'גולדמן סאקס' מאמצים את השריעה

מחמד ח'ניפר, גם הוא מומחה למימון איסלאמי, הביע חשש בראיון ל'פייננשל טיימס' הלונדוני ש'גולדמן סאקס' ישקיעו את רווחיהם מהנפקת ה'סוקוק' המתוכננת במימון פעילותם הבנקאית המסורתית המנוגדת לשריעה. המסחר ב'סוקוק' של הבנק האמריקני יופץ בבורסה של אירלנד, ולדברי ח'ניפר אין שום ביטחון כי המסחר בה יתבצע במחירים נומינליים כפי שדורשים עקרונות האיסלאם.

אסים חאן המייעץ ל'גולדמן סאקס' דחה מכל וכל את חששותיו של ח'ניפר. בטור שחאן כותב ב'רוייטרס' הוא אמר ש'גולדמן סאקס' מתעסק לא רק עם מכשירים פיננסיים, ויש למוסד הזה ניסיון רב שנים והיקפים במסחר בסחורות, בהתאם לכללי השריעה האוסרת לעשות כסף מכסף. חאן ציין שבתוכנית ה'סוקוק' המדוברת נאמר בבירור שהמסחר יתבצע במחירים נומינליים.

הוויכוח בין חאן לבין ח'ניפר, המתנהל בימים האחרונים בתקשורת המערבית, משקף היטב את הקיטוב בין השיטות השונות בבנקאות האיסלאמית. חאן זעם על טענותיו של ח'ניפר שייתכן ש'הסוקוק' של 'גולדמן סאקס' יונפק בשיטת 'תווארוק' המתירנית הנהוגה במלזיה (שיטה לפיה הבנק משמש מתווך לרכישת הטובין והלקוח משלם למעשה בעבור הטובין) במקום בשיטת 'מוראבחה' השמרנית הנפוצה במדינות המפרץ (שיטה לפיה הבנק רוכש בעצמו את הטובין והלקוח רוכש אותו מהבנק).

יש כיום כמה גופים המגדירים תקינה בתחום המימון האיסלאמי. תחרות עזה שוררת בין השיטות והארגונים השונים, וכל צד מגייס חכמי שריעה שיתקפו את הצד השני. ח'ניפר, שהוביל את ההתקפות על תוכנית ה'סוקוק' של 'גולדמן סאקס', הוא מומחה עולמי בבנקאות האיסלאמית המפרסם טורים בנושא ב'רויטרס', ב'פייננשל טיימס' ובסוכנות 'בלומברג'. אך לא רבים מודעים לכך שהוא מייצג את הגישה השמרנית יותר בבנקאות האיסלאמית.

בימים אלה ח'ניפר עובר תהליך הסמכה כמומחה שריעה מטעם AAOIFI, ארגון תקינה במימון איסלאמי היושב בבחריין. על גישתו השמרנית של הארגון יעידו הסטנדרטים הנוקשים שלו ואישיותו של ראש מועצת השריעה שלו, תאקי אוסמאני. פסיקותיו הרבות מתייחסות לבנקאות האיסלאמית שסייע להקים בארצו פקיסטן. אוסמאני עומד בראש מועצות השריעה של בנקים איסלאמיים רבים ברחבי העולם.

השפעתו של אוסמאני ניכרת הרבה מעבר לענייני הבנקאות האיסלאמית. כתביו, הנחשבים לאחד מעמודי התווך של הפסיקה הסונית, מלאים בשנאה למערב. בספרו 'האיסלאם והמודרניזם' כתב אוסמאני: "יש להרוג בכופרים עד שיובסו, יכנעו וישלמו דמי חסות". במקום אחר הוא כתב "פאר והדר במדינה שאיננה מוסלמית הם מכשול גדול בעבור המוסלמי, ולכן ניפוץ הפאר הזה הוא ממטרות הג'יהאד".

פסיקותיו של אוסמאני על חילול שם אללה הפכו לחלק מספר החוקים של פקיסטן, ונוצרים מקומיים רבים שילמו בחייהם רק בגלל שהעזו לקיים את אמונתם בפרהסיה. מחיר דומה שילמו אלפי בני הכת ה'אחמדית' המתונה כשארגוני טרור בפקיסטן יישמו את פסק ההלכה של אוסמאני, שהכריז על האחמדים ככופרים. גם המתנקשים שרצחו את הנשיאה לשעבר, בהוטו, הסתמכו על פסיקותיו של אוסמאני האוסרים שילוב של נשים בשלטון.

