|   15:07:40
  יהודה יפרח  
עיתונאי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מדריך למשקיעי נדלן מתחילים בחול - מושגי יסוד
קבוצת ירדן
על פרטי השכרת מנופים לכל פרויקט שלך
לא קלה דרכם של המבקשים להתגייר [איור: מושיק גולסט]

מסך הברזל

הם מאמינים באל אחד ומקיימים מצוות, ואעפ"כ המדינה מסרבת לגיירם. האשמה במצב: ועדת חריגים במשרד רה"מ, שבניסיון למנוע ממהגרי עבודה לזכות באזרחות בדרך הקלה מעכבת גם את גיורם של גרי הצדק, שממשיכים בד"כ לחיות עם בני זוג יהודים. כדי לפתור את הבעיה הקים הרב ישראל רוזן בי"ד פרטי שיכיר ביהדות המתגיירים וימנע מבני זוגם לחיות בחטא. אך במשרד הדתות מאיימים לפגוע במשכורתם של הרבנים עובדי המדינה השותפים בו. הנימוק: הקמת בי"ד פרטי נוגדת את האינטרס הציבורי
29/03/2012  |   יהודה יפרח   |   כתבות   |   מקור ראשון   |   תגובות

"אני רוצה להצטרף לעם היהודי, על כל מה שכרוך בזה, ואני מודעת לגמרי למה שכרוך בזה". אינה (שם בדוי) הייתה ישירה. היה חשוב לה להבהיר לדיינים שמבחינתה אין ספקות, שהיא שלמה לגמרי עם ההחלטה המשמעותית שקיבלה. אבל לדיינים זה כמובן לא הספיק. במשך קרוב לשעה וחצי הם המטירו עליה שלל שאלות וקושיות מכל טווח אפשרי – תנ"ך, הלכה, עיקרי האמונה, מחשבת היהדות.

איזה סוג של קשר הקב"ה מנהל איתנו? מה קרה במעמד הר סיני? מי ראה את זה, אולי זו בכלל המצאה? למה שומרים שבת? מתי במהלך השבת אנחנו מזכירים את בריאת העולם? מה ההבדל בין הקידוש של ערב שבת לקידוש של שבת בבוקר? כיצד נקרא הטקס של מוצאי שבת? האם נשים חייבות בקידוש? מהו מוקצה? מנין לומדים על המלאכות האסורות בשבת? מהי תוספת שבת? מהם עשרת הדברות? מהי התורה שבעל פה, מהם גבולות הסמכות של חכמים? מהן המצוות המיוחדות לנשים? מהי הפרשת חלה, מאיזו כמות של קמח מפרישים, מה עושים עם החלק המופרש? מה מברכים אחרי אכילת עוגה, על מה עוד מברכים את ברכת מעין שלוש? מה מוסיפים בתפילה בראש חודש? מעבר לשחיטה, מה עוד נדרש כדי שבשר יהיה כשר, איזה חלק אין להכשיר במליחה?

אינה ענתה בסבלנות ובשיטתיות. תשובותיה היו מביישות לא רק את הישראלי החילוני הממוצע, אלא גם לא מעט מבוגרי החינוך הדתי. הדיינים התקשו להתקיל אותה, התברר להם שהבחורה למדה ולמדה והיום היא פשוט יודעת. לדיינים היה גם חשוב לברר את טיב הזיקה של אינה לעולמה הקודם: "מי היה ישו, האם היה לו מעמד מיוחד, האם הוא היה המשיח? מה את חושבת על הבשורה של הברית החדשה? מה ההבדל בין המשיח באמונה הנוצרית למשיח באמונה היהודית?" אגב, על התשובות של אינה לשאלות הללו היו חותמים גם הרב אבינר והרב טאו.

