך: "יחד עם זאת, מהסיבות שתוארו לעיל ומטעמים הומניטריים ולפנים משורת הדין, אאפשר למשיב לסעוד את אמו ככל שיידרש ובלבד שיהיה מלווה במפקח". כאשר הסניגור מבקש גם זמן להתאווררות מדי יום, רומז לו בן-טולילה שלא יגזים: "הוא יוצא כל יום לעבודה ועכשיו יהיה ברעננה".
כמו כל שופטי המעצרים, גם בן-טולילה תלוי בחסדי השב"ס וממתין שהעצורים יובאו לאולמו. רבע שעה אחרי שביקש להביא עצורים ספציפיים, הוא מתקשר בעצמו, מברר מה קורה ונותן עוד שמות לפי בקשות הסניגורים שנכנסו לאולם. לבסוף מגיעים העצורים בשעה 12:10 ובן-טולילה מאפשר לסניגורים לנהל עימם שיחות קצרות.
בן-טולילה פונה לאחד העצורים, שסיפורו זכור לו: "הצלחת לדבר עם עו"ד אזולאי?" העצור משיב בשלילה, ובן-טולילה מכתיב החלטה הממנה לו סניגור מהסניגוריה הציבורית, שכן טרם נערך דיון בגוף הראיות. הוא דוחה את הדיון ל-1.1.2012, כאשר ניכר מהבעת פניו שהוא אינו מרוצה מכך שלא הצליח למצוא מועד מוקדם יותר, ומסביר לחשוד שבינתיים נשאר במעצר: "מיניתי לך סניגור, ביום ראשון יהיה דיון". החשוד אומר שהוא חולה סוכרת ולא מטפלים בו בבית המעצר. בן-טולילה נענה מיד ומכתיב: "תשומת לב שב"ס כי לדברי החשוד הינו חולה סוכרת ועל כן יש להביאו לבדיקה בפני רופא ובמידת הצורך להתאים לו תרופות". החשוד: "אוכל, אוכל, תרופות יש לי". בן-טולילה לפרוטוקול: "ואוכל לפי הנהלים".
השורה התחתונה: דיוני מעצרים עלולים להיראות כסרט נע - אך לא אצל בן-טולילה. הוא מאזן היטב בין זכויות העצורים לבין הצורך ביעילות, גם לנוכח העובדה שיש גורמים שממש לא בשליטתו - כמו אותו סניגור המאחר בשלוש שעות והשב"ס הנזקק לרבע שעה כדי להביא עצורים מקומת המרתף לקומה השלישית.
יעילות: 9
מזג שיפוטי: 9
|
| תאריך:
|
28/02/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2012
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סוד כמוס
|
28/02/12 13:31
|
|
"נתתי לה חיי", מופע מוזיקלי משירי דני סנדרסון, בתיאטרון הבימה הוא סוריאליסטי, הזוי ומופרך, אך באותה נשימה הוא קצבי ורענן, עוצמתי ומרשים, הסוחף את הקהל לחגיגה של שיריו הייחודיים וגדושי ההומור וההברקות הלשוניות. יש חשיבות לציין את הסאונד המדהים באולם, המבליט את איכות השירה של השחקנים המוכשרים והתזמורת המבריקה ההופכת את המופע לאיכותי.
|
|
|
|
|
לאחר הפסקה של שנים רבות, בהן לא עסק בציור ממש, אלא בתפאורות וצילום לטלוויזיה, החליט לפני שלוש שנים לחזור למקצוע שלמד בביה"ס הגבוה לציור של מרגושילסקי, ובבצלאל. בימינו, קשה לומר שהעיסוק בתפאורה וצילום אינם אמנות. כיום, כמעט כל אמן הוא בין-תחומי. ולאיציק, שנחון בכשרון פיסול ורגישות לחלל ולעיצובו, היה המקצוע בו עסק למחייתו, גם כן מימוש החלק היצירתי והאמנותי שבו. יחד עם זאת, כששמע על פתיחת קורס בסדנת ההדפס, החל ללמוד, ולא פסק מליצור שם גם בהמשך, במסגרת הסדנה שמנהלים שם צמד האמנים טינה ואיליה בוגדנובסקי. הם גם שאצרו את תערוכתו החדשה, ומלבד התוצאות שמדברות בעד עצמן - מלא פיו שבחים עליהם.
|
|
|
|
|
עבר עשיר של היסטוריה מרתקת, בצד מודרניזציה של רחובות מערביים - כך מצטיירת טביליסי, בירתה של גאורגיה, בעיניו של התייר המזדמן אליה. מרחק של ארבע שעות-טיסה בלבד מהארץ ומרחק של שנות-אור מן השלטון הקומוניסטי המדכא שלה מלפני עשרים שנה בלבד. להבדיל מאז, טביליסי היא היום עיר פורחת ומשגשגת, שעושה כל שלא ידיה כדי להתנתק מספיחיה המעטים של אימא-רוסיה שעוד נותרו בה. ובכל זאת, שיטוט ברחובותיה השוקקים אינו יכול שלא להזכיר את עברה הטראומתי. קשה להתעלם מהבנייה הסובייטית הכבדה שלה ומהאנדרטאות למלחמות הרבות שעברו עליה. ארבעים פעם חרבה העיר וקמה מחדש ובמרוצת השנים שוקמה כולה מחורבותיה ואין בה עוד שמץ מן ההרס הגדול שפקד אותה.
|
|
|
|
|
פלדה מאת המחזאית הסקוטית רונה מונרו, המועלה בבית צבי ברמת גן הוא דרמה אנושית ומצמררת על מפגשים בין אסירת עולם שרצחה את בעלה לבין בתה, המנסה לתהות מה התחולל בליל הרצח ומדוע הוא בוצע. צוות שחקנים מוכשר מעניק לצופים חוויה תיאטרלית מרגשת ומטלטלת.
|
|
|
|
|
לאף יש השפעה דרמטית על האסתטיקה של הפנים. יותר מכל ניתוח פלסטי, טיפול באף דומה מאוד לאדריכלות. האף הוא מבנה מורכב הכולל ציפוי פנימי למערכת מורכבת ודינמית של קורות תומכות מסחוס ומעצם וכיסוי חיצוני עבה ואטום. הניתוח נעשה תוך מניפולציה של אותה מערכת תומכת מבלי לגעת בעור החיצוני, מה שמקנה מראה טבעי וללא סימנים חיצוניים לניתוח.
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