לא פלא שגורמי המודיעין במערב מקשרים את אוסמאני לגורמי טרור. בשל ההקשרים האלה ובשל פסיקותיו הוא הודח מראשות מועצות השריעה של חברת 'דאו ג'ונס', שבה היה אחראי על מדד ה'דאו ג'ונס' האסאלמי, הכולל 25 חברות מובילות העומדות בדרישות האיסלאם. צעד דומה נקטה גם החטיבה האיסלאמית ב-HSBC הבריטית.

החוגים השמרניים בארה"ב טוענים שהקשרים בין 'גולדמן סאקס' לבין הנשיא אובמה הם שהניעו את הבנק לפנות לשוק ה'סוקוק'. על-פי פרסומים שונים, 'גולדמן סאקס' היה בין התורמים גדולים לקמפיינים של אובמה בשנת 2008 ושל מפלגתו שנתיים לאחר מכן. מצד שני, 'גולדמן סאקס', שהיה אחד השחקנים בשוק הסאבפריים, נהנה מתוכנית ההצלה הכלכלית של הנשיא. אחד משותפיו של הבנק, גארי גנסלר, התמנה על-ידי אובמה לראשות נציבות המסחר.

רבים סבורים שהנשיא ברק אובמה מוביל מגמה החותרת לפיוס עם 'האחים המוסלמים'. היה זה אך סמלי שבביקורו ההיסטורי של אובמה בקהיר, לפני כמה שנים, ישבו נציגי התנועה בשורות הראשונות. פגישות רמות דרג בין נציגי הממשל לבין ראשי 'האחים המוסלמים' הן עובדה קיימת. העיתון הלבנוני 'אל-דיאר' פרסם לא מזמן כי המחוות הפומביות הן תוצאה של מגעים חשאים המתקיימים כבר 4 שנים והניבו הסכם סודי. על-פי ההסכם, ארה"ב מסכימה להגמוניה של התנועה במזרח התיכון - מציאות שאכן מתהווה לנגד עינינו. האחים המוסלמים מתחייבים בתמורה לפעול לפירוקה של 'אל-קאעידה' ולפגיעה בציר השיעי-עלאווי במזרח התיכון, כולל התססה של אוכלוסיות סוניות במחוזותיה של אירן.

גם אם הפרסום בלבנון ספקולטיבי משהו, המגעים בין ממשל אובמה לבין 'האחים המוסלמים' הם עובדה המשקפת מדיניות שיש לה גם השלכות כלכליות. הנשיא ואנשיו מצדדים בקידום הבנקאות האיסלאמית, והמהלך של 'גולדמן סאקס' משתלב היטב במגמה. אך אובמה איננו לבד. מדינות שונות בארה"ב קידמו בשנים האחרונות חקיקה המאפשרת פעילות פיננסית המבוססת על חוקי השריעה.

האם המגמות החדשות משקפות את דעת הקהל בארה"ב? לא בטוח. לא לחינם רשמה 'גולדמן סאקס' את תוכנית ה'סוקוק' שלה בבורסה באירלנד ולא בארה"ב. הרגישות האמריקנית לחופש ולזכויות אדם גורמת להתנגדות רבה ליישום השריעה על אדמת ארה"ב. קבוצות שונות נלחמות בתופעה,כיוון שלדעתן היא סותרת את הערכים האמריקניים. למלחמתן הצטרפו לאחרונה המועמדים הרפובליקניים לנשיאות - ניוט גינגריץ' וריק סנטרום. במדינות מסוימות בארה"ב הוצאה השריעה אל מחוץ לחוק, וזה יכול להסביר את העובדה שאף על-פי שבארה"ב יש 20 חברות המציעות שירותי מימון איסלאמי, עד עתה לא קם שם בנק איסלאמי אחד. גם העובדה שרבים מהבנקים האלה קשורים לטרור ולתוכנית הגרעין של אירן לא מוסיפה לפופולריות של הענף.

המאבק הפנים-אמריקני נמצא אפוא בעיצומו. מחד, יש התנגדות ציבורית עזה ליישום השריעה בארה"ב, ומאידך נמשכת החדירה האיסלאמית לכלכלה האמריקנית בחסות פוליטיקאים בכירים ובראשם הנשיא.