לאחר פרק הבחינה עברו הדיינים על ערמת דפי ההמלצות של הרבנים והחברים של אינה ועדיאל. חלק מהממליצים הגיעו עם בני הזוג לדיון וסיפרו על היכרותם עם אינה, והדיינים חקרו גם את הוריו של עדיאל. לאחר מכן נעמדה אינה והצהירה: "אני מקבלת על עצמי לשמור ולקיים את כל מצוות התורה, את כל המצוות שתיקנו לנו חכמים ואת כל המנהגים הטובים של עם ישראל, ואני מאמינה בה' אחד". היא הניחה את כף ידה על עיניה הדומעות וקראה "שמע ישראל ה' א-לוהינו ה' אחד". אבל המעמד המרגש והמפעים הזה לא יעזור לאינה לקבל הכרה כיהודיה ולזכות באזרחות ישראלית, כי בית הדין שערך אותו אינו מוכר במדינת ישראל, ודייניו מנהלים היום מלחמת חרמה על עתידו מול פקידי משרד הפנים.

הבחנה שלא קיימת

"מצטערים, לא נגייר אותך"
כשאינה ועדיאל פנו לבית הדין במטרה לפתוח תיק גיור התברר להם שמדינת ישראל לא מוכנה לגייר אותה. מסתבר שאף על פי שאין לדבר כל הסמכה בחוק, החליט מי שהחליט שלא לאפשר גיור של מי שאינם אזרחי המדינה או זכאי עלייה מטעם חוק השבות

ברקע המשפחתי של אינה לא היו סימנים לשינוי הגדול שעתיד היה להתרחש בחייה. היא גדלה בשוויץ במשפחה בורגנית ממוצעת, חילונית אך עם שורשים קתוליים. לאחר התיכון התאהבה במטייל ישראלי שהגיע לטיול בארץ האגמים ויערות העד. היחסים התחממו וכשהוא סיים את שיטוטיו היא מצאה את עצמה איתו על המטוס בדרך לישראל. שבע שנים הם ניהלו זוגיות, וכשנפרדו היה ברור לה שהיא חוזרת הביתה. אבל הימים שבהם נשארה בארץ כדי להשלים מחויבות למקום העבודה שלה הבהירו לה שהקשר שלה לארץ הקודש חורג מעבר לאילוצי המערכת הזוגית. היא חזרה לאירופה אך חשה זרה במולדתה, ואז החליטה לארוז את התיק ולשוב לישראל.

בארץ היא מצאה עבודה והחלה במקביל להתעניין ביהדות. אחרי שנה היא הכירה את עדיאל, בוגר מסלול של ישיבה תיכונית, מכינה קדם-צבאית וקצונה ביחידה מובחרת. עדיאל נטש את העולם הדתי במהלך שירותו אבל נגרר לשם חזרה בעקבות ה"שיקסע" הנלהבת שהכיר, שנמשכה דווקא אחרי מנהגי הוריו והספרים שהיא מצאה בסלון שלהם. עם התהליך האישי שלה היא החזירה אותו אל בית הכנסת, אל החגים ואל הכשרות. בנקודת הזמן הזו היא קיבלה החלטה בנוגע למעמד האישי שלה: "היה ברור לי שאני רוצה להתגייר ולהיות חלק מההיסטוריה של העם היהודי בארץ הזו", הסבירה אינה לדיינים, "המצוות היו חלק מהעניין. ידעתי שיהיה לי קשה לשמור שבת אבל היום אני חושבת שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".

אבל כשאינה ועדיאל פנו לבית הדין במטרה לפתוח תיק גיור התברר להם שמדינת ישראל לא מוכנה לגייר אותה. מסתבר שאף על-פי שאין לדבר כל הסמכה בחוק, החליט מי שהחליט שלא לאפשר גיור של מי שאינם אזרחי המדינה או זכאי עלייה מטעם חוק השבות. ההחלטה נכתבה בסעיף ד' לכללי הדיון בבקשות לגיור (תשס"ו), והוצגה בבית המשפט כחלק מסמכותו של מנהל הגיור במשרד רה"מ המבוסס על "סמכות שיורית", דהיינו סמכות הנובעת מחובתה של המדינה לפקח על תהליכים בעלי משמעות ציבורית גם כשאין חוק מפורש המסדיר את הנושא. האינטרס של משרד הפנים ברור: למנוע מהלך של גיור המוני לעובדים זרים ומסתננים מארצות העולם השלישי, כמו גם גורמים עבריינים המעוניינים במפלט מדיני. ההנחה היא שכל אלו יסכימו גם להניח תפילין ולהתפלל חמש תפילות ביום כדי לזכות באזרחות הנכספת.

הצורך בהבחנה בין מתגיירים המעוניינים בהצטרפות כנה לעם היהודי לבין מהגרי העבודה ושאר הטרמפיסטים ברור. בגינו הוקמה במנהלת הגיור ועדת חריגים שאמורה לטפל פרטנית בבקשות ולאשר כניסה לתהליך גיור למועמדים מתאימים, באישורם של נציגי משרד הפנים. הוועדה קיבלה אישור לקיומה מהיועצים המשפטיים של משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה, ומנציג משרד הדתות. אלא מה, המציאות היא שהוועדה נוטה למרוח את הטיפול בבקשות במשך זמן רב, כשלאחריו מתקבלת לרוב תשובה שלילית שאינה מנומקת ואינה מגובה בעובדות. מעבר לעובדה שהוועדה פועלת ללא תשתית חוקתית מסודרת, התנהלותה מתאפיינת באי שקיפות מטריד: היא אינה מזמנת את המבקשים לריאיון ואינה מאפשרת בחינה של החלטותיה בערכת ערעור.

אינטרס אזרחי
הרב ישראל רוזן. "בני הזוג נשחקים"

הכרח לחיות בחטא
"בשורה התחתונה המדינה מכריחה אנשים כמו עדיאל להינשא בנישואים אזרחיים ולחיות בחטא במשך תקופה ממושכת עד לקבלת האזרחות, אף על פי שהוא ובת זוגו מעוניינים להקים בית יהודי כשר בישראל. זהו אבסורד, הגולם קם כאן על יוצרו"

הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת ומי שהקים את מנהל הגיור הממלכתי בשנת תשנ"ה (1995) ועמד בראשו בשנים הראשונות, קובל על התנהלותה של הוועדה: "הגיור מותנה בתהליך של לימודים וליווי אישי במכוני הגיור המתוקצבים מכספי הממשלה, כשהקריטריון לגובה התקצוב הוא מספר המועמדים שהמכון מטפל בהם. משרד הפנים הודיע למכונים שהוא לא יתקצב מועמדים שאינם אזרחי המדינה או זכאי חוק השבות. ברור שאם הבעיה הייתה רק כלכלית לא היינו מגיעים למצב שנוצר, כי המכונים היו מוכנים ללמד מועמדים לגיור גם ללא תקצוב, ולהסתמך על תרומות או על גביית תשלום מהמועמדים. זה לא קרה כי המכונים הבינו שבמידה שהם יקבלו ללימודים אזרחים זרים המשרד יתנכל להם ויחסום לחלוטין את הבקשות שהם מגישים לוועדת החריגים.

"בפועל יש בכל שנה מאות פונים שהגיעו ליהדות מתוך דחף פנימי של חיפוש רוחני, לפעמים מדובר בבנות זוג של ישראלים המוכנות להתגייר ולהשתלב בעם ישראל כמו רות המואבייה. המציאות מוכיחה שהגיורים הם לעתים קרובות מן המשובחים והרציניים ביותר. לפעמים המתגיירות סוחפות בהתלהבות שלהן את בן הזוג ומחזירות אותו בתשובה, והן מגיעות לוועדה עם שלל המלצות של רבנים וחברי קהילה המכירים אותם אישית. אבל ועדת החריגים אטומה לבקשה שלהם".

האם אתה מזהה דפוס מוכוון של ועדת החריגים?

"בוודאי. הוועדה לרוב דוחה את הפניות, או שהיא מציבה תנאים להמתנה ממושכת שיכולה להגיע עד לשנתיים, ובני הזוג נשחקים ולא מחזיקים מעמד. בראש הוועדה עומד היום הרב רפי דיין, שהוא נציגו של הרב עמאר, אבל בפועל מי ששולט בה הם נציגי משרד הפנים. התקשורת מצדה עטה על הסיפורים הפיקנטיים שיש בהם באמת הרבה סבל אנושי, וממהרת להאשים את הרבנים בבתי הדין לגיור בסחבת ובהקצנה כשהאמת היא שהפקק תקוע בכלל בוועדה, ולמעשה במשרד הפנים".

מה האפשרויות העומדות בפני המועמדים שהוועדה דחתה?

"הם חייבים להיות אזרחים כדי להתחיל בתהליך גיור רשמי. אבל כדי להיות אזרחים הם צריכים להינשא לאזרח ישראלי ולחיות עמו במשך שנים ארוכות. בשורה התחתונה המדינה מכריחה אנשים כמו עדיאל להינשא בנישואים אזרחיים ולחיות בחטא במשך תקופה ממושכת עד לקבלת האזרחות, אף על-פי שהוא ובת זוגו מעוניינים להקים בית יהודי כשר בישראל. זהו אבסורד, הגולם קם כאן על יוצרו".

מהו האינטרס של הוועדה במדיניות הזו?

"לוועדה יש אינטרס אזרחי ולא אינטרס דתי. היא לא רוצה לאפשר למסתננים ולעובדים זרים לנצל את הגיור לצורך קבלת אזרחות. מנגד, ישראל לא יכולה להפלות בין מבקשים מארצות מצוקה למבקשים מארצות רווחה, ולכן המדינה החליטה לפקח על המבקשים להתגייר ולקבל אזרחות, ומבחינתי זה לגמרי לגיטימי. אבל התפקיד שלה צריך להתמצות אך ורק בתכלית הזו – לברר שלא מדובר במהגר על-רקע עבודה או באדם בעל-רקע פלילי, ולהתיר את הגיור לכל השאר. הדיון המהותי והבחינה הפרטנית המעמיקה של המועמדים צריכים להתקיים רק בבית הדין שעובד בצמידות למכוני הגיור. המדינה בכלל לא אמורה להתערב בזה".

פתרון זמני

הרב רוזן החליט שלא להסתפק במחאה ולעשות מעשה. עם הרב גדעון פרל מאלון-שבות והרב אורי סמט ממגדל-עוז הוא הקים בית דין פרטי המטפל בגיורם של הזוגות שנדחו בוועדת החריגים. בית הדין אינו מוכר לא בידי מנהל הגיור הממלכתי ולא בידי משרד הפנים. המטרה שלו היא לפתור בשלב הראשון את הבעיה הדתית ולאפשר למבקשים להתגייר ולהתחתן כדת משה וישראל. בעתיד הוא מצפה לקבל הכרה מן הממשלה כפי שמקבלים בתי דין חרדיים דוגמת בית הדין של הרב קרליץ מבני-ברק.

אינה הייתה אחת מאלו שהגיעו לבית דינו של הרב רוזן לאחר שנואשה מטיפולה של ועדת החריגים. את מכתב התגובה לבקשה שהגישה לוועדה היא קיבלה לאחר לא פחות משנה תמימה, וגם הוא הסתפק בשורה קצרה ולקונית המבשרת על דחיית הבקשה מן הטעם ש"לא הוגשו מספיק המלצות". אגב, איש לא טרח להודיע לה לפני כן כמה המלצות צריך לצרף לבקשה.

אינה הגישה בקשה חוזרת עם קלסר של המלצות של רבנים ומכרים שעמם עמדה בקשר. לאחר חודשים ארוכים קיבלה מכתב נוסף: "בקשתך נדחתה. הוועדה לא התרשמה מכנות כוונותייך". אינה טוענת שהוועדה מעולם לא זימנה אותה לפגישה או לריאיון ולא פנתה לאף אחד מהרבנים שליוו אותה במסעה.

כך או כך, בית הדין של הרב רוזן טיפל בעשרות פניות עד שמשרד הדתות אסר עליו מלחמה. במכתב ששלח לפני כחודשיים המנכ"ל המשרד לשירותי דת אביגדור אוחנה לרפי אוסטרוף העומד בראש המועצה הדתית בגוש-עציון נכתב כי: "לאחרונה התברר למשרדנו כי הרבנים גדעון פרל ואורי סמט המכהנים כרבני ההתיישבות... פועלים במסגרת בית דין פרטי... כידוע לך ולרבנים הנכבדים, בית הדין הנ"ל אינו מוכר כבי"ד במסגרת מנהל בתי הדין לגיור שבמשרד רה"מ. ממילא אין תוקף חוקי לגיורים שנערכים במסגרתו ופעילותו הינה מנוגדת לחוק. דברים אלו חמורים במיוחד כאשר מדובר בעובדי ציבור ששכרם מתוקצב בכספי המדינה, והמחויבים לקבל אישור לעבודה נוספת, ובכלל זה לעבודה ללא שכר".

האיום הופיע בהמשך: "הינך נדרש להנחות את הרבנים הנ"ל בהתאם, בטרם יפעל המשרד להפסקת תקצוב שכרם". מבחינתם של רבני הישובים המשמעות של האיום בשלילת השכר היא חיסולו של בית הדין.

הרב רוזן פנה בתגובה במכתב דחוף לראשון לציון הרב שלמה עמאר. המכתב מגולל את השתלשלות העניינים ומופיע בו בין השאר כי: "התרשמנו בפגישה כי גם כבוד תורתו הראשון לציון שליט"א מבין ללבנו וללב הזוגות הללו... כבוד תורתו הפטיר בשפה רפה משהו כמו 'מה לעשות, המשפטנים מעכבים'. למותר לציין שלא השר ולא המנכ"ל לא שמעו את דברינו, ולא נפגשו ולא האזינו למצוקת המשפחות הנדחפות לחיי חטא". במכתב מבהיר הרב רוזן כי בית דינו אינו מבקש הכרה אזרחית או משפטית בגיור, "ולפיכך, אין בגיורנו שום פתח לגיור רפורמי שהרי איננו מבקשים הכרה", אלא רק פתרון דתי מקומי.

בהמשך צורפה חוות דעתו של ד"ר אביעד הכהן ממכללת 'שערי משפט' שקבע בין השאר: "בחנתי את הנושא. למיטב הבנתי המשפטית, אין כל איסור בהפעלת בית דין הפועל כמסגרת הלכתית לקירוב גרים... טענת המנכ"ל שלפיה עשייתכם בתחום הגיור מנוגדת לחוק היא יותר מתמוהה. ודומה שלא בכדי לא ציין המנכ"ל ולו בדל סעיף שישמש אסמכתא לדבריו. התערבות בפעילותכם עלולה לעלות כדי פגיעה בחופש הדת שהוא זכות חוקתית ראשונה במעלה". הכהן התייחס גם למקור הסמכות החוקית של מנהל הגיור וקבע כי: "ניסיונם של מוסדות אלה לבסס את פעילותם בנושא על 'סמכות שיורית' תלוי על כרעי תרנגולת מבחינה משפטית".

תגובתו של עו"ד ישראל פת, היועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, הגיעה בשבוע שעבר ובה נכתב: "הגיורים הפרטיים מנוגדים לאינטרס הציבורי ואין זה מתקבל על הדעת שרבנים עובדי ציבור ששכרם מתוקצב על-ידי המדינה עוסקים בהם. הבעיה העיקרית הינה ביחס לאלה שאינם אזרחי ישראל אשר פונים לגיורים פרטיים כדי לעקוף את הכללים שנקבעו בנושא, לרבות את ועדת החריגים. עולה אפוא כי עיסוקם של עובדי ציבור בפעילות פרטית זו חותר תחת מדיניות הממשלה ועל כן דין הטענות המועלות בפנייתכם להידחות".

השער לאזרחות

מה עושה ועדת הערעורים
"הוועדה תברר פרטים על הרקע של המבקש. לפעמים היא תגלה שמדובר בעובד זר או במסתנן שפונה לערוץ הגיור רגע לפני שהוא אמור להיות מגורש מהארץ. הבעיה היא שבתי הדין לא ערוכים להתמודד עם התופעה והם נוטים להאמין אוטומטית למבקשים, שחלקם אגב יודעים היטב להציג הצגות"

ש', המכהן כחבר בוועדת הערעורים, דוחה את טענות הרב רוזן על הסף: "ועדת הערעורים קיימת כבר שנים ארוכות, והרב רוזן והרב פרל הקימו את בית הדין הפרטי שלהם רק לאחר שפרשו ממערך הגיור הממלכתי, כך שזה לא הרקע להקמת בין הדין שלהם. לגופם של דברים צריך להבין שתהליך הגיור הוא המסלול המהיר ביותר להשגת אזרחות ישראלית, ויש לא מעט אנשים המעוניינים להשתמש בתהליך אך ורק לצורך השגת האזרחות.

"נכון, הוועדה עובדת מתוך אוריינטציה אזרחית ולא מתוך הקשר דתי, אבל המטרה שלה היא לברר שאדם שאינו אזרח ישראלי ואינו זכאי לעלייה מכוח חוק השבות לא ינצל את הפרצה להשגת אזרחות. ישראל רוצה שגיורו של מי שאינו אזרח יהיה מעשה חריג, וגם זה רק בתנאי שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו".

מהם הקריטריונים, מה מבקשת הוועדה לבדוק?

"הוועדה תברר פרטים על הרקע של המבקש. לפעמים היא תגלה שמדובר בעובד זר או במסתנן שפונה לערוץ הגיור רגע לפני שהוא אמור להיות מגורש מהארץ. הבעיה היא שבתי הדין לא ערוכים להתמודד עם התופעה והם נוטים להאמין אוטומטית למבקשים, שחלקם אגב יודעים היטב להציג הצגות. במשרד הפנים יש כלים טובים יותר לבדיקת הרקע של המועמד והמוטיבציה שלו. ובכלל, העבודה של הוועדה היא עבודה שקופה".

מהו התהליך שעובר המבקש בוועדה?

"הטיפול הראשוני נעשה בידי מזכירת הוועדה. היא מוודאת שלמבקש יש המלצות מתאימות. יש לה נגישות למחשב של משרד הפנים והיא צריכה להתרשם שמדובר במי שרוצה להצטרף לעם היהודי ולא בגורם שמנסה להשיג מעמד בצורה עקיפה. היא גם מוודאת שמדובר בשוהה חוקי ולא במסתנן או בפלשתיני. אם היא מאשרת את המשך הטיפול, מוזמן המבקש לריאיון עם נציג מנהל הגיור שחוקר אותו באשר לכוונותיו. אם המבקש צלח את הריאיון התיק מגיע לוועדה, שלה יש נגישות גבוהה יותר למאגרי מידע ממשלתיים והיא בודקים את הרקע של האיש".

מה עוד נשאר לבדוק בשלב הזה?

"הוועדה צריכה לשלול את האפשרות שמדובר במבקש שלא היינו רוצים להקנות לו אזרחות. היא תברר פרטים כמו כמה פעמים הוא נכנס ויצא מהארץ, ובאיזו תדירות. האם הוא עבד בישראל, במה ולמשך אילו פרקי זמן. היא גם יכולה לברר האם האדם היה בעבר במעמד של שוהה בלתי חוקי. המידע הזה מאפשר להם לברר האם מדובר במהגר עבודה או במי שבאמת רוצה להתגייר".

אז איך קורה שבני זוג שמעוניינים להתגייר ולהקים בית יהודי דתי לא עוברים את המסננת של הוועדה?

"צריך לבדוק כל מקרה לגופו. כשמגיעות אלינו תלונות ספציפיות אנחנו מנסים לעזור, אבל לא תמיד זה אפשרי. בסיכומו של דבר צריך לדעת שהוועדה הזו עושה מלאכת קודש. בג"ץ כבר קבע שהגיור אינו עניין פרטי אלא מעשה בעל השלכה ציבורית שמכוחו אפשר לרכוש אזרחות. ולכן ברמה הממלכתית בתי הדין הפרטיים הם בעיה קשה. אם המדינה תתיר את הפעילות שלהם, הדבר יפתח פתח לכל זרם או כת לפתוח מסלולי גיור ללא פיקוח וללא בקרה, ואת זה גם הרב רוזן לא רוצה".

ללא אור בקצה

הוויכוח יישאר כנראה פתוח, אבל מי שכמעט והתייאשה מהמצב היא משי נחמני. פרטי התלאות שעברה משי בדרך לגיור יכולות לפרנס ספר שלם. משי נחמני נולדה ברוסיה כיבגניה קרבצ'נקו והיגרה בגיל צעיר עם משפחתה להולנד. שם היא הכירה את רן נחמני והגיעה יחד איתו לישראל, נישאה לו והולידה שתי בנות. בהמשך התקרבו בני הזוג ליהדות ויבגניה ביקשה להתגייר ולהינשא לבן זוגה כדת משה וישראל. אחרי שהבינו שישועתם לא תצמח ממשרד הפנים, היא קיבלה המלצה לנסוע להולנד ולהתגייר בבית הדין של הקהילה היהודית שם.

בית הדין שם גרר את הדיון בבקשתה במשך לא פחות משנתיים. סכסוך ממושך על תחומי הסמכויות בין שני רבנים בקהילת יהודי הולנד וחוסר המוכנות של משרד הדתות להכיר בגיוריו של אחד מהם גרמו לכך. יבגניה מצאה עצמה חיה בהולנד בנפרד מבן זוגה שנשאר בארץ במשך תקופה ממושכת כשאין אור בקצה המנהרה. לאחר כשנתיים אמר לה אחד הרבנים שהוא יוכל לגיירה רק בניו-יורק, אבל יבגניה נותרה ללא אמצעים וללא אנרגיה לסיבוב נוסף והחליטה לחזור ארצה.

הזוג מצא עצמו חי חיי משפחה דתית לכל דבר, שומר שבת, כשרות וטהרת המשפחה, בנותיהן גפן ואליה לומדות במוסדות דתיים, אך הבעיה הקטנה היא שיבגניה והבנות אינן מוכרות כיהודיות... רב מהקהילה שעמו עמדו בקשר הפנה אותם לבית דינו של הרב רוזן. לאחר שנים של תלאות התגיירו יבגניה והבנות. יבגניה אמצה את השם משי, שהופיע בהפטרת פרשת השבוע שבו התגיירה.

אבל הסיפור רחוק מסיום. העובדה שמשי שהתה שנתיים בהולנד הספיקה למשרד הפנים להחליט שספירת חמש השנים של נישואים לישראלי עד לקבלת אזרחות צריכה להתחיל מהתחלה. כרגע, מבחינת המדינה, רק בעוד ארבע שנים תוכל משי להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית, ורק לאחר קבלת האזרחות תוכל להגיש בקשה לגיור בבית דין מוכר. את הנזק-בכוח שנגרם לבנות שלה כבר אין להשיב: אם הן ירצו להתחתן עם בן זוג המוכר ככהן, הן לא תוכלנה לעשות זאת בנישואים יהודיים בישראל.

פורסם במקור: צדק, מוסף לדין, למשפט ולהלכה המצורף לעיתון מקור ראשון
תאריך:  29/03/2012   |   עודכן:  10/04/2012
יהודה יפרח
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מסך הברזל
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אורי עמר
1/04/12 13:13
2
רות המואביה
1/04/12 13:22
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בימים האחרונים נקלעתי לפולמוס עם עמיתי איש יחסי הציבור דוד גולן דובר הכנס הגרונטולוגי (מדעי הזיקנה. האם יש הדרה זקנים מן המרחב התקשורתי בישראל או לא. הוא טען במאמר מקיף שכן. אני טענתי שלא. הופנו נגדי האשמות על חוסר הבנה אז הלכתי לבדוק בדיקה אמפרית את הסוגיה הזו.
29/03/2012  |  יוסי ריבלין  |   כתבות
בדוח השנתי שהציגה השבוע חברת מעריב-החזקות בע"מ, תחת הסעיף הקבוע המכונה "הון אנושי", מצוין כי בשנה החולפת צומצם מספר עובדי המערכת בחברה - עיתונאים, צלמים, גרפיקאים ומעצבים - בשיעור ניכר.
29/03/2012  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
מאיץ החלקיקים LHC, הפועל במעבדה האירופית לחקר פיסיקת החלקיקים שליד ז'נבה, CERN, מאותת לפיסיקאים שדבר מה גדול עשוי להתחולל בקרוב. המאיץ מסוגל לגלות כוחות וחלקיקים שעד כה לא יכולנו לגלותם. מדובר, למשל, בחלקיקים קטנים בהרבה מהניטרונים ומהפרוטונים שבגרעין האטום (שגודלם הוא מיליונית מיליארדית המטר).
29/03/2012  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
"קריאת המחזה 'היריקה' שכתבתי הוא רגע מאד דרמטי עבורי", חולק גדעון רייכר רגע פתיחת לפני פסטיבל "צו קריאה". "אני נושא תפילה שמבין ששת המחזות שיוקראו בפסטיבל בצוותא, יזכה המחזה שאני כתבתי והוא יעלה על בימות ישראל". בטח תתפלאו לדעת שמשהו יושב על המצפון של גדעון רייכר במשך 25 שנים והוא עוד לא הוציא אותו החוצה. כלומר, הוא כתב על כך מחזה, אך לא עשה עם המעשה דבר מעבר. לא ברור למה רייכר התאפק כל השנים. הרי היו לו לא מעט הזדמנויות תקשורתיות בטורי העיתונות, בטלוויזיה ובעיקר ברדיו שם הוא לא מפסיק לדבר, לענות, לעזור וגם להטיף למאזינים כשאין לו ברירה. רייכר ידוע כאדם חד לשון שלא מתבייש, לא מצנזר את עצמו ולא שוקל מילים בכובד ראש, אלא יורה אותן בצרורות בשפתו המהודרת.
29/03/2012  |  שי הרלב  |   כתבות
כך משתקף השבוע מהפייסבוק שלי
29/03/2012  |  מאיר עוזיאל  |   כתבות
המועמד לתפקיד ראש מערך הגיור: הרב לוי  /  זאב קם
מתנה מהטבע  /  אבינדב ויתקון
הרצאות רבנים מנוצלות להסתה נגד ישראל  /  אסף גבור
צוללים, קדימה  /  סופיה רון-מוריה
שני אישים, שני מבחנים  /  אסף גולן
לא ירצו - לא יאכלו   /  יהודה יפרח
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
שמו של גבי עמרני החל להתפרסם בחוגי התרבות בארץ ולאחר שחרורו מהלהקה הצבאית    רשימת הסרטים בהם שיחק כה ארוכה עד כי דומה לעיתים כי אין סרט ישראלי שבו לא נטל חלק
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-1978/79, טענה מחלקת המדינה שאייתוללה חומייני יושפע על-ידי יועצים מתונים בוגרי אוניברסיטאות מערביות, יתרחק ממוסקבה הקומוניסטית, יתמקד בהענקת זכויות אדם לעם האירני, ימנע מיצוא המהפ...
רון בריימן
רון בריימן
בשעת כתיבת שורות אלה, חוק ההשתמטות המרתיח, הנתעב והמיותר עדיין לא נזרק לפח האשפה    החוק נועד להפלות בין דם לדם, בשעה שעם ישראל מקיז את דמו בשדות הקרב
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il